חודש: יולי 2024

באוניברסיטת מיאמי בארצות הברית, יש ארכיון ענק ובו אלפי ספרים נדירים ועתיקים בני מאות שנים. על מנת להבטיח את שלימותם של הספרים הללו, נקטה ההנהלה אמצעי ביטחון מתקדמים למקרה של פריצה: הורכבו מערכות אבטחה של מצלמות ושל אזעקות, הותקנו דלתות כפולות כשלכל דלת כמה מנעולים, ואף הוצבו מאבטחים במקום במשך כל שעות היממה. בחורף שנת תשנ"ב השתוללו סופות טורנדו במיאמי. הכבישים היו מוצפים והמים ברחובות הגיעו עד לגובה שני מטרים. לאחר שבוע, כשהסופות נרגעו והיו יכולים לצאת מהבתים, נשיא האוניברסיטה נכנס יחד עם עוזריו אל הספרייה, והם נעצרו בתדהמה.

כל הספרייה התמלאה במים… מיד הזמינו משאבות מיוחדות כדי לשאוב את כמויות המים הגדולות שהצטברו במרתפי הספרייה. לאחר השאיבה התגלה הנזק האדיר: אלפי ספרים נדירים התפוררו מהמים… אך כיצד הצליח המים לחדור ? הרי היו דלתות כפולות וחזקות בכניסה לספריה? הוחלט על ועדת חקירה שתבדוק לעמוק את המחדלים ,

לבסוף התברר, שהמים חלחלו במשך שבוע שלם בחריצים הצרים שבין הדלת למפתן הדלת, וכך הצליחו להיכנס אל תוך הספרייה השמורה. ההנהלה אמנם עשתה את כל המאמצים מבחינה בטחונית כדי להגן על הספרים היקרים, אבל נגד המים לא הצליחה לעשות דבר. הם חודרים לכל מקום אפשרי …

מים שקטים חודרים עמוק – זהו כוחן של דמעות ! התפילה יכולה להגיע עד לשער, ושם לעצור, אולם הדמעות חודרות מבעד למפתן. כשיהודי מוריד דמעות מכל הלב בתפילתו – אין דבר שיעצור בעדן מלהכנס אל היכל המלך, מלך מלכי המלכים!

" ויִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:" [במדבר כ"א, א']
מי זה "הכנעני" ? אומר רש"י: "הכנעני – זה עמלק, שנאמר "עמלק יושב בארץ הנגב ". אלא כיון שידעו כוחה של תפילת ישראל, "שינו את לשונם לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל טועים ומתפללים להקב"ה כי ייתן את הכנענים בידם והם אינם כנענים ". אולם תחבולה זו לא הועילה להם, כי "ראו ישראל לבושיהם " כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו: נתפלל סתם, שנאמר: 'אם נתון תתן את העם הזה בידי". עד כאן דברי רש"י .
למדנו מדברי רש"י דבר מבהיל: אותם עמלקים מקוללים ימ"ש, ידעו את כל התפילה של עם ישראל. הם הכירו בכך שאם היהודים יישאו עיניהם למרום בתפילה – הם אבודים, לכן החליטו לתחבל תחבולות כדי לברוח מהבעיה. הגויים העמלקים מאמינים בתפילה של על ישראל!

הילדים שלכם יכולים לגדול ולהיות פוסקי הדור הבא, גדולי ראשי הישיבות, מרביצי התורה ומחברי הספרים. זה תלוי בדמעות שלנו, של ההורים!
האדמו"ר מסאטמר זצ"ל כתב שלדמעות יש 'אישור כניסה' תמידי בפני הקב"ה. הוא המשיל זאת במשל: בן המלך סרח, ועל אף שהוזהר פעמים רבות – המשיך בדרכו הרעה.

המלך הורה לעבדיו להכניסו אל בית האסורים. כעבור זמן מה, נתקפה המלכה בגעגועים לבנה והלכה לבקרו במרתפי הכלא. זעק הבן מתוך תאו שרע לו והוא סובל סבל בל יתואר, כי הוא אינו רגיל לחיות בתנאים שכאלו ! רחמי האם גברו עליה, היא נתנה לו מפתח והורתה לו לפתוח את דלת התא מבפנים… ניסה הבן לפתוח – אך ללא הועיל. המנעול היה ישן ומלא בחלודה. 'בני היקר!' קראה אמו, 'יש לי עצה – שפוך דמעות כמים על גבי המנעול, וכך תוסר כל החלודה'. נזכר הבן בכל הסבל שעבר על ראשו והתחיל לבכות כביום הוולדו, כשדמעותיו מציפות את המנעול. לאחר מכן ניסה הנסיך שוב לפתוח את המנעול – והדלת נפתחה לרווחה… יצא הנסיך מתאו, חיבק את אמו והבטיח כי לעולם לא ישוב לדרכו הרעה. עוונותינו יצרו חומת של ברזל בינינו לבין מלכו של עולם, אבל בשטף הדמעות יוסרו כל המחיצות וכך נזכה לצאת ממאסרו של יצרנו הרע

"זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה" [יט, ב]
הרב חיד"א מביא מהמדרש, שמשה רבנו ע"ה בהיותו במדבר, יום אחד כאבו לו השיניים, היה קשה לו הלימוד אבל התגבר. הקב"ה היה מתגלה אליו כל יום ולומד איתו. באותו יום שכאבו לו השיניים, שאלו הקב"ה: משה, מה יום מיומיים ? אינך נראה כמו בכל יום ! אמר משה לקב"ה: "ה' אלקים אתה ידעת", לפניך ה' נגלו כל תעלומות, וכי אני צריך לומר לך ?! אמר לו הקב"ה: בכל זאת, תאמר לי, תתפלל אלי. אמר לפניו משה: רבונו של עולם, כואבות לי השיניים, תרפא אותי. שאלו הקב"ה: ומדוע עד עכשיו לא אמרת? אמר לו משה: אתה הבאת עלי את הכאב, מי יאמר לך מה תעשה ומי יאמר לך מה תפעל. אמר לו הקב"ה: אף על פי כן, רציתי שתתפלל אלי, אני אוהב לשמוע את תפלת הצדיקים. ועכשיו, לך למקום פלוני בשדה, קח לך עשב זה וזה, תשרה אותו במים ואחר כך תשים אותו על השן הכואבת ותתרפא. הלך משה רבנו ומצא את אותו עשב, שם אותו על השן והתרפא. עברה שנה, באותו תאריך בדיוק, שוב כאבו למשה רבנו השיניים.

אמר: למה אטריח כלפי מעלה, לפנות שוב אל הקב"ה ולבקש רפואה ? הלך וחיפש בשדות, מצא את אותו עשב, לקח אותו ושם כפי ההוראות שקיבל בשנה שעברה – אך הפעם לא הועילה התרופה מאומה. הכאבים החזקים עדיין תקפוהו בעוז. נגלה אליו הקב"ה, שאל אותו: משה, מה ארע לך? אמר לו: הלא יודע אתה, כואבות לי השיניים. ומה עשיתה לא רציתי להטריח אותך, ועל כן נטלתי את אותו עשב שהשתמשתי בו בשנה שעברה ושמתי אותו על השן, אך לא הועיל לי.

אמר לו הקב"ה: כלום חושב אתה שהעשב מרפא ? אני מרפא! אז אמרתי לעשב שירפא אותך, והעשב עשה את מה שאמרתי לו. עכשיו לא אמרתי לו לכן לא ריפא אותך. זהו הענין של פרה אדומה. עלול אדם לשאול: וכי הפרה יכולה לעשות משהו ? יש בה איזה סגולה ? ועוד שמצד אחד היא מטהרת את הטמאים ומצד שני מטמאת את הטהורים, לכן אומר הקב"ה "חקה חקקתי, גזירה גזרתי" – אני זה שקבעתי שהיא מטהרת, אני זה שקבעתי שהיא מטמאת "ואין לך רשות להרהר אחריה".
ידידי היקרים ! הורים יקרים ! אימהות צדקניות ! אל תחסכו בדמעות, הקב"ה מחכה לתפילות שלכם , אל תמעיטו בתפילות. עם הדמעות שלכם, אף אחד לא יוכל להתחרות!

הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון

לפי דיווחים בחדשות הערב בכאן 11, חברים חרדים בקואליציה העבירו מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הם דורשים להרחיב את הממשלה ולצרף אליה את ח"כ גדעון סער.

החרדים מביעים חשש כי אישור חוק הגיוס בהרכבה הנוכחית של הממשלה עלול להיות מורכב.

אתמול פורסם בכאן רשת ב כי נתניהו שוקל להציע לסער את תיק הביטחון כצעד שיביא לחיזוק הקואליציה.

גורמים בקואליציה מעדכנים כי נתניהו שומר על קשר עם סער, אך טרם התקבלה החלטה סופית בנוגע להצטרפותו לממשלה.

מקורות יודעי דבר מדווחים שנתניהו דן עם מקורביו על הצעה ריאלית יותר, במסגרתה סער ישמש כשר המשפטים.

עם זאת, גורמים בכירים בקואליציה מעריכים שרק הצעת תיק הביטחון תוכל לקדם את המגעים מול סער ולהביא לחתימת הסכם

לפי דיווחים ב"ניו יורק טיימס", צוות הקמפיין של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בוחן בחשאי את סיכוייה של סגניתו, קמלה האריס, בבחירות לנשיאות מול המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ.

הדיווח מעורר חשש בקרב תומכי ביידן, המצביעים רבים מהם על רקע גיל וקשיי בריאות, בנוגע ליכולתו להמשיך ולכהן כנשיא.

הופעתו המאכזבת של ביידן בעימות מול טראמפ בסוף החודש שעבר עוררה ספקות רבים בנוגע ליכולתו להתמודד מול טראמפ בבחירות הכלליות.

יועצים ועוזרים ותיקים של ביידן הולכים ומשתכנעים כי יהיה עליו לפרוש מהמרוץ, וכי למועמדים דמוקרטים אחרים סיכויים גבוהים יותר לנצח.

הם מנסים לשכנע את הנשיא להכריז על פרישה ומבטיחים לו שהתהליך לבחירת מועמד אחר ייעשה בצורה מסודרת ולא יגרום לכאוס במפלגה.

הקמפיין של האריס צובר תאוצה לאחרונה.

סקרים מראים כי היא זוכה לתמיכה גבוהה יותר בקרב מצביעים דמוקרטים מאשר ביידן, והיא נתפסת כמי שיכולה להתמודד בצורה יעילה יותר מול טראמפ.

משרד האוצר האמריקאי הטיל אתמול (חמישי) סנקציות על שלושה ישראלים וארגונים, בהם ארגון להב"ה, בטענה למעורבותם בפעילות פוגענית בשטחי יהודה ושומרון.

בכאן 11 פורסם כי אחד מהישראלים שעליהם הוטלו סנקציות הוא אדם בשם "אביעד שלמה שריד", שהוצג כאחד ממייסדי ארגון "צו 9" ותושב ההתנחלות רבבה. לתיאור צורף גם מספר תעודת הזהות שלו.

עם זאת, התברר כי הפרטים שייכים לאדם אחר שאינו קשור כלל לארגון "צו 9". אחד ממייסדי הארגון הוא אכן שלמה שריד, אך אין לו שם פרטי נוסף, הוא אינו תושב רבבה, גילו אינו 27 ומספר תעודת הזהות שלו שונה לחלוטין.

דובר משרד החוץ האמריקאי ביקר את התנהגותם של אלו שעליהם הוטלו הסנקציות. הוא ציין כי פעילותם "מערערת את היציבות ביהודה ושומרון ואת הסיכוי לשלום וביטחון". עוד ציין הדובר כי ארגון להב"ה, בראשות בנצי גופשטיין, היה מעורב במעשי אלימות קיצוניים.

בנוסף לסנקציות על האישים, הוטלו עיצומים גם על ארבעה מאחזים בבעלות או בשליטה של יחידים שברשימת הסנקציות. טענת ארה"ב היא כי מאחזים אלו שימשו לפגיעה בפלסטינים ולגזילת אדמתם.

דובר משרד החוץ האמריקאי הדגיש כי ארצות הברית עדיין מודאגת עמוקות מאלימות קיצונים ומחוסר היציבות בשטחים, פגיעה שעלולה לפגוע גם בביטחונה של ישראל.

הוא קרא לממשלת ישראל לנקוט בצעדים מיידיים כדי להעמיד לדין את היחידים והארגונים המעורבים בפעילות פוגענית זו. לדבריו, בהיעדר צעדים כאלה, ארה"ב תמשיך להטיל סנקציות.

מפקד 8200 יוסי שריאל הציג השבוע בישיבה סגורה את התחקיר על תפקוד היחידה באירועי 7 באוקטובר לראש אמ"ן אהרון חליוה ובנוכחות בכירים בחיל המודיעין, כך פורסם בחדשות 12 ע"י ירון אברהם.

בשקף הראשון של המצגת, מפקד היחידה לקח אחריות, אבל לטענת אנשים שהיו שם בסקירת הממצאים – הוא הרבה להשתמש במילים כמו "תקלות" ו"שגיאות", הציג עובדות – אבל נמנע מלגבש מסקנות ברורות.

על פי התחקיר שהציג, בשעות ובימים שלפני המתקפה, היה ברשות היחידה את כל המידע הדרוש לאנשיה, אבל היחידה לא העבירה התרעה נקודתית וברורה. בתוך החדר, וגם לאחר הישיבה, שריאל זכה לביקורת מצד יושבי החדר, היו לפחות מספר גורמים שיצאו החוצה בשלב מסוים כדי לא להתפרץ ולכבוש את זעמם. בשלב מסוים ראש אמ"ן התערב ואמר: "תנו לו לסיים להציג", אבל העיר: גם אני לא מסכים עם הרבה דברים שכתובים במצגת. התחקירים הראשוניים האלה הוצגו לרמטכ"ל.

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל נמצא בעיצומו של הליך התחקירים המבצעיים והמודיעיניים הפנימיים של אירועי השבעה באוקטובר. לא נתייחס לנאמר בדיונים סגורים. מטרת התחקירים הינה למידה והפקת לקחים להמשך הלחימה. התחקירים מתבצעים בימים אלו

במכה קשה נוספת לאופוזיציה הרוסיה, הוכרזה היום יוליה נבלניה, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה המוביל אלכסיי נבלני, כ"קיצונית" על ידי השלטונות ברוסיה. הכרזה זו מגיעה ימים ספורים לאחר שבית משפט במוסקווה הוציא צו מעצר נגדה בגין השתייכותה לכאורה ל"ארגון קיצוני".

ההכרזה על נבלניה כחברת רשימת "המחבלים והגורמים הקיצונים" טומנת בחובה השלכות משמעותיות. רשימה זו, המונה כ-14,500 איש, כוללת בין היתר מוסדות, עיתונאים, חברי פרלמנט גולים ופעילי ציבור בולטים כמו שחקן השחמט גארי קספרוב.

על פי החוק הרוסי, הכרזה כ"קיצונית" גוררת הקפאת חשבונות בנק, הן של האדם המוכרז והן במקרים מסוימים של בני משפחתו. בנוסף, רבים מהמוכרזים כ"קיצוניים" פוטרו מעבודתם, למרות שאין לכך חובה חוקית.

נבלניה, המתגוררת כיום מחוץ לרוסיה, ממשיכה בפעילותה למען זכויות אדם ודמוקרטיה ברוסיה. היא האשימה את המשטר הרוסי במעורבות במותו של בעלה, שהלך לעולמו באופן פתאומי בכלא בשנת 2024. "פוטין וממשלתו משקרים בלי סוף", אמרה נבלניה. "איני יודעת אם עלינו להאמין להם. אם זה נכון, הם לא יימלטו מעונש. אני קוראת לקהילה הבינלאומית להתאחד ולעמוד נגד המשטר המחריד הזה ברוסיה".

ההכרזה על נבלניה כחברת רשימת "הקיצונים" עוררה גינויים רבים בקרב גורמים בינלאומיים. ארגוני זכויות אדם רואים בכך צעד נוסף בחיסול מתנגדי המשטר ברוסיה ופגיעה חמורה בחופש הביטוי וההתארגנות.

הצעד הנוכחי מצטרף למסכת לחצים הולכת וגוברת על האופוזיציה הרוסיה מצד משטר פוטין. רבים חוששים שמדובר בניסיון להשתיק כל קול ביקורתי ולרסן כל ניסיון להתנגדות לשלטון. ימים יגידו כיצד תשפיע הכרזה זו על עתידה של נבלניה ועל עתיד המאבק למען הדמוקרטיה ברוסיה.

טלטלה כפולה

בנסיבות מצערות במיוחד: לאחר מחלוקת פנימית עזה הוכרזה השבוע הפסקת אש פוליטית

כאשר דיברו בחצי השני של השבוע על "הפסקת אש", לא התכוונו להפסקת אש של המלחמה בעזה וגם לא בצפון. בשתי החזיתות הללו מתנהלת מלחמה. בדרום היא נעשית באופן רשמי, ובצפון – מלחמה בלתי מוכרזת.

"הפסקת האש" עליה דובר החל מיום שלישי בלילה, הייתה בתחום הפוליטי, הקואליציוני הפנימי. הפסקת אש בין "עוצמה יהודית" לש"ס. המריבות הללו שנגרמו בעטיו של השר בן גביר (כפי שטוענים גם בליכוד), טלטלו את הקואליציה וגרמו לפרשנים לתהות האם הממשלה עומדת לפני פירוקה וסוף דרכה.

אלא שדווקא סיבה מצערת מאד, פטירתו של רבה של באר שבע – הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל, עצרה את המריבות. במפלגת "עוצמה יהודית" הודיעו על "הפסקת אש" ועל הפסקת הקמפיין הנגטיבי נגד יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי, בימי השבעה על פטירת אחיו. כמה מצער, שרק אירוע שכזה, גרם להקטנת האש הפנימית. 

עוד קודם נרשמה מחלוקת עזה שאיימה (לא בפעם הראשונה) לרסק את הקואליציה. היה זה מעין שידור חוזר לאירועים שהתרחשו לפני שלושה שבועות סביב "חוק הרבנים". הפעם זה היה סביב חוק מרוכך יותר, שעסק באותו נושא ואמור היה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה ביום שני בכנסת.

בשונה מהסבב הקודם, הפעם גם האופוזיציה (מלבד מפלגת העבודה) לא חשבה לנהל מלחמה פוליטית נגד החוק. חלקים ממנה אפילו התכוונו להצביע בעד. אלא שאז הגיעה ההתנגדות מבפנים: השר בן גביר שמנהל מאבק עיקש נגד נתניהו על מנת להיכנס לקבינט המלחמה (גוף שכבר לא קיים) ולהיות בעמדת מקבלי ההחלטות בנושא, הריח שיש כאן הזדמנות ללחוץ ולסחוט על מנת לקבל את מבוקשו. לפיכך הודיעו ב"עוצמה יהודית", שהם לא מתכוונים להצביע בעד החוק. "או קבינט או שאין חוק", אמרו.  

באופוזיציה הבינו מהר מאד את המצב ומיהרו לערוך גיוס כללי על מנת להפיל את החוק ולהביך את הקואליציה. מאידך בש"ס ניסו לגייס את המפלגות הערביות כדי שימנעו, אך ללא הצלחה. אנשי ש"ס עזבו אפוא את המליאה במחאה וכל ההצעות הוסרו מסדר היום על ידי יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, שלא רצה לספוג ביזיונות בהיעדר רוב לקואליציה.

עד מהרה החלו חילופי מהלומות מילוליות בין הצדדים סביב השאלה מי גרם לכל זה וכיצד הדבר ישפיע על המשך כהונת הממשלה ויציבות הקואליציה.

הכרזה הושלכה לגניזה

איזה ח"כ בקואליציה לא יוכל לישון בלילה, אם בן גביר ייכלל בפורום מקבלי ההחלטות? 

כבר כאשר קמה הממשלה כתבנו כאן וכתבו נוספים, שמי שיביא להפלתה מבפנים, יהיה איתמר בן גביר. המאבק הפנימי שלו מתנהל במגוון חזיתות: נגד נתניהו, נגד דרעי ונגד סמוטריץ'. קמפיין בחירות על מלא.

ביום שני בצהרים, התקיימה ישיבת סיעת "הציונות הדתית", במהלכה שלף שר האוצר סמוטריץ' כרזה עם "תמונת ניצחון" של סינואר. סמוטריץ' ביקש להמחיש כיצד יגיב מנהיג החמאס אם תתבצע עסקת חטופים מופקרת. הכרזה זכתה לתגובות רבות ותפסה את מרכז סדר היום למשך שעות ספורות.  

בן גביר לא נתן ליריבו המר את הבכורה, לבטח לא בנושא עסקת החטופים (סמוטריץ' כזכור תמך בעסקה הראשונה, בן גביר התנגד). עד מהרה הצליח לשנות כליל את סדר היום, עם המשבר הפנימי שהניח בפתחה של הקואליציה. כל הכותרות השתנו בהתאם ונסובו סביב הפצצה הפוליטית שהניח על דלת הממשלה. הכרזה של סמוטריץ' כבר לא עניינה אף אחד. היא נשכחה כליל והושלכה לפח.  

בן גביר חגג את נצחונו, תוך שהוא מוכיח שוב כי התנהלותו הילדותית הקבועה מעידה שהוא לא בנוי להיות בקואליציה, אלא להישאר ולצעוק מהאופוזיציה. "הוא לא איש מעש אלא איש של צעקות", טוענים נגדו חברים מתוך הקואליציה. חלקם עושים זאת בחריפות רבה ולא מתחבאים באלמוניותם.

הטענה המרכזית נגדו היא, שהוא מנסה באמצעות איומים וסחיטה להשיג לעצמו מקום בקבינט ולצורך כך הוא מוכן להפיל את ממשלת הימין. הלחץ האגרסיבי שהוא מפעיל, מזכיר את נפילת ממשלת שמיר ב-92 על ידי הימין הקיצוני, דבר שהביא להסכם אוסלו האומלל. התגובות כאמור בהתאם.

ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית, קרא לבן גביר להתבגר כיוון שמה שנמצא על כף המאזנים גדול יותר מהתנהלותו. השר יעקב מרגי היה נוקב יותר, כשציין כי נתניהו יודע מדוע הוא לא משתף את בן גביר בקבינט המצומצם. "לעיתים קרובות חשנו בישיבות הממשלה שיש מי שרץ ומספר דברים לחבר'ה. ההתנהגות שלו השבוע מגלה חוסר אחריות".

ח"כ יוסף טייב הוסיף נופך משלו וטען כי בן גביר אינו ראוי להיות בקבינט המלחמה ובכל פורום דומה. "לתפקידים הללו נדרשות תכונות של אחריות ובגרות, אמון וישוב הדעת. בן גביר מוכיח שוב ושוב שהוא לא עומד בדרישות הללו".

ח"כ נוסף מהציונות הדתית – אוהד טל, הצטרף לחבריו וטען שבן גביר מתנהג בילדותיות, וכל מה שמעניין אותו זה מקום בקבינט שלא קיים. "אם הולכים לבחירות, התוצאה תהיה הפסקת הלחימה והשארת החטופים בעזה, והכל בגלל התנהלות הזויה ובלתי נתפסת של בן גביר".

ויש גם ח"כ שהעיד על עצמו שלא יוכל לישון בלילה, אם בן גביר ישב בפורום של קבלת החלטות בנושא במלחמה. מדובר בח"כ ינון אזולאי, שציין כי "בן גביר מתנהל רק באיומים. כל דבר שהוא רוצה, הוא מאיים כדי לקבל".

גם בליכוד מאחדים שורות עם ש"ס וזורקים את כל האשם על בן גביר – בקטע הבא.

כישלון מוחלט

סיבה אפשרית למשבר: בן גביר מריח בחירות והוא לא רוצה שהמצב הביטחוני ידבק בו

בליכוד מבינים שבן גביר נמצא בעיצומו של קמפיין בחירות ומצרים על העובדה שלא השכילו לצרף לפני שלושה חודשים את גדעון סער ומפלגת "תקווה חדשה" לקואליציה. סער ביקש אז להיות חבר בקבינט, וגנץ מנע זאת. אם סער היה מקבל את מבוקשו, אפשר היה לוותר על בן גביר וחבורתו.

ההתבטאויות נגד בן גביר מתוך הליכוד חריפות ביותר. את חלקן אי אפשר לכתוב כיוון שאפילו נייר העיתון לא יוכל לסובלן. "האיש מגלומן באופן שלא יאמן, אבל הוא לא יפרק את הממשלה, כי הציבור הימני לא יסלח לו", אומרים בליכוד.

אחרים בליכוד מנסים להסביר מה עומד מאחורי התנהלותו: בן גביר מריח בחירות והוא לא רוצה שהמצב הביטחוני ידבק בו. לכן הוא מותח ביקורת נגד נתניהו ונגד התנהלות המלחמה למרות שהוא שותף בממשלה. הרצון שלו הוא לבדל את עצמו מהאירועים וכך להרוויח מנדטים בסקרים.

פרשנות נוספת: בן גביר מריח שהולכים לבחירות ואין לו מה להפסיד כי ממילא אין לו השפעה על המלחמה ועל המצב. לפיכך לא אכפת לו לשבת באופוזיציה עם יותר מנדטים. "במשרד שלו הוא כישלון מוחלט, אז הוא הופך את השולחן כדי לקבל מקום בקבינט", נטען נגדו.

ולמרות כל זה, התחושה בליכוד היא שבן גביר ילך עד הקצה אבל לא יפיל כאמור את הממשלה, גם לא על רקע עסקת החטופים. תחת זאת ידרוש התחייבות להמשך הלחימה לאחר ביצוע העסקה. "יש לו ולסמוטריץ' מרחב תמרון בין שני שלבי העסקה, והם לא יפילו את הממשלה" סבורים בליכוד.

כך או כך, חודש לאחר פרישת בני גנץ, ומצבה של הקואליציה בכי רע. נתניהו לא מצליח להעביר אף מהלך קואליציוני והכול תקוע.  בד בבד צווי הגיוס שהוציא גלנט בגלל חיוב הבג"צ וכל המחלוקת עם בן גביר, אינם מאפשרים עבודה תקינה של הממשלה והתוצאה בהתאם. אם הדינמיקה הזו תימשך, הממשלה לא תוכל להעביר תקציב והיא תיפול ותקרוס.

הדלפות תכופות

בן גביר או גלנט: מי ניצב ברף הכי גבוה בסולם היריבים של ראש הממשלה נתניהו? 

בן גביר מנצל היטב את המצב העכשווי. לפני שלושה חודשים הוא פרסם סרטון כשהוא עומד מחוץ ללשכת ראש הממשלה ובו ציין כי הוא הביא לסיום פגישה עם נתניהו מיוזמתו וכי הוא "הזהיר את ראש הממשלה אם חלילה לא יכנסו לרפיח". נתניהו לא הגיב והתחושה הייתה שהוא נכנע לבן גביר שוב ושוב. אם הוא ייכנע לבן גביר גם עתה בנושא החברות בקבינט, הוא יצטרך לתת מעמד דומה גם לסמוטריץ'. אולם ראש הממשלה רוצה להימנע מכך וחושש כי הדבר יעצים את המשבר עם הממשל האמריקאי, שהודיע בעבר כי ארה"ב מתנגדת בדיוק לאפשרות הזו. 

נתניהו עצמו לא מתכוון לפזר את הכנסת מיוזמתו ופחות מתרשם מאיומיו של בן גביר. החשש שלו הוא מהתפרקות הקואליציה על רקע משבר חוק הגיוס. בסולם היריבים שלו ניצב גלנט מעל בן גביר ואם הוא היה יכול, הוא היה מפטר תחילה את שר הביטחון (דבר שעוד עשוי לקרות במהלך הפגרה).

בן גביר מצדו לא מתכוון לוותר לנתניהו. בראיונות עמו השבוע סיפר כי ראש הממשלה ביקש ממנו לפני חודש להמתין בסבלנות עד שהוא יקרא לו למעגל ההחלטות הקרוב. "הגיע הזמן שיבצע את מה שהבטיח. לא יתכן שכל פעם כאשר אני דורש השפעה וחברות בקבינט, יטענו כלפי שאני מפרק את הממשלה. אנשים הצביעו ימין ומגיע להם לקבל ימין".   

כאמור נתניהו אינו מתכוון להיענות לבקשות בן גביר. בעבר רמז מפורשות כי הוא חושש שבן גביר ידליף מתוך החדר פנימה, כפי שלטענתו הוא מדליף מישיבות הקבינט המורחבות. בן גביר לא נשאר חייב וענה בזמנו לנתניהו על הסכמה לבדיקת פוליגרף (כולל למי שיש קוצב לב). כך או אחרת, בסביבתו של ראש הממשלה אומרים, שממילא אין היום קבינט מלחמה ואין מטבחון. תחת זאת נתניהו מראה לבן גביר את דוחות המודיעין, אולם הוא (בן גביר) לא מסתפק בזה.

שורה תחתונה: במאבק בין בן גביר לש"ס יצטרך נתניהו להחליט את מי הוא מעדיף. לש"ס יש 11 מנדטים, לבן גביר שישה. נתניהו צריך את שתי הסיעות. פרישה של אחת מהן תביא לקריסת הממשלה. אך מעל הכול מרחף לו כאמור שיגור צווי הגיוס, שיש בכוחו להפיל את הממשלה לפני כל הדברים האחרים. 

אופוזיציה עם אמביציה 

לשמחת נתניהו: המתחים והיריבויות באופוזיציה מונעים ממנה להתלכד להפלת הממשלה

אך טבעי היה שהאופוזיציה תדע להתלכד נוכח הבעיות הפנימיות של הקואליציה. אך לשמחתם של נתניהו ואנשיו, המריבות והתככים בין המפלגות השונות באופוזיציה מוכיחות, שגם שם אין אחדות דעים. האמביציה של האופוזיציה מופנית לתוכה פנימה ולא נגד הממשלה. מדובר בקדימון לקראת המערכה שעוד תתפתח בין ראשי מפלגות האופוזיציה, מי יוביל את המחנה מול נתניהו.

לעת עתה מתנהלת המערכה הזו בעצימות נמוכה, אבל כבר אפשר לראות את ניצניה. לפיד ו"יש עתיד" נגד בני גנץ ו"המחנה הממלכתי", ובמקביל חזית נוספת של ליברמן ו"תקווה חדשה" נגד יאיר לפיד וגנץ.

הכעס של "יש עתיד" מופנה גם כלפי גנץ תוך טענה שקריסת הקואליציה, יכולה הייתה להתחיל קודם, אם המחנה הממלכתי היו פורשים בתזמון מוקדם יותר. במקרה כזה אפשר היה להוביל להתפרקות הממשלה עוד בכנס הקיץ. "גנץ שרף לנו את המושב. המחנה הממלכתי סייעה לביבי לייצב את הקואליציה ובכך נמנעה הפלת הממשלה", הם טוענים.

קרב נוסף התחולל השבוע בתוך האופוזיציה סביב הצעת חוק המאפשרת לפטר מרצה באוניברסיטה באם הוא תומך טרור. מי שהובילו את ההצעה היו חברי הכנסת זאב אלקין ויבגני סובה מהאופוזיציה יחד עם ח״כ אופיר כץ מהליכוד וח"כים נוספים. ביש עתיד החליטו להתנגד להצעה והקניטו את אלקין: "עשית את הסיבוב שלך, קיבלת כפיים מקרעי, כל הכבוד לך". אלקין בתגובה תקף את לפיד, ואמר כי הוא לא קרא את החוק ולא מבין אותו. 

קול נוסף באופוזיציה, הוא קולו של יאיר גולן, יו"ר האיחוד החדש של מפלגות השמאל ("הדמוקרטים"), שאינו קונה את הדיבורים על "סדקים בקואליציה". לדבריו, אפשר ללמוד מה היה המצב בקדנציה הקודמת, כאשר הקואליציה של היום, הייתה באופוזיציה. "הם מיררו את חיינו. נתניהו הוציא לנו את הנשמה". לטענת גולן, אין היום אופוזיציה מלוכדת, בפרט שגנץ וסער ישבו חודשים בממשלה הנוכחית. לדבריו, גם "הימין השפוי", ליברמן או בנט, אינם אופוזיציה כיון שהם לא נלחמים על עסקת החטופים ועל "היום שאחרי" בעזה. "איפה האופוזיציה, איפה יאיר לפיד", שואל גולן ופוער עוד סדקים פנימיים.  

שורה תחתונה: בעוד שבוע וחצי יסתיים כנס הקיץ והכנסת תצא לפגרה של שלושה חודשים. נתניהו יוצא לחו"ל בשבוע הבא והכלל הוא שכאשר ראה"מ בחו"ל לא מגישים אי אמון. לפיכך יש לו עוד שבוע אחד לשרוד ואז יקבל מרווח נשימה עד נובמבר – מועד הבחירות בארה"ב. בחירת נשיא חדש, תשפיע גם על מהלך הדברים כאן, וכולם יודעים במי נתניהו תומך.

תסביך האג

מה המשותף לבקשה המשפטית לסגירת שדה תימן, הרג מחבלי נוחבה ומימון עורכי דינם?

פחד בלתי מובן נפל על פרקליטות המדינה ובעיקר על הפרקליט הראשי – עמית איסמן. אחרת לא ניתן להסביר את רצף המקרים שהוא מטפל בהם באופן שקשה להסבירו.

המקרים הללו באמת בלתי מובנים. הראשון שבהם זכה לפרסום רב השבוע: מעצר שלושה אזרחים בחשד שרצחו מחבל נוחבה במהלך הקרבות הקשים ביום הטבח בדרום, על סמך הודאת אחד מהם, סער אופיר, בטענה שהוא וחבריו הוציאו להורג ושחטו שלושה מחבלים שתפסו חיים, ביריות ובדקירות.

לפי הודעת הפרקליטות, החקירה נפתחה בעקבות מידע שהתקבל אודות גניבת נשקים מלוחמי ימ"מ שנהרגו בקרבות ב-7 באוקטובר. במסגרת אותה חקירה נחקר גם אופיר סער, ובחקירתו נמצאו התבטאויות כתובות שלו מזמן אמת, בהן התוודה לכאורה על הריגת מספר מחבלים, שהוא וחבריו תפסו בחיים. בעקבות כך החליטה הפרקליטות לחקור אותו באזהרה. אלא שמהר מאד התברר כי מדובר בהתרברבות סרק שלו ללא שום ראייה. להפך: כלל הראיות שנתפסו לימדו שהדברים לא התרחשו. בעקבות כך הורה בית המשפט לשחררו. הפרקליטות ניסתה לערער ונדחתה. פרקליט המדינה איסמן לא התנצל על כך עד לרגע זה.

מקרה נוסף: החלטת היועמ"שית לסגור את מתקן הכליאה שדה תימן, שם כלואים מחבלי הנוחבה ולהחזירו לייעודו המקורי: אחזקת עצירים מעזה לזמן קצר ומוגבל, לצורכי חקירה ומיון, טרם העברתם למתקני כליאה קבועים. העילה: עתירה של האגודה לזכויות האזרח לפיה "ישראל מתנהלת בצורה לא ראויה כלפי המחבלים, בהם מחבלי נוחבה שהשתתפו בטבח". בתגובה לעתירה, הודיעה המדינה כי מספר העצורים בשדה תימן יצומצם משמעותית ומתקן המעצר בשדה תימן ייסגר.

מקרה שלישי: החלטת הפרקליטות לאפשר למחבלי הנוחבה לקבל ייצוג משפטי שימומן מקופת  המדינה. לכל זה נוספה החלטת פרקליט המדינה עמית איסמן, לפתוח בחקירה פלילית נגד השר בן גביר, בגין הסתה לפגיעה בתושבי רצועת עזה.

רצף המקרים הללו מלמד על ניתוק מוחלט של הפרקליטות מכל מה שהתרחש בטבח הנורא. אין מנוס מלקבוע כי מדובר בניסיון לרצות את בית הדין בהאג מחשש להחלטותיו. כרגע מתנהלים בבית הדין הזה שני הליכים נגד ישראל: 1. התביעה של דרום אפריקה להפסקת הלחימה בעזה. 2. עתירה להוצאת צווי מעצר נגד אישים שונים בראש המערכת המדינית והצבאית.

פרקליטות המדינה נלחצת מהדיונים הללו ועושה הכול לרצות את בית הדין בהאג באמצעות שורה של מקרים, בהם היא נוטה בעליל לטובת אויבי ישראל, כפי שפורט לעיל. ההערכה היא שהניסיון הזה של איסמן ושל הפרקליטות לא יועיל. להפך. זה רק יחזק את הלחץ בהאג נגד ישראל, בראותם שיש מי שמתייחסים וחוששים מפסיקתם. שורה תחתונה: החרדה מהאג שיבשה לחלוטין את שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות המשפטיות ומכאן רצף המקרים ההזוי.  בתגובה נערכה שלשום הפגנה מול הפרקליטות בת"א תוך טענה, שבעוד שהחמאס חוגג את הרג היהודים, הפרקליטות ביקשה להעמיד לדין את מי שנלחמו נגד מבצעי הטבח. 

התעלמות והיעלמות  

מה ההבדל בין ההסתה שהייתה בתקופת רבין להסתה הנוכחית נגד נתניהו?

הרבה מילים נכתבו ונכתבות על כוחה הרב של התקשורת ביצירת דעת קהל לטובת מטרה או דעה כזו או אחרת, בעיקר בתחום הפוליטי. במקביל יש בכוחה של התקשורת ליצור דה לגיטימציה לדעות שונות, שאינן מקובלות על רוב פרשניה, כתביה ועורכיה.

הדבר נעשה בשני אמצעים: 1. הבעת דעה נחרצת באולפנים בעד הצד אליו הם קרובים ואותו הם אוהדים (לא נתניהו, לא החרדים ולא הימין). 2. אי דיווח והתעלמות מאירועים שונים, שבהם קיימת התייחסות לדעה השנייה ולסובב לה. יש הטוענים כי האמצעי השני – התעלמות ואי דיווח על אירועים כאלו ואחרים – גוברים ועולים על האמצעי הראשון. הסיבה: הציבור כלל לא מודע לדיווח האחר וחושב שכל האמת נמצאת רק בצד שהתקשורת מקדמת.   

וכל ההקדמה הארוכה הזו, נועדה להראות את מה שקורה בימים אלו היום סביב ההסתה הגוברת נגד ראש הממשלה נתניהו. לפני שבועיים הרחבנו על כך והקדשנו קטע מיוחד להסתה נגד נתניהו, תוך השוואה למה שארע בתקופה בה בנט כיהן כראש ממשלה.

בעוד אצל בנט, נרשם גינוי תקשורתי על בסיס יומי נגד ההסתה נגדו, מתעלמת התקשורת כליל מההסתה החמורה נגד נתניהו, אינה מדווחת על כך, ואפילו מזמינה אחר כבוד לאולפניה את המסיתים, בלי להזכיר את מעשיהם.

אין מנוס אלא לחזור כשלושים שנה לאחור, לימים שקדמו לרצח רבין, כדי לבדוק ולהשוות בין סוגי ההסתה של אז להיום.   

בהקשר זה קשה שלא להיזכר בקריאה של נתניהו במרפסת המפורסמת ב"כיכר ציון" בירושלים, "הוא לא בוגד", "הוא לא בוגד", חודשים ספורים לפני רצח רבין. דבריו נאמרו לנוכח שלטים שהונפו באותה הפגנה בהם נראה רבין בכאפיה ובמדי אס.אס, עם קריאות "בוגד". נתניהו הסתייג מהקריאות הללו בפומבי, אבל זה לא עזר לו. השמאל קושר לו עד היום את הרצח, בגין הסתה כביכול. עברו שנים ארוכות, וכל מה שהיה אז, מחוויר לעומת ההסתה לרצח נתניהו כפי שהיא קיימת היום.

ההבדל המשמעותי בין אז להיום קשור לזהות המסיתים: בתקופת רבין היו אלו אנשים קיצוניים שוליים, שאינם מוכרים. אולם במקרה הנוכחי, מגיעה ההסתה נגד נתניהו מאנשי אקדמיה, עיתונאים, פרופסורים ו"אנשי תרבות". הם עומדים בפומבי על הבמות מול המצלמות ומסיתים ללא שום פחד, תוך שהקהל חוזר על דבריהם ומריע להם בתשואות.

התקשורת כאמור מתעלמת, אינה מדווחת על כך וכמובן שאינה מגנה את הדברים. דוגמאות לא חסר בקטע הבא.

קריאות ותשואות

הכתובת על הקיר: מה יהיה ב"יום שאחרי" – כיצד תסביר התקשורת את מה שארע? 

הסופר ו"איש התרבות" איל מגד, פרסם מאמר (ב"הארץ" כמובן) תחת הכותרת: "נתניהו הוא האויב הגדול ביותר שלנו, חובתנו הקדושה לסלקו". מגד משאיר לקוראים להבין לבד איך אפשר לסלק את "האויב הגדול ביותר" (לא סינואר). בנאום פומבי (בחיפה) המשיך מגד, ואמר כי "נתניהו הוא הצורר הגדול ביותר שקם לנו, צורר שאפשר להשוותו לכל צורר שעולה על הדעת". ההשוואה בדבריו ברורה. הצורר המוכר ביותר הוא היטלר ימ"ש. ההמון ששמע את מגד הריע לו בהתלהבות תוך קריאות "בוגד", "בוגד" נגד נתניהו.

מלבד מגד, נרשמו עוד התבטאויות דומות, על חלקן כבר כתבנו כאן בעבר, כמו זו של ה"אמנית", רננה רז, שקראה להוריד את נתניהו באלימות. כמו כן איש המחאה עמי דרור, שצועק בהפגנות: "ביבי הוא שטן", "נמחה את זכר נתניהו". והיה גם את פעיל "אחים לנשק", אהוד בר נור, שנאם בהפגנה ואמר שהאויב האמיתי אינו נסראללה אלא נתניהו. כמו כן היה את גיא צור (אלוף במילואים), שקרא מול הקהל "נתניהו בוגד". האחרונה הייתה: ד"ר יולנדה יבור, שקראה לנתניהו "בוגד וצורר" לקול תשואות הקהל. 

מלבד זאת יש עוד דוגמאות אין ספור של ההסתה נגד נתניהו ובני משפחתו, דוגמת אלו של אהוד ברק, אל"מ זאב רז, עיתונאים בכירים ועוד – כולם מוכרים ו"מכובדים" בעיני עצמם ובעיני התקשורת, שכאמור מעניקה להם כבוד רב.

האבסורד חוגג: קיצוני הימין מכונים בתקשורת "מטורפים", ו"הזויים", בעוד שקיצוני השמאל – איל מגד, אהוד ברק, גיא צור ודומיהם שהוזכרו לעיל, מקבלים במה נרחבת ויחס של כבוד כאנשים ראויים לחלוטין, תוך התעלמות מההסתה הקשה שבפיהם ובמקלדותיהם. 

כל הדברים והדוגמאות הללו נכתבו כאמור כאן לאורך השנה, בימי המחאה עוד לפני המלחמה וכמובן גם בעיצומה. ציטטנו כאן את כל ההסתה והזהרנו מפניה. העיתונאי קלמן ליבסקינד, הלך צעד קדימה וכתב מה יקרה, אם חלילה מישהו ייקח את ההסתה לידיים ויבצע את "מעשה רבין" נגד נתניהו. במקרה כזה התקשורת לא תזיל דמעה. האולפנים יהיו מלאים במרואיינים, שיסבירו כיצד נתניהו הוא שגרם להירצחו שלו. הוא זה שפילג, הסית ושיסה, ועכשיו הכול התהפך על ראשו. הנרטיב שישתקף בכתבות יהיה: "מגיע לו".

בעבר ציטטנו כאן את העיתונאי נחום ברנע, שסיפר כי שמע לאחרונה יותר מאדם אחד אומר את המשפט: "אני מבין עכשיו את יגאל עמיר". ברנע סיפר כי התחלחל לנוכח הדברים, שנאמרו בשוויון נפש ממש.

נתניהו מודע להסתה נגדו והאבטחה עליו מתוגברת ביותר. אולם יש הטוענים בימין, שהרדיקלים בשמאל, המאשימים אותו בהסתה שקדמה לרצח רבין, לא יסלחו לו עד שגם הוא ייעלם באותו אופן מהמפה הפוליטית.

שורה תחתונה: אם אתה מחפשים גינויים או הסתייגויות של היועצת המשפטית ושאר ראשי מפלגות האופוזיציה מההסתה היום יומית הגוברת והחמורה נגד נתניהו, תמשיכו לחפש. ספוילר: לא תמצאו.   

"גורטאה" מעופפת

מטוס "כנף ציון" ישמש לראשונה את נתניהו בטיסתו לארה"ב, אך הסיפורים סביבו אינם נגמרים

מה לא נכתב על מטוס ראש הממשלה "כנף ציון", שאמור להיות דגם של מטוס "אייר פורס 1"  האמריקאי. תילי תילים של מילים נשפכו על המחלוקת בין מצדדי הצורך במטוס הזה למתנגדיו. נתניהו התחיל עם זה בקדנציה הקודמת שלו, לפיד ובנט הקפיאו את המטוס בקדנציה שלהם, ועם שובו לשלטון, שב נתניהו והוציא אותו מההקפאה. המטוס אמור לשמש אותו לראשונה בטיסה הקרובה לארה"ב אבל הסיפורים סביבו אינם נגמרים.

מסתבר שלמרות 700 מיליון השקלים שהושקעו בו (ויש הטוענים שזה מתקרב למיליארד), התגלה לפתע, רגע לפני הטיסה לקונגרס, שאי אפשר לשאת בו את כל המשלחת. הסיבה: המטוס ערוך לתפוסה חלקית בלבד. מתוך 80 המקומות שיש בו, יוכלו לטוס רק 60. מספר זה כולל את כל צוות האבטחה, אנשי הפמליה וצוותי התקשרות – כתבים וצלמים.

בדרך כלל נלווים למסעות אלו 80-100 נוסעים, ולכן עתה יאלצו חלק מחברי המשלחת להגיע לוושינגטון בטיסות אחרות ולא עם מטוס "כנף ציון". גורמים במשרד ראה"מ מתחו ביקורת על התעשייה האווירית, שלא השלימה את ההיערכות ולא הצליחה לאפשר המראה תקינה ומסודרת בתפוסה מלאה של המטוס.

כך או כך, במשרד ראה"מ הבהירו לצוותי התקשורת ולכתבים המדיניים כי עקב מצוקת מקום יש עבורם עשרה מקומות בלבד. ההודעה גרמה למירמור וכעס בקרב הכתבים. כמי שנילווה בעבר למסעות דומים של ראשי ממשלות לחו"ל, קיימת תכונה רבה בנסיעות הללו. כלי התקשורת עושים הכול לקבל עוד ועוד מקומות (המערכות עצמן משלמות על הטיסה).

בצר להם (תרתי משמע), נערכה הגרלה בין הכתבים ובין ערוצי החדשות על זהות הנוסעים, תוך החלטה מראש, שאותם שיעלו בגורל יפעלו בנוהל של "פול תקשורתי", היינו דיווח אחיד לכל המערכות כולם, ללא דיווחים בלעדיים לעצמם. חלק מהכתבים שלא עלו בגורל, הודיעו כי יגיעו לארה"ב באופן אחר ויצטרפו שם לשיירת ראש הממשלה.

מסתבר אפוא שסיפורי המטוס אינם נגמרים, ומשמשים בין השאר כחומר תבערה בידי יריביו של נתניהו.  אחד מהם, (אורי משגב) כתב כך: "הגורטאה המעופפת הזו מהווה אנדרטה מושלמת לסיכום שלטונו של נתניהו".

רק להזכיר: בעבר כינה אריאל שרון את הקאסמים של החמאס "גורטאות מעופפות". עברו שנים, והגורטאות של החמאס הפכו לרקטות משופרות. רק "כנף ציון" נותרה מאחור למרות הכסף הרב שהושקע בו. כל אחד והגורטאה שלו. 

שמיים סגורים 

מדוע נתניהו איים על השרים בשלילת אישורי טיסותיהם לחו"ל? 

אם בסיפורי נסיעות לחוץ לארץ עסקינן, אי אפשר להתעלם מהאיום שהשמיע השבוע ראש הממשלה כלפי השרים, שביקשו להצביע נגד ההחלטה על הקיצוץ הרוחבי במשרדים שלהם. אחת השרות (גילה גמילאל) הצביעה בכעס נגד ההחלטה, ומיהרה לעזוב את שולחן הממשלה בטריקת דלת.

נתניהו דפק על השולחן בזעם ואמר: "שרים שרוצים להפגין, מוזמנים לצאת החוצה ולעשות זאת. מי שיצא מפה בטריקת דלת נתחשבן איתו בנסיעות לחו"ל".

מסתבר שמדובר באיום ממשי, כיון שכל יציאת שר לחו"ל מחייבת את אישורו של ראש הממשלה. מי שלקח ברצינות את האיום, היה ח"כ יואב קיש שהשיב לנתניהו: "חו"ל זה לא עונש. גם ככה אנחנו לא טסים".

כך או כך, עונש או לא עונש, הנה לנו המקל בו משתמש נתניהו לאכוף משמעת סביב שולחן הממשלה: אם תהיה ילד רע, לא תקבל טיסה לחו"ל (בטח לא ב"כנף ציון"). שבת שלום.

הטור נכתב ופורסם במדור "מקור נאמן", בעיתון "יתד נאמן"

יום שישי – עדיין חם מהרגיל עד שרבי בהרים ובפנים הארץ והביל במישור החוף. עומסי חום כבדים עד קיצוניים יוסיפו לשרור ברוב אזורי הארץ.

יום שבת – תחול ירידה ניכרת בטמפרטורות ותורגש הקלה בעומסי החום ברוב אזורי הארץ.

יום ראשון – מעונן חלקית. תחול ירידה קלה נוספת בטמפרטורות. הטמפרטורות יהיו מעט נמוכות מהרגיל לעונה בעיקר בהרים ובפנים הארץ. במהלך הבוקר יתכן טפטוף עד גשם מקומי קל בצפון במרכז הארץ.

החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות חוקק במטרה לקבוע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בפסולת ציוד אלקטרוני ובסוללות, לעודד שימוש חוזר, לצמצם את כמותה, למנוע את הטמנתה, ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות הנוצרות ממנה. החוק מסדיר מנגנון כלכלי לפי עקרון "המזהם משלם", שבמסגרתו על היבואנים והיצרנים של מוצרים אלקטרוניים וחשמליים וסוללות לאסוף ולהביא למיחזור מוכר של פסולת ציוד זה בשיעור שלא יפחת מ-50% מסך משקל הציוד אותו מכרו לפסולת מוצרים אלקטרונים וחשמליים, ויעדים נפרדים לפסולת סוללות.

לשם מילוי חובותיהם, על היצרנים והיבואנים להתקשר ולשלם דמי טיפול לגוף יישום מוכר, שהוא תאגיד שהוקם למטרת יישום החוק, וקיבל את הכרת "המנהל" לפי החוק אותו הסמיכה השרה להגנת הסביבה. על גוף היישום המוכר מוטלות חובות רבות, ובין היתר לפנות פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, מהרשויות המקומיות, ומהמגזר המסחרי, לממן את עלויות ההפרדה, האיסוף והמיחזור של הפסולת כאמור וכן לפעול לקידום ייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב המפעילים שעמם הוא מתקשר.

המשרד מעדכן כי בתום בחינה מקצועית שנערכה במשך כ-9 חודשים של שלוש בקשות לקבל את ההכרה לפעול כגופי יישום לפי החוק, המשרד מחדש את ההכרה לתאגיד מ.א.י אשר פועל בשוק מזה כעשור, והחליט להכיר בגוף יישום חדש, תאגיד ת.מ.י. ההכרה תחל ב-13 ביולי 2024, והיא ניתנת למשך 5 שנים.

במסגרת ההכרה החדשה, דורש המנהל מגופי היישום המוכרים להביא לשיפור ביישום החוק במספר מדדים:

•             שיפור השירות שניתן לציבור הרחב לאיסוף פסולת אלקטרונית בצורה נוחה ונגישה:  נקבעו הסדרים משופרים לפריסת פחים ייעודיים לפסולת אלקטרונית וסוללות ברשויות המקומיות; שיפור מנגנוני take back (החזרה ואיסוף של מכשיר ישן לאחר רכישת מכשיר חדש ללא תשלום); איסוף מדרכות במועדים קבועים ואיסוף בתשלום מבית הלקוח בתיאום מראש; קביעת יעדים להגדלת איסוף הפסולת האלקטרונית והסוללות מהמגזר הביתי.

•             שיפור ההסברה לציבור, ברמה המקומית והארצית.

•             שיפור המעקב והבקרה אחר הפסולת שנאספה, לטובת מניעת זליגת פסולת זו לגורמים בלתי מורשים ומניעת הגעתה לשטחים הפתוחים.

•             קביעת סטנדרטים למיחזור נאות של פסולת אלקטרונית וסוללות שנאספת ומטופלת במתקני מיחזור, באמצעות חובת עמידה בתקן הסנלק האירופי (CENELEC), שנועד להבטיח את סטנדרט הטיפול הנאות בפסולת זו, להביא לניצול מיטבי של חומרי גלם ומניעת הזיהום הסביבתי (התקן ייכנס לתוקף באופן הדרגתי באמצעות רישיונות העסק למתקני הטיפול עד לשנת 2027). 

עוד מעדכן המשרד להגנת הסביבה, כי המנהל מכוח החוק החליט שלא לחדש את ההכרה לתאגיד אקומיוניטי, שהיה אחד מגופי היישום המוכרים עד כה, וזאת לאחר שערך שימוע לתאגיד.

המנהל מצא, לאחר ששקל את הנושא על כל השלכותיו בכובד ראש, כי קיים חשש ממשי שמתן ההכרה יפגע בהשגת מטרות החוק. במסגרת בחינת בקשתה של אקומיוניטי, נמצא כי התוכנית העסקית שהציג התאגיד אינה מאפשרת עמידה בחובות גוף יישום מוכר לפי החוק, ובתוך כך אינה כוללת יישום הסדר לאיסוף מדרכות והקמה של מוקדי איסוף לפסולת אלקטרונית וסוללות ברשויות המקומיות שיתקשרו איתו.

כמו כן, בקשת אקומיוניטי אינה עומדת בסטנדרטים הדרושים בעניין עמידה בסטנדרטים המינימליים לעניין בקרה על מתקני המיחזור, ההסברה לציבור או בעניין הקמת מערכת מידע לשיפור המעקב אחר הפסולת כדי למנוע העברתה לגורמים שאינם מורשים. כל אלו נבחנו גם על רקע המידע שבידי המנהל ביחס לעמידה בדרישות ההכרה בעבר. נוכח כל אלה, נוכח המנהל כי אין מנוס מדחיית הבקשה להכרה לתקופה נוספת.

המשרד להגנת הסביבה קורא לכל היצרנים והיבואנים לציוד אלקטרוני וחשמלי וסוללות, המשווקים של ציוד זה, והאחראים לפינוי פסולת לפי החוק, בהם רשויות מקומיות, רשויות ממשלתיות, מוסדות ובתי עסק שונים, למהר ולהסדיר את התקשרותם עם אחד מגופי היישום המוכרים בהתאם לתנאי ההכרה החדשים.

המשרד להגנת הסביבה פועל מול חברת קצא"א לשיקום וטיפול בקרקע מזוהמת, בעקבות דליפת נפט שהתגלתה ביום ב' האחרון מדרום למכתש רמון. על פי דיווח חברת קצא"א למשרד להגנת הסביבה, הדליפה אירעה כתוצאה מניסיון גניבת דלק מקו הנפט של החברה. המשרד להגנת הסביבה בוחן את הדיווח ויפעל בהתאם לממצאים.

מאז אירוע הדליפה, מנחים מפקחי המשרד בשטח את החברה לטיפול בדליפה ובקרקע המזוהמת. החברה הודיעה כי הצינור תוקן והדליפה מנקודה זו הופסקה. בסיור פיקוח שערך היום (ה') המשרד, נתנו מפקחי המשרד הנחיות נוספות לשיקום וטיפול בקרקעות מזוהמות נוספות.

נכון לשלב זה החברה פינתה כ-40 טונות קרקע מזוהמת לאתר מוסדר בהתאם להנחיות המשרד. המשרד ימשיך ללוות את פעולות השיקום, ויפעל בהתאם לתחקיר האירוע שתגיש חברת קצא"א ובהתאם לסמכויותיו.

"לאחר ה-7 באוקטובר קיווינו שלכל הפחות האחדות והסולידריות שגילה עם ישראל יובילו לאחריות ולממלכתיות ויסירו מסדר היום את הניסיון לבצע שינוי משטרי במדינה. לצערנו הרב אפשר לומר היום שהתקווה הזו נכזבה. לא רק שהניסיונות לשינויים משטריים לא נסו מהעולם, אלא ניכר כי גורמים מסוימים הפיקו לקחים – איך לקדם את ההפיכה המשטרית, שמוקדמת היום ביתר שאת, בשקט ובצנעה", כך אמר היום (יום ה') ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה, המשותף לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ולמחוז חיפה של לשכת עורכי הדין.

לדבריו של עו"ד בכר, מהלכי הממשלה לשינוים במערכת המשפט, כפי שהוצגו על ידי שר המשפטים יריב לוין כבר בינואר 2023 ממשיכים, כש"כל המהלכים כולם ממשיכים להיות מכוונים להחלשת בית המשפט העליון ועצמאותו ופגיעה במעמד היועץ המשפטי לממשלה וגורמי אכיפת החוק. נוכח העובדה שהמהפכה נמשכת והניסיונות לבצע פוליטיזציה בבית המשפט נמשכים, גם בימים אלה, כמו אז גם היום, עלינו להמשיך ולהיאבק על המשטר הדמוקרטי ושלטון החוק", אמר עו"ד בכר.

עו"ד בכר התייחס למחלוקת האחרונה בין שר המשפטים ומ"מ נשיא בית המשפט העליון השופט פוגלמן בדבר מינוי נציב תלונות על השופטים והדיון שהתקיים בוועדת החוקה השבוע לגבי הצעת החוק הפרטית שהגיש ח"כ שמחה רוטמן, ועברה בקריאה טרומית, לפיה הבחירה בנציב השופטים תעבור לידי הכנסת, בהצבעה חשאית וברוב של 70 חברי כנסת. "הצעת החוק מבקשת להפוך את המוסד הזה למוסד פוליטי, כלי שרת בידי הממשלה לרדוף שופטים ולבסוף, עם שינויים נוספים שיבוצעו, גם להדיחם. לא מדובר בהצעת חוק אגבית או בניסיון לפתור אי הסכמה בין שר המשפטים למ"מ מקום נשיא העליון אלא ברצון למנות נציב פוליטי".

הוא אף התייחס למשבר בנוגע לאי מינוי נשיא לבית המשפט העליון ואמר כי גם לשכת עורכי הדין הצטרפה לעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בנושא. "בית המשפט העליון יצטרך, בצער רב, לקבוע כי יש חובה לבחור נשיא לבית המשפט העליון כי מדובר במצב בלתי חוקי. גוררים את בג"ץ בעל כורחו להתערב, כי אין מנוס, אין במדינה דמוקרטית מישהו אחר שיכול להתערב כשהשר מפר את החוק. ואחרי זה תהייה רטוריקה, הנה בג"צ כפה בחירה של נושא, זו רקטוריה הרסנית ואסור להתכופף בפניה. בהעדר קיום החוק יש לעתור לבג"ץ".

יו"ר לשכת עורכי הדין אף התייחס לפרשה שעלתה לכותרות בימים האחרונים לגבי החקירה שמתקיימת בחשד ל"רצח של מחבל נוחבה" ואמר שהוא אינו מכיר את הפרטים המלאים ולכן אינו מתכוון להתייחס לנושא עצמו, אלא להשתלחויות ובאיומים שסופגים פרקליטים – כולל כאלה שלדבריו כלל אינם קשורים לתיק. לדבריו, הגיעו אליו תלונות של פרקליטים שכלל אינם קשורים לפרשה על כך שהם סופגים איומים, כולל איומים ברצח, והשוואות לאנשי חמאס, כולל חשיפת פרטיהם ברשתות החברתיות. "עלינו להתייצב נגד הדבר הזה", אמר.

בכנס משותף למשרד להגנת הסביבה ולמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא "סביבה ופיננסים – פרסום הטקסונומיה הישראלית", פרסם אתמול המשרד את הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות קיימה.

הכנס התקיים בבורסה לניירות ערך, במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ובנוכחות בכירים מהמגזר הציבורי והעסקי: אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה; ד"ר אוהד קרני, מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה; פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר ועמיתה בכירה ע"ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית במכון הישראלי לדמוקרטיה; דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה; המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי; גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר; עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; יאיר אבידן, יו״ר הועדה המייעצת של מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן ובכירים רבים נוספים.

הכנס התקיים במטרה לקדם את השיח ואת הפעולות הנדרשות בתחום של סביבה בפיננסים, בחיבור שבין העולם הפיננסי לעולם הסביבה והאקלים. לאור שינוי האקלים, גם המגזר הפיננסי הופך לחשוף יותר למגוון סיכונים סביבתיים ואקלימיים ההולכים ומתעצמים. מן העבר השני, ההזדמנויות בתחום הסביבתי מתפתחות בקצב מהיר, בין אם בפיתוח מוצרים פיננסים סביבתיים ובין אם בהשקעות ירוקות וסביבתיות.

במהלך הכנס התפרסם פרק המיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה) של הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות קיימה. הטקסונומיה מציגה קריטריונים מדידים המגדירים פעילויות כלכליות התורמות למטרות מיטיגציה, ושאינן פוגעות במטרות סביבתיות אחרות. הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה באיחוד האירופי, ופרסומה מקדם את ישראל לעבר המדינות המתקדמות בתחום הסביבה בפיננסים.

אימוץ של הטקסונומיה על ידי גופים פיננסים וחברות ריאליות צפוי לעודד השקעות בנות קיימה, להגדיר "מימון ירוק" באופן ברור ובכך לסייע במניעת התיירקקות, ולקדם את המשק בישראל לעבר כלכלת דלת פחמן.

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אמר בכנס: "הסיכונים האקלימיים יכולים לבוא לידי ביטוי בסיכונים הפיזיים, בסיכונים של השקעות של הבנקים, בסיכוני מעבר שעלולים לגרום להפסדים, וכן בסיכונים שנוגעים לאחריות חברתית. המערכת הפיננסית חשופה לסיכונים האלה והיא צריכה ללמוד איך לנהל אותם. הצעד הראשון שעשינו הוא הוראת סיכוני אקלים בתקופת המפקח הקודם על הבנקים. ההוראה מכניסה את כל עולם הסיכון מאקלים למערכת הבנקאות, מגדירה את הממשל התאגידי, מסגרת הבקרה הפנימית, וכמו בכל סיכון היא קובעת איך זה משפיע על ההון של הבנק ועל הנזילות. ההוראה מבוססת על הוראת באזל, והיא אמורה להיכנס לתוקף בעוד שנתיים. השיח מול המערכת הבנקאית התחיל".

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר: "הכספים שמנוהלים עבור הציבור בגופים המוסדיים מהווים סדר גודל של מחצית מנכסי הציבור. המערכת הפיננסית מהווה מנוף לקבלת המדיניות בכללותה, ובתוך המאזן עם סיכוני אקלים, ההשקעות של הגופים המוסדיים הם חלק מרכזי, וללא הכנסת המרכיבים האלה – ההתמודדות היא חסרת סיכוי. קודם כל, צריך להביא בחשבון את חובת הנאמנות בניהול כספים. בהוראות של ניהול שוק ההון, הגופים המוסדיים חייבים לקחת בחשבון שיקולים אלה".

גל הוסיף כי "כרגע הביקוש למסלולים ירוקים הוא לצערנו במקום נמוך, קצב העלייה גבוה אך המספרים האבסולוטיים נמוכים. ההשקעות של הגופים המוסדיים במערכת הביןו-לאומית חשופות לכל אותם מערכת כללים שחלות על גופים פיננסיים, ולכן ההשתלבות של ישראל חייבת לקחת בחשבון עמידה בסטנדרטים המתקדמים".

לשאלתה של פרופ' קרנית פלוג, על חשיפה של המבוטחים בישראל במקרה של אי עמידה בסטנדרטים הבינ"ל, אמר גל: "איומי האקלים על שוק הביטוח העולמי הם מוחשיים והם כאן. לשמחתנו, אנחנו חשופים בהיקף מצומצם יותר לאסונות אקלים, אך בארה"ב יש מקומות שלא ניתן לקבל ביטוחי דירות. הדבר הזה לא פוסח עלינו, שוק הביטוח בישראל מבוטח על ידי מבטחי משנה במערכת הגלובלית. מבטחי המשנה בעולם צריכים לקבל החלטה האם הם נותנים כיסוי לשריפות בקליפורניה או בישראל, ובמובן הזה אנחנו לא אי. ההשפעה על הביטוח, במיוחד בתחום האלמנטרי, הם משנה לשנה, הם לא מיידיים. אבל הדברים האלה קורים בצורה הדרגתית. גם הנכונות של מבטחי המשנה היא אל מול סטנדרט הביטוח של המגזר בישראל. אנו רואים חשיבות גדולה בהכנסת הליכים אלה בגופים המוסדיים – וקיימות חובות לכך".

גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר, התייחס להנפקה של אג"ח ירוק בהיקף של שני מיליארד דולר בשנת 2023, ואמר כי ברגעים אלה, על רקע תשעת החודשים האחרונים, אנחנו בוחנים איך אנחנו יכולים להמשיך לשפר ולהמשיך בהליכי הנפקה אלה. לדבריו, אף טיוטת הטקסונומיה סייעה למפגשים עם משקיעים זרים באירופה ובארה"ב.

יאיר אבידן, המפקח לשעבר על הבנקים, וכיום יו"ר הוועדה המייעצת במרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן: "תאגידים לא נותנים משקל מספק לסיכונים האקלימיים בטיעון של נאמנות למשקיעים. קיימת חשיבות רבה שדירקטוריונים ומנהלי השקעות ייקחו בחשבון סיכוני אקלים בקבלת ההחלטות. מספר החברות המדווחות בישראל על ESG הוא רק של עשרות וחלקי ביותר. בהחלט נכון לבחון חובת דיווח מעבר לחברות ציבוריות. זה עשוי לספק תמיכה משמעותית למרכזיותה של ישראל בשוק הגלובלי. בעידן ש-ESG הופכים לנורמות בעולם הפיננסי, אסור שישראל תישאר מאחור. נכון להמשיך לקדם חקיקת פחמן, בהתאם לסכומים הנקבעים במדינות המתקדמות, ולקדם חוק אקלים. חשוב שהגופים הפיננסיים יטמיעו את הטקסונומיה הישראלית, תוך יצירת כלים להטמעה ופיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה".

פרקליט המדינה עמית איסמן נשא היום נאום בכנס חיפה למשפט. בין דבריו בנאום, שנביא במלואם בהמשך הכתבה, אמר איסמן כי "שמירה על חופש הביטוי וחופש המחאה הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. על מערכת אכיפת החוק כולה מוטלת החובה להבטיח את זכותו של הפרט להביע את עצמו ובכלל זה את זכותו למחות כנגד השלטון".

דבריו המלאים:

"לצד הברכות על קיומו של הכנס אני רוצה בראשית דבריי, לחזק את ידיהם של חיילות וחיילי צה"ל ואנשי הביטחון המחרפים נפשם יום יום בהגנה על מדינת ישראל, לאחל ולייחל לחזרתם לבתיהם ולמשפחותיהם בשלום, כמו גם להחלמתם המהירה והשלמה של כל הפצועות והפצועים ובציפייה לשובם במהרה של כלל החטופים והנעדרים.

האתגרים והקשיים שמלווים את כולנו מעת שפרצה מלחמת "חרבות הברזל" – הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית והחברתית – הם משמעותיים וכבדים ביותר, ואולם, גם בימים קשים אלה, כל רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל ובראשן פרקליטות המדינה מחויבות להמשיך ולשמור על שלטון החוק והאינטרס הציבורי.

השנה, כבכל שנה, עוסק כנס חיפה למשפט בשורת סוגיות חשובות ביותר מעולם המשפט המעסיקות את כולנו בימים אלה ואשר לחלק מהן אנסה להתייחס בדבריי.

השנה, אינני יכול שלא לפתוח את דבריי ולהתייחס ללכתו בטרם עת של כבוד השופט ג'ובראן זכרו לברכה, אשר הלך השנה לעולמו. זכיתי להופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן מאות רבות של פעמים בעת שכיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה, הן ביושבו כדן יחיד והן ביושבו כחבר בהרכבי פשע חמור, ואף בעת שעמד בראשם כאב בית דין. כפרקליט צעיר היו לשופט ג'ובראן ולי במשך מספר שנים פגישות שבועיות קבועות בכל יום שישי.

כבוד השופט ג'ובראן היה מסיים את הדיונים בערעורים על יו"ר ההוצאה לפועל בשעה עשר וחצי לערך ומאז ועד השעה שלוש וחצי לערך בילינו שנינו יחד בדיונים רבים בעניינם של תיקי מעצר ועתירות אסירים, אליהם נוספו מדי פעם דיוני הוכחות בתיקים שניהלתי בפניו. כבוד השופט ג'ובראן עשה דין צדק בפני כל מי שהופיע בפניו, מקטן ועד גדול. בחוכמה, בשכל רב, בידענות משפטית רחבת היקף ומעל לכל באנושיות ונועם הליכות נדירים. את כל אלה תיבל כבוד השופט ג'ובראן בחוש הומור בריא ומשובח.

באחד מימי השישי בעודנו מתקרבים לשעה ארבע הופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן אסיר אשר הגיש עתירה שונה ואחרת. האסיר עתר בפני כבוד השופט ג'ובראן שיורה לשירות בתי הסוהר להוציא אותו להורג תוך שפירט שלל סיבות מדוע עתירתו מוצדקת וראויה. לאחר דחיית העתירה בהחלטה קצרה, פנה כבוד השופט ג'ובראן לעותר, ביקש לחזק אותו תוך שהבטיח לו שגם אם כעת המצב נראה בעיניו חסר תקווה הרי שעוד יבואו ימים טובים יותר. שופט, אבל לפני כן בן אדם. יהי זכרו של כבוד השופט ג'ובראן ברוך.

פרקליטות המדינה מחויבת לשמירה על האינטרס הציבורי במדינת ישראל ואמונה על שמירתו לצד גופים נוספים. פגיעה באינטרס הציבורי משמעותה פגיעה בכל אחת ואחד מאזרחי המדינה. האינטרס הציבורי אינו מושג אמורפי ולא ברור. האינטרס הציבורי מקפל בתוכו שורה של נושאים רבים ומגוונים אשר המשותף לכל אחד מהם ולכולם ביחד הוא טובת הכלל.

כפי שאנסה להראות בדבריי היום, פרקליטות המדינה פוגשת באינטרס הציבורי, אשר על שמירתו אנו אמונים, כמו גם את הפגיעה הפוטנציאלית בו, במספר אופנים ומופעים אשר לחלקם אבקש כאמור להתייחס בדבריי, כאשר הראשון שבהם הם המינויים בשירות הציבורי.

לפני מספר חודשים התפרסמה בתקשורת הפרשה המכונה "פרשת נוה אורנשטיין", שעניינה מינויו של השופט אורנשטיין כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. זמן קצר לאחר פרסום הפרשה החלטנו היועצת המשפטית אשר נבצר ממנה להגיע היום לכנס ואני על פתיחה בחקירה בעניין הדרך בה נבחר השופט אורנשטיין לנשיא. החשד הלכאורי הנבחן הוא קיומה של מערכת יחסים שוחדית בין השופט אורשנטיין לבין אפי נוה אשר שימש באותה העת כיושב ראש לשכת עורכי הדין. מטבע הדברים אין בכוונתי להתייחס לחקירה הנמצאת כעת בעיצומה, ואשר לעת הזו לא ניתן כמובן להעריך מה יעלה בסופה.

אגב פרסום הפרשה והחקירה שהחלה בעקבותיה, היה מי שטען כי לא בהכרח תהליך המינוי הוא החשוב אלא דווקא התוצאה – בחירתו של נשיא בית משפט מחוזי מוצלח ומוכשר. בעיניי, האינטרס הציבורי במדינה מתוקנת שעיקרון שמירת החוק הוא נר לרגליה, מחייב לא רק את בחירתם של הטובים והמוצלחים ביותר, אלא כי בחירתם תעשה בהליך מינוי ראוי סדור ומסודר. נשיא בית משפט מחוזי, אשר כמותו יש בסך הכל שישה בכל הארץ, הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר במערכת בתי המשפט.

לנשיא בית המשפט המחוזי סמכויות רבות על פי דין, אחריות ניהולית נרחבת ומעמד רם הן בבתי המשפט במחוז בו הוא מכהן והן בבית המשפט המחוזי שבראשו הוא עומד. נשיא בית משפט, כל שופט, גם אם הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד לא יכול להיבחר כחלק ממערכת יחסים שוחדית של תן וקח. ברור לכולנו שמינוי שופטים ונשיאים הוא תהליך שיכול להיות לפעמים רווי יצרים, מתיחויות ואינטרסים. עם זאת, קו ברור מפריד בין כל אלה לבין עסקה שוחדית לכאורה למינוי שופט.

האינטרס הציבורי, האינטרס של כל אחת ואחד מאיתנו הוא מערכת אכיפת חוק חזקה ועצמאית. עצמאותה של מערכת אכיפת החוק עומדת בבסיסה של כל מדינה דמוקרטית. מינויים ראויים של מי שנבחרו בתהליך מינוי סדור וראוי הם אלה המבטיחים את עמוד השדרה הערכי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ושל מערכת אכיפת החוק בפרט. האינטרס הציבורי, מחייב את עצמאותם של אנשי מערכת אכיפת החוק – שופטים, תובעים ואנשי משטרה כאחד. עצמאותם, מקצועיותם יושרם והגינותם. הדרך לאובדן עצמאותה של מערכת אכיפת החוק וערכיותה עוברת דרך מינויים לא ראויים.

ככל שמינויים ראויים הם אבן הראשה של מערכת אכיפת חוק מקצועית, עצמאית והגונה, הרי שיש להבטיח כי עובדי הציבור, משרתי הציבור ייבחרו אך ורק על סמך יכולותיהם ועמוד השדרה הערכי שלהם, ולא למשל על רקע נטייתם הפוליטית, כפי שהיא נתפסת או נלמדת לכאורה מהחלטותיהם או מהתנהלותם.

יתירה מכך, האינטרס הציבורי מחייב שהחלטותיהם של אנשי מערכת אכיפת החוק – שופטים, תובעים ושוטרים, לא יוכוונו בכל צורה שהיא, ע"י גורם כלשהו אלא שהיחידים שינחו אותם הם העובדות והחוק אשר בפניהם. המחשבה ולפיה החלטותיך המקצועיות, ובהן ההחלטה האם לפתוח בחקירה אם לאו, ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, האם להחמיר או להקל עם קבוצה או מגזר מסויים, האם לפסוק לטובת או נגד מגזר מסויים, הן אלה שיכריעו האם תתקדם אם לאו, עלולה הלכה למעשה חלילה, להכווין את החלטותיהם המקצועיות של אנשי מערכת אכיפת החוק.

לצד מינויים ראויים הממונים בהליך ראוי, האינטרס הציבורי צריך בנוסף ליציבות ולוודאות של השירות הציבורי בכלל ושל מערכת אכיפת החוק בפרט. מינויים זמניים וממלאי מקום של ראשי מערכות מייצרים אי-ודאות במערכות, ובראשן של מערכת אכיפת החוק.

אי הוודאות מביאה בתורה לחוסר יציבות. מערכת אכיפת חוק שאינה יציבה אינה יכולה לתפקד באופן מיטבי. אך טבעי שמי שמבקש להתקדם מעוניין להוכיח את עצמו ואת יכולותיו בפני מי שעתיד למנות אותו. זהו טבע האדם. להוכיח את עצמך ואת יכולותיך המקצועיות – בהחלט. לרצות בהחלטותיך את מי שאמור למנות אותך – בהחלט לא!

זמניות, ארעיות, מילוי מקום, פוגעים באינטרס הציבורי בכך שהם מגבירים את הסיכון לכך שמועמדים לתפקידים בכלל ולתפקידים בכירים בפרט עלולים, גם אם מבלי משים ושלא בכוונה, לחצות את הקו הברור שבין הרצון להוכיח את עצמם לבין הרצון לרצות את מי שאמור למנותם. חציית הקו הזו, ככל שהיא מתרחשת, עלולה להפוך לסכנה לשלטון החוק ולדמוקרטיה.

האינטרס הציבורי במדינת ישראל אינו מחייב רק מינויים ראויים הנעשים בתהליך ראוי ויציבות בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק, אלא גם את מיגור השחיתות השלטונית במדינת ישראל. מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ככזו. לצד זאת, השחיתות השלטונית לא נעלמה מן הארץ. שחיתות שלטונית משחיתה כל חלקה טובה אליה היא מגיעה. היא פוגעת באמון הציבור במערכות הציבוריות, עובדיהן ובנבחרי הציבור ובאמון בהם ובשלטון בכלל, ולכן חייבים לפעול בכל דרך כדי למגר אותה. שחיתות של נבחרי ציבור ועובדי ציבור קיימת והיא מחייבת מענה נחוש וברור של מערכת אכיפת החוק כולה. עבירות השחיתות השלטונית נעשות בדרך כלל במחשכים. נתינה וקבלה של שוחד אינן נעשות בחוצות העיר ולעיני כל. כך, לא פעם, התנהלות לגיטימית לכאורה, לפעמים אף כזו שמיטיבה עם הציבור, מתגלה במבט נוסף ומעמיק כהפרת אמונים בוטה.

בדיוק מהטעם הזה יש חשיבות רבה לחשיפת העבירות קודם כל ולפני הכל על ידי משטרת ישראל שהיא הגוף האמון במדינת ישראל על חשיפת עבירות וחקירתן. באין חשיפה אין חקירות, באין חקירות לא ניתן למגר תופעות של שחיתות שלטונית.

בדומה לפרשת נוה אורנשטיין, פורסמו בתקשורת פרשות נוספות שחלקן הובילו לחקירות ולבדיקות אותן מלווה פרקליטות המדינה. חלקן גלויות וחלקן עדיין סמויות. אנחנו מלווים ומפקחים על חקירות אלה באופן צמוד ואינטנסיבי. פרקליטות המדינה היא זו שהניעה לא פעם את גלגלי החקירה המשטרית לאחר פרסום הפרשות בתקשורת.

בהקשר הזה, אין לי אלא לשבח את התקשורת שעושה את מלאכתה נאמנה, וחושפת לאור השמש המטהר והמחטא פרשיות שחיתות ציבורית. הציבור לא פעם אינו מרוצה מהקצב בו פועלת מערכת אכיפת החוק לאחר פרסומים אלה וסבור שמיד לאחר הפרסום על משטרת ישראל לעצור את המוזכרים בפרסום ולפשוט על בתיהם ומשרדיהם.

לצד הערכתי הרבה לעיתונות החוקרת חייבים לזכור: ראשית, לא כל מה שנראה על פניו פלילי הוא אכן פלילי. שנית, חקירה משטרתית, ההיערכות אליה, הסוגיות המשפטיות שמתעוררות אגב פרסום כזה ועוד, לא אחת אינם מאפשרים לפעול בהכרח מיד לאחר הפרסום. לא פעם יש צורך לבצע בדיקות מקדמיות – משפטיות, מודיעיניות ועוד.

שלישית, הכללים החלים על תחקיר עיתונאי מצויין ומעמיק ככל שיהיה אינם דומים כלל ועיקר לכללים והחוקים החלים על חקירה משטרתית מקצועית וראויה.

כפי שניתן היה להתרשם בעת האחרונה, אנו בפרקליטות המדינה פועלים יחד עם משטרת ישראל על מנת לקצר את פרקי הזמן ולהבטיח שהחקירות, אלה המוצדקות כמובן, ייפתחו במהירות האפשרית ויתקדמו בקצב מהיר. אנו מקיימים סטטוסים קבועים על כל אחת מפרשיות השחיתות השלטונית הנבדקות והנחקרות, הן הגלויות והן הסמויות, על מנת לאתר חסמים אפשריים וכדי לקדם בהן את הטיפול על מנת להגיע לחקר האמת בצורה מיטבית, מהר ככל הניתן. עם זאת, המהירות אינה יכולה לבוא על חשבון תהליך עבודה מסודר מוסדר ומקצועי, בחינת קיומו של החשד הסביר, מתן מענה לשאלות המשפטיות הרלבנטיות, קבלת האישורים המתבקשים ועוד. כמו כן, בחותרנו לזירוז הטיפול אסור לנו להתעלם או לפגוע בזכויות החשודים. פרקליטות המדינה ואני כמי שעומד בראשה הצבנו לנו כיעד בתוכניות העבודה הרב שנתיות שלנו את הקידום בטיפול בנושא השחיתות השלטונית וכך אנו עושים.

מוקדם יותר עסק אחד המושבים בכנס בנושא החשוב של "חופש הביטוי בזמן מלחמה". חופש ביטוי כמו גם חופש המחאה נמצאים בלב ליבו של האינטרס הציבורי במדינה דמוקרטית. חופש הביטוי וחופש המחאה הם נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית.

שמירה על חופש הביטוי וחופש המחאה הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. על מערכת אכיפת החוק כולה מוטלת החובה להבטיח את זכותו של הפרט להביע את עצמו ובכלל זה את זכותו למחות כנגד השלטון. המתח שבין חופש הביטוי וחופש המחאה של האזרח לבין חובתה של המשטרה ורצונה לשמור על הסדר הציבורי אינו חדש. הוא אפיין מחאות והפגנות במשך כל השנים והוא מלווה את הציבוריות הישראלית מאז ומעולם.

מטבע הדברים, המתח הזה הולך ומתעצם בעיתות משבר, מקום בו הציבור מרגיש שזוהי הדרך הדמוקרטית היחידה העומדת לרשותו להביע את מחאתו כנגד התנהלות השלטון ומעשיו כפי שהוא תופס אותם. דווקא בעת הזו, דווקא בעת משבר, דווקא בזמנים בהם הלחץ והמתח אותו חווים כולם הוא כל כך גבוה – אזרחים ושוטרים כאחד, יש חשיבות רבה לאיפוק, סובלנות והכלה מצידה של משטרת ישראל כלפי המוחים באשר הם מהצד האחד, והבנה של המוחים לסיטואציה המורכבת והקשה לא פעם בה נמצאים אנשי משטרת ישראל בעודם מבקשים למלא את חובתם לשמור על הסדר הציבורי מהצד השני.

ישנה לא מעט ביקורת על ההתנהלות שלנו בהקשר זה. מהצד האחד – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד אלימות שוטרים. מהצד השני – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד המוחים.

הביקורת בחלקה בהחלט מוצדקת ובחלקה ממש לא. מפאת קוצר הזמן לא אשיב בהרחבה לטענות כאן, הגם שיש לנו תשובות טובות להן.

אומר רק זאת: אנו פועלים כמיטב יכולתנו ובכל האמצעים שעומדים לרשותנו על מנת לתת מענה מיטבי, באותם המקרים בהם מבוצעות עבירות פליליות בין אם על ידי שוטרים ובין אם על ידי מוחים. והחשוב מכל – אנו מחליטים בתיקים אך ורק על פי הראיות ועל פי הכללים ונקודות האיזון בין האינטרסים השונים, כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, שניתן לומר ששינתה את נקודת האיזון האמורה.

לכן, השוואות לעבר הרחוק לא רק שאינן פשוטות אלא לטעמי גם לא רלבנטיות. מכל מקום, אני יכול להבטיח שהאכיפה היא שוויונית לכלל המגזרים. כך נהגנו, כך אנו נוהגים וכך נמשיך וננהג.

כך פרקליטויות המחוז הרלבנטיות המטפלות בעניינם של המוחים, וכך המחלקה לחקירות שוטרים המטפלת בעניינם של השוטרים, בעוד אנשיה – פרקליטים וחוקרים כאחד – ממתינים מזה חודשים רבים להכרעת הצוות שהוקם בהנחיית שר המשפטים באשר לגורלה של המחלקה. בהקשר זה יש לומר, כי חוסר הוודאות בדבר עתידה של המחלקה לחקירות שוטרים ושל אנשיה בוודאי אינו מקל על עבודתם, ואני מציע לכל מבקריה לזכור זאת בעת שהם מפנים אל המחלקה לחקירות שוטרים את חיצי ביקורתם.

חופש הביטוי וחופש המחאה משלימים זה את זה, והם כאמור נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. השמירה על חופש הביטוי בתקופות קשות וסוערות היא אתגר קשה ומורכב גם לנו בפרקליטות המדינה. עם זאת, שמירה על חופש הביטוי דווקא בתקופה זו הוא חלק חשוב מהאינטרס הציבורי עליו אנו מופקדים.

מצד אחד, הרצון לאפשר לכל אזרח להביא את עצמו לידי ביטוי, ומהצד השני, זיהוי אותם מקרים חריגים בהם חופש הביטוי חוצה את הקו והופך להסתה, הסתה המסכנת את כולנו. בכל הקשור לעבירות ביטוי אנו עובדים בשיתוף פעולה מצויין עם אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל וראש אח"מ העומד בראשו. לצד זאת, נתקלנו לאחרונה במספר מקרים בהם משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניינן של התבטאויות ללא קבלת אישור הפרקליטות כמתחייב מהנחיית פרקליט המדינה. בחלק מהמקרים, סעיפי העבירה אשר ייחסה המשטרה לחשודים עקפו הלכה למעשה את הצורך לפנות לפרקליטות המדינה לקבלת אישור לפתיחה בחקירה, או, שנעשה בהם שימוש לאחר שלא התקבל אישור כאמור. כך למשל, עבירות של גילוי החלטה לבגוד, הפרעה לסדר הציבורי, איומים אשר לכאורה אין בינם לבין הפרסום המדובר כל קשר. חשוב להדגיש פעולות אלה נעשו לא רק בניגוד להנחיות פרקליט המדינה אלא גם בניגוד להנחיות אח"מ. הן נעשו להבנתנו אף ללא אישורם של הגורמים המוסמכים באגף החקירות והמודיעין שעמו ועם העומד בראשו כפי שאמרתי יש לנו שיתוף פעולה מצויין בנושאים אלה ובכלל.

כפועל יוצא אנו בוחנים בימים אלא את תיקון הנחיית פרקליט המדינה על מנת שהיא תיתן מענה גם למצבים אלה של שימוש בסעיפים האמורים. אלה מכם אשר עוקבים אחר הדברים וודאי ערים לכך שישנו ניסיון לבטל את הצורך בקבלת אישור פרקליטות המדינה לפתיחה בחקירות בעבירות ביטוי והעברת הסמכות לפתיחה בחקירה בעבירות אלה למשטרת ישראל. מהלך זה, ככל שאכן ייצא אל הפועל, יגביר להבנתי את הסיכון לפגיעה בחופש הביטוי במדינת ישראל בטח ובטח במציאות אותה תיארתי בתחילת דבריי.

פגיעה בחופש הביטוי מהווה פגיעה באחד מערכיו החשובים ביותר של האינטרס הציבורי. הימים ימים קשים ומורכבים לכולנו. כך ברמה האישית וכך ברמה הלאומית.

דווקא בימים אלה יש חשיבות רבה שכולנו נפעל כדי לשמור על האינטרס הציבורי ואנו בפרקליטות המדינה נמשיך לעשות כן. בסופו של יום, מדינה דמוקרטית ומתוקנת השומרת על כבודם זכויותיהם וחרותם של כלל אזרחיה היא אינטרס של כולנו.

השבוע, שוב נתקלנו במסע הסתה חסר גבולות ורסן כנגד פרקליטות פרקליטים וכנגד הפרקליטות כולה. זו אינה הפעם הראשונה בה מנסים לרפות את ידנו באמצעות ניסיונות לפגוע בשמם הטוב של פרקליטות ופרקליטים אשר עושים מלאכתם נאמנה. זו אינה הפעם הראשונה שבה מסמנים פרקליטות ופרקליטים, משחירים את שמם ברשתות החברתיות, מאיימים עליהם ומנסים להטיל עליהם מורא.

אנחנו לא חסינים מטעויות. בהחלט אפשר וצריך לבקר את החלטותינו. לצד זאת, אין מקום במדינה מתוקנת להסתה ורדיפה אישית נגד פרקליטים, במטרה להתנכל להם ולהטיל עליהם אימה.

ניסיונות אלו לרפות את ידינו לא צלחו בעבר ולא יצלחו בעתיד. לא ניתן להסתה להסיט אותנו מדרכנו. פרקליטות ופרקליטי המדינה כולם זכו ויזכו ממני ומהנהלת הפרקליטות לגיבוי מלא.

האינטרס הציבורי של כולנו – מחייב שכל פרקליט מפרקליטות המדינה, ובראשם אני בבואנו להחליט האם לפתוח בחקירה, או להעמיד פלוני לדין אם לאו, נקבל את החלטותינו על סמך הראיות בלבד ולא מתוך מחשבה איזו החלטה מצפה מאיתנו הציבור אשר ככלל אינו חשוף למלוא העובדות והנתונים, לקבל.

על מנת להסיר כל ספק, ככל שהיה כזה: בפרקליטות המדינה טיפלנו ונמשיך לטפל בכל התיקים, בכל החשודים, מכל המגזרים ובכל העבירות בצורה מקצועית ישרה הגונה ושוויונית. ההחלטות בכל תיק ותיק יתקבלו בהסתמך על הראיות ועליהן בלבד. החלטותינו ושיקול דעתנו המקצועי לא יושפעו בשום צורה שהיא. פרקליטות המדינה בראשותי תמשיך לפעול בכל דרך על מנת לשמור על האינטרס הציבורי.

לבסוף, בשם האינטרס הציבורי וחשיבותו לכולנו אני מבקש לנצל את הבמה הזו כדי לקרוא לכולם דווקא בימים מורכבים וקשים אלה, פשוט לשמור על החוק.

יש לנו מדינה אחת ועל כולנו כאחד לזכור זאת גם בתקופות קשות ומתוחות.

מי ייתן ונזכה לימים טובים יותר במהרה".

בטקס הענקת כתבי ההאמנה שהתקיים היום, יום חמישי, ה׳ בתמוז, 11 ביולי, הגישו לנשיא את כתב אמנתם השגרירים החדשים בישראל של קזחסטן, פרו, קניה, יפן ואיטליה, בסדרת טקסים רשמיים בבית הנשיא.

שגריר יפן הנכנס, יוסוקה ארי, שגריר איטליה הנכנס, לוקה פרארי ושגריר פרו הנכנס, חוויאר מרטין סנצז׳ צ׳קה סאלאראס, הגיעו להעניק לנשיא את כתב האמנתם, כשהם עונדים את הסיכה הצהובה, אשר הפכה לסמל ברחבי העולם לקריאה מיידית לשחרורם של 120 החטופות והחטופים, הנמצאים בשבי בידי ארגון הטרור חמאס.

ראשון להגיש את כתב ההאמנה שלו לנשיא הבוקר, היה שגריר קזחסטן, דאיולט ימברדייאב, אשר הודה לנשיא ואמר: ״זהו כבוד עבורי לקבל את המינוי ולעבוד במדינה הנפלאה והיפה הזו. אנו מרגישים את תמיכתה של מדינת ישראל בכל התחומים. אני רוצה להודות לך, בשם נשיא קזחסטן ובשם עמנו״.

הנשיא השיב לו: ״מדינתכם היא מבין המנהיגות המובילות באזורך. יש לנו הרבה מה לעשות ביחד״.

שני להעניק את כתב ההאמנה שלו היה שגריר פרו, חוויאר מרטין סנצז׳ צ׳קה סאלאראס, אשר ענד את הסיכה המזוהה עם השבת החטופים. הנשיא קיבל את פניו ואמר: "צעירים ישראלים אוהבים לבקר בארצכם, יש בה טבע מדהים וקהילה יהודית יפהפייה. יש קשר חזק בין העמים שלנו, ועלינו לפעול לחיזוק הקשרים העסקיים בינינו".

שגריר פרו הודה לנשיא וביקש לתמוך בעמדתה של ישראל לשחרור החטופים: ״אני רוצה להעביר לך, את ברכתו החמה של נשיא פרו, ואני מצפה לעבוד קשה לחיזוק היחסים ושיתוף הפעולה בין מדינותינו

אנו מגנים את מתקפת הטרור הנוראה בשבעה באוקטובר, ותומכים בעמדת ישראל הדורשת לשחרר לאלתר את החטופים".

בהמשך קיבל נשיא המדינה את כתב ההאמנה של שגריר קניה, אלברט קנדאגור. הנשיא בירך אותו ואמר: ״קניה היא מדינה מיוחדת ומשמעותית עבור הרבה ישראלים. אני מקווה שבמהלך תפקידך תוכל לשדרג את מערכת היחסים בין מדינותינו. אנחנו מעריכים את קריאתך לשחרור המיידי של החטופים זהו דבר שצריך להישמע בכל האזור והעולם״.

שגריר קניה הודה לנשיא: "לישראל ולקניה יש הרבה אינטרסים משותפים, כולל בתחום הטכנולוגיה החקלאית. אנחנו מתמודדים גם עם איום הטרור המשותף, ומצפים לעבוד יחד למען שלום וביטחון. אנו מקווים כי כל החטופים ישוחררו״.

לאחר מכן, שגריר יפן הנכנס, יוסוקה ארי, העניק את כתב האמנתו לנשיא המדינה. השגריר הנכנס ענד גם הוא את הסיכה הצהובה המסמלת את הקריאה לשחרורם של 120 החטופים בעזה.

הנשיא ציין את חשיבות היחסים בין האומה היפנית למדינת ישראל ואמר: ״יפן היא אומה חשובה מאוד, וידידה מאוד חשובה לישראל. הישראלים רוצים לשפר את הקשר בין מדינותינו. אני מקווה שנצליח לראות יותר ישראלים מבקרים ביפן ויותר יפנים מבקרים בישראל. אני מצפה לראות יותר חילופי תרבויות, כמו גם בעסקים, ביטחון ותחומים נוספים".

שגריר יפן הנכנס הדגיש בדבריו את חשיבות שחרור החטופים: ״הוד מלכותו ביקש ממני להעביר לך באופן מיוחד את רצונו לשפר את היחסים ושיתוף הפעולה בין המדינות שלנו. אני מאמין שזה האינטרס הלאומי שלנו. אני מאחל שהשלום והשגרה יחזרו למדינתכם, והחזרת החטופים היא כמובן המפתח לכך".

לבסוף העניק שגריר איטליה לוקה פרארי, אשר היה השלישי לענוד את הסיכה אשר מהווה סמל לשחרורם המיידי של החטופים, את כתב ההאמנה שלו לידי נשיא המדינה. הנשיא הבהיר את חשיבותה של איטליה באזור: "איטליה ורומא השפיעו על עצם הווייתנו במשך אלפי שנים. כיום, ישראל עומדת בפני מלחמה חשובה גם עבור צרכי הבטחון של אירופה – ואיטליה במיוחד שהיא מדינת מפתח בדרום אירופה ובים התיכון, המתואמת איתנו במלחמה בטרור ובהבנת האיומים הבינלאומיים״.

השגריר האיטלקי הנכנס הדגיש את מחויבותה של איטליה לתמיכה בישראל: "אני מעוניין לטפח את הקשר הבילטרלי בינינו, אנחנו עובדים על הסכמים רבים לשיתוף פעולה. אנחנו עומדים לצד ישראל בתקופה הקשה הזאת. יש לכם את התמיכה המלאה של איטליה, אנשיה וממשלתה".