חודש: ספטמבר 2024

פרופסור משה כהן אליה, דמות בולטת בשיח הציבורי, מתח הערב (חמישי) ביקורת נוקבת על פעילות ארגון "אחים לנשק" והמחאות שהתקיימו בשנה האחרונה נגד הממשלה. דבריו נאמרו במסגרת תוכנית "הפטריוטים", והציתו דיון סוער על תפקידן של מחאות אזרחיות בדמוקרטיה הישראלית.

בהתייחסו למחאות השמאל, טען פרופסור כהן אליה כי "חכמת ההמונים גדולה יותר מהטיפשות של האליטות". הוא הביע תסכול מכך שלדעתו, המוחים אינם מוכנים להודות בטעויותיהם. "אי אפשר להבין זאת," אמר, והדגיש את הצורך לזכור את מה שכינה "החרפה של 'אחים לנשק'".

ביקורתו של פרופסור כהן אליה לא הסתכמה בארגוני המחאה בלבד. הוא הפנה אצבע מאשימה גם כלפי משפטנים שתמכו במחאות השמאל. לטענתו, אף שתמיכתם לא הייתה גלויה בשל מגבלות אתיות, פעילותם מאחורי הקלעים הובילה למה שהוא מכנה "האסון הכי גדול בתולדות המדינה". הפרופסור הצהיר כי לדעתו, לא ניתן לסלוח למשפטנים אלה על מעורבותם.

התפתחות חדשה במשבר חוק הגיוס מעלה מתיחות בין מפלגת יהדות התורה לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכיר במפלגה החרדית מתח ביקורת חריפה על נתניהו, בטענה כי הוא אינו עומד בהבטחתו לקדם את החוק.

לדברי הבכיר, למרות הבטחה מפורשת מצד ראש הממשלה, לא נעשו צעדים משמעותיים לקידום החוק. הוא ציין כי אפילו פנייה ללשכתו של יואב גלנט, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, לא בוצעה. הבכיר הזהיר כי אם לא תהיה התקדמות ממשית עד ראש השנה, המפלגה תשקול נקיטת צעדים נוספים.

רקע למשבר הנוכחי ניתן למצוא בפגישה שהתקיימה בין השר יצחק גולדקנופף לבין נתניהו בקריה בתל אביב. במהלך הפגישה, שדווחה בערוץ 14, הבטיח נתניהו לקדם את החוק עוד לפני דיוני התקציב ולכנס את כל הגורמים הרלוונטיים בימים הקרובים כדי להאיץ את תהליך החקיקה.

אתמול פורסם בעיתון 'המודיע', ביטאונה של 'אגודת ישראל', סיכום הפגישה בין ראש הממשלה לשר השיכון. אולם, הביקורת החריפה מצד הבכיר ביהדות התורה מעידה על פער בין ההבטחות לבין המציאות בשטח.

הילרי קלינטון, שרת החוץ לשעבר של ארצות הברית והמועמדת הדמוקרטית לנשיאות ב-2016, עומדת לפרסם ספר חדש בשבוע הבא. הספר, שכותרתו "Something Lost, Something Gained: Reflections on Life, Love, and Liberty", נחשף חלקית על ידי העיתון הגרדיאן הערב (חמישי).

בספרה, קלינטון מתייחסת למגוון נושאים, כולל פרק מיוחד על המלחמה בין ישראל לחמאס. היא מותחת ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומשווה את התנהלותו לזו של גולדה מאיר לאחר מלחמת יום כיפור. לדבריה, בניגוד למאיר שקיבלה אחריות והתפטרה, נתניהו "קיבל אפס אחריות לטבח שבעה באוקטובר" ומסרב לקרוא לבחירות או להתפטר.

קלינטון מתארת גם את חוויותיה כמרצה באוניברסיטת קולומביה בתקופת ההפגנות נגד ישראל בקמפוס. היא מספרת על האווירה המתוחה, שיחותיה עם הדיקנית הישראלית קרן ירחי-מילוא, ועל שאלות מטרידות מצד סטודנטים, כגון ההבחנה בין חמאס לצה"ל כארגוני טרור.

בספרה, קלינטון מביעה הפתעה מחוסר הידע ההיסטורי של חלק מהסטודנטים, ומתארת כיצד הסבירה להם את הצעת השלום של בעלה, הנשיא לשעבר ביל קלינטון, משנת 2000. היא מציינת כי חלק מהמפגינים היו מוטרדים מהמצב בעזה, בעוד אחרים ניצלו את המצב לקריאות אנטישמיות.

לבסוף, קלינטון משווה את ההפגנות הנוכחיות להפגנות נגד מלחמת וייטנאם ולאירועי האביב הערבי, ומעירה כי הסטודנטים כיום מפגינים ללא אסטרטגיה ברורה לעתיד.

בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי ארגוני זכויות אדם, הגישה המדינה את עמדתה בנוגע להרחבת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. העתירות, שהתבססו על קביעת בית המשפט הבינלאומי בהאג כי ישראל היא כוח כובש ברצועה, דרשו הגדלה משמעותית של היקף הסיוע לאוכלוסייה המקומית.

המדינה דחתה את הטענות והציגה עמדה לפיה אין לה "שליטה אפקטיבית" בשטח רצועת עזה, ולכן אינה מחויבת להגדיל את היקף הסיוע ההומניטרי. בתשובתה, הדגישה המדינה מספר נקודות מרכזיות:

ראשית, נטען כי כוחות צה"ל אינם נוכחים באזורים מאוכלסים לאורך המלחמה. שנית, המדינה הצביעה על כך שהלחימה נגד מחבלים רבים עדיין נמשכת, מה שמונע ממנה למלא פונקציות שלטוניות בשטח. בנוסף, הודגש כי למרות הפגיעה המשמעותית בחמאס, הארגון עדיין ממשיך לתפקד ולהפעיל סמכויות שלטוניות.

המדינה גם ציינה כי צה"ל נדרש לשוב ולהילחם באזורים מהם נסוג, כולל העיר עזה, מחנות המרכז וחאן יונס, עקב ניסיונות חמאס לשקם את יכולותיו. לטענתה, במרחבים אלו עדיין קיימת פעילות של גופי קביעת מדיניות של חמאס, גורמים האחראים על מתן שירותים לאזרחים, וכוחות אכיפה של הארגון.

התפתחות משמעותית נרשמה ביחסה של הרשות הפלסטינית למבצעי צה"ל ביהודה ושומרון, כך דווח אתמול (חמישי) ל-N12 ממקורות ברמאללה. למרות המבוכה הניכרת מול הפעילות הישראלית הנרחבת, הרשות רואה בכך הזדמנות לטפל בתופעת החמושים המערערת את היציבות הביטחונית באזור.

במהלך דרמטי, החליטה ההנהגה הפלסטינית לתגבר את כוחותיה במחנה הפליטים ג'נין. התגבור כולל כ-400 פעילים חדשים של משמר הנשיאות, בנוסף לעשרות שוטרים פלסטינים. צעד זה מהווה ניסיון מצד הרשות להשיב לעצמה שליטה באזורים שנחשבים למוקדי מתיחות.

מקורות ברמאללה מדווחים כי מפקדי המנגנונים הפלסטיניים הביעו בשיחות סגורות את כוונתם לחזור ולהתבסס בצפון הגדה המערבית לאחר נסיגת כוחות צה"ל. מהלך זה משקף את רצונה של הרשות לחזק את אחיזתה באזורים אלו ולהפגין משילות.

כחלק ממאמצים אלו, ראש המודיעין הפלסטיני, מאג'ד פרג', ערך לאחרונה ביקורים בג'נין ובטולכרם, מלווה בבכירים במנגנונים הפלסטיניים. במקביל, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כינס את הוועד הפועל של פתח והדגיש את נחישותו לטפל בתופעת החמושים המאיימת גם על האינטרסים של הרשות עצמה.

בית משפט השלום בתל אביב פסק היום לטובת הדס קליין, העדה המרכזית בתיק 1000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתביעת דיבה שהגישה. התביעה הוגשה נגד אישה בת 60 שפרסמה סדרת פוסטים מכפישים על קליין ברשת החברתית X, הידועה לשעבר כטוויטר.

בפסק הדין, קבע בית המשפט כי הפרסומים נגד קליין היו דיבתיים וחרגו מגבולות חופש הביטוי המקובלים. הנתבעת השתמשה בביטויים פוגעניים ומשמיצים כלפי קליין, כולל כינויים כמו, "נוכלת".

כתוצאה מהחלטת בית המשפט, נפסק כי הנתבעת תפצה את קליין בסכום של 90,000 שקלים. פסיקה זו מהווה ניצחון משמעותי עבור קליין, שמתמודדת עם לחץ ציבורי רב מאז עדותה בתיק 1000, הידוע גם כפרשת המתנות, נגד ראש הממשלה נתניהו.

חבר הכנסת אוהד טל ממפלגת הציונות הדתית מתח ביקורת חריפה אתמול (חמישי) על דובר צה"ל, בעקבות ההודעה על הכרעת חטיבת רפיח של חמאס. טל הטיל ספק באמינות הדיווחים הצבאיים, וטען כי הם אינם משקפים את המציאות בשטח.

בהצהרתו, טען חבר הכנסת כי המידע שהוא מקבל מגורמים צבאיים שונים מציג תמונת מצב שונה לחלוטין מזו המוצגת בהודעות הרשמיות. הוא הביע דאגה עמוקה מכך שלדבריו, דובר צה"ל "פשוט אינו דובר אמת".

טל הדגיש כי הבעיה אינה רק בהטעיית הציבור, אלא גם בהשלכות האפשריות על קבלת ההחלטות בדרג המדיני. לטענתו, העברת מידע שגוי לקבינט עלולה להוביל להחלטות שגויות, שעשויות לעלות בחיי אדם ולשנות את מהלכי המלחמה.

חבר הכנסת קשר את הביקורת שלו ללקחי ה-7 באוקטובר, והדגיש את החשיבות של דיווח אמין ומדויק מצד צה"ל. הוא קרא להמשך הלחימה עד להשמדה מלאה של חמאס והשבת כל החטופים.

הביקורת של טל באה בעקבות הודעת דובר צה"ל על הכרעת חטיבת רפיח של חמאס על ידי כוחות אוגדה 162, לאחר חודשים ארוכים של לחימה. התבטאויות אלו מעלות שאלות לגבי השקיפות והדיוק בדיווחי צה"ל, ומדגישות את המתח בין הצורך בביטחון מידע לבין הדרישה לשקיפות ציבורית בזמן מלחמה.

אירוע מדאיג התרחש בטביליסי, גיאורגיה, כאשר קבוצת מטיילים ישראלים נתקלה בניסיון חטיפה שסוכל ברגע האחרון. האירוע, שהתרחש ביום שני האחרון, חושף את הסיכונים הפוטנציאליים העומדים בפני תיירים ישראלים בחו"ל בתקופה הנוכחית.

חמישה תיירים ישראלים, שסעדו במסעדת מלון "מרקיור" באולד סיטי בטביליסי, הוזהרו על ידי ישראלי דובר ערבית כי שמע שיחה בערבית המתייחסת לשולחנם. הקבוצה זיהתה כ-11 גברים בעלי חזות ערבית שנראו כי הם עוקבים אחריהם, כולל תצפיתנים ואנשים שנעו בין המלון למכוניות החונות בחוץ.

בתגובה, התיירים ניסו ליצור קשר עם גורמים בישראל ולבסוף פנו למשטרה המקומית. עם הגעת המשטרה, החשודים נמלטו מהמקום. המשטרה המקומית ליוותה את הישראלים עד לטיסתם חזרה לישראל, מה שמעיד על רצינות האיום.

בתגובה לאירוע, המטה לביטחון לאומי הזכיר כי רמת האזהרה לגיאורגיה עומדת על שתיים מתוך ארבע, המלצה על נקיטת אמצעי זהירות מוגברים. הם הדגישו את החשיבות של יצירת קשר עם גורמי הביטחון המקומיים במקרה של חשש ממשי, ולאחר מכן עדכון מוקד אזהרות המסע של המל"ל או חדר המצב הלאומי.

ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית לשעבר, התייחסה לאחרונה לטענות המופנות כלפיה בנוגע ליחסה כלפי ישראל. במהלך אירוע שנערך בניו יורק, פלוסי דחתה את ההאשמות לפיהן היא "שונאת את ישראל" בשל ביקורתה על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בתגובתה, הדגישה פלוסי את מחויבותה העמוקה לישראל, תוך שהיא מותחת ביקורת על אלה המנסים להגדיר את התמיכה בישראל באופן צר. "אנשים מסוימים חושבים שיש להם בעלות על הנושא, ואם אתה לא הולך לפי הקו המסוים שלהם, אז אתה לא באמת אוהב את ישראל," אמרה פלוסי. היא הוסיפה: "אבל כמו שאמרתי להם – ממש לא, אני אוהבת את ישראל. היא חלק מה-DNA שלי."

דבריה של פלוסי מדגישים את המורכבות של השיח הפוליטי סביב ישראל בארצות הברית, ואת האתגרים העומדים בפני מנהיגים פוליטיים המבקשים לבטא תמיכה בישראל תוך שמירה על זכותם לביקורת. הם גם משקפים את המתח המתמשך בין תמיכה במדינת ישראל לבין ביקורת על מדיניות ספציפית או על מנהיגים מסוימים.

התפתחות משמעותית בעיר נשר: מורה להיסטוריה זומן לשימוע לאחר שתלמידיו חשפו את התבטאויותיו הביקורתיות נגד צה"ל ומדינת ישראל ברשתות החברתיות. האירוע, שנחשף הערב (חמישי) במהדורה המרכזית של ערוץ 14, מעורר דיון ציבורי.

המורה, שבעברו חתם על מכתב סרבנות, תיאר בסרטון שפרסם ברשת X את פעילות צה"ל בעזה כ"פשיעה". הוא סיפר על חוויותיו כחייל באינתיפאדה הראשונה, טוען כי נחשף ל"זוועות הכיבוש ואינסוף פשעים". המורה אף הביע תמיכה בצעדי הסרבנות שנקט בעבר, ואמר כי היה חוזר עליהם גם היום.

תגובת הקהילה החינוכית והמקומית הייתה חריפה. תלמידים וראש העיר נשר, רועי לוי, הביעו התנגדות לחזרתו של המורה לבית הספר. לוי הדגיש את חשיבות החינוך לערכי גיוס משמעותי וערבות הדדית, וטען כי הסוגיה היא ערכית ולא משפטית.

משרד החינוך הגיב בחומרה להתבטאויות המורה, וציין כי נערכה לו שיחת בירור. עם זאת, טרם התקבלה החלטה סופית בעניינו. המשרד ביקש מהמורה להסיר את הסרטון המדובר, אך עד כה הבקשה לא נענתה.

אושרה הקמת הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי בראשה יעמוד יו"ר סיעת הימין הממלכתי ח"כ זאב אלקין. הוועדה תפקח על פעילות רשויות המדינה באיזורי אילת, הערבה, ים המלח ורמת הגולן וכן על סוגיות סביבתיות ייחודיות המאפיינות את ים המלח. בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת מטעם הסיעות השונות.

יו"ר הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי ח"כ זאב אלקין: "הגבול המזרחי של ישראל הוא אזור בעל חשיבות אסטרטגית כחגורת ביטחון וכחגורה התיישבותית. בממשלה הקודמת הובלתי החלטת ממשלה להכפלת אוכלוסיה ופיתוח ורמת הגולן וכי ישנן החלטות ממשלה נוספות לגבי אילת וים המלח שאינן מיושמות בקצב נדרש ובהיקף המתוכנן. דווקא בתקופה זאת יש חשיבות רבה בקידום האיזורים הללו ובפיתוחם, תוך התמודדות עם האתגרים הביטחוניים".

בעוד הכותרות עוסקות בדברים הקשים שהוטחו בנתניהו, בעת שהגיע לנחם את משפחת דנינו בביתה  בירושלים, סופר שם עוד סיפור מעניין, אותו שמעו המנחמים שהגיעו ל"שבעה" מפיו של אבי המשפחה ר' אלחנן דנינו. נדמה שהסיפור מסופר כאן בפעם הראשונה והוא מסתמך אך ורק על הדברים שסיפר האב בפומבי למנחמים הרבים שפקדו את הבית.

היה זה כחודש לאחר הטבח הנורא, כאשר משפחות החטופים נפגשו עם כל שר שרק אפשר כדי לזרז את שחרור יקיריהן. במסגרת זו נפגש גם האב ר' אלחנן עם שר הביטחון יואב גלנט יחד עם משפחות נוספות.

מיד לאחר שהציג את עצמו, כאביו של החייל החטוף אורי דנינו, לחץ גלנט ארוכות את ידו, הביט לתוך עיניו ואמר לו: "הבן שלך עלה לנו למעלה מ72 מיליון שקלים". האב ביקש הסבר לדברים, ושמע מגלנט את הסיפור הבא: "בנך, אורי שירת בצבא בתפקיד רגיש וחסוי מאד ביחידה שלו. הוא היה אחראי על מערכת מסווגת ודיגיטלית הקשורה לניווט. בגלל כובד האחריות הזו, הוא נדרש ללכת צמוד, יום ולילה, עם המפתח של המקום עליו היה מופקד".

"מיד לאחר חטיפתו", המשיך גלנט את הסיפור, "פחדנו שהמפתח הזה ייפול בידי האויב, או שאורי בנך, יישאל עליו בחקירות ויאלץ לספר דברים חסויים ורגישים. לפיכך בתיאום ובהנחיית האמריקאים שגם הם היו קשורים למערכת הזו, ביצענו פעולות מנע והחלפת מערכות חדשות שאיני יכול להוסיף עליהן פרטים. כל שאני יכול לספר הוא, שעלות כל הפעולות שעשינו הסתכמה ב-72 מיליון שקלים".

גלנט אך סיים את סיפורו, ואז הגיע תורו של האב להפתיע חזרה את שר הביטחון. "חבל ממש שלא סיפרתם לי את זה, קודם שהחלפתם את המערכות. הנה המפתח". וכך בעודו מדבר, הכניס האב את ידו לכיס מכנסיו, שלף משם מפתח והגישו לגלנט המופתע. "כיצד זה הגיע אליך?" תהה השר ולא הצליח להסתיר את סקרנותו.

"אני מכיר היטב את בני אורי הי"ד ואת אחריותו", ענה האב, "אם הוא היה אחראי על משהו, הוא לא היה עוזב אותו. כך עשה גם בטבח. הוא היה יכול להינצל, אך בחר לחזור למקום כדי לנסות ולהציל יהודים מהמחבלים. לצדו נהרגו אנשים והוא עצמו נחטף מהרכב בו נסע"

"כאשר כוחות הביטחון אפשרו לנו לראות מקרוב את הרכב, עשרה ימים לאחר הטבח, הגעתי ל"תקומה", שם רוכזו כל הרכבים של הנפגעים, הרמתי את השטיח מתחת למושב הנהג ושם מצאתי מסמכים שונים שלו וכן מפתח שלא הכרתי. מאז אני מסתובב עם זה בכיס כמזכרת מבני. עכשיו אני מבין, מדוע היה חשוב לו להשאיר את המפתח הזה במקום מסתור ברכב בטרם הלך לשבי. הוא ממש קרע את השטיח והכניס את המסמכים והמפתח עמוק פנימה".

"אתה יכול לשמור את המפתח הזה ברשותך כמזכרת לאחריות של בנך", אמר לו שר הביטחון, ולמרות קשיחותו הנודעת, התקשה להסתיר את התרגשותו. הנה לנו סיפור נוסף שהיה בבית משפחת דנינו ב"שבעה". התקשורת לא הגיעה לסיפור הזה, כיוון שהייתה עסוקה כאמור בסיפור האחר, שהתאים יותר לסדר יומה.

נכתב ופורסם במקור במדור מקור נאמן בעיתון יתד נאמן

הפגנות לא אמינות

"מטרת הפגנות המחאה איננה להחזיר באמת את החטופים אלא להפיל את הממשלה"

שלשום יום רביעי, היה יום לא קל לח"כ הרב משה גפני. בבוקר הוא נאלץ להתמודד עם ניסיונות פרובוקציה של ח"כ לזימי בוועדת הכספים ובערב, התקיימה הפגנה של אנשי המחאה מול ביתו בבני ברק. ביקשנו לשוחח עמו על שני הנושאים הללו ואגב כך על סוגיות נוספות שעל סדר היום, שזמן רב לא עלו כאן על הכתב.

למשמע קולו הרגוע, (והוא הרי יודע לצעוק) שאלתי האם ההפגנות אינן מלחיצות אותו והאם הן יצליחו לשנות את דעתו. "אני ממש לא לחוץ מההפגנות הללו. הן לא עושות עלי שום רושם", הוא משיב. "המפגינים הללו עושים זאת נגד כל דבר שזז. הם לא מתכוונים באמת להחזיר את החטופים. מטרתם היא להפיל את הממשלה. פעם זה סביב הרפורמה, פעם סביב חוק הגיוס, עכשיו זה על גב החטופים. הרעיון אותו רעיון: רק להפיל את הממשלה. שום דבר מהותי אחר".

ומהי עמדתך האישית בסוגיית החטופים? "אני בעד העסקה ואמרתי את דעתי זו באופן הכי גלוי וברור לנתניהו. אני בעד עסקה שתכלול את כולם. לא עסקה חלקית, אלא שחרור כולם. צריך להגיע לפתרון בנושא. נקודה".

אתה מבין את המשמעות: זה אומר שחרור מחבלים כבדים עם דם על הידיים, אני מנסה לחדד. "נכון. זה בהחלט לא פשוט. אבל בל נשכח שמשחררים תמורתם חטופים חיים שיחזרו לבתיהם וכן גופות שיובאו לקבר ישראל. ולכן אם העסקה כוללת את כולם, ולא את חלקם, אנחנו בעד, ונתניהו יודע זאת. זו העמדה ששאלנו, וזה מה שהשיבו לנו".

ברשותך נעבור לחוק הגיוס, אני עובר לנושא הבא, ומספר לו שכלי התקשורת דיווחו זה עתה שהשר הרב יצחק גולדקנופף הציב אולטימטום לנתניהו: העברת חוק הגיוס עד ראש השנה, ולא, אין תמיכה בתקציב. המשמעות: הפלת הממשלה.

"אכן הוא העלה את זה בישיבת הסיעה", עונה הרב גפני, "ואמרנו לו שאם זו דעת רבותיו שיתקדם עם זה. מבחינתנו כאשר הדבר יגיע למעשה ונצטרך להצביע בעד או נגד, נשאל כמובן את גדולי ישראל מה לעשות עם זה. אני לא מאיים לפני שאני שואל, לא על ראש המשלה, לא על שר האוצר ולא על שר החינוך. כאשר הדברים יגיעו לשלב מעשי, נשאל וכמובן ננהג בהתאם".

ביח"צ לא ננצח 

"הציבור חכם דיו להבין ולדעת מי עושה ופועל, ומי סתם צועק לצרכי פרימריז"

השבוע פורסמה כותרת בעיתון הכלכלי "דה מרקר": הלחץ של גפני עבד. שר האוצר יכסה את החוב של רשת החינוך העצמאי". האם המשבר בנושא הזה מאחורינו, אני מעלה את הנושא הכואב שלא יורד מסדר היום. "שום דבר לא מאחורינו", משיב הרב גפני. "מנהלים נגדנו מלחמה בכל מחיר. טרם הגענו למנוחה ולנחלה".

הרב גפני מדבר על הנושא ונשמע כעוס במיוחד. "כל סוגיית החובות כביכול של החינוך העצמאי זו עלילת דם מרושעת. החוק מחייב לתקצב את הרשתות. מי שמשלם כל השנים את שכר המעסיקים, הגמלאות וכו', הייתה המדינה, בדיוק כמו שהיא משלמת את המשכורות. ב- 2014 עד 2018 המל"מ לא העביר את התשלום לרשתות המיסים, ומי שצריך לשלם את זה, הוא האוצר. אבל עשו מזה סיפור כאילו זה חוב של החינוך העצמאי וכאילו הוא קיבל את הסכום הזה והשתמש בזה לצרכים אחרים. זו כמובן עלילת דם. זה לא חוב שלנו, זה חוב של האוצר. אז נכון שהמדינה בסוף משלמת את זה אבל הרושם נגדנו נותר ונשאר כדי לפגוע בנו הלאה בעתיד. באוצר נימקו וכתבו שהם משלמים את זה כי אין הוכחה אחרת. דרשתי משר האוצר שימחקו את הנימוק הזה. כי זה יוצר רושם שלילי מיותר".

מדוע באוצר התעקשו לכתוב את זה? הרי בסופו של דבר הם הרי שילמו את כל החוב, שהיה בעצם חוב שלהם? אני מנסה להבין. 

"הם באמת ניסו לומר לנו, שמה אכפת לנו, מה הם כותבים, העיקר שבסופו של דבר העניין סודר. אבל אני לא מסכים לכך. הם עושים זאת כדי להראות שיש אצלנו בעיות כאלו ואחרות והתקשורת הכלכלית מצטטת מתוך המכתבים שלהם וקונה את זה ומסיתה נגדנו. אמרתי לשר האוצר שאני דורש שהאוצר ישלם את החוב הזה ללא שום פרשנות ומכתבים. אני לא רוצה שרק המסקנה תהיה בסדר. אני מוחה על כל הדרך עד אליה". 

הנה נעבור לגזירת אי סבסוד המעונות? מה התחדש בנושא הזה? "היה דיון בממשלה ואם זה לא יעבור נעשה את זה בחקיקה. חוק סבסוד מעונות", משיב הרב גפני. "כל העניין הזה הוא  רשעות מוחלטת, כיוון שמבחינה כלכלית האינטרס של המדינה הוא, שציבור הנשים ימשיכו לצאת ולעבוד. כולם הרי יודעים שהנשים החרדיות עובדות באחוזים גבוהים, ואם יפסק הסבסוד, זה יעצור את תעסוקת הנשים. המדינה פוגעת בעצמה. העניין הבעייתי כאן הוא בהצהרה: כולם מסובסדים חוץ מסקטור אחד: מי שלומד תורה. לא ניתן לזה לקרות"!  

מה היה היום (שלשום) בוועדת הכספים בעימות המילולי עם ח"כ לזימי, אני חוזר לאירועים שהסעירו בבוקרו של יום את הוועדה בראשה הוא עומד.

הרב גפני מפנה אותי להודעה שהוציא לאחר האירוע: "ח"כ לזימי חושבת שוועדת הכספים זה רחוב קפלן. בכל פעם מחדש היא מגיעה למספר דקות, אמנם בלי מגפון, אבל בקול מוגבר ובצעקות ללא קשר לנושא הדיון, צועקת, דואגת לצילום מלא של ההצגה, מפיצה לתקשורת ויוצאת מבלי להישאר לדיונים האינטנסיביים עצמם. נושא החטופים הוא לא נושא פוליטי ואם יש מי שמפקיר את החטופים זו היא. אמשיך לפעול ולהיפגש כל העת עם משפחות החטופים ולעשות הכול כדי שיחזרו במהרה ובשלום, והיא שתחפש מישהו אחר לעשות עליו את הסיבובים התקשורתיים והיחצניים המגוחכים שלה. הציבור הישראלי אינטליגנטי מספיק בשביל לדעת מי עושה ופועל ומי סתם צועק (צועקת) לצרכי פרימריז".

אין התנגדות לאחדות

תנודות בתוך הגוש: "ליברמן עולה בסקרים אבל אין לו מה לעשות עם זה" 

נשיא המדינה מנסה לקדם הקמת ממשלת אחדות. גם "מטה החטופים" סבור שיש להגביר את הלחץ להקמת ממשלת אחדות שתקדם עסקה. האם לדעתך יש סיכוי לזה, אני שואל. "אני לא מעריך שתהיה ממשלת אחדות. המחאה נגד הממשלה קיימת בכל נושא. כל מה שהממשלה עושה, יש מיד הפגנות. המחאה לא תיתן להקים ממשלת אחדות. גם לפיד שולל את זה, ואני גם לא רואה את השאר נכנסים פנימה. אישית, אני בעד אחדות אבל לא רואה לזה שום סיכוי".

כולם מזכירים את בן גביר כאבן הנגף של הממשלה. הוא עצמו ממשיך לעלות להר הבית. האם בפגישתך עם נתניהו שוחחתם גם על זה? הרב גפני: הנושא הזה עולה בכל שיחה עימו. מחר אני נפגש עם השגריר האמריקאי לבקשתו (הפגישה הייתה אתמול), לאחר שהוא כבר נפגש השבוע עם מרן הגר"ד לנדו שליט"א. אני מניח שהנושא הזה יעלה בפגישה. בן גביר עושה דברים חמורים. הוא לא רק פועל נגד ההלכה הוא גורם לנזק ושפיכות דמים בארץ ובעולם נגד יהודים".

יש מה לעשות בעניין הזה? הרי הוא חלק מהממשלה? אני שואל פוליטית. "יתכן ויגיע הרגע שנדרוש מראש הממשלה לקבל החלטה שאסור לעלות להר הבית על כל המשמעויות שלה". זה  אומר שבן גביר ייאלץ לעזוב את הממשלה והיא תתפרק, אני מחדד. הרב גפני: "זה אומר שאסור לעלות להר הבית ללא שום שיקולים פוליטיים".

השבוע פורסם ציטוט מהפגישה האחרונה שלך עם נתניהו, כשאמרת לו שללא סבסוד המעונות ותקציבי החינוך "אנחנו לא נהיה כאן". נתניהו הבטיח שהוא "מטפל בזה", קרא למזכירו כדי שירשום את הדברים ואמר לך: "אתה לא פורש. אתה תפרוש רק אם אני אפרוש. אנחנו עדיין גוש אחיד". עד כמה הציטוטים הללו נכונים?

הרב גפני: "אני לא מוציא הודעות אישיות מפגישות עם נתניהו. איני יודע מי הוציא את ההודעה הזו. אבל תמיד צריך לזכור שאסור להשתמש בטיעון שאין לנו אלטרנטיבה, כי בסוף יכול להיות מצב שלא נהיה, לא כאן ולא כאן. זו החלטת גדולי ישראל וכאשר נגיע לשם הם אלו שיכריעו". 

אתה עוקב אחר הסקרים? מה דעתך על ההתחזקות של ליברמן? "זה לא עוזר לו בשום דבר. כי הוא עולה על חשבון גנץ ולפיד. הם יורדים, והוא עולה", משיב הרב גפני. "זה הכול תנודות בתוך הגוש שלהם. אין לו מה לעשות עם מספר המנדטים שלו, גם אם כרגע הוא עולה". הוא רוצה להיות ראש ממשלה, אמרתי. הרב גפני: "הוא יכול לרצות. זה לא יקרה".

בשלב הסיום, אני מבקש לעבור לזירה הביטחונית, ומזכיר לגפני נשכחות: בעבר כשהיית יו"ר ועדת הפנים דאגת לקדם את הוצאת מכלי האמוניה והחומרים המסוכנים ממפרץ חיפה. מדובר בחומרים שמסכנים את כל האזור אם ח"ו החיזבאללה יפגע בהם. היכן זה עומד היום? "אכן פעלתי רבות בנושא הזה וגם הצלחתי להוציא הרבה מהחומרים הללו מהמפרץ. יש שינוי לטובה אבל לא מספיק. צריך להוציא הכול".

השבוע אמר שר הביטחון, שהמערכה עומדת לעבור צפונה. האמירות הללו נשמעות כבר זמן רב. לפי המידע שבידך, עד כמה הן נכונות השבוע? "אני לא יודע, וגם אם הייתי יודע, בטח לא הייתי עונה על זה", משיב הרב גפני ומסיים: "צריכים רחמי שמיים מרובים" .

נכתב ופורסם במקור במדור מקור נאמן בעיתון יתד נאמן