חודש: ספטמבר 2024

במוקד הדיונים הביטחוניים בישראל עומדות כעת שתי סוגיות מרכזיות: האפשרות לכישלון המגעים לעסקת שחרור החטופים והשלכותיה האפשריות על הזירה הצפונית, וכן המתיחות המתגברת עם מצרים סביב סוגיית ציר פילדלפי. הערב (חמישי) מתקיימת פגישה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמטרתה לבחון את האפשרויות העומדות בפני ישראל במקרה שלא תושג עסקה.

מערכת הביטחון מעריכה כי כישלון המגעים עלול להוביל להסלמה משמעותית בחזית הצפונית. ההנחה היא שככל שהלחימה בעזה תימשך, כך יגבר הירי מלבנון, מה שעשוי לאלץ את ישראל לנקוט בפעולה צבאית נרחבת יותר בצפון כדי לאפשר את חזרת התושבים לבתיהם. זהו תרחיש מורכב שמציב אתגרים לוגיסטיים ואסטרטגיים משמעותיים בפני צה"ל.

במקביל, מתפתח מתח דיפלומטי עם מצרים סביב סוגיית ציר פילדלפי. ביקורו של הרמטכ"ל המצרי, הגנרל אחמד ח'ליפה, בציר פילדלפי היום נתפס כאיתות ברור לישראל בעקבות התבטאויותיו של נתניהו בנושא.

גורם ביטחוני בכיר הזהיר כי האמירות של ראש הממשלה עלולות לערער את היחסים העדינים עם מצרים, שותפה אסטרטגית חשובה באזור.

חבר הכנסת אלמוג כהן פנה לרשויות החוק בדרישה לפתוח בחקירה נגד יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, בעקבות חשדות לניגוד עניינים חמור. הפנייה באה בעקבות פרסום של העיתונאי עמית סגל, המעלה תהיות לגבי מעורבותו של בר דוד במינוי אשתו, הילה קניסטר בר דוד, לתפקיד דירקטורית חיצונית בבנק יהב.

במוקד הפרשה עומד מייל ששלח יו"ר דירקטוריון בנק יהב, אופיר אלקלעי, ובו בקשה למנות את קניסטר בר דוד לדירקטורית מטעם החברה לענייני כלכלה ותרבות. חשוב לציין כי חברה זו נמצאת בשליטת ההסתדרות ומחזיקה במחצית מהבעלות על בנק יהב. מצב זה, לטענת ח"כ כהן, יוצר "התנגשות מובהקת" בין האינטרס האישי של בר דוד לבין תפקידו הציבורי.

ח"כ כהן דורש לא רק לחקור את בר דוד, אלא גם את אלקלעי, בטענה כי האחרון היה מודע לקשר המשפחתי בין יו"ר ההסתדרות למועמדת לתפקיד. הפנייה מדגישה את הצורך בבדיקה מעמיקה של תהליכי קבלת ההחלטות בהסתדרות ובגופים הקשורים אליה, ומעלה שאלות נוקבות לגבי שקיפות ותקינות הליכי המינוי בארגונים ציבוריים. התפתחות זו עשויה להשפיע על מעמדו של בר דוד בהסתדרות ועל היחסים בין ההסתדרות לגופים הכלכליים הקשורים אליה.

חשיפה חדשה של הקלטות שיחות מרחיבה את היריעה בפרשת מינויו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הקלטות אלו, שפורסמו ב"מהדורה המרכזית", מציגות שיחות בין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, לבין שרת המשפטים דאז איילת שקד, וכן שיחות נוספות של נוה עם מנדלבליט עצמו.

באחת ההקלטות, נשמעים נוה ושקד חוגגים את בחירתו של מנדלבליט בוועדת האיתור. הם דנים בתגובתו של ראש הממשלה נתניהו למינוי, כאשר נוה מעלה תיאוריה לפיה נתניהו העדיף בסופו של דבר את גיא רוטקופף. שקד מגיבה לכך באומרה: "יש מצב", ומאשרת כי נתניהו "שמח מאוד" מהמינוי.

הקלטה נוספת חושפת את יחסו של מנדלבליט לאלי קמיר, שנעצר בחשד לתיווך בעסקת שוחד בין נתניהו לגרסטל – חשד שהופרך בהמשך. נוה אומר למנדלבליט: "חביבי, עובדים נגדך כוחות חזקים מאוד", ומנדלבליט מגיב: "הוא מוכר. מכירים את זה".

בהקלטה השלישית, נוה ושקד דנים בניסיונות להציג את מינוי מנדלבליט כ"דיל" ביניהם.

במקביל, בית המשפט המחוזי דחה בפעם השנייה את ניסיונו של מנדלבליט למנוע את פרסום ההקלטות, תוך מתיחת ביקורת על התנהלותו המשפטית בעניין זה. פרסום ההקלטות והתגובות להן ממשיכים לעורר דיון ציבורי נרחב על תהליכי המינוי במערכת המשפט הישראלית.

במהלך המבצע בשבועיים האחרונים ביהודה ושומרון והבקעה והעמקים, כוחות חיל האוויר פועלים במרחב ומעניקים סיוע צמוד לכוחות הקרקעיים. הכוחות האוויריים מהווים מכפיל כוח משמעותי ועומדים עד כה על למעלה מ-300 שעות טיסה במרחב.

כלי הטיס המאוישים מרחוק מעניקים הכוונה צמודה לכוחות הקרקעיים ומחסלים מחבלים חמושים. במסגרת המבצע נתקפו עד כה למעלה מ-20 מחבלים חמושים בתקיפות אוויריות.

מסוקי הסער אפשרו ללוחמים הגעה בטוחה למרחב והעניקו במהלך המבצע פינוי פצועים מציל חיים, תוך נחיתה בשטח סבוך ותחת איומים.

השנה, כשנעמוד בראש השנה וביום הכיפורים ונזעק בקול גדול "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה", תהיה לזעקה הזאת משמעות אחרת.

השנה נגיע ליום הדין כשאנחנו מלווים ב-82 מצוות אדירות ועצומות, של השאת יתומים ויתומות, רגע לפני ראש השנה.

כל אחד ואחד מהמקרים נבדק על ידי רבני 'קופת העיר', ונמצא זכאי לקבל תמיכה כספית, כמקרה מובהק של צדקה וחסד שיש לעשות עם היתום והיתומה.

מצווה גדולה זו כבר מוזכרת בגמרא המצווה בעל חשיבות מיוחדת, יותר מכל מיני וסוגי הצדקה – השאת יתום ויתומה זה ה'שפיץ' של כל המצוות, וכשהדבר נעשה על ידי גבאי צדקה, באופן שגם הנותן אינו יודע למי הוא נותן והמקבל אינו יודע מי הוא מקבל – על זה נאמר 'מתן בסתר יכפה אף', ובכוחה של צדקה כזאת לבטלת גזירות קשות ונוראות, כאילו לא היו!

לא פחות מ-82 חתונות של יתומים ויתומות מתקיימות בחודש אלול, מנהלי 'קופת העיר' שיחרו לפתחו של מרן גאון ישראל רבי דב לנדו שליט"א, מנהיג הדור העומד בראש עולם התורה.

לעזרה ל-82 יתומים הקליקו כאן>>>

מרן שליט"א שמע סקירה תמציתית על הנתונים, ונחשף לצורך לצאת למגבית מיוחדת כדי לאפשר את הסיוע ליתומים והיתומות.

לנוכח האמור לקח מרן דף ועט, ורשם בכתב ידו הטהורה פנייה לציבור הרחב, בבקשה לעזור ולסייע ל'קופת העיר' במימון הסיוע לחתונות היתומים והיתומות.

"אשרי כל המטה כתף בהונו ובאונו, וברכת כתיבה וחתימה טובה לתורמים למצווה רבה זו".

על האמור חתם מרן את שמו בחתימת ידו, כדי לתת משנה תוקף וחיזוק לברכה, שבוודאי תתקיים בכל מי שיזכה להתברך בה.

זה הזמן לבוא לעזרת ה' בגיבורים, לזכור שכל אחד ואחד מה-82 יתומים ויתומות עבר מסכת לא פשוטה של קשיים ואתגרים, אבל כבד וגעגוע בלתי פוסק להורה החסר, וכעת כשהיתומים והיתומות הללו מגיעים לחופתם, התפקיד שלנו הוא לעשות כל מה שאפשר כדי להקל עליהם ולאפשר להם לשמוח בלב שלם ובלי דאגה ממימון ההוצאות.

עשרה שקלים לכל יתום – 820 שקלים לכל 'יתומי אלול', זה מה שמרן שליט"א מבקש מאתנו, וזה מה שאנחנו נשתדל בכל כוחנו לתת, ובכך נזכה שבהגיענו ליום הדין ילוו אותו 82 סנגורים.

לעזרה ל-82 יתומים הקליקו כאן>>>

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השתתף אמש במעמד פתיחת הזמן בישיבת ההסדר קריית שמונה השוהה בימים אלה בנחלים וחשף סודות, במסגרת המותר, תוך שהוא סבור כי המעמד סגור לתקשורת. בסביבת סמוטריץ' אומרים מנגד, כי השר ידע שצולם וכמובן עומד מאחורי דבריו גם בפומבי.

סמוטריץ' נשא שיחה לבני הישיבה שהחלו את הזמן ולאחר מכן התייחס למצב הביטחוני הסבוך, בין היתר למלחמה בעזה, ההתנהלות בקבינט, הלחימה בצפון ועמדותיו של שר הביטחון יואב גלנט.

סמוטריץ' חשף כי בדיון בקבינט שנערך מספר ימים אחרי טבח השבעה באוקטובר, הוא הצביע בעד יציאה למלחמה נגד ארגון הטרור חיזבאללה בצפון, אולם כעת הוא סבור שהייתה זו טעות: "באותו דיון, הצבעתי בעד וטעיתי. אני הערכתי שצה"ל כמו שהבטיחו לנו תמיד יודע לנהל מלחמה רב זירתית. בדיעבד אני לא בטוח שזה נכון".

על הדיונים בקבינט, אמר השר הבכיר: "אני לא מסכים איתם, כמוהם אני קורא את כל המידע המודיעיני, אבל אל תקנאו בנו. אתם חושבים שהצלחתי לישון בלילה אחרי שנרצחו שישה חטופים שם?. אולי זה נכון להפסיק את המלחמה ולהחזיר את החטופים? עוד שנתיים-שלוש נילחם עוד הפעם? זה החלטות נוראיות ואיומות. לא מקנא במי שצריך לקבל אותן. וגם בעצמי לא. בחרתי את זה. אבל אני פה ואין לי ברירה. אני לא יכול לברוח מזה”.

יו"ר הציונות הדתית הוסיף כי יש כמה סיבות שישראל לא נכנסה למלחמה בצפון, אולם העריך כי ישראל קרובה "מאוד" למלחמה מלאה עם חיזבאללה.

בנוגע לשר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי אמר חבר הקבינט: "אני רוצה לומר את זה כי יש גם שיח בתקשורת נורא. שר הביטחון גלנט הוא לא רופס. הוא לא פחות גיבור ממני. בואו… ברוך השם עשיתי כמה דברים בחיים. הוא עשה פי אלף. יש לי ויכוחים איתו ויש לי ויכוחים עם הרמטכ”ל ואני חושב אחרת מהם בקריאת המפה ואני מוכן גם לקחת סיכונים אחרים. הם לא פחות גיבורים ממני, לא פחות חדורי מטרה ממני, לא פחות נחושים ממני, לא פחות אוהבים את תושבי קריית שמונה, רוצים להחזיר אותם הביתה". סמוטריץ' הוסיף כי "יש סברות טובות מאוד מאחורי ההחלטות שלהם ואני אומר את זה כמי שחולק עליהם”.

מאות התכנסו יחד עם הנגידים מדרום אמריקה למעמד כבוד התורה לרגל הוצאת ספרו החדש של הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, הגאון רבי יצחק יוסף – ילקוט טהרה – לראשונה בשפה הספרדית.

במעמד המפואר השתתפו דיינים, רבני קהילות, ואישי ציבור, ואורחים מדרום אמריקה שהגיעו להשתתף במעמד המיוחד, שמעורר הדים רבים ברחבי המדינות שדוברות את השפה הספרדית, לרגל הוצאת הספר היוקרתי של הראשון לציון שליט"א.

בפתיחת המעמד נשא דברים הגאון רבי משה חיים בן יהוידע – ראש רשת הכוללים ומכון "הדרת קודש" בירושלים, אותם פתח בפלפול הלכתי אודות כתיבת ספר תורה בזמן הזה, ומשם המשיך לדבר במעלת הנגשת ההלכה לאלו שאינם ברי הכי ללמוד בספרי הפוסקים, ושע"י כך מתקרבים לאור התורה. ובמעלתם הגדולה של שותפי רשת הכוללים, בפרט בזמן שעם ישראל נמצא בצרה.

את המשא המרכזי נשא הרב הראשי לשעבר שדיבר שעה ארוכה ובהתרגשות גדולה, לרגל הופעת הספר, ועל הזכות העצומה שנפלה בחלקו על הנדיב מר אברהם חנונו הי"ו – ממקסיקו סיטי, לתרום את הוצאת הספר. וכן דיבר על החשיבות להפיץ את הספר בכל העולם בכדי להרבות את הטהרה בעולם היהודי בצורה מקסימלית. ובמעלת חיזוק רשת הכוללים בפרט בעת הזאת.

לבקשת הראשון לציון שליט"א נשא דברים הנדיב בעצמו על אף הקושי שלו לנאום בשפה העברית. את דברי הסיום בשפה הספרדית נשא הגאון רבי אברהם מיימון הלוי שליט"א מרבני סאו פאולו שבברזיל, וחיזק את ההמונים שהגיעו מחו"ל בכדי להשתתף באירוע.

את המעמד הנעימה תזמורת מזרחית מיוחדת שהגיעה לבקשת הנדיב מר אברהם חנונו הי"ו.

צילום: דוד ארזני

ברקע המאבק על הישארות צה"ל בציר פילדלפי, הערב נחשף כי מנהיג ארגון הטרור חמאס בעזה, יחיא סינוואר תכנן להבריח את עצמו ואת שאר מנהיגי חמאס יחד עם חטופים ישראליים דרך ציר פילדלפי.

על פי חשיפת העיתון היהודי-בריטי ’ג’ואיש כרוניקל’ סינוואר תכנן להבריח את החטופים מפילדלפי לסיני ומשם להמריא לאיראן. גורמי מודיעין המצוטטים בעיתון אומרים כי הדבר נחשף במהלך חקירתו של בכיר בחמאס שנתפס בידי לוחמי צה"ל, וכן ממידע שהתקבל ממסמכים שנתפסו לפני כשבוע ביום חמישי, 29 באוגוסט, דבר שיכול ללמד על ההתעקשות הישראלית דווקא בעת האחרונה.

בעיתון הבריטי מציינים כי מנהיג חמאס סבור כי הדרך היחידה שלו להציל את חייו, הינה באמצעות בריחה מעזה. לפי הנכתב, סינוואר מבין שהמלחמה הסתיימה מבחינת ארגון הטרור שהוא עומד בראשותו ושהסיכויים שלו להשיג הצלחה צבאית אפסיים, למרות הצלחתו בתעמולה בינלאומית ובשל כך ציר פילדלפי נחשב לחיוני מאוד בעיניו, זאת בשונה מציר נצרים, שנחשב לחוצה הרצועה אך לא כזה שמונע ממנו לקדם את תכנית הבריחה הגדולה.

נזכיר, כי במסיבת העיתונאים שכינס השבוע ראש הממשלה, אמר נתניהו כי ישראל לא תיסוג מהציר. "החשיבות של ציר פילדלפי היא חשיבות קרדינלית – גם להביא את החטופים וגם להבטיח שהחמאס ירוסק ושעזה לא תחזור להוות איום עלינו. מטרות המלחמה עוברות בציר פילדלפי, אנחנו חייבים לקבע את העובדה שאנחנו שם". קודם לכן אישרו שרי הקבינט החלטה לפיה כוחות צה"ל לא ייסוגו מציר פילדלפי במסגרת העסקה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סייר היום (ה') עם מנכ"ל משרדו וגורמי המקצוע במשרדו, בבתי הספר של מפוני קרית שמונה והמועצה האזורית גליל עליון בטבריה ובכפר בלום. בסיור השתתפו ראש עיריית קרית שמונה אביחי שטרן, ראש מועצת גליל עליון גיורא זלץ ומנהלת מחוז צפון במשרד החינוך ד"ר אורנה שמחון.

בסיום הסיור, התייחס המבקר למתקפה החמורה וחסרת הרסן של ראש האופוזיציה יאיר לפיד נגדו ואמר: "מתקפה נגד מוסד מבקר המדינה – מסוכנת ופוגעת בשומרי הסף ובמארג הדמוקרטי של מדינת ישראל". אנגלמן שב וציין כי "כפי שהודעתי לא אחת – הביקורת עוסקת בכלל הדרגים: המדיני, האזרחי והצבאי. כל נושא משרה בגוף מבוקר מחויב לשתף פעולה באופן מלא עם הביקורת בהתאם להוראות חוק יסוד. נמשיך בעבודת הביקורת ללא מורא".

בעניין הצפון אמר: "אנחנו נמצאים בבית ספר הגומא בכפר בלום – בי"ס שפועל תחת אש. אני קורא לראש הממשלה ולשרים: תגיעו לצפון, אסור להפקיר את הצפון. חייבים להקצות משאבים בצל המתיחות המתמשכת. אנחנו נמצאים בבית ספר שמקיים שגרת לימודים תחת אש. הוא העוגן של הילדים, של ההורים והמורים. אני רוצה לומר תודה לראש המועצה. הממשלה חייבת להתגייס לטובת הצפון.

מתחדד הצורך לתת מענה לא רק ליישובים המפונים אלא גם לתושבים שהחליטו שלא להתפנות. פגשנו ילדים היום כאן ובטבריה בבתי ספר שפונו מקרית שמונה. אחת מהם, תלמידה בכיתה ו׳, סיפרה לי שעברה כבר שמונה מקומות מגורים בשנה האחרונה. ילד נוסף היה עד לנפילת טיל בסמוך אליו ופצע את אביו. בנס הוא ניצל״.

לדברי מבקר המדינה, ״מדובר באתגרים משמעותיים ביותר למערכת החינוך, לילדים ולתושבים. ילד אחר סיפר שאביו לא עובד כבר שמונה חודשים והוא לא מקבל תגמול כי הוא לא פונה מהיישוב. הצפון חייב לקבל את כל המשאבים ואת תשומת הלב של הממשלה ושל השרים. בבית הספר הזה שאנחנו נמצאים פה היום בכפר בלום יש כ 250 ילדים, לצידם יש עוד כ-300 ילדים שפזורים ברחבי האזור כולו הנמצא תחת מתקפת אש תמידית של חיזבאללה. תושבי הצפון ראויים לתשומת הלב ולמשאבים הנדרשים בעת הזו".

אנגלמן ציין עוד כי ביקר "גם בבית הספר של קרית שמונה שמפונה עתה לטבריה. מתוך 1,400 תלמידי התיכון, יש 400 ילדים שבתיהם נפגעו. תבינו את המשמעות. נוכחנו לראות את חשיבותה של מערכת החינוך לילדי הצפון בתקופה קשה זו".

השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, הודף את המתקפה החריפה של השר מלכיאלי וטוען כי מנסים להטעות במכוון את הציבור וליצור כאוס מוחלט.

"מדובר בניסיון נואש ומתוזמר של השר מלכיאלי, בהנחיית הפטרון שלו אריה דרעי, להסיט את הדיון הציבורי מהכשלים האמיתיים במשרד הדתות ולטפול האשמות שווא באיצטלה של עניינים פוליטיים. הטענה כאילו השר אמסלם מסכן חיי אדם היא שקרית ומגוחכת! אין שום קשר בין המינוי המדובר לבין סיכון חיי אדם. השר מלכיאלי מטעה במכוון את הציבור ומנסה ליצור כאוס מוחלט".

בלשכת אמסלם מוסיפים ואומרים, בנוגע לטענות כי הוא מונע מהשר מלכיאלי לקדם מינוי של מנכ"ל המקומות הקדושים: "השר אמסלם פועל אך ורק לקידום האינטרס הציבורי ולמינוי מועמדים ראויים לתפקידים בכירים. מינויים ברשות החברות יעברו רק כאשר יובאו מועמדים העומדים בקריטריונים, ללא קשר לשיוכם הפוליטי".

באשר למינוי דיינים, טענה שהועלתה על ידי אנשי מלכיאלי, בלשכת אמסלם לא מכחישים את הטענות ואומרים כי "מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה לציבור שומרי המסורת בישראל. השר אמסלם לא יאפשר לאריה דרעי להשתלט על הוועדה למינוי דיינים כאילו הייתה עסק פרטי של ש"ס. מפלגת הליכוד מייצגת קהל גדול של שומרי מסורת שגם להם מגיעה נציגות הוגנת ברבנות הראשית.

"השר אמסלם קורא לשר מלכיאלי להפסיק לנהל את ענייני משרדו באמצעות הדלפות והכפשות, ולהתמקד בעבודה למען הציבור" הוסיפו אנשי לשכתו.

24 שעות בין יום ב' בערב ליום ג' בערב – שני נאומים לאומה – באחד, נתניהו נאבק על הצדקת ציר פילדלפי ובשני גנץ-אייזנקוט שוחטים את הפרה הקדושה הזאת. למי הציבור יאמין? ברור שציבור תומכי הממשלה מאמין לנתניהו וציבור מתנגדי הממשלה מאמין לגנץ-אייזנקוט. ומה על הציבור בתווך, המתנדנד? רק הסקרים יוכיחו.

ברור שהמצגת של נתניהו היתה מקצועית יותר עם גרפיקה משובחת ומסבירה. תכלס, הקייס שלו גם יותר קל להסבר: יש ציר (פילדלפי) הוא החסם הדרומי בין עזה למצרים, משם מבריח החמאס אמצעי לחימה ולכן ברור שהוא צריך להיות בידינו. כך אומר נתניהו. גנץ ואייזנקוט, אינם מזלזלים בחשיבות ציר פילדלפי, אבל הם מצידם שמים אותו בפרופורציה יחסית לשאר מטרות המלחמה ובראשם החזרת החטופים.

למה היה  חשוב לנתניהו לערוך את מסיבת העיתונאים? הרקע לכך הוא הצורך המובן להתייחס לרצח ששת החטופים וההפגנות ברחובות שבפועל האשימו ציבורית את נתניהו באחריות לכך שסינוואר רצח את יקירינו ולכן נתניהו לא יכול היה להסכים שהנרטיב הזה יתקבע, שהפלסטלינה תתקשה. 

נתניהו לא דיבר אל מי שמתנגדים לו באופן מובהק. הוא דיבר אל אוהדיו, אותם הוא רצה לחזק ולצייד אותם במסרים כשגרירים שלו בוויכוחים. נתניהו גם דיבר אל המתנדנדים. נראה בעוד כמה ימים האם דבריו שכנעו. 

מנגד, גנץ ואייזנקוט עשו מעשה חכם מבחינתם. הם כבשו את המקום של האופוזיציה הראשית לנתניהו, במקומו של לפיד. האמת, שזהו אבסורד משום שסיעתם מונה בכנסת רק שמונה חברים, לעומת 24 חכ"ים של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שהוא הוא זה שהיה צריך להתייצב מול נתניהו. אבל לפיד רק התנגח באמירות קצרות לאחר דברי נתניהו.

לפיד שוגה בכך שהוא מופיע בעוקצנות מול נתניהו בכל נושא. בכך הוא פוגע בעצמו משום שהציבור משתוקק לממלכתיות. גם ביקורת שתהיה ממלכתית ואת זה מספקים לו גנץ ואייזנקוט. לכן, לעומת המצב בכנסת – בסקרים גנץ נתמך על ידי אזרחים רבים, הרבה יותר מאלה שתומכים בלפיד, כמעט פי שתיים.

מה עושות ההפגנות לנתניהו? לדעתי – מחזקות אותו פוליטית. להערכתי במצב דברים כזה כאשר ערב ערב אלפי איש מפגינים כדי להפיל את הממשלה – כל מרכיבי הקואליציה מבינים שעליהם ליישב את המחלוקות ביניהם ולצופף את השורות. הם ממש לא רוצים לתת לאופוזיציה את השלטון או בחירות לפחות על מגש של כסף.

ומה יהיה על החטופים? הלוואי שיחזרו במהרה. הגיע הזמן. באמת!

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר: רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ: (דברים כ,יט-כ)

וברמב"ן שם כתב, על דעת רבותינו (ב"ק צא) מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור, ולא אמרה תורה רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא וגו' אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל אם כן פירוש הפרשה לדעתם שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך המצור כמנהג המחנות.

והטעם כי הנלחמים משחיתים בעיר וסביב הארץ אולי יוכלו לה כענין שנאמר (מלכים ב ג יט) וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו ואתם לא תעשו כן להשחיתה כי תבטחו בשם שיתן אותה בידכם כי האדם עץ השדה הוא ממנו תאכל ותחיה ובו תבוא העיר מפניך במצור לומר אתה תחיה ממנו אחרי שתכבוש העיר וגם בהיותך במחנה לבא מפניך במצור תעשה כן, וטעם אותו תשחית וכרת כי מותר אתה לכרות אותו לבנות המצור וגם להשחיתו עד רדתה כי לפעמים תהיה ההשחתה צורך הכבוש כגון שיהו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו או נחבאים שם ביער להלחם בכם או שהם לעיר למחסה ולמסתור מאבן נגף

במדרש רבה בפרשת תרומה (פר' לב סי' ב') נאמר 'ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים', למה עצי שטים, למד הקדוש ברוך הוא דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פרות, אומר לו, ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו, כשאמר לעשות משכן, אמר, לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פרות, אתם על אחת כמה וכמה.

האם האיסור מהתורה

בספר החינוך (מצוה תקכט) כתב, וכמו כן נכנס תחת זה הלאו, שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרוף, או לקרוע בגד או לשבור כלי לבטלה, ובכל ענינים אלו ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה. ואמרו זכרונם לברכה תמיד בגמרא (קידושין לב, א) והא עבר משום בל תשחית, ומכל מקום אין מלקין אלא בקוצץ אילני מאכל, שהוא מפרש בכתוב, אבל בשאר ההשחתות מכין אותו מכת מרדות, ומבואר בחינוך וכן בסמג (לאוין רכט) וכן בסמ"ק (קעה) וברבינו ירוחם ועוד שאיסור בל תשחית בשאר דברים הוא גם מהתורה.

מצינו דין זה בגמ' בבבא קמא (צא,ב) אמר רבי אלעזר שמעתי שהמקרע על המת יותר מדאי לוקה משום בל תשחית, ובהמשך שם אמר רב שאסור לקצוץ דקל שיש בו קב תמרים, וא"ר חנינא שלא נפטר שיבחת בנו אלא מפני שקצץ תאנה קודם זמנה ואמר רבינא שאם היה מעולה לבנין יתן בדמים תמורת מה שיותר שוה, ובתוס' הק' מהגמ' במו"ק (כד,א) ששמואל קרע על רב שלש עשרה בגדים משובחים, יש לומר ששונה שמואל שהיה תלמיד חכם ולא קרע יותר מדאי.

בל תשחית בגופו

והנה מצינו בגמ' בשבת (קכט,א) אמר שמואל הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפי' בתקופת תמוז, ומביאה הגמ' שלא מצאו עצים לעשות מדורה לשמואל וצוה ובקעו לו כיסא שהוא יקר, ושאלה הגמ' הרי ההוא עבר על בל תשחית ותי' הגמ' בל תשחית דגופא עדיף.

וכן מצינו בגמ' בשבת (קמ,ב) אמר רב חסדא כל מי שיכול לאכול לחם שעשוי משעורים ואוכל לחם שעשוי מחיטים עובר משום בל תשחית, ואמר רב פפא כל מי שיכול לשתות שיכר ושותה יין עובר משום בל תשחית, ומסקנת הגמ' שבל תשחית דגופא עדיף ולכך אי"ז מוכרח.

עוד מצינו בגמ' בעבודה זרה (יא,א) ששורפים על הנשיאים כשם ששורפים על המלכים, ובתוס' שם כתב שמשום בל תשחית אין שם כיון שלכבודו של מלך עושים כן אי"ז השחתה.

דעת הרמב"ם – מדרבנן

ברמב"ם (פ"ו מהל' מלכים ה"ח) כ', אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה ואין מונעין מהם אמת המים כדי שייבשו שנאמר (דברים כ-יט) "לא תשחית את עצה" וכל הקוצץ לוקה ולא במצור בלבד אלא בכל מקום כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים או מפני שמזיק בשדה אחרים או מפני שדמיו יקרים לא אסרה תורה אלא דרך השחתה, ובכסף משנה שם הביא את דברי רב בבב"ק שדקל הטעון תמרים אסור לקוצצו, ועוד ראיות שגם שלא במצור יש איסור בל תשחית למרות שבפסוק מדובר על מצור.

איסור בל תשחית לא רק בדבר אכילה

ובהלכה י' כ'  ולא האילנות בלבד אלא כל המשבר כלים וקורע בגדים והורס בנין וסותם מעין ומאבד מאכלות דרך השחתה עובר בלא תשחית ואינו לוקה אלא מכת מרדות מדבריהם, והביא הכס"מ דברי הגמ' בשבת (קה,ב) המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כלים בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז שכך היא דרכו של יצר הרע היום אומר לך עשה כך עד שאומר לו עבוד ע"ז ועובד.

ברמב"ם (הל' אבל פי"ד הכ"ד) כ' לגבי כלים ששוברים על מטת המת, שמלמדין את האדם שלא יהא חבלן ולא יפסיד את הכלים וישליכם לחבלה מוטב לתתם לעניים ואל ישליכם לרמה ותולעה וכל המרבה כלים על המת עובר בלא תשחית.

והנה בספר עמודי הגולה (מצות התלויות בארץ קעה) כ' שלא להשחית עץ מאכל, ובכלל זה שלא להשחית כל דבר, וכ' שאם היה צריך לאותו דבר להשחית כדי לעשות הנאה בל תשחית דגופו עדיף וכן כדי להטיל מורא על בני ביתו מותר.

בל תשחית על גפו

וכ' בהגהות רבינו פרץ שם, והוזהרנו בזה שלא לפזר ממון לריק ואפי' שוה פרוטה ואמר ה"ר יונה ז"ל כל הקורע על מתו יותר מדאי לוקה וכ"ש המשבר כליו בחמתו כי שתים עשה השחית את הממון והשליט את כעסו לעבור על דברי תורהף גם הוזהרנו שלא להשחית הגוף כגון לבלעו בתעניות חנם מתוך צערו או להתאבל על מתו, אבל המתאבל ומתענה על עונתיו נאמר עליו 'דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם ניחומים לו ולאביליו'.

והנה דן בשו"ת הר צבי (ח"ב הל' סוכה סי' קב) במי שצריך למקום מסוים להעמיד שם סוכה אם יכול לקצוץ אילן מאכל בשביל מקומו והאילן עוד בשנת הערלה, וכ' דיש לדון משום שלא אסרה תורה אלא דרך השחתה וקלקול, וברא"ש בבב"ק (פ"ח סי' ט"ו) כ' שאם היה צריך למקומו מותר, ובט"ז (יו"ד קטז,ו) הביא דברי הרא"ש והתיר לפי"ז לאחד שהיה לו קרקע עם אילנות שיקצוץ את האילנות עם הפירות כי שיוכל לבנות שם בית, ולפי"ז הוא יכול לקצוץ את האילן בביל לבנות במקומו סוכה, ולפי"ז צריך שהסוכה תהיה מעולה וכהיא זמנית אי"ז משמע שעושה עברו הסוכה.

והסיף שבסוכה הרי הוא משחית לצורך מצוה וכשמשחית לצורך מוצה אין בו משום 'בל תשחית', אמנם כל זה רק כשהוא אינו יכול לקיים את המצוה באופן אחר אבל אם יכול לקיימה באופן אחר, ולגבי דין בל תשחית בערלה הנה מצינו שבהפקר יש גם דין בל תשחית וכ' להוכיח כן, ולכך נקט שיש כמה קולות לקצוץ ואם אפשר שיקצוץ על ידי גוי, ועדיין יש להזהר בזה משום חשש סכנה.

ובשביבי אש כ' בשם הנו"בי שכשצד בעלי חיים ביערות והורגם מיד אין בכך איסור של בל תשחית כיון שהאדם לא יבוא להנות מהם שאינם מיועדים לאכילת האדם, אמנם מדברי החינוך משמע שכל פעולה שפועלת השחתה אין הקב"ה חפץ בהשחתת העולם ואסור, והוסיף שיש איסור בל תשחית בכל אדם שחוטא עובר על רצון ה' שהוא בכלל משחית ומחבל בבריאה, וכמו שמצינו במדרש קהלת, שאחז הקב"ה בידו של אדם הראשון והוליכו על פני גן עדן ואמר לו תן דעתך שלא תחריב את עולמי נמצא שהאדם הופקד לעבדה ולשמרה ועליו להיזהר שלא לעבור על בל שחית ע"י חטאיו ופשעיו ולקוני שדרתיך ולא לעוותי.

בל תשחית במכירת חמץ

ובשבט בלוי (חלק ט' סי' קכ) כ' בענין מכירת חמץ בעין וכ' לדן לגבי מי שיש לו תערובות חמץ שאם יאבדם יש חשש של בל תשחית, וכ' שהותר במקום תועלת או הלכה וכלפי מי דמחמיר בזה אין חשש של בל תשחית, וכן כתב לגבי מי שיש לו בגדים וכדו' ורוצה לזרקם, דגם אם נאמר שאיסור בל תשחית בשאר דברים הוא מהתורה מ"מ אי"ז מעשה השחתה כיון ששעושה דרך הפקר שיכולים אחרים לזכות הזה.

וכן כ' החזון איש שהאיסור הוא בדרך השחתה, והדבר מוכרע שהרי איסור השחתה אינו על הבעלים אלא על אדם אלא ודאי שאין דין בל תשחית אלא דוקא במעשה שעושה ולא בשב ואל תעשה.

בל תשחית באולמות שמחות

והנה יש לדון האם מותר לזרוק לחם ישן הראוי עדיין לאכילה, וכן באולמות הזורקים מזון לאשפה בטענה שעלות המיון של האוכל תעלה יותר מהאוכל עצמו, האם יש בזה איסור בל תשחית.

והנה בחינוך הביא בשרש המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה, ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגיר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם, ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקים שמחים בהשחתת עולם, והמה משחיתים את עצמם במדה שאדם מודד בה מודדין לו. כלומר, בה הוא נדבק לעולם, וכענין שכתוב (משלי יז, ה) שמח לאיד לא ינקה רע. והחפץ בטוב ושמח בו נפשו בטוב תלין לעולם זה ידוע ומפרסם.

וא"כ מבואר בדברי החינוך שיש ענין להקפיד שלא לרוק כלום, ואולי אפשר לבאר שהרי התירו להורדוס לסתור את בית המקדש ולבנות אחר יפה יותר במקומו, וכן בציצית מותר לקרוע הפתילים אם מניח אחרים במקומם ומשמע שיש היתר לסתור בשביל דבר יותר יפה.

בל תשחית כשמלמד את בני משפחתו

והנה מובא על החזו"א שהקפיד מאוד שלא להנות מהבריות והיה מפרנס ממכירת ספריו, אירע מעשה באחד שרצה לפרנס את החזו"א והכפיל מחיר הספר שרכש ונתן את הכסף לרבנית, וכששמע החזו"א ביקש את הכסף וקרע אותו באומרו שאין שאין בזה משום בל תשחית כיון שהממון לא ישוה למה שהיא למדה מזה, אמנם בדברי הגמ' מבואר שאין ללמד בניו אם עובר בזה על בל תשחית, והחינוך כתב שמה שהותר זה בכלים שבורים שמראה עצמו כאילו כועס עליהם אבל כלים שלמים אסור.

בגדר ההשחתה ובפחות משוה פרוטה

ולגבי כוס שחתן שובת תחת החופה הנה מצינו שהקורע על המת יותר מדאי עובר משום בל תשחית ויש לדון בזה, והנה בגמ' בברכות שבנו של רבינא עשה חתונה לבנו וראה שחכמים שמחו מדי והביא כוס ששוה ד' מאות זוז ושברה בפניהם ונעצבו על חורבן הבית, ובתוס' כ' שמכאן ראיה שיש ענין לשבור כוס זכוכית בחתונה, ואולי בזמנינו שאין יודעים ממה עשויה בכוס אין בזה ועלת.

ובשו"ת חוות יאיר (קצה) כתב לגבי אילן אפרסקין שעלה בחלונו והחשיך דפשוט שמותר דכל שהוא לצורך מותר שלא אסרה תורה אלא דרך השחתה, ומ"מ נראה שאם יכול לקצוץ ולסדר רק כמה ענפים שללא יקצץ כל האילן ואפי' שיצטרך לחזור ולקצוץ כיון שזה סכנה וכן ספק דאורייתא.

ויש לדון אם יש דין בל תשחית בפחות משוה פרוטה, ואפי' אם אין איסור אם יאסר מדין חצי שיעור אסור כמו בגזל וכדו', דלגבי פירורים מצינו שמותר ליטול עליהם מים אחרונים, והנידון אם בבל תשחית כיון שהוא משחית יהיה גם בפחות משו"פ.

והנראה שיש באיסור בל תשחית גם הנהגה ישרה כמו שמבואר בחינוך שלא להרגיל עצמו להשחתה א"כ אין לזה שיעור וגם בפחות משו"פ אסור להשחית בדרך השחתה וכל ההיתר הוא גם ביותר משו"פ במקום שאין עושה דרך השחתה.

והוסיף בחינוך, ודרך כלל אסרו זכרונם לברכה לעשות כל דבר של השחתה, והמשחית שום דבר מתוך חמה אמרו עליו (שבת קה, ב) שהוא כעובד עבודה זרה, שכן דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כן ואם יאמין אותו למחר יאמר לו לך עבוד עבודה זרה, כלומר שכל אדם חיב לגער ביצרו ולכבש תאותו עד שיגביר נפש המשכלת על נפש המתאוה עד שתהיה לה לאמה, והיא גברת לעולם ועד. ואמנם הביאו בגמרא (שם) מעשים בקצת החכמים שמראים עצמן כעוסים, כדי ליסר בני ביתם ולזרזן ומשליכין מידם שום מאכל או שום דבר, ומכל מקום השגחתם היתה בהם לעולם שלא ישליכו דבר שיהא נשחת בזה.