חודש: אפריל 2025

בפנייה חריגה לשופטי בג"ץ, חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) תקפה בחריפות את התנהלות בית המשפט העליון בעתירה הנוגעת לפיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. במכתב ששיגרה גוטליב, טוענת הח"כית כי בית המשפט חורג מסמכותו באופן בוטה ומתערב בהחלטות הדרג המדיני.

גוטליב מבקשת להגיש גם היא "תצהיר" בדומה לרונן בר: "אם לרונן בר, ראש השב"כ המפוטר, אשר אינו צד להליכים ולא ביקש להיות צד להליכים מותר לפנות לבית המשפט במכתב ואף להודיע על הגשת תצהיר מטעמו ולהרהיב עוז ולבקש אורכה להגשת תצהיר, בוודאי שלחברת הכנסת טלי גוטליב בבחינת גזירה שווה שלא לומר הלכת קל וחומר מותר לפנות לשופטי בג"ץ היושבים בדין."

"בהתנהלותכם אתם פוגעים קשות באמון הציבור במוסד שאמור להיות א-פוליטי במובהק", כתבה גוטליב לשופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. "הפכתם עצמכם ביודעין לשחקנים במגרש הפוליטי כשאינכם נבחרי ציבור כלל, כשאתם מרשים לעצמכם לדון בסוגיות בלתי שפיטות בעליל".

בפנייתה, מתייחסת גוטליב גם להקלטות שנחשפו לאחרונה בהן נשמע ראש החטיבה היהודית בשב"כ מדבר עם מפקד מ"ר ש"י, נצ"מ מועלם, באופן המעלה לטענתה חשד לשיבוש ובידוי ראיות. "מי זה השופט הזה בכלל", צוטט בהקלטות ראש החטיבה היהודית כתגובה לבקשת שופט לקבל חומר מודיעיני גולמי.

גוטליב מפנה אצבע מאשימה גם כלפי רונן בר עצמו: "ראש השב"כ רונן בר חייב לעם ישראל הסברים רבים מאד. דם 1200 נרצחינו זועק אליו מהאדמה". לדבריה, "מראשית המלחמה ראיתי ברונן בר אשם אשם אשם!! בתופת אוקטובר. רונן בר אחראי על איסוף מודיעין בעזה. 5000 מחבלים לא פורצים את גבולות ישראל באין מפריע".

המכתב מסתיים בקריאה לשופטים: "בשם כל השמות. אתם שופטים. תשפטו. תכריעו. על יסוד החוק והחוק לבדו. כך נשבעתם לנו, לכולנו, לא רק לקבוצת השמאל".

ראש הממשלה בנימין נתניהו שיתף הערב את הצהרתו מאמש, אודות מצב הלחימה בגזרות השונות והתייחסותו לאיומי איראן.

בציוץ שפרסם ברשת החברתית X כתב נתניהו: "ערוצי החדשות 11, 12 ו-13 משדרים את התעמולה של חמאס בלי צנזורה – אבל מצנזרים את דברי ראש ממשלת ישראל. אל תיתנו להם להנדס לכם את התודעה". דבריו של נתניהו מגיעים ברקע החלטת שלושת הערוצים לקטוע את דבריו של נתניהו ולשדר רק חלקים ממנה.

מי שניצל את דבריו של נתניהו ורמז שהכח לכך הוא בידיו, הוא שר התקשורת שלמה קרעי, שנאבק בעת האחרונה ביו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, שמתעקש לפעול לטובת התאגיד והערוצים שונים.

קרעי פרסם מחדש את דבריו של נתניהו וכתב בתגובה: "אדוני ראש הממשלה, הכל מוכן. חוק התאגיד שיפסיק את הנדסת התודעה על חשבוננו, חוק הרדיו שיסיר את המגבלות הקומוניסטיות מעל ערוצי הרדיו המסחריים, חוק השידורים הרחב שיפתח את השוק לתחרות אמיתית באיכות ובמחיר, יבטל את הקרטל הקיים וישקף את נתוני הצפייה בזמן אמת. יותר ערוצים. יותר מגוון. פחות כסף.

כל מה שצריך זה מישהו לעבוד איתו בכנסת – ועדת תקשורת, ולא מי שהולך מלא מלא עם ״יש עתיד״, הופך את השופט מלצר ל״אורים ותומים״ בנושא תקשורת ומציע אותו לכהן כיו״ר מועצת התאגיד. בידינו הדבר!"

קרעי מבקש בדבריו לקדם את הקמת הוועדה המיוחדת לתקשורת, שתעקוף את ח"כ ביטן ותיטול ממנו את סמכויותיו, כדי לקדם את החוק שקרעי חפץ בייקרו.

כעת נותר לראות, האם הציוץ שנחשב לחריג יחסית, יגרום לנתניהו לממש את הבטחתו להקים את הוועדה המיוחדת.

מפלגת הליכוד במתקפה חריפה נגד הצהרתו של ראש האופוזיציה ויו"ר 'יש עתיד' חבר הכנסת יאיר לפיד, בה הזהיר מפני הסתה נגד ראש השב"כ, אך הסית נגד ראש הממשלה כביכול הוא מעודד את ההסתה וקרא לו לסתום את פיהם של מי שאינו חושב כמותו.

"כבר שנים שלפיד לא משמיע את קולו נגד ההסתה הפרועה והמסוכנת המופנית כלפיי ראש הממשלה, ואף לוקח בה חלק פעיל" האשימו בליכוד.

במפלגת השלטון הוסיפו כי לפיד "מלבה את הצגתו של ראש הממשלה עם מדי אסיר, גיליוטינות וחבלי תלייה. כשנשמעות נגד ראש הממשלה קריאות בוגד ואין-ספור איומים ברצח – הוא ממלא פיו מים. כגודל הירידה בסקרים, כך גודל ההסתה של לפיד".

מ'יש עתיד' נמסר בתגובה: "לפיד גינה פעמים רבות את ההסתה נגד נתניהו, כולל הערב בתוך הצהרתו. התגובה הזו היא כל מה שמסוכן ורעיל בממשלה הזו. קיבלתם אזהרה, אתם יודעים כמה המצב נפיץ ומסוכן, ומה התגובה שלכם? להסית עוד יותר, להגביר את האלימות, להמשיך להרעיל את החברה הישראלית".

"תכנון פנסיוני זה לא רק חובה חוקית, זו חובה שלנו כלפי עצמנו," מדגישה שירה שבקס, מומחית בתחום הפנסיוני, בשיחה מעמיקה עם מנחי הפודקאסט "פלוס מינוס". בפרק זה, שבקס מפרקת את המורכבות של עולם הפנסיה ומספקת תובנות מעשיות לתכנון פיננסי חכם לגיל הפרישה.

שבקס מסבירה שהקושי העיקרי נובע מכך שמדובר בתכנון לטווח ארוך של 40-50 שנה קדימה. "קשה לאנשים לחשוב על משהו שהם לא רואים מול העיניים," היא מסבירה. אך דווקא בגלל זה, היא מדגישה את חשיבות התכנון המוקדם והליווי המקצועי.

נקודות מפתח בתכנון פנסיוני:

1. מבנה הפנסיה:

• 70% מהכספים ניתנים להשקעה בשוק החופשי
• 30% מושקעים באג"ח ממשלתי עם הגנה מיוחדת מהמדינה

1. חישוב קצבה עתידית:

• נוסחה פשוטה: סכום החיסכון חלקי מקדם המרה (כ-196 בגיל 67)
• לדוגמה: מיליון שקל יניב קצבה של כ-5,000 ש"ח בחודש

1. מסלולי השקעה לפי גיל:

• עד גיל 50: סיכון גבוה יותר
• 50-60: סיכון מתון
• 60 ומעלה: סיכון נמוך

המלצות מעשיות

1. לבצע בדיקה של התיק הפנסיוני כל שנתיים
2. לוודא שהמעסיק מפריש כספים באופן סדיר
3. לבחון את דמי הניהול ולנסות להוזיל אותם
4. להתאים את מסלול ההשקעה לגיל ולפרופיל הסיכון האישי
5. לתכנן את הפרישה כבר מגיל צעיר

הדגש על גמישות

שבקס מדגישה שניתן לפצל את החיסכון בין מסלולי השקעה שונים – לא חייבים לבחור בין סיכון מלא לסיכון אפסי. "אפשר לחלק את הכספים – 20% פה, 20% שם," היא מסבירה, "העיקר שזה יתאים לתפיסת הסיכון האישית שלכם."

סיפור מהשטח

שבקס משתפת בסיפור מרגש על לקוח שחלה בצעירותו, וכיצד תשלומי פנסיה מסודרים הצילו את מצבו הכלכלי. "זה מה שמשנה חיים," היא מדגישה, ומזכירה את חשיבות המעקב אחר הפרשות המעסיק.

לסיכום, המסר המרכזי של שבקס הוא שתכנון פנסיוני אינו רק עניין טכני של הפרשות כספים, אלא החלטה משמעותית שמשפיעה על איכות החיים בגיל המבוגר. "כשאנשים מגיעים לגיל פרישה עם תכנון נכון," היא מסכמת, "הם מגיעים עם שקט נפשי אחר לגמרי."

במהלך שמעורר סימני שאלה רבים לגבי גבולות סמכותה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתערבת שוב בהחלטה מדינית מובהקת של הממשלה. בהרב-מיארה דורשת משרי הממשלה לבטל את החלטתם להפסיק התקשרויות עם עיתון "הארץ", החלטה שהתקבלה בממשלה בשל פגיעה באינטרסים של המדינה.

במכתב שפרסמה בהרב-מיארה, שזכתה לאי-אמון מוחלט מצד שרי הממשלה, היא טענה כי "הפסקת ההתקשרויות נעשתה על פני הדברים בהליך בלתי-תקין, שאינו יכול לעמוד מבחינה משפטית". זאת למרות שמדובר בהחלטה מקצועית של הדרג הנבחר, המופקד על האינטרס הלאומי.

נזכיר כי בהחלטת הממשלה, להפסיק את כלל ההתקשרויות עם עיתון 'הארץ', נכתב: "לעמדת הממשלה, פורסמו מאמרי מערכת בעיתון "הארץ" במהלך המלחמה אשר פגעו בלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם ובזכותה להגנה עצמית. בנוסף, מו"ל עיתון "הארץ", עמוס שוקן, התבטא בוועידת העיתון בלונדון בדרך של תמיכה בטרור וקריאה להטלת סנקציות נגד הממשלה כדלקמן: "מחבלים פלסטינים הם לוחמי חירות ויש להטיל סנקציות על ראש הממשלה והשרים סמוטריץ ובן גביר", עוד נכתב כי "לממשלת נתניהו לא אכפת להשליט שלטון אפרטהייד אכזרי על האוכלוסייה הפלסטינית".

היועמ"שית, שלא פעם מצאה עצמה בעימות עם הממשלה, הרחיקה לכת בטענתה כי ההחלטה התקבלה "ללא תשתית משפטית מספקת, מבלי שנשמעו עמדותיהם של גורמים רלוונטיים, ובניגוד לכללים החלים על מינהל תקין" – טענות המתעלמות מסמכותם החוקית של השרים לקבוע מדיניות.

בהוראה שנתפסת כחריגה מסמכותה, דרשה היועמ"ש מהשרים "לשקול מחדש את ההנחיות אשר ניתנו על ידיכם, על בסיס מלוא התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית", תוך שהיא מערבת שיקולים חוקתיים מופשטים כמו חופש הביטוי ושוויון, בהחלטה מעשית של הממשלה הנוגעת לתקציבי פרסום ממשלתיים.

מהלך זה של בהרב-מיארה מתרחש על רקע אי-אמון עמוק שהביעו בה שרי הממשלה, והוא מהווה דוגמה נוספת למה שרבים מכנים "אקטיביזם משפטי", שבו היועמ"ש מנסה להכתיב למקבלי ההחלטות הנבחרים כיצד לפעול בסוגיות שהן בליבת שיקול הדעת המדיני של הממשלה.

בתגובה לדברים, שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, תקף בחריפות את גלי בהרב מיארה ואמר כי "המכתב של היועמ״שית הוא ביטוי נוסף לשלטון הפקידות המתנשא שמסרב לקבל את הכרעת העם. במקום לשרת את הממשלה – היא נלחמת בה, תוך ניגוד עניינים חמור, בעיצומו של הליך הדחה אישי שמתנהל נגדה.

שוב היא בוחרת להגן – לא על החוק, אלא על עיתון שמסית, משקר, משמיץ את חיילי צה”ל, פוגע במשפחות השכולות ומעודד את אויבינו – גם בזמן מלחמה. אין שום חובה חוקית לממן עיתון כזה. יש חובה מוסרית לעצור את התקציבים ממי שפועל נגד המדינה. זה לא חופש עיתונות – זה חופש הסתה בכסף ציבורי.

אני קורא לשרי הממשלה: התעלמו מהמכתב. היועמ”שית לא מוסמכת לבטל החלטות ממשלה. היא מנסה להלך אימים – אך זו רק שירת הברבור הצרודה שלה. בדמוקרטיה הציבור מחליט – לא קומץ יחפנים משפטיים שמנפנפים בהחלטות ריקות. אנחנו נמשיך לפעול על פי רצון העם ולמען מדינה יהודית ודמוקרטית באמת!"

האם ראש הממשלה שוב ייכנע לדיפ-סטייט? בימים האחרונים הופעלו לחצים כבדים מצד לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו על ראש השב"כ רונן בר, על מנת שלא יגיש את התצהיר לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד החלטת הממשלה להדיחו.

על פי הדיווח בכאן 11, בלשכת נתניהו העבירו לבר מסרים על מנת שלא יגיש את התצהיר, יפרוש בהסכמה ובתמורה יימצא תאריך מוסכם לסיום כהונתו. בנוסף, הוצע לבר להיות מעורב בבחירת מחליפו, זאת על אף שהמשמעות היא כי בר יוכל להכניס אנשים בדמותו לארגון.

בתוך כך, ראש השב"כ רונן בר ביקש הארכה קצרה כדי להגיש את התצהיר שאמור להיות מוגש מחר ובו אמורים להיות פרטים משמעותיים, שנתניהו יצטרך להגיב אליהם בתצהיר משלו.

בשב"כ סירבו להתייחס לדיווח, אבל גם לא הכחישו את האמור, ומסרו כי במקביל לניהול העשייה המבצעית של הארגון, ראש שב"כ מתכוון להגיש, בכפוף לאישור הדחייה, את התצהיר שלו לבית המשפט.

אחרי שבחודשים האחרונים הפך למסית הלאומי נגד הממשלה, ראשיה ושריה ואחרי שגיחך על אזהרות נתניהו מפני ההסתה נגדו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מזדעזע מהסתה שלדבריו מכוונת נגד ראש השב"כ המודח רונן בר.

בהצהרה מיוחדת שכינס הערב, ככל הנראה בניסיון לעמעם את דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש, אמר לפיד: "אני רוצה עכשיו להזהיר על בסיס מידע מודיעיני חד משמעי: אנחנו בדרך לאסון נוסף. הפעם זה יבוא מבפנים. רמות ההסתה והטירוף הן חסרות תקדים. יהיה פה רצח פוליטי. יהודים יהרגו יהודים. האיומים הרבים ביותר הם נגד ראש השב״כ, רונן בר".

לפיד שמסית שוב ושוב נגד הקואליציה, הוסיף זעזוע מההודעה של הליכוד נגד ראש השב"כ: "מפלגת השלטון הישראלית, הליכוד, הוציאה הודעה רשמית שבה נאמר, ״רונן בר הופך חלקים בשב״כ למיליציה פרטית של הדיפ-סטייט״. לאמירה כזו יש השלכות. הם יודעים בדיוק מה זה עושה לחלק מהתומכים שלהם.

אני קורא לראש הממשלה, תעצור את זה. זה עליך. תשתיק את השרים שלך, את הבן שלך במיאמי, במקום לתת גב להסתה, תן גב לשב"כ, לכוחות הבטחון, למערכות שמחזיקות את המדינה הזו בחיים. לא תוכל להגיד אחר כך ״לא ידעתי״. הפעם זה לא יצליח לך. אתה כן יודע, אתה חלק מזה, אתה צריך להפסיק את זה". דברי לפיד שמדבר גבוה גבוה על דמוקרטיה, אך דורש להשתיק את מי שחושב אחרת ממנו.

בשעות הבוקר של יום ראשון, הוציאו לפועל כוחות חיל האוויר מבצע לחיסול בכיר בחיזבאללה בדרום לבנון. המטרה הייתה חסין עלי נצר, אשר כיהן כסגן מפקד יחידה 4400 בארגון. לפי המידע שפורסם, נצר לקח חלק משמעותי במערך ההברחות של אמצעי לחימה וכספים אל תוך לבנון.

בפעילותו, עסק הבכיר בבנייה מחדש של המערך הצבאי של חיזבאללה, תוך שהוא מתאם עם נציגים איראניים מהלכים להחדרת ציוד צבאי דרך נמל התעופה בביירות. נצר פיתח רשת של אנשי קשר בשדה התעופה, אשר פעלו בחשאי עבור חיזבאללה וסייעו לו במאמצי ההברחה. בנוסף לכך, היה מעורב בקידום עסקאות רכש של אמצעי לחימה עם גורמים שונים באזור הגבול בין סוריה ללבנון, וניהל תהליכי התעצמות שונים של הארגון.

בהתייחסות לאירועים, מסר גורם ביטחוני כי מדובר ב"יום משמעותי מאוד" בנוגע לפעילות הצבאית הישראלית בלבנון. הגורם הוסיף כי במהלך היום בוצעו שני חיסולים ממוקדים והותקפו מטרות בעלות חשיבות אסטרטגית. לדבריו, המבצעים נועדו לפגוע בתשתיות צבאיות ומשגרים השייכים לחיזבאללה.

המאמץ הצבאי המוגבר מתבצע כחלק ממדיניות ישראל לאכיפת הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה, תוך פעילות למניעת בניית כוח צבאי מחודש של הארגון בדרום לבנון, אזור בעל רגישות אסטרטגית לישראל.

בצעד שעשוי להצביע על שינוי במדיניות הלבנונית, פרסם צבא לבנון הודעה רשמית לפיה כוחותיו פעלו נגד ניסיון לשגר רקטות לעבר שטח ישראל. על פי ההודעה, הכוחות הלבנוניים קיבלו מידע מודיעיני מדויק, ובעקבותיו ביצעו פשיטה על דירה באזור העיר צידון שבדרום המדינה. במהלך הפשיטה, גילו הכוחות מספר רקטות שהוכנו לשיגור לכיוון שטח ישראל, וסיכלו את המהלך.

היום (ראשון) פרסם צה"ל את ממצאי התחקיר המלא בנוגע לתקרית הירי על האמבולנסים ברצועת עזה, אירוע מצער שהתרחש ב-23 במרץ 2025 בו נפגעו צוותי ורכבי סיוע ברצועת עזה כתוצאה מאש כוחותינו, שבוצע ע"י מנגנון התחקור המטכ"לי בראשותו של אלוף (במיל') יואב הר-אבן, הוצג לרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר.

ממסקנות התחקור עולה כי האירוע מתרחש בזירת לחימה, עוינת ומסוכנת, תחת איום מרחבי שנשקף לכוחות הפועלים בשטח. ברקע האירוע מצוי האתגר והאחריות לכבד ולהגן על כוחות רפואה המבצעים את תפקידם, לצד הניסיון המבצעי שהוכיח פעמים רבות כי חמאס משתמש בתשתיות אלה לטרור, לרבות שימוש באמבולנסים להעברת מחבלים ואמצעי לחימה כפרקטיקות בלחימה. מהתחקור עלה כי לא נמצאו כל ראיות לכפיתה של הרוגים טרם הירי או לאחריו, או ראיות להוצאה להורג. אלו שמועות ועלילות דם נגד חיילי צה“ל.

בליל האירוע, 23 במרץ 2025, הכוח היה מצוי במשימה חשובה וערכית, במארב שמטרתו פגיעה במחבלים. במהלך הפעילות בכללותה, רכבים ואמבולנסים נעו בציר ללא הפרעה, והכוח אף עצר שני הולכי רגל. הדבר מלמד כי הכוחות לא ביצעו ירי חסר הבחנה, אלא היו דרוכים לפעול למצב בו יזהו איום ממשי שישקף לעברם.

במהלך אותו היום, 23 במרץ 2025, התרחשו שלושה אירועי ירי.

באירוע הראשון, הכוח ירה לעבר רכב שזוהה כרכב חמאס. לאחר אירוע זה הכוח נדרך למול האפשרות של נוכחות אויב נוספת.

באירוע השני, המתרחש כשעה לאחר מכן, הכוח ירה לעבר חשודים, שיצאו מתוך כבאית ואמבולנסים בקרבה רבה מאוד לכוח שנמצא במארב, ולאחר שחש מאוים באופן ממשי ומיידי. האירוע מתחיל כשתצפית מדווחת לכוח על חמישה רכבים שנעים לעברו במהירות גבוהה, עוצרים בסמוך לכוח ופורקים מהרכבים במהירות. הכוח בפיקוד הסמג"ד, העריך כי מדובר בכלי רכב המשמשים את כוחות חמאס, אשר הגיעו לסייע לנוסעי הרכב הראשון, ולנוכח תחושת איום מוחשית, החליט לפתוח באש. מפקד הכוח לא זיהה תחילה כי מדובר באמבולנסים, בשל שדה ראייה מוגבל בשעות לילה. רק בעת הסריקות שהכוח ביצע בדיעבד, התברר שמדובר היה בצוותי הצלה.

באירוע השלישי, כרבע שעה לאחר מכן, הכוח ירה לעבר רכב או"ם פלסטיני. כתוצאה משגיאה בהבנת הנסיבות המבצעיות, הכוח פתח לעברו בירי. האירוע דווח באופן ראשוני על ידי מפקד הכוח, ופרטים נוספים התגלו בתחקור אוחר. בכלל האירועים נהרגו 15 פלסטינים, מתוכם בתחקור אוחר זוהו 6  מחבלי חמאס.

עם עלות השחר, הוחלט לרכז את הגופות ולכסות אותן, על מנת למנוע פגיעה בהן ולפנות את כלי הרכב מהציר, בכדי לפנות אותו לקראת פינוי אוכלוסייה שיחל בציר. פינוי הגופות בוצע על ידי המפקדים בשטח, כמו גם ההחלטה לפנות את הרכבים ולמחוץ אותם. התחקור הסיק כי ההחלטה על פינוי הגופות הייתה סבירה ביחס לנסיבות, בעוד ההחלטה למחוץ את הרכבים לאחר מכן, הייתה שגויה. ככלל, לא היה ניסיון להסתיר את האירוע, והוא עלה בשיח עם הארגונים הבינ"ל והאו"ם, בין היתר לצורך תיאום פינוי הגופות.

בתחקור נקבע כי הירי בשני האירועים הראשונים בוצע בשל הבנה מבצעית שגויה של הכוח, לנוכח הערכתם כי נשקף להם איום ממשי מכוח אויב שנתקל בהם. באירוע השלישי, הירי בוצע בניגוד לפקודות, תוך כדי אירוע מלחמתי.

בסיכום התחקיר, הרמטכ"ל עמד על המחויבות להמשך הלחימה בחמאס, תוך שמירה על ערכי צה"ל, משמעת מבצעית והפקודות. הרמטכ"ל קבע כי סיירת גולני היא יחידה מקצועית ואיכותית, הנלחמת מזה כשנה וחצי בהצטיינות רבה. לצד זאת, התחקיר מעלה כי במהלך האירוע התגלו מספר טעויות מקצועיות וחריגות מהפקודות, לצד כשל באי דיווח מלא של האירוע.

הרמטכ"ל ומפקד פיקוד הדרום קיבלו את ממצאי התחקור. הרמטכ״ל קיבל את המלצת מפקד פיקוד הדרום על הצעדים הפיקודיים הבאים: מפקד חטיבה 14, יקבל הערה פיקודית, שתירשם בתיקו האישי, על אחריותו הכוללת לאירוע, לרבות נוהל הקרב וניהול הזירה לאחר האירוע. סגן מפקד סיירת גולני יסיים את תפקידו בשל אחריותו כמפקד הכוח בשטח והדיווח החסר והלא מדויק בתחקיר.

המפקדים הדגישו, כי סגן מפקד סיירת גולני הוא קצין עתיר זכויות, ששירותו הצבאי וסיפורו האישי משקפים רוח לחימה, התנדבות ומסירות גדולה. מאז השבעה באוקטובר חזר מחו״ל, שירת במילואים, נלחם עד לפציעתו בלחימה בעזה, אליה שב לאחר שיקום והחלמה. בחצי שנה האחרונה נקרא לדגל ומשמש כסגן מפקד הסיירת.

צה"ל מביע צער על פגיעה בבלתי מעורבים. תהליך התחקור שבוצע נועד גם למטרות למידה, על מנת לצמצם ככל הניתן את האפשרות לאירועים דומים בעתיד. בין היתר, חודדו והובהרו ההנחיות הקיימות בנוגע לזהירות המיוחדת הנדרשת ביחס לכוחות חילוץ ועובדי רפואה, גם באיזורי לחימה עצימה.

הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, קיים היום (א’) סיור שטח והערכת מצב בסוריה עם מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, מפקד אוגדה 210, תת-אלוף יאיר פלאי ומפקדים נוספים. הרמטכ״ל שוחח עם המפקדים והלוחמים הפועלים בשטח ואישר את התוכניות להמשך בהגנה ובהתקפה.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר אמר בביקורו כי ״המרחב הזה הוא מרחב חיוני. אנחנו נכנסנו לפה כי סוריה התפרקה ולכן אנחנו אוחזים בנקודות מפתח ונמצאים בחזית כדי להגן על עצמנו בצורה הטובה ביותר. מהמקום הזה רואים את כל מי שנמצא על הרכס הזה – זו נקודה אסטרטגית. אנחנו לא יודעים איך הדברים יתפתחו פה, אבל לאחיזה שלנו פה יש משמעות ביטחונית חשובה ביותר.

בסיום דבריו הדגיש ואמר כי "כוחות צה״ל ימשיכו לפעול במרחב האבטחה ולהגן על התושבים מפני כל איום״.

בעקבות החלטת הממשלה על סיום תפקידו של רונן בר כמנהל השב"כ, הוגשה עתירה לבג"ץ. במסגרת ההליכים המשפטיים, נדרש בר להציג את גרסתו באמצעות תצהיר רשמי. בפנייה שהגיש היום לשופטי בית המשפט העליון, ביקש בר להאריך את המועד שניתן לו להגשת המסמך.

בבקשה שהוגשה לשופטי בג"ץ נכתב: "לפי הנמסר לפרקליטות המדינה, לראש השב"כ דרוש פרק זמן קצר נוסף לצורך השלמת מלאכת גיבוש התצהיר מטעמו – אשר מצויה בשלבים מתקדמים – ומשכך מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן בידו ארכה קצרה, כך שזה יוגש עד מחר, .21.4.2".

לעומת זאת, הממשלה עצמה אינה נמצאת בלחץ זמן דומה, שכן נותרו לה עוד ארבעה ימים להכנת המסמך המשפטי מטעמה, המפרט את עמדתה הרשמית בנוגע להחלטה על העברת בר מתפקידו.

התצהיר שמכין בר נחשב לבעל חשיבות רבה בהליך המשפטי, מכיוון שהוא צפוי לכלול תיעוד מדויק של התאריכים והאירועים שהובילו להדחתו. חשוב לציין כי הצורך בתצהיר נובע מכך שהמכתב שהגיש בר לשופטים לפני כשבועיים אינו עומד בדרישות החוק כמסמך בעל מעמד משפטי, ולפיכך הציעו השופטים כי יגיש תצהיר חתום בתוך שבוע.

נציגי פרקליטות המדינה הוסיפו בפני בית המשפט כי ראש השב"כ המודח הביע נכונות למסור עדות בהליך חסוי, כלומר בדלתיים סגורות, דבר שעשוי לאפשר חשיפת מידע רגיש יותר במסגרת ההליך המשפטי.

ברגע טעון משמעות, שב היום (ראשון) אלי-ה כהן אל המרחב המוגן שממנו נלקח בשבי לעזה, מקום שקיבל את הכינוי "מיגונית המוות" בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. כהן, אשר הוחזר לישראל במסגרת הפעימה האחרונה של הסכם שחרור החטופים מול ארגון חמאס, בחר לקיים טקס אישי ומרגש במקום שבו נשתנו חייו.

במעמד רווי רגשות, עמד כהן באותה נקודה ממנה נחטף ובחר לומר את תפילת "שמע ישראל", כפי שעשה גם ברגעי האימה של החטיפה. "חוזר ואומר את אותו משפט שאמרתי לפני החטיפה", תיאר פדוי השבי בהתרגשות ניכרת את הרגע המשמעותי.

ניצול השבי החליט לשתף את חוויית סגירת המעגל האישית שלו עם עוקביו במדיה החברתית. הוא העלה לחשבון האינסטגרם שלו סרטון קצר המתעד את רגעי התפילה במקום. לצד התיעוד, הוסיף כהן מילים המתארות את עוצמת הרגע: "מאותה נקודה בדיוק בה נחטפתי, חוזר ואומר את אותו משפט שאמרתי רגע לפני החטיפה 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד'".

ביקורו של כהן במקום ממנו נחטף מהווה נדבך נוסף בתהליך ההתמודדות האישי שלו עם הטראומה, לאחר ששהה בשבי הארגון במשך חודשים ארוכים עד לשחרורו במסגרת העסקה האחרונה.

חבר הכנסת אושר שקלים (הליכוד) התייחס היום (ראשון) למצבו הרפואי של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שפונה לבית החולים בעקבות אירוע לבבי. שקלים, לצד איחולי רפואה שלמה, העלה דרישה פומבית שבנט יחשוף את ההיסטוריה הרפואית שלו.

ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), פרסם שקלים פוסט בו כתב: "מאחל בריאות איתנה לראש ממששת המנדטים לשעבר. תוהה כיצד מי שקורס באימון גופני בגיל 53 ,היה מסוגל לנהל 7 זירות מלחמה בו זמנית . מן המתבקש שיחשוף כנדרש את תיקו הרפואי. רפואה שלמה !"

שקלים משלב בפוסט שלו איחולי החלמה לצד ביקורת פוליטית, באמצעות הכינוי "ראש ממששת המנדטים" והטלת ספק ביכולתו הקודמת של בנט לתפקד כראש ממשלה. הדרישה לשקיפות רפואית באה על רקע האירוע הלבבי שחווה בנט בגיל 53.

האירוע הרפואי אירע במהלך הלילה, כאשר בנט, שעסק בפעילות גופנית, החל לחוש בסימפטומים מדאיגים שהובילו לפינויו המהיר למרכז הרפואי מאיר. לפי הדיווחים, בנט עובר סדרת בדיקות מקיפה, ומצבו מוגדר כעת כטוב ויציב.