במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק – מעמיד הדת"

במערכת הפוליטית מתקשים לעכל את הסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצוק"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפרד בכאב וספד: "‏אני דואב עמוקות עם רבים מאוד בעם על פטירתו של הרב מאיר מאזוז זצ״ל – מגדולי התורה בדורנו, ראש ישיבת “כסא רחמים” ומעמודי התווך של עולם ההלכה והמסורת של יהדות ספרד. זכיתי להיפגש ולשוחח עם הרב מאזוז, ותמיד התרשמתי מחוכמתו, מתבונתו ומצניעותו".

יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי, שנבחר לכנסת כנציגו בתנועת ש"ס ולאחר מכן הקים את מפלגת 'יחד' בהוראתו, ספד: "ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון ה׳ עמוד האש ההולך לפני המחנה, הרועה הנאמן, לוחם האמת והצדק, הרביץ תורה לאלפים ורבבות והעמיד תלמידים ברחבי העולם כולו, עניו ושפל רוח, אשר חרף יסוריו התנשא כארי לעבודת בוראו, גאון עצום ובקי בכל מכמני התורה ומפרשיה, העמיד חומת הדת על תילה בדעת תורתו הצרופה והזכה, שריד אחרון לדור דעה. מרן, רוענו, רבנו הגדול ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז זכר צדיק לברכה. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם".

במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת"
במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת" 1

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: ״פותח את השבוע בכאב גדול על פטירתו של מרן הרב מאיר מאזוז זצ”ל. זכיתי להיות בקשר קרוב עימו, לשמוע מעצותיו, להתברך מקרבתו לקבל את ברכותיו, ללמוד מגדולתו העצומה בתורה ואהבתו לעם ולארץ ישראל. קולו האמיץ והברור, פסיקותיו ומורשתו הרוחנית ילוו אותנו עוד שנים רבות. משתתף בצער המשפחה והתלמידים וכל עם ישראל. יהי זכרו ברוך״.

מפלגת ש״ס, פרסמה גם היא הודעת אבל: "תנועת ש"ס ובראשה מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה שליט״א, יו״ר התנועה הרב אריה דרעי, נציגיה ופעיליה, מבכים מרה את הסתלקותו לשמי רום של הגאון המופלג, שריד לדור דעה, בנם של קדושים, לן בעומקה של הלכה, מקים עולה של תורה ומעמיד הדת על תילה על פי מורשת רבותינו הק׳, בנוסח ודקדוק התפילות במסורת הס״ט, זכה לקרבתו ולחביבותו של מרן אביר הרועים רבנו עובדיה יוסף זי״ע, ראש גולת יהדות טוניס המעטירה ומנהיגה הרוחני עשרות בשנים מרן הגאון הגדול, מעוז ומגדול רבי מאיר מאזוז זצוק״ל, ראש ישיבת כיסא רחמים ומוסדותיה.

גדולה האבדה לעולם התורה וההלכה. תנועת ש"ס משגרת תנחומים למשפחתו הרוממה, ובראשם לאחיו הדגול שליט״א ולבניו הרבנים שליט"א, לאלפי תלמידיו ושומעי לקחו. והקב"ה ירפא את שבר עמו ויחיש את גאולתנו במהרה, אמן".

במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת"
במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת" 2

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: ״יחד עם כל בית ישראל אני אבל על הסתלקות מרן ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק״ל – מקים אוהלה של תורה בארץ הקודש, מנהיגה של יהדות תוניס ברחבי העולם, מורה דרך לרבבות, ומנשיאי ופארי הדור. מרן רה״י זצוק״ל עמד בעוז על תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל, ללא חת, ללא פשרות, בקול ברור וישר. הייתה לי הזכות לקשר אישי וחם עמו לאורך השנים, קשר שנמשך מדור לדור. הסתלקותו היא אבדה שאין לה תמורה – לי ולכלל ישראל״.

במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת"
במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת" 3

השר יצחק וסרלאוף: ״יחד עם כל בית ישראל אני כואב את פטירתו של הגאון הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים' ומגדולי עולם התורה וההלכה של דורנו. ‏הרב זכה להעמיד תלמידים הרבה ולהשריש את מסורת בית אבא של יהדות תונסיה. ‏אני שולח תנחומים למשפחתו ולרבבות תלמידיו. ‏יהי זכרו ברוך״.

יו״ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "יחד עם כל בית ישראל כואב את הסתלקותו לגנזי מרומים של ראש ישיבת כסא רחמים הגאון הרב מאיר מזוז זצ״ל. הרב זצ״ל היה ממנהיגי יהדות ספרד ואחד מתלמידי החכמים הגדולים של הדור. בידיעותיו המופלגות בתורה ובענווה רבה הנהיג רבבות עמך בית ישראל. ת.נ.צ.ב.ה"

במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת"
השר פרוש עם מרן הגר"מ מאזוז זצוק"ל

השר יואב בן צור (ש"ס): "עם צאת החג, קיבלתי בצער רב את הבשורה המרה על הסתלקותו לגנזי מרום של ראש ישיבת כסא רחמים הגאון הגדול הרב מאיר מאזוז זצ"ל. הרב זצ"ל ממייסדי עולם התורה הספרדי, זכה להעמיד רבבות תלמידים, להחזיק בכתרה של תורה, זיכה את הרבים והאיר את החשיכה הרוחנית בארץ ובעולם. הרב הותיר אחריו תלמידים ובני משפחה המומים וכואבים על לכתו. משתתף בצערם הגדול, מן השמיים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי: יתומים היינו ואין אב – ברוך דיין האמת בצער עמוק ובכאב לב קיבלתי את הבשורה על הסתלקותו של מורי ורבי, אורו של עולם, גדול הדור, מרן הגאון רבי מאיר נסים מאזוז זצ”ל, ראש ישיבת “כסא רחמים”, מגדולי התורה, הפוסקים והמנהיגים הרוחניים בדורנו.

מו״ר הרב מאזוז זצ”ל היה יחיד בדורו: תלמיד חכם עצום, פוסק מובהק, איש אמת ואומץ, שעמד על עקרונותיו ללא חת, כשהוא נושא את דבר ה’ בגאון – בלי מורא ובלי חנופה. הוא היה מעמודי התווך של יהדות ספרד המעטירה, ושומר הגחלת של יהדות תוניסיה בארץ ישראל.

לצד גדלותו בתורה, מו״ר הרב זצ”ל היה מורה דרך אמיתי. לא רק ראש ישיבה – אלא אבא רחום. הוא לא התיימר להיות אדמו”ר, אלא הנחה אותנו – תלמידיו – לחשוב, להטיל ספק ולגבש עמדה עצמאית מתוך אחריות אישית. אמר לי פעם: “שישים יועצים יהיו לך, אבל בסוף תשמע בקול עצמך. אל תקשיב לי בעיניים עצומות – אני לא אדמו״ר. תתייעץ, תחשוב ותחליט”.

בישיבת “כסא רחמים” לומדים לא רק מה לחשוב, אלא איך לחשוב. לומדים איך ללמוד. איך לקיים את “הפוך בה והפוך בה, דכולא בה”. הרב זצ״ל היה בקי בכל החכמות – בתורה, בלשון, בפילוסופיה ובמדעים, והגיש את הכל באצילות ובעמקות נדירה. גישה שהטביעה חותם עמוק עלינו – רבבות תלמידיו לדורותיהם.

זכיתי להיות מתלמידיו וללמוד ממנו לא רק תורה, אלא גם יושרה, אחריות ציבורית ואהבת ישראל אמיתית. קולו היה מצפן לדור שלם, ותורתו תמשיך להאיר באור יקרות ולשמש עמוד אש לפני מחנה ישראל, עד ביאת המשיח – ״ולילה בעמוד אש להאיר להם״. “וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה׳” (פרשת השבוע – שמיני). יהי רצון שזכותו תגן עלינו, ונזכה לראות בנחמת ציון ובבניין ירושלים במהרה בימינו".

שר הבינוי והשיכון, יו״ר יהדות התורה והשבת, יצחק גולדקנופף על פטירת מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק״ל: בצער רב וביגון קודר קיבלתי את הבשורה על הסתלקותו של מרן ראש הישיבה, הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק״ל – מעמודי התווך של עולם התורה. הגר״מ מאזוז היה תלמיד חכם עצום, בקי בתורה ובעל ידע עצום בראשונים אחרונים, מפרשים ופוסקים, אותם ציטט על בוריים בגאונות מופלאה, וזכה להעמיד תלמידים רבים ברחבי העולם היהודי כולו.

הגר״מ מאזוז זצוק״ל עמד כחומה בצורה למען שמירת קדושת השבת בפרהסיה, ונשא את דגל השבת בגאון – ללא מורא וללא פשרות. האמת שהיתה נר לרגליו היא שהפכה אותו למורם הרוחני של רבבות יהודים גם בקרב הציבור המסורתי. עולם התורה מתעטף באבל וכאב עם הסתלקותו, ויה״ר שהרופא לשבורי לב ימצא מחבוש לכאבנו".

יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן: ״כל בית ישראל כואב את פטירתו של הגאון הרב מאיר מאזוז זצ״ל, ראש ישיבת 'כסא רחמים' ומגדולי ההלכה של דורנו. ‏אני שולח תנחומים למשפחתו ולתלמידיו של הרב אשר היה מורה דרך לרבים ודבק בשלמותה של ארץ ישראל. על כולנו להיות ממשיכי דרכו של הרב. שזכותו תגן על כולנו, ‏יהי זכרו ברוך״.

חבר הוועדה לבחירת שופטים ח"כ יצחק קרויזר: "פטירתו של הרב מאזוז היא אבדה גדולה לעולם התורה ולעם ישראל כולו. הרב מאזוז היה עמוד תווך בהנהגה הרוחנית, ואיבדנו איש חכם וירא שמיים. תורתו, פסיקותיו, ודמותו המיוחדת ישאירו חותם עמוק על הדורות הבאים. אני שולח את תנחומיי הכנים למשפחתו ולתלמידיו הרבים, ומתפלל שהם ימצאו נחמה בזיכרונו הברוך."

שר הבריאות אוריאל בוסו: "בלב דואב קיבלנו כל עמך בית ישראל עם צאת השבת והחג את הבשורה המרה על פטירתו של הגאון הגדול הרב מאיר מזוז זצ"ל – ראש ישיבת כסא רחמים תלמיד חכם עצום ומורה דרך של רבבות בית ישראל, מתוך ענווה ודרך ארץ הקים דורות לתפארת בדרך התורה והיראה בדרכי נועם ואחדות. תורתו, תפילותיו וברכותיו עמדו לימין כלל ישראל עשרות שנים. אוי לה לספינה שאבד קברניטה וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה׳".

במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת"
במערכת הפוליטית נפרדים: "לוחם האמת והצדק - מעמיד הדת" 4

יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני: יחד עם כל בית ישראל אנו מבכים מרה את פטירתו של הגאון הגדול הצדיק רבי מאיר מאזוז זצ"ל, ראש ישיבת 'כסא רחמים' ושולחים את תנחומינו למשפחה הכבודה, לתלמידיו ומוקיריו. מן השמיים תנוחמו עדי יקיצו שוכני עפר.

השרה עידית סילמן: בצער עמוק נפרדים היום מהרב הגאון מאיר מאזוז זצ״ל – מגדולי התורה של דורנו, איש של חזון, של הנהגה ושל אהבת ישראל. פטירתו היא אובדן כבד לעולם התורה, לחינוך, ולמאמצים לקירוב לבבות בחברה הישראלית. הרב מאזוז עמד בראש ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ובמנהיגותו העמיד דורות של תלמידים, מתוך מסירות אין קץ לתורה ולעם. הכרתי אותו אישית וראיתי מקרוב את עומק חכמתו, את הענווה והכבוד שגילה כלפי כל אדם. דבריו, נוכחותו ודמותו ימשיכו ללוות את כולנו. יהי זכרו ברוך".

יו"ר אגודת ישראל אלעד, ישראל פרוש: "יחד עם כלל תושבי העיר אני מבכה את הסתלקותו של מרן ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל, אשר זכינו והשפיע רבות על דרכה הרוחנית של העיר. זכיתי לקרבתו ולברכתו, ובפעמים הרבות בהם עיליתי להתייעצות במעונו ניכר היה כי קדושת העיר בוערת בו. חבל על דאבדין ולא משתכחין".

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים וחברת הקבינט המדיני-בטחוני תא״ל (מיל׳) מירי רגב: "הרב מאזוז, מגדולי הדור, היה שריד לדור דעה של רבני כותל המזרח – גאון אדיר בתורה, פוסק הלכה, ידען עצום גם במדע, ואיש אמת שלא חת מפני איש. זכיתי לפגוש את הרב ולקבל את ברכותיו פעמים רבות. הוא הקרין פשטות, צניעות וענווה, לצד עומק מחשבה ותבונה נדירה. דמותו המיוחדת היוותה מקור השראה לרבים, והוא יחסר לעולם היהודי ולעם ישראל כולו. יהי זכרו ברוך".

שר הרווחה יעקב מרגי: "עם צאת החג, קיבלתי יחד עם כל עם ישראל את הבשורה המרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של מרן הגאון הגדול רבי מאיר מזוז זצוק"ל, ראש ישיבת כסא רחמים ומנהיגה הרוחני של יהדות טוניס. שהרביץ תורה עשרות בשנים וזכה להעמיד דורות של תלמידי חכמים. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם".

סגן שר החקלאות ח״כ משה אבוטבול: בצער רב שמענו את הבשורה הקשה והמרה על פטירת גאון עוזנו, הגאון הגדול רבי מאיר מזוז זצוק״ל ראש ישיבת ״כסא רחמים״ ומוסדותיה, מגדולי פוסקי הדור ומעמידי עולה של תורה והיהדות בארצנו.

לפני כ-40 שנה כאשר הקמתי את ארגון ״ממזרח שמש״ להקים את קהילת האברכים הראשונה בבית שמש, היה הגאון זצ״ל מגדולי המעודדים והתומכים, וחתם עם גדולי ישראל על ״קול קורא״ שפנה לאברכי הכוללים בירושלים ובני ברק לבוא לגור בבית שמש. מאז ולאורך שנים עמד לימין בית שמש התורנית, שלח אליה את תלמידיו, ותמך במאבקים התורניים על צביונה של העיר, ולכך בית שמש התורנית חייבת לו זכות ראשונים.

הסתלקותו של ראש הישיבה זצ״ל בימים טרופים אלו לעולם התורה ובמיוחד לבני הישיבות היא אבידה גדולה, שכן דעתו דעת תורה ברורה הייתה נשמעת לגדור גדר ולעמוד בפרץ מול רודפי התורה, ועתה חסרנו כל זאת. גדולה האבידה ומי יתן לנו תמורתה".

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר: "יחד עם כל בית ישראל אנו אבלים על הסתלקותו של מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל ראש ישיבת "כסא רחמים". תורתו ואמרותיו היו נר לרגלי רבבות יהודים, בשיעוריו שפורסמו ברבים ובספריו הרבים.

עולם התורה והמוסר אבד היום אחד מגדולי הדור, שהשפיעו לא רק על יהודי תוניסיה, ג'רבה ותלמידיו בישיבה, אלא היה לפוסק ומחנך לאלפים ומרביץ תורה ומוסר לרבבות לומדי שיעוריו, הנמנים על כל הציבור החרדי על עדותיו וחוגיו השונים. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל".

אבל כבד בעולם התורה: מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל

אבל כבד בעולם התורה עם התקבל הבשורה הקשה על הסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל, לאחר שבוע ימים בו היה מאושפז בבית החולים כשהוא שרוי במצב קשה מאוד.

רבי מאיר נולד בי"ג ניסן תש"ה בתוניס, כבן בכור לאביו הגאון רבי מצליח מאזוז הי"ד, שהיה דיין ומייסד ישיבת "כסא רחמים" בתוניס, ולאמו הצדקנית מרת כמסאנה ע"ה.

כבר בגיל צעיר מאוד ניכרו כישרונותיו המיוחדים. מספרים כי בגיל חמש כבר ידע את חמשת חומשי התורה בעל פה, ובגיל שבע הצטרף לכיתת לימוד הגמרא, שם למד עם נערים בני 12. בבחרותו למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הגאון רבי יצחק בוחניך זצ"ל והגאון רבי יוסף סוסו הכהן זצ"ל. בגיל 17 כבר החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס.

בשנת תשל"א, לאחר שאביו נרצח באופן טרגי על ידי מתנקש, עלה רבי מאיר לישראל יחד עם אחיו, הרבנים צמח ורחמים. באותה שנה הקימו את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, במטרה להמשיך את מפעל אביהם ולהחזיר עטרה ליושנה.

אבל כבד בעולם התורה: מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל
מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז (קרדיט: מ.א.ח)
מפעל חייו

תחת הנהגתו, התפתחה ישיבת "כסא רחמים" למערכת חינוכית מקיפה הכוללת מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות וגדולות, וכוללים ברחבי הארץ. יחד עם אחיו הקים את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים ותיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח שלו, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים.

הגר"מ מאזוז היה ידוע בגאונותו המופלגת. כבר בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של רבי יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך. במהלך חייו חיבר ספרים רבים והעמיד אלפי תלמידים.

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי הייתה הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 בחוברת בשם "דרכי העיון".

אבל כבד בעולם התורה: מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל
אבל כבד בעולם התורה: מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל 5
ייחודו ואישיותו

שיעוריו של הרב מאזוז היו לשם דבר בעולם התורני. במוצאי שבת היה מוסר שיעור שבועי שהועבר בשידור חי לאלפים, ומדי שבוע יצא לאור עלון מדברי תורתו. הוא היה מרבה לשלב בשיעוריו חידודי לשון וראשי תיבות שקנו את לב הקהל, והתייחס לנושאים שעל סדר היום בלשונו הקולחת.

הרב מאזוז הקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, אימץ את שיטתו של הרב שאול הכהן, שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא.

מקורביו מספרים על סקרנותו ותאוות הידע שלו. מלבד היותו בקיא בכל מכמני התורה, הרב היה בקיא גם במגוון תחומי מדע, שאותם למד באופן עצמאי. זכור במיוחד בשל דבקותו באמת – "שקר שנאתי ואתעבה" היה פסוק שהיה מרבה לצטט.

הרב מאזוז זכה לקרבה מיוחדת ממרן הראשון לציון, הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר נהג לומר עליו בלשון מליצה: "ממאזוז, אל תזוז".

בהיבט הציבורי, היה נחשב לבעל השקפה ימנית בכל הקשור למדיניות החזרת שטחים, ורבים מהפוליטיקאים היו משחרים לפתחו לקבלת עצתו וברכתו.

אבל כבד בעולם התורה: מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל
בל"ג בעומר אשתקד
אחרית ימיו

לפני למעלה משלושים שנה חווה הרב מאזוז פגיעה קשה כאשר נפל מביתו בלילה. הוא אושפז במצב קשה מאוד, אך בחסדי שמים שב לאיתנו.

בתקופה האחרונה נחלש ואושפז בבית החולים. מצבו ידע עליות ומורדות, ובימים האחרונים הידרדר. תפילות רבות נישאו לשלומו, ואף הוסיפו לו את השם 'רפאל' כסגולה לרפואה, אך בשבת, שביעי של פסח, השיב את נשמתו ליוצרה והוא בן 80 שנים.

הרב מאזוז הותיר אחריו משפחה מפוארת. בחייו שיכל את בתו, מרת עדנה גאולה ע"ה, שנפטרה בגיל 43.

מסע הלוויה אמור להתקיים מחר (ראשון, אסרו חג של פסח) מישיבתו "כסא רחמים" ברחוב הרב עוזיאל בבני ברק.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם.

זו הסיבה שלא אמרו שירת הים ביציאת עם ישראל ממצרים

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. (שמות טו, א)

וכ' רש"י, 'אז ישיר משה' אז כשראה הנס עלה בלבוא שישיר שירה, אמר לו לבו שישיר, וכן עשה, ויאמרו לאמר אשירה לה', שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו, אבל מדרשו אמרו רבותינו ז"ל, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה, דבר אחר כי גאה גאה על כל השירות, וכל מה שאקלס בו עוד יש בו תוספת, ולא כמדת מלך בשר ודם שמקלסין אותו ואין בו.

מדוע לא אמרו שירה כשיצאו ממצרים

והקשה בירושלמי בפסחים (פ"י, ה"ו) שנא' 'בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה', כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תאמרו שירה, וכ' בקרבן העדה כיון ששנינו, כוס רביעי גומר עליו את ההלל הביא ראיה שיש לומר שירה על הניסים כשעושה ה' נס לישראל ונוקם נקמתן יתנדבו עם לומר שירה כמו שנא' שם ברכו את ה', והק' שהרי גאולת מצרים שהיתה גם נס ולא אמרו שירה אלא על הים, ותי' שביציאת מצרים היה רק תחילת גאולתן ולא היתה גמר הגאולה עד עברם הים.

ברש"י (במדבר טו, מא) בפסוק 'פתיל תכלת' כתב, על שם שכול בכורות, שתרגומו שכול תכלא, ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב, ושמונה חוטים שבה, כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים, ומבואר שלא אמרו את השירה מצד שהוא גמר הגאולה אלא שזמן השירה היה בשביעי, כמו שכ' רש"י (שמות יד, ה) בחמישי ובשישי רדפו אחריהם, וליל שביעי ירדו לים, בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח, לכן אנו קורין השירה ביום השביעי.

ברמב"ן על התורה כתב, שהלאו של 'לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם' שאמר משה לישראל על הים, נאמר לו למשה מקודם, באופן שאחר כך באמת התברר להם שתיכף בשעת היציאה היתה גמר גאולתם, אלא שבשעת היציאה עצמה עדיין לא היה דבר זה מבורר, ולכן נראה שיטת רש"י דמשירת הים באמת נשאר חיוב לדורות אלא דלדורות נשתנה זמנה של שירה זו משביעי לפסח לליל ט"ו מכיון שאנו יודעים שבליל היציאה היתה גמר גאולתם.

בירור תכלית בריאת האדם למלאכים בשירה

והנה מצינו בתוספתא (סוטה ו, ב) דרש ר"ע בשעה שעלו ישראל מן הים בקשו לומר שירה שרתה עליהן רוח הקודש ואמרו שירה, ר' יוסי הגלילי אומר כיון שעלו ישראל מן הים וראו את אויביהם פגרים מתים ומוטלין על שפת הים אמרו כולם שירה, עולל מוטל בין ברכי אמו כיון שראו את השכינה הגביה עולל צוארו ותינוק שמט פיו משדי אמו וענו כולם שירה ואמרו זה אלי ואנוהו, ר' מאיר אומר מנין שאפילו עוברין אמרו שירה, שנאמר (תהלים סח) 'במקהלות ברכו אלקים', ותינוק שמט דד מפיו ואמר שירה שנא' (שם ח) 'מפי עוללים ויונקים וגו' באותה שעה הציצו מלאכי השרת קשרו קטיגור לפני הקדוש ברוך הוא, בשעה שברא אדם הראשון ואמרו לפניו רבש"ע מה אנוש כי תזכרנו וגו' ותחסרהו מעט מאלקים וגו', באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו וראו שירה שבני אומרין לפני, אף הן כיון שראו אמרו שירה, מה שירה אמרו (תהלים ח) 'ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ מפי עוללים ויונקים וגו' ה' אדונינו'.

הרי שהמלאכים שאלו למה צריך לברוא את האדם ורק ע"י השירה התגלה למלאכים תכלית בריאת האדם שעל ידו מה אדיר שמך בכל הארץ ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ כנגד מה אנוש כי תזכרנו, ויש להבין מה ראו שהתגלה ע"י השירה.

ובמדרש (שמות רבה פרשה כג סימן א) כמו שמצינו (תהילים צג) 'נכון כסאך מאז מעולם אתה' אמר ר' ברכיה בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כסאך מאז, שמשעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז באז ישיר, ומבואר שע"י השירה נודע כסאו ומלכותו בעולם, וכדברי הגר"א בבי' הפסוק 'ויהי בישורון מלך' שהמליכו את הקב"ה עליהם למלך ע"י השירה, שהמליכוהו עליהם מעצמם וכמו שאומרים בסדר תפילת ערבית ומלכותו ברצון קבלו עליהם, מי כמוך ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד שהוא הכרה במלכותו מכח השירה, שזה ההמלכה ע"י ההכרה במלכות ה'.

האם יוצאים באמירת שירת הים זכר ליציאת מצרים

והנה נחלקו האחרונים, האם על ידי אמירת שירת הים יוצאים במצות זכירת יצי"מ, המגן אברהם (או"ח סו"ס סז) נקט, שעל ידי שירת הים יוצאים ידי חובת זכירת יצ"מ, אך הרעק"א בשם חתנו השיג על זה, שהתורה הקפידה (דברים טז, ג) 'למען תזכור את יום צאתך', ולא יום קריעת ים סוף, והוכיח דבריו מדברי המדרש (שמות רבא כב, ג) שנו רבותינו הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף ומכת בכורות באמת ויציב, ואם לא הזכיר אין מחזירים אותו, אבל אם לא הזכיר יציאת מצרים מחזירים אותו, שנאמר 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים', וכן הק' בשו"ת חת"ס (או"ח סימן טו), ולכאורה לדברי המהר"ל שיציאת מצרים נשלמה בקריעת הים כדעת המגן אברהם, ולכך יש בשירת הים זכירת יצ"מ. וכן ביאר את המגן אברהם בספר מעגלי צדק (פסח אות נז) אודות המעלה העליונה שזכו לה ישראל בקריעת ים סוף, שכל זמן שלא קרע להם את ים סוף, לא היה לישראל מציאות בשלימות ולפיכך אמרו במדרש (שמו"ר ג, ח) שלכך נקראו 'עברים', ר"ל 'עבר ים', שיש לקרוא לישראל על שם עברת הים, שזהו עצם מעלתם.

שירה והודאה – נס וטבע

והנה הקשה בעמק ברכה (הלל על הנס) מדוע בדברים שהם מדרך הטבע אין חייבים בשירה אלא בברכת הודאה, כגון ברכת הטוב והמטיב, והרי כל דרכי הטבע הם ניסים, כמו שאומרים בתפלה, נודה לך ונספר תהלותיך על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, רק שבדרכי הנס מכירים את יד השם הגדולה ובדרכי הטבע אין אנו מכירים את יד השם רק מאמינים ויודעים, ובאמת הם ניסים נסתרים והכל מהשם הוא, וא"כ קשה, למה אין חייבים בשירה גם על דרכי הטבע.

וכתב שבדרכי הנס מלבד טובות השם ניתוסף בו גם גבורות השם, ומשום זה הוא חייבים בשירה, ולכך על טובות השם חייבים בהודאה ועל גבורות השם חייבים בשירה, וזהו דין שירה על הנס, והק' האם תרי גם לבוא טובה הנס או שמספיק לראות את גבורות ה' בשביל להתחייב בשירה.

מדוע אין הלל בפורים

והנה, בגמ' במגילה (יד, א) מקשה, שיאמרו הלל על נס פורים, ותי' רבא, שביציאת מצרים כיון שיצאנו ממצרים אפשר לומר 'הללו עבדי השם' ולא עבדי פרעה, משא"כ בפורים א"א לומר 'הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש כיון שאנחנו עדיין עבדי אחשורוש, והנה, בגירסת הרי"ף משמע שמעיקר הדין ראוי לומר שירה על נס פורים, אלא שא"א לומר בלשון זו, וכיון שדוד תיקן נוסח ההלל אין לומר בנובח אחר, אך בירושלמי מבואר שבפורים כיון שלא נגאלו מהמלכות אין זה גאולה שלמה ואין ראוי לומר עליו שירה, ואף דמצד גבורות השם אין כאן חסרון, שהרי היה נס גמור שהכל הכירו את יד השם, וא"כ ביאר שלא מספיק לראות גבורות השם בשביל שירה, אלא צריך ג"כ לראות את ההטבה מאותו נס, וכיון שלא נגאלו מהמלכות אין כאן הטבה שלימה.

ועוד מת' הגמ' שם, לפי שאין אומרים שירה על נס שבחו"ל, וקשה שהרי יציאת מצרים הוא נס בחו"ל הוא, הרי מצינו שעד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה, וביאור הדבר נראה, משום שא"י ארץ אשר השם דורש אותה ותמיד עיני השם בה, והיא המרכז של ההשגחה הפרטית, כדאיתא בספרי, שאינו דורש אלא א"י וע"י דרישתה נדרשות כל הארצות, וע"כ יש חילוק בהנהגת השם בין א"י לחו"ל, וגם בהנהגה הניסית, שנס בא"י יותר בגלוי ויותר בולטת בו יד השם מנס בחו"ל, כמו בנס פורים, שהיה נסתר ולא היה בו הכרה שלמה בגבורות השם, וע"כ אין אומרין שירה על נס שבחו"ל, ומבואר שלדין שירה על הנס צריך גם גבורות השם בשלימות בא"י וגם הטבות השם, שיהיה הטבה שלמה.

וכן מבואר בפסוק 'אז ישיר וכו' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה', שנתגאה על הגאים ונתגדל שמו והכירו גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, 'עזי וזמרת י-ה ויהי לי לישועה' והיינו הטבות השם, ולפיכך 'זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו', וכן הביא בשם הגרי"ז שמצינו בגמ' בפסחים, (קיח, ב) שנא' 'הללו את ה' כל גוים' ומדוע מזכירים את הגויים, אלא שזה על הגבורות והנפלאות וכ"ש ש'גבר עלינו חסדו' שהוא על ישראל שיש גם הודאה על טובות ה' וזה לישראל, ויש גם הודאה על גבורות ה'.

אם שייך לומר שירה קודם הנס

והנה הגרי"ז אמר בשם אביו הגר"ח, דיש לעיין, אם יבוא הנביא בשם ה' ויאמר שהשם יעשה לישראל נס, או אם ימצא מי שיהיה לו בטחון גמור בה' שיהיה לו נס, האם ראוי לומר שירה קודם הנס, ואמר, שזהו ביאור הכתוב בתהילים 'ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך', שאף שיש לי בטחון גמור בישועתך, בזה רק יגל לבי בישועתך, אבל אשירה לה' רק לאחר שגמל עלי, והיינו לאחר הנס, שאין אומרים שירה אלא לאחר הנס.

וכל זה לענין שירה, אבל לענין הודאה, מצינו בדברי הימים (ב, כ), גבי מלחמת יהושפט, שאמר להם הנביא שהשם יעשה להם נס ויצליחו במלחמה, ומיד בצאתם במלחמה אמרו המשוררים 'הודו לה' כי לעולם חסדו', וזה היה בתורת הודאה [אך צ"ע, שבמכילתא פ' בשלח מונה זה בין העשר שירות שנאמרו בעולם, משמע דבתורת שירה אמרוהו], ולכאורה צריך טעם, מ"ש שירה מהודאה, ולפי מה הנתבאר, שבדין שירה על הנס צריך גבורות ה' וטובות ה', לענין הודאה שאין צריך בה אלא טובות ה', שייך להודות על הטובה קודם קבלת הטובה אבל לענין שירה שצריך ג"כ גבורות ה', קודם הנס אפי' שכבר מובטחים הם עליו ע"י הנביא, אין זה אלא בתורת ידיעה, ואין כאן עדיין ההכרה בגבורותיו, ונמצא דקודם הנס יש הטבות ה' בלי גבורות ה' ולא שייך בזה שירה.

שירה לעתיד לבוא בלשון זכר

והנה תוס' בפסחים (קטז, ב) כתבו, בברכת לפיכך אנחנו חייבים להודות שלפני ההלל אומרים, ונאמר לפניו שירה חדשה, ובברכת אשר גאלנו לאחר הלל אומרים ונודה לך שיר חדש על גאולתנו, שכן מצינו במכילתא, שכל השירות בלשון נקבה חוץ משירה שלעתיד לבוא שהיא בלשון זכר, כלומר שהנקבה יש לה צער לידה אף כל הניסים יש אחריהם צער חוץ מלעתיד שאין אחריה צער, ולכאו' הברכות חלוקות בין לשון שירה ללשון שיר, ועוד בין ונאמר לפניו לבין ונודה לך, וא"כ המכילתא הוא רק נתינת טעם על ההפרש בין לשון שירה ללשון שיר, אבל מה החילוק בין לשון אמירה לבין לשון הודאה.

ולפי מה שנתבאר, הרי השיר לעתיד יהיה חדש משום שהניסים של הגאולה העתידה יהיו יותר גדולים מכפי מה שהיו בעת יציאת מצרים, שנא' 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות', וכפי גודל הנס כן תגדל השירה, וגם טובות ה' יהיו יותר גדולות, שהרי תהיה גאולה נצחית שאין אחריה צער, ולזה אומרים ונודה לך שיר חדש, שלא רק שהשיר וההילול על הגבורות ה' יהיה חדש, אלא גם ההודאה על הטובות ה' תהיה חדשה, ובזה יבוארו דברי המכילתא.

גילוי המשיח ע"י שירה

הנה מצינו בגמ' בסנהדרין (צד, א) ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו משיח, אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח, לכך נסתתם, מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבונו של עולם, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה, ועשהו משיח, פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו'.

הרי מבואר שגם המשיח יבוא רק מתוך שירה כיון שהשירה היא שבאה אחרי ההרכה במלכותו וזה בא לידי ביטוי שכל עצמותי תאמרנה ע"י השירה עד שאמרו 'ה' ימלוך לעולם ועד' שזה ההכרה וההמלכה שה' ימלוך לעולם ואין בלתו.

שירה חדשה

והנה אומרים בהגדה לפיכך אנחנו חייבים להודות וכו' ונאמר לפניו שירה חדשה, וכן בתפילה שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים וכו' 'ה ימלוך לעולם ועד', וכן בערבית המעביר בניו בין גזרי ים סוף וכו' וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצון קבלו עליהם משה ובנ"י לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם מי כמוכה וכו' 'ה' ימלוך לעולם ועד', וצריך לבאר מהי לשון שירה חדשה שאמרו, וכ"כ רש"י בתהלים (מ, ד) בפסוק 'שיר חדש' שהוא שירת הים.

והנה ברש"י (שמות טו, ה) בפסוק 'כמו אבן' כתב, שבמקום אחר נאמר (פסוק י) 'צללו כעופרת', ובמקום אחר (פסוק ז) 'יאכלמו כקש', שהרשעים כקש הולכים ומטרפין עולין ויורדין, בינונים כאבן שיורדת יותר מהר מקש, והכשרים כעופרת, שנחו מיד, הרי מבואר שראו בני ישראל השגחה מיוחדת לכל מצרי שכפי גודל רשעתו במצרים כך נענש על הים, וא"כ הבינו בנ"י שגם כשהיו בגלות במצרים היה להם השגחה לכל אחד זמן השיעבוד, ולזה אמרו שירה חדשה שאפי' בזמן ההסתר פנים השגיח המקום עליהם ובשעה זו התגלה להם מדת טובו אליהם, ומה שאמרו 'ה' ימלון לעולם ועד' שהוא בלשון עתיד, הנה בתרגום אונקלוס תרגם ה' מלכותא קאם לעלם ולעלמי עלמיא, והביאור שמלכותו של ה' עומדת והיתה וכן תכון לעולמי עד, וזה מה שראו על הים שהקב"ה מדקדק עם כל מצרי בהשגחה פרטית, וזה מה שהכירו בקריעת הים ולכך אז אמרו שירה.

וכן משמע ברש"י בפסוק 'כי גאה גאה' כתרגומו, שהקב"ה התגאה על המצרים לפי שהגאות היא שלו שהיה בקריעת ים סוף בירור מלכות ה' כל אחד כפי מה שעשה, ובזה יבואר לשון 'אז ישיר' שאז הוא בלשון עבר וישיר הוא בלשון עתיד שמכח מה שראו בים העיד להם על ההשגחה שהיתה גם במצרים ובזה גם הכירו וידעו גם על העתיד 'ה' ימלוך לעולם ועד.

קריעת ים סוף – גילוי שם הוי"ה

פחד יצחק פסח, (קונטרס רשימות, מאמר ג אות ג) כתב, שהתחלתה של שירת הים היא ההקבלה בין 'קלי' ל'אלקי אבי', (שמות טו, ב) 'קלי ואנוהו', 'אלקי אבי וכו', ופירש רש"י לא אני תחלת הקדושה, אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה מימי אבותי, כי התחלתה של שליחות משה ביציאת מצרים היתה שלאבות לא היה גילוי בשם הויה אלא בא-ל שד-י ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, וביציאת מצרים, השם של הויה עומד להתגלות, ופירש רש"י מה שהיה חסר באבות, שלא נגלה עליהם במדת האמיתות שלו, ומכיון שקריעת ים סוף הוא גמר ענינה של יציאת מצרים, ממילא נמצא כי קריעת ים סוף הוא גמר הפרשה של גילוי שם הויה, כלומר שאז נגלה במדת אמיתות שלו.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

הבריחה ממסך הברזל | הרב יוסף זאב לשביעי של פסח

ברומניה שתחת השלטון הקומוניסטי הידוע לשמצה, גר יהודי ששמו ר' משה רוזנפלד . ידוע שלפי כללי המשטר הקומוניסטי, אנשים לא ממש יכלו להתקיים. ההגבלות על אפשרויות הפרנסה היו פשוט בלתי נסבלות, וכמו רבים וטובים שלח ר' משה את ידו במלאכה שאינה חוקית. בשלב מסוים עלו על כך השלטונות, ור' משה הבין שאם חייו יקרים לו, עליו לברוח ולהסתתר. התחבא ר' משה בדירת מסתור, ומפעם לפעם החליף את מקום מחבואו. כך עברה עליו תקופה ארוכה, עד שביום מן הימים קיבל הודעה שהגיע לביתו מכתב, המאשר את בקשתו לקבלת אשרת יציאה מרומניה.

ר' משה התכבד בזאת להגיע למשרד הפנים, ולסדר את הניירת. ברגע הראשון שמח ר' משה, אך ברגע השני החל לחשוש שמא מדובר במלכודת. מי יודע, אולי קוראים לו כדי להניח אזיקים על ידיו ולהשליך אותו לכלא. הוא לא ידע להשית עצות בנפשו. כמה אפשר לברוח ולהתחבא, כשהוא מנותק ממשפחתו ונרדף על ידי השלטון? בצר לו, החליט ללכת אל האדמו"ר מסקולען. ביתו של הרבי היה תל תלפיות לכל היהודים באזור, קרן אורה בתוך החשכה הקומוניסטית הנוראה. הרבי שמסר את נפשו למען כלל ישראל, בוודאי יוכל לתת לו עצה טובה ולמשוך לו ישועה ממרום.

בא ר' משה לפני הרבי וסיפר לו את כל הקורות אותו. ענה לו הרבי: "אני לא יודע מה לענות לך. זאת שאלה קשה מאד". למשמע התשובה בכה ר' משה ואמר, "רבי, חוס על נפשי, אני בצרה גדולה. מה אעשה?" אמר לו הרבי: "אתה מבין בעצמך, שבדרך הטבע אין לך שום דרך להימלט. רק אם תאמין באמונה שלמה שרק הבורא יתברך יכול להציל אותך, ויהיה לך בטחון גמור שה' יעזור לך, תבוא הישועה". אמר ר' משה, "אני מאמין באמונה שלמה!"

השיב לו הרבי: "לא מספיק לומר את זה. צריך להאמין באמת, בפנימיות הלב, ולשם כך הבה ונלמד ענייני בטחון". שעה ארוכה ישב הרבי עם ר' משה ודיבר אתו מענייני אמונה ובטחון. בסוף אתה שעה אמר לו הרבי, "לך לשלום, ומחר בוא ונעסוק שוב בסוגיה". במשך כמה ימים ישב ר' משה אצל הרבי לשעה של לימוד וחיזוק. הרבי הרעיף עליו טללי תחייה וחיזק אותו, עד שליבו היה שלם ובטוח שבאמת אין עוד מלבדו. הנהגה זו היתה לפלא עצום, כי הרבי הרי היה עסוק עם ענייני הכלל במשך כל היום והלילה, ועם כל זה הוא מצא זמן לשבת עם יהודי וללמוד אתו ענייני אמונה.

לא רק זה, אלא שר' משה היה מבוקש על ידי השלטונות, ואם היו מוצאים אותו אצל הרבי, הם היו אוסרים גם אותו. הרבי למד עם ר' משה מתוך סיכון עצמי ובמסירות נפש ממש. בסיומה של 'תקופת ההכשרה' אמר לו הרבי, "עכשיו אתה יכול לנסוע, וה' יהיה בעזרך". הנוהל היה, שמי שמקבל אישור שנשלח אליו בדואר, מגיע לנמל התעופה ביום המיועד להפלגה, ושם הוא מחכה שיקראו בשמו. ברגע שהוא מקבל את הניירות המתאימים, הוא יכול לעלות לאנייה.

ר' משה ובני משפחתו ארזו את כל החפצים שלהם ויצאו לנמל. הם ישבו באולם הנוסעים וחיכו שיקראו בשמם. ישבו וישבו, ושמעו את שמותיהם של המאושרים אשר קבלו ניירות ואצו לאנייה. עברו שעה ועוד אחת, האולם הלך והתרוקן, בני ביתו של ר' משה היה לחוצים מאד, ורק הוא רגוע. ה' מנהל את העולם. הכול לטובה, אין עוד מלבדו.

האולם התרוקן לגמרי, האנייה עומדת להפליג ממש בדקות אלו, והנה נכנס קצין בכיר לתוך האולם ושואל את ר' משה: "מה אתם עושים כאן?" ר' משה אומר שהוא בא לקבל אשרת יציאה, כפי שהזמינו אותו. הקצין שואל עוד כמה שאלות, ובסיומן הוא נותן לו כמה ניירות. ר' משה נרגש ממש, הוא ובני ביתו רצים בבהילות לאנייה, וברגע האחרון מספיקים לעלות עליה. הם זוכים לעלות לארץ ישראל ולהשתקע בה, ולגדל דורות ישרים.

לפני כמה שנים ביקרתי בביתו . הוא העלה זיכרונות, ואז אמר לי כבוד הרב, "בוא תראה דבר מעניין". הוא הוציא למול עיני את הניירות שקיבל מהקצין הרומני, ואמר לי: "אחרי כמה ימים באנייה, עניין אותי לראות מה כתוב בניירות שקיבלתי. תראה, תראה מה כתוב פה!" תסתכל ב'אשרת היציאה', ומול עיני הנדהמות הזדקרה חותמת אדומה ובולטת לצד הוראה ברורה, כי על אדם זה חל איסור יציאה מהארץ!!! את הניירות האלו הוא הראה לשומרים. עם זה הוא יצא מגבולות המדינה שכל כך 'שמרה' עליו, וכך הוא בנה את חייו כאן, בארץ הקודש. איך קרה דבר כזה ? זאת לא שאלה, הוא הרי למד את סוגית הבטחון עם הרבי מסקולען זי"ע.

תכלית ענין קריעת ים סוף היתה, כדי להביא את בני ישראל לידי אמונה שלימה בהקב״ה, כמו שאמר הכתוב [שמות י"ד, ל"א] ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו', שבני ישראל השיגו בעת ההיא האמונה השלימה בהקב״ה, וכח זה נקבע ביום שביעי של פסח מדי שנה בשנה עד סוף כל הדורות.

כתוב אחד אומר "וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה " (י"ד כ"ב) וכתוב שני אומר: "וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם".

כאשר הלכו בני ישראל ביבשה בתוך הים ניכר הנס לעין כל, כולם מבינים שאי אפשר ללכת במקום הזה לולא הנס. כמו כן, כאשר בן אדם הולך על שתי רגליו ביבשה, על האדמה הרגילה – עליו להרגיש שהוא הולך בנסים, וכאילו הוא הולך בתוך הים ביבשה!

וכבר אמר הרמב"ן [סוף פרשת בא]: "ומן הנסים הגדולים והמפורסמים, אדם מודה בנסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם".

הכתוב אומר [יונה א, ד]: "ויהי סער גדול בים והאנייה חישבה להישבר". אני לא נסעתי אף פעם באנייה, אבל סיפר לי מישהו שכן נסע – שפעם אחת הוא נסע באנייה והיה איזשהו זעזוע. אילו צרחות היו שם… פחד פחדים. וכן אצל יונה לא היה זה סתם זעזוע אלא "האנייה חישבה להישבר". ומה עושה יונה ? "ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם".

ריבונו של עולם ! איך בן אדם יכול לשכב ולהירדם בשעה שכזאת? האנייה מיטלטלת, עולה ויורדת, כולם לבטח צורחים עד לב השמים, והוא הולך לישון כמו…
רבי שלום שבדרון זצוק"ל, אומר שזו גופא הייתה שאלתו של רב החובל: "ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו מה לך נרדם?", איך אתה מסוגל לישון במתח שכזה?
על כך משיב לו יונה: "את ה' אלוקי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה" – אדם נתון באופן מוחלט בידיו של הקב"ה, והישועה יכולה לבוא רק מאתו. עלינו להתחזק ולהתרומם באמונה שלמה בהשי"ת. הכל, בכל, מכל כל – מאתו יתברך. ההשתדלות אינה מביאה את הפרנסה ! "כל דברינו ומקרינו – כולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם.

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל

חיסול מחבלים והשמדת מנהרות: חטיבה 16 פועלת ברצועה

כוחות חטיבת ירושלים (16) בפיקוד אוגדה 252 ממשיכים לפעול במרחב שג'אעיה, להשמדת תשתיות טרור של חמאס מעל ומתחת לקרקע ועל מנת להרחיב את מרחב האבטחה המבצעי.

מתחילת הפעילות הכוחות השמידו תשתיות טרור רבות וחיסלו עשרות מחבלים. מוקדם יותר השבוע, הכוחות חיסלו חוליית מחבלים שתכננה לבצע פיגוע צליפה נגד כוחותינו. בנוסף, כוחות החטיבה בשיתוף יחידת יהל״ם איתרו והשמידו מספר תוואים תת-קרקעיים ומחסן אמצעי לחימה.

מצה"ל נמסר: "כוחות צה״ל ימשיכו לפעול נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל".

במעמד ראשי הישיבות: רבבות הקבילו את פני מרן הגר"ד לנדו

        

גדולי ראשי הישיבות ומורי ההוראה התקבצו ובאו ביום ב' דחוה"מ (שלישי) למעונו של מנהיג היהדות החרדית מרן הגר"ד לנדו שליט"א להקבלת פני רבו ושמחת חג, במעמד כבוד התורה וריתחא דאורייתא ששודר לקהל האלפים שעמדו ברחבות הסמוכות למעונו, ואלפים שצפו והשתתפו בשידורים חיים.

בפתח המעמד נשא דברים הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א חבר ועדת הרבנים של דגל התורה ורב ביהמ"ד אמונת אי"ש, בחיוב הקבלת פני רבו ברגל, ואמר כי: ברגע שאדם בא לבית רבו, ושומע דברי תורה זה ודאי חיוב גמור! ר"י ארחות תורה הגאון רבי איתמר גרבוז שליט"א נשא דברים עם כניסת ראש הישיבה למקום, בגודל המעמד שמתקבצים כולם לדון ולשוש בדברי תורה, והזכות לשמוע דברי תורה ממנהיג הדור.

בפתח המעמד נשא דברים רשכבה"ג מרן שליט"א בחשיבות המפעל האדיר אהלי התורה ואמר שלא יודע אם מתקופת רב האי גאון היה כזו ישיבה עולמית, לאחמ"כ פתח בריתחא דאורייתא עם גדולי ראשי הישיבות, היה זה מחזה מפעים לראות את מנהיג הדור מקשה מפרק ומלבן בעומק הסוגיות יחד עם שרי התורה גדולי ראשי הישיבות והרבנים שדנים בעומק שיטות וסברות סוגיות הש"ס. בסיום הריתחא דאורייתא, החלו בשירי הודאה ותשבחות לשמחת החג.
לאחמ"כ בסיום המעמד עברו האלפים להקביל פני רבו במעונו למשך שעה ארוכה.

במעמד השתתפו הגאונים הגדולים שליט"א: גאב"ד ב"ב הגר"ש רוזנברג, ר"י ארחות תורה הגרב"ד דיסקין, רב העיר ב"ב הגרש"צ רוזנבלט, ר"י ארחות תורה הגר"א גרבוז, רב קהילת בני תורה הר נוף הגרי"מ רובין, מרא דאתרא דשכונת רמת אהרן הגרמ"מ לובין, ר"י נתיב הדעת הגר"ב שרייבר, ר"י כתר תורה הגרא"מ זיסיקינד, הגר"י אדלשטין מר"י ביהמ"ד עליון, הגרי"י במברגר רב הקהילה התורנית בחיפה, הגר"מ שמואלביץ מרבני ישיבת מיר, הגר"ש גלבר מרבני ירושלים ומח"ס ארחות שבת, הגר"מ בויאר מרבני שיכון חזון איש, הגר"ג כהן ר"י ביהמ"ד גבוה, הגר"י אפרתי רב ביהמ"ד אמונת אי"ש, הגר"י מקלב מר"י ביהמ"ד עליון, הגר"ר שמואלביץ מרבני ישיבת פונביז, הגרא"מ באקאן, הגר"א רוזנר, הגרמ"ז איתן מר"י נתיבות חכמה, הגר"י קורלנסקי ר"כ טהרות, הגר"ש כהן, הגרמ"א סלושץ, הגר"ש גולדבלט, הגרש"ש זקס מר"י סלבודקא, הגר"י לסיצין, הגר"ד קורלנסקי, הגר"ד שרייבר. ועוד.

צילום: דניאל נפוסי | וידאו: נתי אלבר

שר הביטחון מבהיר: "לא נאפשר איומי השמדה על ישראל"

ברקע הפגישה שצפויה להיערך ברומא, בין צוותי המו"מ של ארה"ב לאיראן, שר הביטחון ישראל כ״ץ שב ומתחייב כי לא ישראל לא תאפשר את הפיכת איראן למעצמה גרעינית.

"כאשר התמניתי לתפקיד שר הביטחון התחייבתי להוביל שני יעדים מרכזיים: מניעת נשק גרעיני מאיראן וניצחון במלחמה. צה"ל פועל כיום להכרעה וניצחון בכל הזירות.

רה"מ בנימין נתניהו ואני מחויבים, יחד עם כלל הגורמים, להוביל קו ברור שימנע מאיראן להשיג נשק גרעיני. לא נאפשר איומי השמדה על מדינת ישראל.

זוהי אחריותנו ותפקידנו ההיסטורי ואנחנו נעשה את כל מה שיידרש כדי לממש אותם" הוסיף כ"ץ.

הפתק שטראמפ שיגר הוטמן בין אבני הכותל המערבי

שגריר ארצות הברית הנכנס בישראל, מייק האקבי, הגיע הבוקר (ו') מיד עם נחיתתו בארץ לביקור ותפילה בכותל המערבי – בהתאם להצהרותיו הקודמות, בהן התחייב לפתוח את כהונתו הדיפלומטית בביקור אישי וסמלי במקום הקדוש לעם היהודי.

שיאו של הביקור היה בהטמנת פתק מיוחד שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ששלח עמו לפני נסיעתו לישראל וביקש ממנו להטמינו בשמו. על הפתק כתב טראמפ בקצרה ובאופן מרגש: "לשלום בישראל – דונלד טראמפ", מחווה יוצאת דופן ובעלת משמעות עמוקה, המעידה על הידידות האמיצה בין המדינות.

את פני השגריר קיבלו רב הכותל והמקומות הקדושים, הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א, ומנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי, מרדכי (סולי) אליאב, אשר בירכו אותו בברכת הצלחה בתפקידו החדש והודו לו על תמיכת ארצות הברית לביטחון ישראל וליחסים החמים בין המנהיגים ובין המדינות.

במהלך ביקורו התפלל השגריר יחד עם רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים את פרק קכ"א בתהילים, ולאחר מכן נשא תפילה אישית להצלחת שליחותו וכהונתו ולהמשך האחדות והשלום בין העמים.

שגריר ארה"ב בישראל מר מייק האקבי: "לכבוד הוא בשבילי להגיע לכאן מטעמו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולהביא את התפילה שנכתבה בכתב ידו ביום חמישי האחרון בבית הלבן עם ההנחיה שהפעולה הראשונה שאעשה כשגריר היא לקחת את תפילתו ובו הוא מייחל לשלומה של ישראל ולהטמינו בכותל המערבי ולהתפלל שאכן יהיה שלום בארץ".

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א: "אין די מילים לתאר את ההתרגשות שאחזה באזרחי ישראל וברחבי העולם היהודי עם ההודעה כי תגיע מיד עם נחיתתך לכותל המערבי, לשאת תפילה ולהניח פתק בשמו של נשיא ארה"ב – מידידיה הגדולים של ישראל. דווקא בימים קשים אלו של מלחמה, כאב וחוסר ודאות – מעשי הידידות, האמונה והתמיכה שלכם מעניקים לעם ישראל כוח ותקווה."

קרדיט צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי

הפקת אירועים: המדריך המקצועי להצלחה מתוכננת

הערך המוסף של מפיקי אירועים מקצועיים

שכירת שירותיהם של מפיקי אירועים מקצועיים מהווה השקעה המניבה תשואה משמעותית. ניסיונם העשיר מאפשר להם לצפות אתגרים ולפתור בעיות בטרם התרחשותן, תוך חיסכון בזמן, כסף ומניעת עוגמת נפש. הרשת המקצועית שלהם מספקת גישה לספקים איכותיים במחירים מיטביים, משאב שאינו נגיש למי שאינו עוסק בתחום באופן שוטף. המומחיות הלוגיסטית של מפיקים מבטיחה תזמון מדויק וזרימה חלקה של האירוע. היכרותם עם טרנדים עדכניים ורעיונות יצירתיים מאפשרת יצירת אירוע מרשים וייחודי. בנוסף, נוכחותם ביום האירוע משחררת את המארחים לחוות את האירוע ללא דאגות. הפקת אירועים מקצועית גם מביאה עמה ביטוח ואמצעי בטיחות, מפחיתים סיכונים ואחריות משפטית למארגנים.

סוגי אירועים והפקות – מגוון אפשרויות

עולם הפקת האירועים מתפצל למספר קטגוריות מרכזיות. אירועים עסקיים כוללים כנסים, ימי עיון, אירועי השקה, תערוכות וירידי תעסוקה. אירועים פרטיים מתמקדים בשמחות אישיות כגון חתונות, בר/בת מצווה וימי הולדת. אירועי תרבות משלבים פסטיבלים, מופעי מוזיקה והצגות. אירועים חברתיים כוללים מפגשי גיבוש והתרמות. אירועי ספורט דורשים הפקה ייחודית, מתחרויות מקומיות ועד בינלאומיות. טקסים רשמיים מחייבים ידע בפרוטוקול. אירועים וירטואליים והיברידיים התפתחו משמעותית לאחרונה, ודורשים מיומנויות טכנולוגיות לצד יכולות הפקה מסורתיות.

שלבים מרכזיים בתהליך הפקת אירוע

הפקת אירוע כוללת מספר שלבים קריטיים. אפיון וקונספט הם הבסיס, עם הגדרת מטרות, קהל יעד ותקציב. תכנון מפורט כולל בחירת מיקום, תאריך ותוכן. שלב המכרזים וההתקשרויות מתמקד בבחירת ספקים וחתימת חוזים. תיאום וניהול ספקים דורש תקשורת שוטפת וסנכרון. הפרומושן והשיווק חיוניים להבטחת השתתפות. הפקה טכנית כוללת תכנון מערכות הגברה, תאורה ובמה. ניהול האירוע עצמו דורש פיקוח ופתרון בעיות בזמן אמת. הפקת לקחים בסיום מאפשרת שיפור מתמיד.

דגשים קריטיים להפקת אירועים מוצלחים

הפקה מוצלחת מחייבת תשומת לב למספר גורמים. תכנון קפדני וניהול זמן מדויק הם בסיס להצלחה, כולל תוכנית גיבוי. התאמה למטרות המרכזיות היא מפתח להשגת תוצאות. חווית המשתתף צריכה להיות במרכז, מההגעה ועד העזיבה. תקשורת ברורה עם כל הגורמים מונעת תקלות. ניהול תקציב מושכל, כולל רזרבה, מבטיח עמידה במסגרת הכלכלית. שימוש בטכנולוגיה משפר את היעילות והחוויה. חשיבה על קיימות הופכת להיות דגש מרכזי בהפקות עדכניות.

עלויות הפקת אירועים בישראל

עלויות הפקת אירועים בישראל משתנות בהתאם לסוג האירוע, מספר המשתתפים, המיקום והמפרט הטכני. עבור אירוע עסקי בסיסי של כ-100 משתתפים, העלות הממוצעת נעה בין 25,000-50,000 ₪, כולל מקום, הסעדה והגברה בסיסית. כנסים מקצועיים גדולים של 500+ משתתפים יכולים להגיע ל-150,000-300,000 ₪ ומעלה. אירועי חברה יוקרתיים עשויים לעלות 500-1,000 ₪ למשתתף. בתחום האירועים הפרטיים, חתונה ממוצעת בישראל עולה בין 80,000-150,000 ₪, בר/בת מצווה בין 40,000-100,000 ₪, ואירועי יום הולדת מושקעים בין 10,000-30,000 ₪. פסטיבלים והפקות תרבות גדולות מגיעים למאות אלפי שקלים ויותר. שכר המפיק עצמו נע בין 5-15% מעלות האירוע, או כסכום קבוע של 5,000-20,000 ₪ לאירועים בינוניים. חשוב לציין שתכנון מוקדם, הקפדה על תקציב ברור והתקשרות עם ספקים אמינים יכולים להביא לחיסכון משמעותי בעלויות.

פורטל t.co.il – המקור המקיף להפקת אירועים בישראל

פורטל t.co.il מהווה כתובת מרכזית למתכנני אירועים בישראל. האתר מרכז מידע על מפיקים, מקומות אירוח וספקים, עם אפשרות סינון לפי אזור, סוג אירוע ותקציב. המשתמשים יכולים למצוא סקירות של ספקים, דירוגים, טיפים וצ'קליסטים ייעודיים. הפורטל מציע מחשבוני תקציב, השוואת מחירים, מאמרים וסקירות טרנדים. באמצעותו, ניתן לחסוך זמן, להשוות בין ספקים ולקבל רעיונות יצירתיים. הפורטל מתעדכן באופן שוטף עם תכנים חדשים והצעות מיוחדות, והוא כלי חיוני למעוניינים בהפקת אירוע מוצלח בישראל.

מעל 1000 בני משפחות שכולות נגד מכתבי עצירת המלחמה

בני משפחות שכולות ממלחמת חרבות ברזל, ממלחמות קודמות ופעולות האיבה, תוקפות בחריפות את הקריאות לסרבנות ולעצירת המלחמה. במכתב שעליו חתמו מעל 1000 בני משפחות של נופלים, הודגש כי אסור לעצור את המלחמה לפני עמידה מלאה בכל מטרותיה – השבת החטופים, חיסול האויב והבטחה כי עזה לא תהווה איום על מדינת ישראל.

מאחורי המכתב עומדות משפחות שכולות מפורום הגבורה, בו חברות מאות משפחות לחיילים שנפלו במלחמת חרבות ברזל, אליהן כאמור הצטרפו עוד משפחות שכולות בהן בני משפחות של נרצחי הנובה, משפחות לנופלים מצוק איתן וממלחמות נוספות וכן נרצחים בפעולות איבה.

במכתב עליו חתמו המשפחות נכתב, "לפני כשנה וחצי אויב אכזר, מר ומסוכן יצא למסע הרג, אונס ושחיטה בבני עמנו. ילדים, גברים, נשים וטף, נאנסו, נשחטו, נשרפו, נחטפו ועברו טבח נוראי שעם ישראל לא עבר מאז שואת אירופה הנוראית. מיד לאחר מכן יצאנו למלחמת קיום, מלחמה שנכפתה עלינו, מלחמה שאין צודקת ממנה – מלחמה למען השבת אחינו החטופים ולמען החזרת הביטחון בדרום ובצפון ובכל חבלי ארצנו. מאות אלפים עזבו את ביתם ומשפחתם ויצאו כולם יחד להבטיח כי לעולם לא עוד, וכי לעולם אזרחי ישראל לא יעמדו בסכנת טבח נוסף. ההישגים רבים, אך המשימה טרם הושלמה. עצירת המלחמה כעת – משמעותה סכנה חמורה לביטחון ישראל, וספירה לאחור לטבח ח"ו הבא".

"אסור לעצור את המלחמה לפני עמידה מלאה בכל מטרותיה – השבת החטופים, חיסול האויב והבטחה כי עזה לא תהווה איום על מדינת ישראל. יקירנו יצאו למלחמה למען הניצחון, למען הביטחון, ולא שבו, ואנו נעמוד על כך שצוואתם תתמלא ותקויים", כתבו.

לסיום שלחו חיזוק למממשלה ולעומד בראשה "אנו מחזקים את ממשלת ישראל והעומד בראשה – אל תעצרו, המשיכו ונצחו את המלחמה", הוסיפו בני משפחות הנופלים.

התדרדרות חמורה במצבו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז

בבית החולים בלינסון מעדכנים כי חלה התדרדרות חמורה במצבו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז, המאושפז במצב קשה, כשסכנה נשקפת לחייו.

ההתדרדרות מגיעה לאחר ימים ארוכים ללא שינוי משמעותי ועל אף תקוות הרופאים, כי ראש הישיבה המאושפז במחלקת טיפול נמרץ, ישוב לאיתנו.

בני ביתו של ראש הישיבה מבקשים מהציבור "להמשיך בתפילות ובקבלות טובות הנפוצות בכל רחבי הארץ והעולם בתקוה גדולה שעוד נבשר בשורות טובות בשיפור המצב עד לבריאותו השלימה של מרן אור העולם שליט"א".

בתוך כך, בשעה זו מתארגנות עצרות תפילה במקומות שונים ברחבי הארץ, לרפואתו של ראש הישיבה. בין היתר בכותל המערבי, קבר רחל, ציון הבבא סאלי בנתיבות ומוקדי תפילה נוספים.

העתירו בתפילה לרפואתו של הגאון הגדול רבי רפאל מאיר נסים מאזוז בן כמסאנה.

Hide picture