חודש: אפריל 2025

דרמה בשב"כ: פחות מיממה לאחר שעדור ההקלטות החמורות שפורסמו וברקע הקלטות נוספות שצפויות להיחשף, ראש החטיבה לסיכול טרור יהודי, השעה את עצמו מתפקידו עד לתום הבירור בעניינו.

בהודדעה שנמסרה לעובדי החטיבה, כתב א' שהוקלט מדבר בשפה שאינה הולמת נגד צה"ל והמתיישבים, כמו גם הודה במעצרים בלתי חוקיים כי "החטיבה ואני פועלים אך ורק על פי חוק ותחת סט ערכים ברורים. אני מצר מעומק הלב על סגנון הדברים שנאמרו, שאינו מאפיין את דרך התנהלותי מול יתר הגורמים הרבים עימם אנו פועלים בשיתוף פעולה.

אני שולל מכל וכל את הניסיון לייצר מראית עין של עבודה שלא על פי חוק וערכי ריסון הכח וממלכתיות. כשלתי בלשוני באופן שאינו תואם את ערכי השירות וערכי, ועל כן, על מנת לאפשר בדיקה יסודית ומתוך חובתי לדוגמא אישית, אני משעה את עצמי מתפקידי כראש החטיבה עד לתום הבירור המקיף בעניין".

נציין כי למרות ניסיונות ההבהרה, ההקלטות מדברות בעד עצמן, שם הודה א' במעצרים סיטונאיים בלתי חוקיים בעליל.

בתוך כך, ראש השב״כ המודח רונן בר, שטרם נטל אחריות על כשלונו הגדול ביום שמחת תורה, פנה ליו״ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין והזמין את הוועדה לביקור בחטיבה היהודית "לטובת הצגת העשייה ומנגנוני הבקרה הקיימים על פעילותה".

ראש השב״כ, שמסרב לקבל את החוק שקובע כי הוא כפוף לראש הממשלה, הוסיף ואמר כי "כי כל הפעולות בזירות השונות עליהן אחראי הארגון – מבוצעות בכפוף לחוק בלבד".

שופט ביהמ"ש העליון נעם סולברג הורה היום (6.4.2025) ליועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, להשיב בתוך 18 ימים – עד ליום 24.4.2025 – לעתירה שהגיש ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות, בטענה לקיומו של ניגוד עניינים אישי חמור בעיסוקה בהליכים הנוגעים לראש השב”כ המכהן רונן בר ולראש השב”כ לשעבר נדב ארגמן.

בעתירה – שהוגשה ביום שישי האחרון באמצעות עו”ד יצחק בם – נטען כי בהרב-מיארה מקיימת קשרים אישיים הדוקים ורבי-שנים עם השניים, הנובעים מהיכרות עמוקה שלהם עם בעלה, איש שב”כ לשעבר. לפי פרסומים, בר וארגמן ליוו את המשפחה לאורך שנים בביקורים ומפגשים אישיים – קשרים שמעולם לא הוכחשו על-ידי היועצת המשפטית, שבחרה להגיב בפרסומים הרלוונטיים בתשובה: “לא נתייחס”.

למרות קשרים אלה, בהרב-מיארה ממשיכה לעסוק אישית בעתירתו של ארגמן ואף לנהל מהלך משפטי סדור בניסיון למנוע את הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב”כ – וזאת בניגוד לעמדת הממשלה.

בעתירה נטען כי התנהלות זו מפרה באופן מובהק את תקנון שירות המדינה, את כללי האתיקה לעובדי ציבור, וכן את הסדר ניגוד העניינים שעליו חתמה היועצת עצמה, לפיו עליה להימנע מטיפול בענייניהם של קרובים או חברים העלולים להשפיע על שיקול דעתה.

שני אזרחי צרפת נעצרו בהונגריה לאחר שעל פי החשד השליכו עשרות דגלי ישראל שהוצבו באזור גשר השלשלאות בבודפשט לנהר הדנובה, זאת במהלך ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במדינה.

על פי הודעת משטרת הונגריה, התקרית התרחשה בסביבות השעה 4 לפנות בוקר בלילה שבין שישי לשבת. שני החשודים הגיעו לגשר השלשלאות, אחד מסמליה המפורסמים של בודפשט החוצה את נהר הדנובה, והשליכו ממנו 17 דגלי ישראל שהותקנו במקום לרגל ביקורו של ראש הממשלה הישראלי.

כוחות משטרה מקומיים שהוזעקו למקום עצרו את שני האזרחים הצרפתים זמן קצר לאחר המעשה. הם הועברו לחקירה במשטרה, ובסיומה הוחלט על מעצרם.

כלי תקשורת בהונגריה דיווחו כי שני הגברים החשודים עלולים לעמוד בפני אישומים של ונדליזם והפרת סדר ציבורי. התקרית מגיעה על רקע ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בהונגריה, ביקור שנועד בין היתר לחיזוק היחסים בין שתי המדינות.

משה פוזיילוב, בכיר שב"כ לשעבר שחקר את בכירי המרגלים והמחבלים נגד ישראל, בהם מרוואן ברגותי, יוצא בביקורת חריפה וטוען כי "כשל אסטרטגי חמור" בתפיסת הביטחון, בו השב"כ התמקד באכיפת נורמות משפטיות ופוליטיות על חשבון אינטואיציה מבצעית והבנת האויב, הוביל למחדל ה-7 באוקטובר; הוא קורא לחזרה לקרקע ולחשיבה שבטית במקום לאומית.

בראיון נוקב לפודקאסט "הינשוף", חושף משה פוזיילוב, סגן ראש אגף החקירות לשעבר בשב"כ, כשלים חמורים, לטענתו, בתפיסת הביטחון של ישראל שהיו בין הגורמים למתקפת הפתע של חמאס. לדבריו, השב"כ סטה מייעודו המקורי והחל להתמקד יתר על המידה באכיפת נורמות משפטיות ופוליטיות, תוך שהוא מתנתק מהשטח, מהאינטואיציה המבצעית ומהבנה בסיסית של ארגון כמו חמאס.

"המערכת לא נכשלה – היא פשוט לא ניסתה. במקום לראות את המציאות כמו שהיא, היא ראתה את מה שרצתה לראות," טוען פוזיילוב. "התחלנו להאמין שחמאס השתנה, שמה שלא פתרנו ב-50 שנה ייפתר באיזו 'הסדרה'. אבל מה שעשינו בפועל היה נטישת השליטה, נטישת הסוכנים – והתכחשות לעובדה הפשוטה שהאויב רואה אותנו כחלק ממסע ג'יהאד עולמי."

פוזיילוב מדגיש כי הכשל לא היה רק מודיעיני אלא תודעתי עמוק. "כשאתה בונה ארגון שמפחד להגיד אמת לא נוחה – ומתגמל את מי שמתיישר עם קו הנרטיב – אתה לא תקבל תובנות. תקבל רק הערכות שמרגיעות את המצפון." הוא גם לא חוסך ביקורת מההנהגה הנוכחית של השב"כ, בראשות רונן בר, וטוען כי במקום לקחת אחריות על הכישלון, הוצג נרטיב חלופי של "שומר הדמוקרטיה והסף". "הציבור לא מטומטם – הוא מבין שהאמון נשבר," קובע פוזיילוב.

אחת הטענות המרכזיות של פוזיילוב היא שחלק מהשירותים החשאיים איבדו את אפקטיביות הפעולה שלהם בשל "קפיצת ראש אל תוך מערבולת ערכית פרוגרסיבית". לדבריו, אי אפשר לנהל מערך ביטחוני יעיל כשקיים חשש מתמיד מביקורת משפטית וציבורית. "מה עדיף? שב"כ שמונחה על ידי ערכים משפטיים – או כזה שמונחה על ידי הצלת חיים? אתה לא יכול לשחק על שני המגרשים בו זמנית."

כפתרון למצב, מציע פוזיילוב שינוי מהותי בתפיסה: יציאה ממבנה החשיבה הלאומי-מדינתי ועבודה לפי המבנה השבטי המאפיין את המזרח התיכון. "לאום פלסטיני״? זו אשליה. אבל ברית של חמולות ערביות, מבנה שבטי מקומי – זה משהו שאפשר לעבוד איתו."

ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים ביקור רשמי בהונגריה, אותה כינה "ידידה גדולה מאוד של ישראל" על רקע תמיכתה בזירה הבינלאומית ובפרט בבית הדין הבין-לאומי בהאג. נתניהו הודיע כי הונגריה היא המדינה הראשונה שפרשה מההליך בבית הדין במהלך ביקורו, וכי הוא ממשיך משם לפגישה חשובה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

"אני מסיים עכשיו ביקור מאוד חשוב בהונגריה. הונגריה היא ידידה גדולה מאוד של ישראל: מגינה עלינו באיחוד האירופי, מגינה עלינו באו״ם, ולא פחות מזה – בבית הדין הבין-לאומי המושחת בהאג שמכוון נגד כולנו – נגד חיילי צה״ל, מפקדי צה״ל ומדינת ישראל," אמר נתניהו בהצהרה לתקשורת. הוא תקף את בית הדין בהאג, שלטענתו "מנסה לשלול מאיתנו את הזכות להגנה עצמית," וציין בגאווה כי "הונגריה היא המדינה הראשונה שפרשה במהלך הביקור הזה מבית הדין הבין-לאומי. זה סימן לבאות. זה סיוע גדול מאוד למדינת ישראל."

בנוסף לנושא בית הדין בהאג, חשף נתניהו כי שוחח עם ההנהגה ההונגרית על "שיתוף-פעולה בייצור חימושים," שלדבריו ישראל זקוקה להם כדי "להמשיך ולהגיע לניצחון המלא במלחמת שבע החזיתות." כמו כן, דובר על החטוף ההונגרי המוחזק בעזה ועל נושאים חשובים נוספים.

את המשך מסעו יקדיש נתניהו לביקור בארצות הברית, שם ייפגש עם הנשיא דונלד טראמפ. "מכאן אני יוצא לארצות-הברית בהזמנת הנשיא טראמפ, לדון איתו כמובן על הנושאים הללו – על החטופים, על השלמת הניצחון בעזה, וכמובן על משטר המכסים שהופעל גם על ישראל. אני מקווה שאני אוכל לעזור בעניין הזה. זאת הכוונה."

נתניהו הדגיש את חשיבות הפגישה עם טראמפ, במיוחד בנושא הכלכלי. "אני יכול להגיד לכם שאני המנהיג הבין-לאומי הראשון, המנהיג הזר הראשון, שייפגש עם הנשיא טראמפ בנושא שהוא כל כך חשוב לכלכלת ישראל. יש תור גדול מאוד של מנהיגים שרוצים לעשות זאת ביחס לכלכלות שלהם. אני חושב שזה משקף את הקשר האישי המיוחד והקשר המיוחד בין ארצות-הברית וישראל, שהוא כל כך חיוני בזמן הזה."

בסיום דבריו, התייחס ראש הממשלה למשפחות החטופים. "אני מבקש למסור את החיזוק האישי שלי למשפחות החטופים שעברו שוב את תעמולת הלוחמה הפסיכולוגית. אנחנו חושבים על יקיריהם, אנחנו פועלים גם ברגעים האלה להביא לשחרורם, ולא נרפה מזה. בעזרת ה׳ נעשה ונצליח״.

כלי טיס של חיל האוויר תקפו לפני זמן קצר שני מחבלי חיזבאללה שפעלו בכלי הנדסי במרחב זבקין שבדרום לבנון.

המחבלים הותקפו בעת שניסו לשקם תשתיות טרור של ארגון הטרור חיזבאללה.

התקיפה בוצעה באמצעות כלי טיס בלתי מאויש של חיל האוויר.

לקראת חג הפסח, בו נהוג להגעיל כלים לקראת השימוש בהם בחג, מפרסם משרד האנרגיה והתשתיות שורה של הנחיות בטיחות חשובות לציבור, במטרה למנוע תאונות ופגיעות כתוצאה משימוש לא בטוח במערכות הגעלת כלים המבוססות על גז.

מערכות הגעלת הכלים, המופעלות באמצעות דוודי מים רותחים המחוממים על ידי מבער גז המחובר למכל נייד, טומנות בחובן פוטנציאל לסכנות בטיחותיות חמורות במידה ואינן מותקנות ומתופעלות כראוי. על רקע זה, משרד האנרגיה והתשתיות פועל במטרה להבטיח את בטיחות הציבור ומפיץ הנחיות מפורטות לספקי הגז בנוגע להתקנה ותפעול בטוחים של מערכות אלו.

בין ההנחיות הבולטות ניתן למצוא את הדרישה להתקין את המתקן באזור מאוורר היטב כדי למנוע הצטברות מסוכנת של גז במקרה של דליפה, שמירה קפדנית על מרחק בטיחותי בין מכל הגז למקור האש, וידוא מניעת דליפות גז, וכן חובה לבצע בדיקה מוסמכת של כל המתקן על ידי טכנאי גז מורשה ובעל רישיון.

במסגרת פעילות האכיפה השנתית של משרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף עם גורמי אכיפה ברשויות המקומיות, התגלו בשנים האחרונות מקרים רבים של עמדות הגעלה לא חוקיות. חלק מעמדות אלו הוקמו בתוך מבנים סגורים, ואחרות פעלו עם ציוד לקוי שאינו עומד בתקנים הנדרשים, ובכך סיכנו את שלום הציבור. במקרים אלו, נסגרו העמדות הלא חוקיות על ידי אגף הפיקוח במשרד, מכלי הגז הוחרמו והמפגע סולק. בחלק מהמקרים אף נפתחו חקירות פליליות נגד מפעילי העמדות.

משרד האנרגיה והתשתיות מדגיש כי עמדת הגעלה תקינה ובטוחה, אשר אושרה ונבדקה על ידי טכנאי גז מוסמך, מחויבת להציג שלט ברור המעיד על כך, וכולל גם הוראות בטיחות לשימוש.

בנוסף, קורא המשרד לציבור לרכוש גז בישול אך ורק מספקי גז מורשים, ומבקש לגלות ערנות ולדווח על כל פעילות בלתי חוקית של מכלי גז, במטרה להבטיח את בטיחות כולם בחג הפסח הקרב.

תת אלוף במילואים ארז וינר, מי שפיקד במשך 12 שנים על תכנון המלחמה מול חמאס ברצועת עזה, טוען בריאיון חסר תקדים כי בדרגים הגבוהים של צה"ל ובמטכ"ל התקבלה החלטה אסטרטגית להפוך את עזה לזירה משנית ולאחת שלא דורשת הכרעה.

תא"ל וינר חשף ברשת ב' כי כבר בינואר 2014 כתב תוכנית מפורטת להכרעת חמאס, אך לדבריו, התפיסה הרווחת בצמרת הצבאית הייתה שונה לחלוטין. "ההבנה הייתה שעזה היא זירה משנית. ההבנה הייתה ש'שברת – שילמת' – זאת אומרת, אם לקחת את האחריות מידי חמאס, כל מי שיבוא אחריו כנראה יותר גרוע, ולכן בוא נשאיר את חמאס".

וינר הוסיף בביקורת נוקבת: "אתם בטח זוכרים את הביטויים 'מוחלש', 'מורתע', 'עזה היא זירה משנית', 'אסור לתת לה מה שנקרא לתפוס את הקשב ואת המשאבים של מדינת ישראל', ולכן צריך לראות איך משאירים אותה בצד ככל שניתן".

לדבריו, הרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, שגה כשסירב להטיל ממשל צבאי זמני על עזה. וינר אף טען כי ה"רעש" התקשורתי סביב סוגיית החטופים והעסקאות רק הרחיק את שחרורם, וכי מה שהביא לשחרור חטופים בעבר היה לחץ צבאי בלבד.

"אני בתקופות מסוימות חשבתי שחייבים לכבוש את הרצועה כולה, ולהוריד את חמאס. אבל הבנתי שזו לא הכוונה שהמדינה בחרה בגלל תעדוף בין הזירות, הבנתי את ההיגיון של ההחלטות של אותן שנים, אבל עדיין היינו צריכים לפעול אחרת", הודה וינר, שציין כי היה שותף למאות דיונים בנושא. "היה ברור שזאת ההחלטה, עזה היא זירה משנית וצריך לראות איך משאירים אותה בצד ככל שניתן".

בפגישה מיוחדת שנערכה בבית הנשיא, הזהיר הנשיא יצחק הרצוג מפני קיץ קשה של אסונות טבע, זאת על רקע נתוני משקעים נמוכים וחריגים, כפי שהודגם בירידת מפלס הכנרת בחורף האחרון לראשונה מזה 100 שנים.

הנשיא, שכינס את פורום האקלים בראשות ד"ר דב חנין, הדגיש את הצורך בפעולה משותפת של כלל הגורמים – ממשלה, חברה אזרחית, משק ותעשייה – למציאת פתרונות מעשיים למשבר האקלים.

"אני מתריע ללא הרף שהקיץ הקרוב עלול להיות קיץ של אסונות טבע עצומים," אמר הנשיא, "בגלל שכמות המשקעים השנתית ברוב המקומות לא חצתה את ה-50%… העולם עובר תמורות אקולוגיות משמעותיות, ועל נבחרי הציבור להבין שזה נוגע להם ולילדיהם." הנשיא הביע תקווה כי דוחות מבקר המדינה יסייעו למערכת קבלת ההחלטות להתכנס לפתרונות, כדוגמת חוק האקלים.

במהלך הפגישה, עדכן מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את הנשיא והמשתתפים על כוונת משרדו לקיים דוח מעקב שלישי בנושא משבר האקלים. "חלק משינויי האקלים כבר מורגשים ומתבטאים בשריפות ענק, גלי חום קיצוניים, גשמי זעף וסערות, הצפות, בצורות ועוד הגורמים לאובדן בנפש וברכוש," ציין המבקר, תוך שהוא מזכיר את אירועי מזג האוויר הקיצוניים בישראל ואת השריפה בלוס אנג'לס כדוגמאות.

המבקר הדגיש כי דוח ביקורת המעקב שפורסם בשנת 2024 חשף תמונה מדאיגה של "דשדוש תפקודי" בטיפול הממשלתי במשבר האקלים, כאשר מרבית הליקויים לא תוקנו. "נדרשת פעולה ממשלתית משולבת ומשנה מציאות," קבע אנגלמן, והוסיף כי ישראל, כמדינה המצויה באזור מוקדה, צפויה לחוות השפעות משמעותיות יותר מהממוצע העולמי.

בשורה משמעותית מכיוון משרד מבקר המדינה, הודיע אנגלמן כי הביקורת הקרובה תתמקד לראשונה בהיערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינויי האקלים. "בכוונתי לקיים ביקורת מעקב נוספת בנושא משבר האקלים כבר בשנת העבודה הקרובה. כמו גם ביקורת בנושא היערכות הרשויות המקומיות להשפעות שינויי האקלים," אמר.

המבקר רואה בדוחות משרדו "הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה", ומצביע על האתגרים העומדים בפניהם: ניהול סיכונים ברמה הלאומית, מעבר לכלכלה מאופסת פחמן ואנרגיה ירוקה, והיערכות מיטבית לסיכונים הנובעים משינויי האקלים.

אנגלמן ציין כי משרדו שם דגש מיוחד על ביקורות בתחומי הקיימות, האקלים והסביבה, וכי הוא מחויב למעקב אחר טיפול המדינה בנושא גם במסגרת תפקידו כנשיא יורוסאי, ארגון מבקרי המדינה באירופה. הוא אף עדכן על פגישה עם מזכ"ל ה-OECD וצוותו, בה הוצגו דוחות ביקורת רבים, כולל הדוח בנושא משבר האקלים.

חבר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ ניסים ואטורי, יצא בקריאה חריפה לכינוס דחוף של ועדת המשנה לשירותים חשאיים, בדרישה לרפורמה מקיפה בשב"כ, כולל פירוק מיידי של המחלקה היהודית בארגון. לדבריו, "חל ריקבון אתי ומוסרי בפיקוד הבכיר" בארגון, וקיים חשש בקרב הציבור וההנהגה כי "בכירים בארגון החלו להילחם נגד ציבורים מסוימים בעם, במקום להגן על המולדת".

ח"כ ואטורי תקף בחריפות את ראש השב"כ, רונן בר, וטען כי "ראש ארגון שמסרב לפנות את כסאו לאחר שהודח בהליך תקין וחוקי על ידי ממשלה נבחרת הוא סכנה אמיתית לדמוקרטיה ולשלטון החוק". כמו כן, הוא האשים ראש אגף בשב"כ בביצוע "מעצרים לא חוקיים" וגילוי "שנאה ליהודים שלא מחזיקים בהשקפת עולמו", וציין כי הדבר "מלמד על עומק הריקבון שחל בשב"כ".

בנוסף לדרישה לרפורמה מבנית בארגון, ח"כ ואטורי קרא ליו"ר ועדת החוץ והביטחון לכנס בדחיפות את ועדת המשנה לשירותים חשאיים, כדי לברר את מטרת נסיעתו של ראש השב"כ, רונן בר, לקטאר במהלך המונדיאל.