חודש: מאי 2025

אחרי שהתחייבו לפתוח את שערי הגיהינם וברקע החשש מישראל מאפשרות של נטישת טראמפ את ישראל ועמדותיה, שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, הנחשב לידיד ישראל וההתיישבות מזה עשרות שנים, הודיע היום על תחילת פעילות מערך הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה.

במסיבת העיתונאים שכינס האקבי, הודיע על קידום מתווה חדש להעברת אספקה חיונית לתושבי הרצועה. במסגרת היוזמה, שהושקה בהובלת הנשיא טראמפ, יוקמו מרכזי חלוקה שיפעלו בניהול גופים אזרחיים, כאשר ההיבט הביטחוני יפוקח על-ידי כוחות ישראליים במעטפת החיצונית בלבד.

"יש משבר הומניטרי בעזה", ציין האקבי במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה היום (שישי). "צריך לערב את כל אנשי העולם, ממשלות וארגונים ממשלתיים, כדי לפתור את זה". יחד עם זאת, הוא הטיל את האחריות למצב על ארגון הטרור: "אנחנו במשבר לא בגלל ישראל, אלא בגלל חמאס. הם יצרו את המשבר והאריכו את המשבר. אני מקווה שכל העולם יצטרף לגינוי של חמאס".

בהתייחסו למנגנון החלוקה, הסביר האקבי כי "התהליך הושק, האוכל יחולק באופן יעיל ובבטחה לתוך עזה, לאנשים שזקוקים לו נואשות. הדבר השני הוא שהכול יתחיל בדרך שחמאס לא יוכל לשים ידיו על זה. מה שהיה עד היום זה שחמאס גנב אוכל שנועד לאנשים רעבים. חמאס מכר אוכל בשוק השחור, ולקח את הכסף לקנות נשק כדי לרצוח עוד אנשים".

פרטי היוזמה הוצגו בפני מועצת הביטחון של האו"ם על-ידי סטיב וויטקוף, השליח האמריקני למזרח התיכון. לפי התוכנית, תוקם "תשתית לוגיסטית שקופה, עצמאית וניטרלית" שתכלול ארבעה מרכזי אספקה מאובטחים ברחבי הרצועה. כל מרכז נועד לשרת עד 300,000 תושבים, עם אפשרות הרחבה עתידית לשני מיליון נזקקים.

בנוגע למעורבות הישראלית, הבהיר האקבי: "הישראלים יהיו מעורבים במתן סיוע צבאי כי זה אזור מלחמה, אך ישראל לא תהיה מעורבת בחלוקת המזון וגם לא בהבאתו לעזה. ישראל תומכת במהלך, כל טענה שלישראלים לא אכפת היא שקרית. אכפת להם מאוד מכניסה של סיוע הומניטרי, אבל אכפת להם שחמאס לא יגנוב את הסיוע".

לשאלה האם המבצע מותנה בהפסקת אש, השיב השגריר: "הסיוע לא תלוי בשום דבר מלבד יכולתנו להכניסו לעזה. זה לא קשור ללחימה". עם זאת, הוא ציין כי "הפסקת האש תהיה תלויה בחטופים. למה הם עדיין שם? לא הם לא שוחררו? כמה זמן החטופים צריך להיות מעונים בתוך המנהרות עד שהם ישוחררו".

בקהילה הבינלאומית התקבלה היוזמה בספקנות. באו"ם ובארגוני סיוע הומניטריים שונים הביעו התנגדות למתווה המוצע. דוברת אונר"א, ג'ולייט תומא, טענה כי "בלתי אפשרי להחליף את אונר"א במקום כמו עזה. אנחנו הארגון ההומניטרי הגדול ביותר. מאוד קשה לדמיין מבצע הומניטרי בלי אונר"א".

האקבי התייחס גם לשמועות על מתיחות ביחסים בין וושינגטון לירושלים, והכחיש אותן נחרצות: "אין כל מחלוקת או תחושה של קונפליקט או נושא שמפריד בינינו. הנשיא הבהיר את זה". הוא הוסיף: "זה נשיא שעמד לצד ישראל יותר מכל נשיא בהיסטוריה האמריקנית. ישראל לא הייתה חזקה מעולם כמו השנים תחת טראמפ – אם זה ההכרה בירושלים, אם זה העברת השגרירות, ההכרה ברמת הגולן. לאחרונה הוא גם הסיר את אמברגו החימושים לישראל".

האקבי אמר בדבריו כי ארצו לא מפעילה כל לחץ על ישראל כדי להגיע להפסקת אש וכל הלחץ מופנה לחמאס שישחרר את החטופים". עוד ציין כי "ישראל כמדינה ריבונית, אינה מחויבת לעדכן את ארה"ב בכל מהלך ואנו מכבדים את זה".

היוזמה האמריקנית מתגבשת בצל דיווחים על ביטול ביקורו המתוכנן של שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', בישראל. לפי העדכון, הגסת' יצטרף לנשיא טראמפ במסעו למדינות המפרץ הכולל ביקורים בסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר.

האקבי הודה כי ביישום המתווה צפויים אתגרים: "זה בוודאי לא יהיה מושלם בוודאי בהתחלה, יהיו אתגרים". יחד עם זאת, הדגיש את החשיבות שבפעולה מיידית: "הסכנה היא לא לעשות כלום, ואנו אומרים לאו"ם ולממשלות שאמרו 'למה לא עושים משהו', הנה – אנחנו עושים משהו".

במסגרת הפעילות הביטחונית המתמשכת באזור יהודה ושומרון, רשמו בצה"ל הישגים משמעותיים בשבוע האחרון במאבק בטרור.

במהלך המבצע הביטחוני השבועי, נעצרו חמישים וחמישה אנשים המוגדרים כמבוקשים על ידי כוחות הביטחון. בנוסף, הצליחו הכוחות לתפוס עשרה כלי נשק ואמצעי לחימה שונים. אחד החשודים חוסל במהלך הפעילות.

בתוך כך, ביום שני האחרון, בעקבות תיאום מודיעיני בין חטיבת עציון ושירות הביטחון הכללי, בוצע מעצר של אדם החשוד במעורבות בטרור. לוחמי החטיבה, בשיתוף עם שוטרי משטרת ישראל, עצרו את החשוד אשר הודה במהלך חקירתו כי היה מעורב בהשלכת אבנים באזור כפר חרמלה.

לאחר חקירה מודיעינית מעמיקה, הצליחו כוחות הביטחון לאתר ולעצור ביום שלישי שלושה חשודים נוספים. אלה מואשמים בביצוע התקפה בה הושלכו אבנים ובקבוקי תבערה בקרבת היישוב אפרת. בהתקפה זו, שאירעה לפני כשבועיים, נפצע אזרח ישראלי באורח קל. מעצרם של החשודים בוצע בכפרים בד פלוח וחרמלה, הנמצאים באזור האחריות של חטיבת עציון.

פעילות כוחות הביטחון מתבצעת במסגרת המאמץ המתמשך להבטיח את ביטחון תושבי האזור, תוך שימוש במודיעין מדויק ובשיתוף פעולה בין הזרועות השונות. המעצרים המוצלחים משקפים את המחויבות של צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל למאבק בלתי מתפשר בטרור ובאלימות המכוונת כלפי אזרחי ישראל.

"כוחות הביטחון ימשיכו לפעול לסיכול טרור ולמיצוי הדין עם כל מחבל שפגע או תכנן לפגוע באזרחי מדינת ישראל". נמסר בהודעה המשותפת.

כוחות צה"ל ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה, בהכוונת אגף המודיעין, פיקוד הדרום ושב"כ, משמידים תשתיות טרור ומחסלים מחבלים.

אתמול (ה׳), כוחות זיהו מחבל שיצא מפיר בסמוך אליהם וחיסלו אותו. בנוסף, כלי טיס תקף מחבל ומבנה ממנו בוצע ירי נ״ט לעבר כוחות צה״ל, במטרה להסיר איום מיידי.

כוחות אוגדה 36 ממשיכים לפעול בדרום הרצועה מהאוויר ומהקרקע. במהלך הלילה כוחות האוגדה בשיתוף חיל האוויר תקפו ברצף עשרות מטרות טרור של ארגון הטרור חמאס.

כוחות אוגדת עזה (143) ואוגדה 252 ממשיכים לפעול בדרום ובצפון הרצועה ומשמידים עשרות תשתיות טרור.

במהלך היממה האחרונה חיל האוויר תקף כ-60 מטרות טרור של ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה.
בין המטרות שהותקפו מחבלים, מבנים צבאיים, מחסני אמצעי לחימה ועוד.

באחת השנים, נסע אחד מנכדי הגאון ר' ברוך בער מקמניץ זצ"ל, לקברי אבותיו. כשהגיע לשם, פגש בחורים מאמריקה ועד מהרה החלה להתפתח שיחה שהלכה והתארכה, עד שהבחורים סיפרו לו סיפור בשמו של ראש ישיבתם, על סבו הגדול ר' ברוך בער זצ"ל.

וכך סיפר להם ראש ישיבה: באחת השנים כשנסעתי לאסוף כסף לישיבה, לא הצלחתי במשלח ידי. בכל מקום נתנו לי סכום מזערי, אשר הקומץ לא יכול היה להשביע את הארי. אחד היהודים הציע לי לעלות ליהודי פלוני שאמנם ירד מהדרך, אבל אם תצליח לדובבו, תקבל הרבה. החלטתי לנסות, לעשות השתדלות. עליתי אליו, הוא פתח לי את הדלת והכניס אותי, ראיתי לפני יהודי מבוגר מאוד, אבל כמו שאמרו, רחוק מאוד, עם רעמת שיער גדולה. התחלתי לספר שאני ראש ישיבה פלונית, והזקן הפסיקני בלגלוג ' גם כן ראש ישיבה'…

החלטתי שלא להתייחס, והמשכתי לספר על כך שלומדים אצלנו בישיבה עשרות רבות של בחורים, שקועים בלימוד, אוהבים ומחוברים ללימוד, והזקן שוב הפסיק אותי 'נו, גם כן, אוהבים ומחוברים ללימוד'… כשראיתי שכבר אין לי סיכוי אצלו, הפסקתי וקמתי לצאת, אולם אז, כשהתקרבתי לדלת החדר, עצר אותי הזקן ואמר: 'אסביר לך למה הפסקתי אותך, ולמה אני מזלזל במה שאתה אומר: כי אני הוא זה שראיתי מה זה ראש ישיבה, ומה זו אהבה וחיבור לתורה…

בהיותי בחור צעיר, נשלחתי על ידי הוריי ללמוד בקמניץ. הגעתי באמצע הלילה, כשהכל מסביב חושך. לא ידעתי היכן לשהות בלילה, הסתובבתי מעט עד שראיתי את בנין הישיבה. החלטתי להיכנס לבית המדרש ולישון על אחד הספסלים, וכך עשיתי.

לפתע פתאום אני שומע דלת נפתחת, ומתוכה נכנס לבית המדרש יהודי מבוגר, שעבר בין ספסל לספסל לבדוק אם מישהו נמצא. כשנתקל בי, עשיתי את עצמי ישן והלה לא רצה להעיר אותי. לאחר מכן הוא ניגש לארון הקודש, פתח את הארון, נישק בידיו את ספרי התורה שהיו בארון, ולאחר מכן פרץ בבכי והתחנן על נפשו 'אבא יקר שבשמים, אני רוצה לזכות להבין את דבריו של רש"י הקדוש', וכך בכה מספר דקות, עד שסגר את ארון הקודש, ונכנס לחדר.

כעבור שעתיים, אני שוב שומע מישהו שפותח את הדלת, ושוב אותו יהודי יוצא מהחדר לבית המדרש עובר בין הספסלים. שוב ניגש לארון הקודש, מנשק את ספרי התורה ופורץ בבכי אמיתי: "אבא יקר שבשמים, אני רוצה לזכות להבין את דבריו של רש"י הקדוש". זמן קצר לאחר מכן, כך גם אירע פעם שלישית, במהלך הלילה עד שבבוקר נודע לי כי זה הגאון ראש הישיבה ר' ברוך בער זכר צדיק לברכה".

הלה סיים את סיפורו לראש הישיבה ואמר: "עכשיו אתה מבין? זה ראש ישיבה! זה חיבור לתורה וזו אהבת תורה אמיתית! עכשיו, אחרי שאני מספר לך מה אני בעצמי ראיתי, תבין לבד למה אני מבטל את מה שאתה מספר על הבחורים שלך…"

ראש הישיבה שסיפר את סיפורו של הקשיש הוסיף וסיפר לבני ישיבתו: "כשידעתי שכסף כבר לא אקבל ממנו, החלטתי שאם כבר, אז כבר. פניתי לזקן ושאלתי: נו, אז אתה שראית מה זה ראש ישיבה, ראית מה זו אהבת תורה, וראית מה זה חיבור לתורה, אז כיצד אתה נראה כפי שאתה נראה? והזקן השיב לי: "אני רואה שאתה מתכוין באמת, אז אני אענה לך. אמנם ראיתי את ראש הישיבה, ראיתי חיבור ואהבת תורה אמיתיים, 'אבל ספרי מינות נשרו מחיקי'! היו לי שני חברים שהתלוצצו על הכל, והם שהורידו אותי מהכל…"

"אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם" [יט,ד].
אל תפנו אל האלילם -לעבדם. אלילים לשון אל, כלא הוא חשוב -רש"י. ואעפ"כ אל תפנו אליהם.

כתב בעל ההפלאה, שמא יאמר אדם בליבו, 'כיון שמכיר אני את האלילים, ויודע שאין בהם ממש וכ'לא' חשובים בעיניי, לכן ארשה לעצמי לראותם ולבזותם". לכן הזהירה אותנו התורה 'אל תפנו לראותם', אפילו לראותם בלבד כדי לבזותם. ומוסיף בעל ההפלאה כי גם ספרי מינות אסור לאדם לקרוא, אע"פ שיודע שהם הבל גמור, וקורא בהם כדי לבזותם.

ראיה לדבר, מאלישע בן אבויה – אחר, שיצא לתרבות רעה שספרי המינים היו נושרים מחיקו [חגיגה טו,ב], ואע"פ שבאותה שעה היה צדיק, ובוודאי שלא התכוון להיות מושפע מהם לרעה, אך מכל מקום גדולה ההשפעה שלהם.

יכול אדם לומר לעצמו אני יודע שהחומר אסור לקריאה, ואסור לשמיעה וכל שכן לראיה, אבל אני קורא ומסתכל רק בכדי לראות את אפסיותם, לראות כמה הדברים חמורים, וכמה שגדולי ישראל צודקים במאבקם… אבל לא, התורה מזהירה אל תפנה אליהם כלל, אל תעיף בהם מבט, מה שאסור אסור! אמרו 'לא להסתכל', 'לא להציץ', 'לא לקרוא', או 'לא לשמוע'? אז אסור לגמרי!

לא ידבק בידך מן החרם, שלא ידבק בך כלום. מטאטא שמטאטא את הלכלוך מהבית, אף שכל מטרת המטאטא להוציא את האבק והפסולת, להביא את הרצפה לנקיון, אבל המטאטא בעצמו נדבק בו מן האבק והלכלוך, כך גם כאשר מסתכל בדברים בכדי לגנות, בכדי להציל אחרים… נדבק בו מאותם הדיבורים, עושים הם בו נזק, ולכן מזהירה התורה 'אל תפנו אל האלילים', אף לא הפניית הראש לכיוונם.

מבהיל על הרעיון, מה חבר לא טוב יכול לגרום לו ולדורותיו והעצה האחת אפוא 'אל תפנו' לא להפנות אפילו את הראש לכיוון שלהם.

זו סופה של ראיה, גם אם מתחילתה היתה על מנת להקניט, לצחוק, לזלזל, לבסוף היא משפיעה ונכנסת באדם כארס ועושה בו אדם כבשלה, והתורה צווחת 'אל תפנו אל האלילים', אל תפנו אפילו עין אחת אליה, גם לא בכדי ללגלג.

יהיו הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גוליט זצוק"ל.

בשעה 13:30 צפוי להתקיים דיון בבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי יונתן אוריך, זאת בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו עד ליום 12.5.2025: "בית המשפט קמא שגה שגיאה על גבי שגיאה והובילה אותו למסקנה שגויה של קבלת הערר והארכת מעצרו של המבקש בחמישה ימים".  

הבקשה הוגשה לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום, אשר הורה על שחרורו של אוריך ממעצר.  

לטענת באי כוחו של אוריך, מדובר במקרה חסר תקדים בו אדם נעצר ושוחרר מספר פעמים באותה חקירה וללא שנפתחה חקירה חדשה נגדו. הם מוסיפים כי אוריך שהה במעצר בית במשך 30 יום, במהלכם זומן לחקירה אחת בלבד, ונעצר שוב לאחר שהיחידה החוקרת מסרה לו כי הוא עתיד להשתחרר.  

"הלכה מושרשת היא, כי לא בנקל יורה בית המשפט להחזיר לבית המעצר את מי שכבר שוחרר ממנו; וכאשר בית המשפט מתבקש להורות על מעצרו מחדש של מי ששוחרר ויצא ממעצרו על-פי החלטה קודמת, עליו לתת משקל רב לעובדה כי המדובר במי שכבר שוחרר… ככלל, מי ששוחרר ממעצר יוחזר אליו רק אם הפר את תנאי השחרור, או אם נתחדשו נסיבות המחייבות את החזרתו למעצר; וחריגה מכלל זה עשויה להיות מוצדקת רק במקרים חריגים ועל יסוד נימוקים כבדי משקל…".

בבקשתם, טוענים באי כוחו של אוריך כי החלטת בית המשפט המחוזי שגויה וכי יש להתערב בהחלטה לשחרורו של אוריך.

כ"ק גאב"ד מאקאווא שליט"א קיים הבוקר (שישי) ביקור רב רושם במתחמי הענק שהוקמו במעלה הר מירון ע"י ארגון "אור הרשב"י" לרווחת רבבות המתפללים שיגיעו למקום במהלך יום ההילולא, ל"ג בעומר, בכדי לפקוד את ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. הביקור נערך בשעות הבוקר וזאת לאחר שהגאב"ד הגיע למקום בכדי לשאת תפילה ואף לשמש כסנדק בברית לאחד מתלמידיו.

גאב"ד מאקאווא סייר במשך דקות במקום ואף שמע סקירה מקיפה מראשי הארגון אשר הציגו בפניו את ההכפלה שיש השנה בהקמת עוד מתחמי ענק לרווחת העולים. "למעשה, השנה הוקמו כאן 4 מתחמים ענקיים שיעניקו לציבור המתפללים את מה שהם צריכים. הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. יהיה מתחם לשיעורים ודרשות, מתחם ללימוד בצורה נוחה ומרווחת, מתחם לסעודות כיד המלך ומתחם ללומדי חבורת "איתכנשו" ההוגים בתורת הזוהר במהלך השנה כולה שע"י הארגון", ציינו ראשי הארגון.

הגאב"ד אשר התרגש לשמוע את המהפכה במקום למען רבבות העולים אמר כי ללא ספק התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי יסייע בעדם להצלחה וברכה ורוב סיעתא דשמיא. "הנכם עושים דבר חשוב ונצרך ויהא השם עמכם", בירך גאב"ד מאקאווא שליט"א בחום את ראשי הארגון הנמצאים בשיא ההכנות לקראת קליטת הרבבות בעוד פחות משבוע ימים.

כזכור, לפני ימים ספורים פורסם כי, המערך האדיר 'הכפלת השלושה' יצא לדרך בהשקעת ענק חסרת תקדים. במסגרת הפרוייקט יוענקו צרכי העולים אל אתרא קדישא מירון, הן לחוזרים לביתם עוד בטרם השבת, והן לנותרים במירון. עם תום ישיבות ההיערכות בהנהלת אור הרשב"י, התפרסמו עיקרי הפרטים על ההתנהלות בימי ההילולא הקרבים. השנה, נוכח העיתוי של ל"ג בעומר הצמוד ליום שבת קודש, נדרשו ב'אור הרשב"י' להכפיל את הפעילות מכל הבחינות, וכפי שאכן הפעילות תהיה בסימן של 'הכפלת השלושה'.

בהנהלה ציינו כי, רבבות העולים מירונה, מכירים ויודעים היטב משנים עברו כי בהר הקודש מירון יש את המענה המושלם הודות לפעליהם של 'אור הרשב"י' מדי שנה. והפעם, מערך הפעילות היא חסרת תקדים כמעט בכל תחום ועניין, כאשר המתחמים כולם הורחבו בסדר גודל משמעותי, בכדי לקבל בשעות ספורות את כלל העולמים המשתוקקים לשמחת ל"ג בעומר השרויה במירון. שלושת ערוצי פעילות פרוייקט 'הכפלת השלושה' שבהר מירון: א. פעילות חדשנית למערך ענק של מתחמים שיעורי תורה והתעלות בלימוד תורתו של רשב"י הקדוש,  ב. סעודות ההילולא בל"ג בעומר, ג. תחום התשתיות, להכנת כל הנדרש לעולי מירון, מזון, משקאות, שירותים ועוד, והכל באווירה אותנטית כמימים ימימה. מתוך תחושת אחריות למען הציבור הכלל, עמלו האחראים באור הרשב"י וביצעו שינויים דרסטיים ומהותיים לתועלת הציבור, כדי שאכן ימצא את מבוקשו בהר מירון ביום ההילולא.

הרבה הפתעות לא נעימות נרשמו השבוע כמעט בכל התחומים. זה החל עם כישלון היירוט הנדיר של הטיל החות'י, לאור ההצלחה בחסדי שמיים ביירוט כל הטילים מתימן עד כה. הטיל נפל במתחם נתב"ג ושינה את כל המשוואה. חברות תעופה רבות הודיעו על ביטולי טיסות ארצה והישראלים שוב מצאו את עצמם תקועים בחו"ל, מחפשים דרך לשוב הביתה ומשלמים את המחיר (תרתי משמע). כך היה בעת המלחמה והנה זה שוב חוזר.

גם במלחמה בעזה יש חדש עם שם חדש "מרכבות גדעון". שם זה מצטרף לשמות שכבר ניתנו למלחמה הזו: "מלחמת שבע החזיתות", "תקומה", "חרבות ברזל", "מלחמת 7 באוקטובר", "עוז וחרב" ו"חיצי הצפון" (בצפון). במלחמת השמות מדינת ישראל כבר ניצחה. 

בשלב הזה המבצע עם השם המפוצץ "מרכבות גדעון" הוא בגדר איום בלבד. השם שמתאים לו יותר הוא "תחזיקו אותי". הסיבה: הדרג המדיני הודיע מראש, שהמבצע מושהה עד לסיום הביקור של הנשיא טראמפ, שיגיע לסעודיה באמצע שבוע הבא. בינתיים מחכים שעד פרק הזמן הזה תירשם פריצת דרך במגעים מול החמאס, שאולי תייתר את המבצע הזה, כפי שהצבא היה רוצה.

הפתעה נוספת נרשמה בתחום המדיני: מחלוקת בלתי צפויה (ויהיו שיגידו צפויה, גם צפויה) בין הנשיא טראמפ לנתניהו. בעוד ישראל מבצעת שתי תקיפות משמעותיות נגד החות'ים, הודיע טראמפ על עצירת התקיפות האמריקאית נגדם, בתמורה להפסקת הירי שלהם לעבר ספינות בים סוף ומפרץ עדן. מדינת ישראל אינה חלק מהסיכום והחות'ים הודיעו כי הם ימשיכו לשגר לכאן טילים וכטב"מים "עד שיוכנס סיוע עזה". מכל מקום, מדינת ישראל לא עודכנה מראש על הודעת טראמפ וההפתעה הייתה גדולה.

אם מצרפים לכך, את המו"מ שמקיים טראמפ מול איראן על פירוק הגרעין, למורת רוחו של נתניהו, ואת העסקאות הצפויות של ארה"ב עם סעודיה, היחסים המתחממים עם טורקיה, והיחלשות תכנית ההגירה שהציע טראמפ לעזתים, מתקבלת תמונה לא נעימה למדינת ישראל מהידיד הגדול ביותר שלה.

טראמפ הזדרז והודיע כי יש לו "הודעה מדינית גדולה וחשובה", שהוא עומד להכריז והכניס שוב את האזור לסחרור ולסקרנות – האם ההודעה עוסקת בעזה, בעסקת החטופים, או ביחסים עם סעודיה, שמא משהו הקשור לאיראן. עם זאת יתכן שטראמפ נאמן למצע שלו "אמריקה תחילה" והוא עושה מה שנוח לארצו לפני כל חשיבה אחרת. הסיבה: מדינת ישראל לא מספקת תוצאות לטראמפ בשום חזית ולכן הוא מתקדם.

נתניהו יכול להכיל את כל המחלוקת עם טראמפ בכל החזיתות מלבד באחת: החזית האיראנית. בנושא הזה הוא התקוטט עם נשיאים דמוקרטים קודמים, ומסקרן יהיה לראות, כיצד העניין ישפיע על יחסיו עם טראמפ ידידו.

גם בתחום הפוליטי יש חדש עם הפתעה רעה לגנץ ולפיד, שיורדים שניהם בסקרים (של "חדשות 12") למספרים חד ספרתיים. מהסקרים עולה כי גנץ עומד על 7 מנדטים ולפיד על 9. במקום הראשון ניצב בנט עם 23, אבל בנט והסקרים תמיד הלכו יחד עד שהם נפגשו עם תוצאות האמת.

סימנים מוקדמים 

בשבוע האחרון החל נתניהו בשיגור סרטונים על בסיס יומי (כמעט), בו הוא מפרט את סדר יומו ומתייחס לאירועים השונים. "המראיין" הוא טופז לוק מלשכת ראה"מ והשאלות בהתאם. נתניהו משדר נינוחות רבה, יושב על הספסל בגינה ומספר כיצד הוא עבר מעדותו במשפט  לפיקוד בבור הקריה על מבצע התקיפה בתימן, ואחריה שיחת טלפון עם הנשיא פוטין.

לאחר מכן מציג לו טופז לוק, שאלות שהגיעו אליו מאנשים שונים: מה יהיו שלבי המבצע הבאים בעזה והאם זה לא נוגד את החזרת החטופים (נתניהו הסביר באריכות שאפשר לקיים את שניהם..) איך אתה ישן בלילה ("לא הרבה אבל עם מצפון נקי. חושב כל הזמן איך מנצחים ואיך מחזירים את החטופים"). מדוע כל דבר שאתה עושה, אומרים שזה פוליטיקה ("אני רגיל שגם אם אני שותה קפה, אומרים שזה ממניעים פוליטיים") וכו' וכו' על זו הדרך – ראיון מלטף ונוח.

בתקשורת מתקשים לקבל את הראיונות הללו אף שהם מצטטים אותם מחוסר ברירה. אף כלי תקשורת לא רוצה להחמיץ כותרת, שהמתחרה שלו ישדר. אולם הם מתקשים להסתיר את מרירותם. "מדוע הוא לא מגיע לראיון על ידי עיתונאים", הם מתלוננים, ואינם מבינים שהם אלו שכרתו את הענף לעצמם, עקב התנהגותם המתריסה.

כך או כך, על פי ניסיון העבר, נתניהו נוהג לערוך ולשגר סרטונים בכל פעם שהוא מרגיש שהבחירות מתקרבות. זאת מתוך מטרה להגיע ישירות לציבור ולדלג על התקשורת העוינת. היו אפוא שטענו כי נתניהו מתחיל להריח את ריח הבחירות ולכן הוא מקדים ומתחיל בשיגור הסרטונים.

לצורך כך פנינו שלשום בלילה לנציגי דגל התורה סגן השר הרב אורי מקלב וח"כ הרב יעקב אשר יו"ר ועדת הפנים, במספר שאלות, כדי לברר האם ריח הבחירות עולה גם באפם.

האם להערכתך, מושב הקיץ שנפתח השבוע יהיה האחרון לקדנציה זו, או שצפוי לנו מושב קיץ נוסף לפני הבחירות הבאות? שאלתי את סגן השר הרב מקלב. "התחושה הראשונית שלי שזה לא יהיה מושב הקיץ האחרון", משיב הרב מקלב. "עם זאת חשוב לומר שהתשובה היא שהכדור נמצא בידי הקואליציה ובעיקר בידי מפלגת השלטון – הליכוד. אם יעבירו את החוק להסדרת מעמדם ולימודם של בני הישיבות, אפשר יהיה להמשיך עד הבחירות".

הרב מקלב מדגיש ומוסיף שרבים לא חזו שהממשלה תשרוד לאחר הטבח הנורא. "אם בכל זאת היא ממשיכה כבר שנה ושבעה חודשים מאז הטבח, היא תוכל לתפקד הלאה, כמובן לאחר שתעביר את החוק המדובר".

יש לכם ביקורת ספציפית על הממשלה והקואליציה? אני מנסה לברר. "ההשקפה שלנו בעניין המלחמה ידועה", משיב הרב מקלב. "אנו לא רואים את המלחמה כיעד או מטרה, אלא כברירת מחדל וכהכרח. עם זאת יש חלק דומיננטי בממשלה שרואים את זה כן כיעד וכמטרה, ואז קוראים לחרדים להצטרף אליה וההסתה רק גוברת". 

תג מחיר

האם בקואליציה מבינים שהפעם זה סופי: אין חוק גיוס, אין ממשלה? אני שואל את ח"כ הרב יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים. "בקואליציה מבינים דבר אחד", הוא עונה. "אין מצב שנוכל להישאר בממשלה, שלא מצליחה או לא רוצה להעביר את החוק שהוא ציפור הנפש שלנו ומבחינתנו זה ציפור הנפש של קיום עם ישראל כולו. לא נוכל לתת לזה לעבור הלאה למושב החורף. זה צריך להיפתר במושב הזה של הקיץ".

בא תשמע תזה פוליטית, שאני רוצה להציג לך, אני אומר לח"כ הרב אשר. נתניהו רוצה לעבור את מושב הקיץ בשלום ללא חוק גיוס. ואז במושב החורף, הוא יגיד לכם, להמתין עוד קצת עם החוק. אתם כמובן לא תסכימו וזה יוביל להפלת הממשלה ולהקדמת הבחירות. ואז כפי שאנו מכירים את נתניהו, אין לשלול את האפשרות, שבבחירות כאשר כל המפלגות יעלו את נושא חוק הגיוס, הוא יטען בתמימות: 'מה אתם רוצים. גם אני לא הסכמתי להעביר את החוק. עובדה שהוא לא עבר והנה הגענו לבחירות'. האם אתם מודעים לאפשרות כזו?

הרב אשר: "זו תזה מעניינת וברור שצריך לקחת אותה בחשבון. המסר שלנו ברור לקואליציה: לא נוכל להישאר הלאה ולהיות חלק מהממשלה אם החוק לא יעבור כבר במושב הקיץ. זו ההוראה שקיבלנו מגדולי ישראל".

אבל עזרתם להעביר את התקציב כאשר היה לכם לכאורה הרבה יותר כוח לדרוש מנתניהו את העברת החוק, אני מקשה. "בתקופת העברת התקציב, עדיין אי אפשר היה להעביר את חוק הגיוס כיוון שזה דרש דיונים ארוכים בוועדה. זה לא היה בכדי שיעשה ולכן ההוראה שקיבלנו הייתה להצביע בעד התקציב. מאז עברו חודשים והתקיימו דיונים רבים בוועדת חו"ב. היום אין כבר סיבה לדחות הלאה את אישור החוק. לא ניתן לזה להיגרר לחורף. זה חייב להיות בקיץ".

לוויכוח הפוליטי סביב חוק הגיוס, נכנס השבוע הרמטכ"ל איל זמיר, עם ההוראה שלו לראש אכ"א לשגר צווי גיוס לכלל בני הישיבות. רבים תמהו מדוע הוא הכניס את עצמו לסוגיה המסובכת הזו, ביודעו שאין כל סיכוי שהדבר יקרה בפועל. השאלה הזו רק גוברת לאחר שהתברר כי ההחלטה הייתה חד צדדית שלו, בלי ליידע את שר הביטחון כץ.

היו שניסו לומר כי הרמטכ"ל ביקש בכך להתחשבן עם כץ, בגלל מאבק אחר שהתנהל בממשלה סביב ההחלטה להשתלט על עזה ולהישאר בה, בניגוד לעמדת הצבא. יתכן אפוא שבתגובה להחלטה שיגר זמיר "תג מחיר" בדמות הגדלת כוח אדם באמצעות הוצאת צווי גיוס לכל תלמידי הישיבות. "רציתם השתלטות על עזה, אז תגדילו את הצבא", אמר להם כביכול. במילים אחרות: זמיר ניצל את המחלוקת על הגיוס לצורך המאבק שלו מול כץ והממשלה. 

האם גם אתה חושב שהרמטכ"ל איל זמיר, פעל השבוע ממניעים אחרים, אני שואל את הרב מקלב. "לאורך כל התקופה אנשים משתמשים בסיפור הגיוס כמטרות משניות שלהם לכאן ולכאן ואני לא שולל, שהרמטכ"ל ביקש לסגור חשבון פוליטי עם כץ". הרב מקלב מביא לכך עוד דוגמא: "גם מבחינת יולי אדלשטיין מדובר בנושא פוליטי, מה יגידו, איך זה יעבור, ואיך זה יצטייר בציבור. אצלנו זה ציפור הנפש, אצל אחרים – זה פוליטיקה. כך בדיוק קורה גם בממשק של היועמ"שית וראש השב"כ. הנושא הפוליטי נכנס בעצם לכל המקומות הרגישים ביותר".

האלטרנטיבה והפרספקטיבה

מי אשם בעיכוב החוק, אני שואל. האם יולי אדלשטיין, הציונות הדתית, הליכוד? "אני לא מדבר כרגע על אשמים", אומר ח"כ הרב אשר, "אני רק מזכיר שבתקופת שר הביטחון גלנט, היה ברור שהוא שם מקלות בגלגלים לחוק הגיוס ממניעים פוליטיים. התנאי שלו להעברת החוק היה רק בהסכמת האופוזיציה. כולם תהו אז: מדוע שהאופוזיציה תסכים לסייע להעברת החוק. היא הרי רוצה להפיל את הממשלה. ובכלל ממתי מבקשים את הסכמת האופוזיציה לחוקים שמעבירה  הקואליציה. לפיכך היה ברור שגלנט רצה להפיל את הממשלה. אבל עתה המצב אחר. בחודשים האחרונים היו דיונים רבים בוועדה והגענו לשלב הסופי של הצורך בנוסח החוק והעברתו. לאחר שנקבל את הנוסח נעלה לגדולי ישראל, נציג אותו בפניהם ונבצע את הוראתם".

כיצד אתם מתמודדים בוועדה מול משפחות שכולות, משפחות חטופים ומשפחות אנשי מילואים, שמגיעות באופן תמים ומדברות נגד החוק בקטע של 'לשאת בנטל' וכו'. איך אתם מנסים להסביר להן את העניין, אם בכלל, אני שואל.

"המאבק בוועדה לא קל ולא פשוט" מודה הרב אשר. "אנו נלחמים שם בהסתה פרועה נגדנו. אבל יש שם גם אנשים תמימים שמגיעים לוועדה ומסבירים, מדוע הם אינם תומכים בחוק. מגיעות לוועדה משפחות שכולות, משפחות חטופים, משפחות של אנשי מילואים ומפעילות לחץ גדול וכבד על יו"ר הוועדה. אנחנו מתמודדים עם הטענות שלהן ומשפילים עיניים לכאבן. יחד עם זאת מציגים את עמדתנו בגו זקוף ומסבירים, שתפקידנו לשמור על התורה ששומרת גם עליהן. זו האמונה שלנו וזה מה שאנו מסבירים. אנו עושים זאת בהתחשבות וברגישות, אך בנחישות. ההסבר שלנו שזה לא רק ציפור הנפש של הציבור החרדי אלא קיום הנפש של עם ישראל לדורותיו".

באופן מעשי אתם כבר לא מצביעים יותר עם הקואליציה, אני מחדד. "נכון. בשלב הראשון החלטנו עוד לפני מושב הקיץ, שאנו נשקול כל הצבעה לגופה עד להעברת החוק וכך כבר עשינו", אומרים השניים.

אני רוצה לקחת אתכם לנושא שכולם שואלים. הכוונה כמובן לסוגיית האלטרנטיבה. אם יהיו בחירות מה נרוויח אם תעלה ממשלת שמאל קשה יותר?

הרב מקלב: "גם נתניהו מנסה לומר לנו את זה בכל פגישה וביתר שאת השבוע. הוא וחבריו בטוחים שהשיקולים שלנו פוליטיים גרידא ולכן הם תוהים, מה ייצא לנו אם נחליף את הממשלה, הרי לא נקבל טובה יותר. התשובה שלנו ברורה: אנו מביטים ומקבלים הוראות מגדולי ישראל ולהם אין שיקולים פוליטיים. אנחנו מתפעלים כל פעם מחדש מהנקיות שהם מקבלים את ההחלטות. המבט שלהם שונה ואחר ויש להם סייעתא דשמיא לקבל את ההחלטות עקב האחריות של הכלל המונחת על כתפיהם. השאלה מה יהיה בממשלה הבאה, אינה בשיקולים שלהם. הם מביטים על המצב הנוכחי ואנו מצדנו עושים את כל ההשתדלות המקסימלית ומכאן הכול בידי שמיים בתפילות שהכול יסתיים טוב".    

הרב אשר: "אכן רבים שואלים את שאלת 'האלטרנטיבה' ותשובתנו שהיא נתונה להכרעתם של גדולי ישראל כמו כל דבר. אם אתה רוצה הסבר בכל זאת, אומר לך שאני הקטן וכן חברי חושבים שאי אפשר לעשות חשבון מה יהיה אחר כך. כרגע אנו נמצאים בגוש משותף יחד עם הליכוד והציונות הדתית. תמכנו בכל מה שהם העלו, גם אם זה לא תמיד מצא חן בעינינו. עכשיו הם צריכים לתמוך במה שחשוב לנו. ואם ממשלה כזו לא מסדירה את מה שהכי קיומי וחשוב לכל עם ישראל וכמובן גם לנו כשלוחי גדו"י, אז אנו לא יכולים לשקול – מה יהיה הלאה – טוב או פחות. כרגע המצב בעייתי. אנו חברים בממשלה, שלא מסדירה את מעמדם של בני הישיבות וגורמת לציבור החרדי להיקרא 'עבריינים' בגלל המשך לימוד התורה. בכזה מצב אי אפשר להמשיך".

הרב מקלב והרב אשר מדגישים אפוא שאין מקום לשאלה – מהי האלטרנטיבה. "הכול יכול לקרות. אנו מבצעים את שליחותנו כפי הוראות גדולי ישראל ועושים את כל המוטל עלינו כשאנו מאמינים ומתפללים שהקב"ה יעשה את הכול לטובה גם הלאה".

הערכה בלתי נמנעת

אני רוצה לשאול אתכם שאלה שאולי היא לא נוחה, אבל אין מנוס מלהעלותה: האם אתם מזהים תחושה של ביקורת ציבורית פנימית, שאולי אתם לא עושים מספיק בנושא? יש הורים רבים שבניהם מקבלים צווים והם מודאגים באשר לעתיד. השאלה האם צריך אולי לצאת בהסברה על העניין או שעדיף להמשיך לפעול ללא חשיפה ולהתעלם מהביקורת?

ח"כ הרב אשר: "אין ספק שהציבור נמצא בתחושת רדיפה קשה וחוסר אונים. אנו עושים כל מה שצריך ללא הרף. מדובר במאבק שלא היה כמותו בעבר. המלחמה נמשכת ונמשכת ועניין הגיוס לא יורד מהשולחן. כמובן שאי אפשר להסביר ולחשוף הכול, כיוון שכל חשיפה תשרת את מתנגדינו. רוב הציבור שאני פוגש, ציבור בני תורה ואברכים יחד עם ציבור גדול שבניהם בישיבות ובכוללים אומרים לנו ישר כוח ומספרים על התפילות הרבות שהם נושאים. אנו כאמור עושים הכול על פי דעתם והוראתם של גדו"י ומתפללים יחד עם כל הציבור שנזכה להצלחה בס"ד".

הרב מקלב: "גדולי ישראל רגישים לנושא והם העבירו הנחיות ברורות כיצד לפעול. גם הם יודעים את ההגבלות שלנו וכל חשיפה מיותרת עלולה רק להזיק. אבל אם בודקים במבחן התוצאה: בס"ד עד עכשיו לא נעצרו תלמידי ישיבה השוקדים על לימודם. אני לא רוצה להאריך בזה מסיבות מובנות, אבל אי אפשר לומר שאנו לא עושים די. חשוב גם לציין שגדולי ישראל הקימו פלטפורמות מיוחדות כיצד לפעול. הם העבירו לנו את כל ההנחיות ואנו נושאים באחריות רבה את כל הפעילות הזו. אני משוכנע שהציבור חש בכך".

אתה כבר יודע מה החוק יכלול? אני שואל את הרב מקלב. "אני לא נכנס לפרטים. כאשר ישלימו אותו, יכריעו גדולי ישראל על כל אות ופסיק ובהתאם לכך ננהג. כרגע ההנחיה שלהם היא להביא את החוק לסיומו. הם הורו לנו לשבת סביב החוק וזה מה שעשינו".

האם יש שיתוף פעולה עם ש"ס? -אני שואל.

הרב מקלב: "שיתוף פעולה מלא ומוחלט. כאשר היו צריכים לבצע התאמות, נפגשו גדולי ישראל בעצמם ודיברו ותיאמו ביניהם ובהתאם לכך קיבלנו את ההנחיות. המוטו של החוק הוא לאפשר לכל תלמיד ישיבה בארץ ישראל ללמוד ללא הפרעה. אני אישית עדיין חושב שיש סיכוי לחוק לעבור. המצב הנוכחי שתלמידי הישיבות נמצאים ללא הסדר הוא חלום בלהות".

ולסיום, אני פונה לח"כ הרב אשר, כמי שניצב מדי מערכת בחירות בחזית ההסברה, ושואל אותו האם הוא מודע לכך שנושא חוק הגיוס יעלה בבחירות הבאות עם כל ההסתה על ידי רוב המפלגות.

"שאלה מצוינת ותודה ששאלת" הוא מגיב. "גם היום אנו בתוך ההסתה הזו שאינה נפסקת לרגע. זה מגיע מסיבות פוליטיות ואין ספק שזה יהיה גם בבחירות, כאשר מפלגות רבות יאמצו את הקו הקיצוני הזה. זה תופס גם אנשים תמימים ואנו מודעים לכך. כל עוד הנושא הזה יהיה על השולחן, ההסתה תישאר, ולצערי אף תגבר בבחירות ביתר שאת. אבל זה לא צריך להפחיד אותנו כי אנו יודעים שבסופו של דבר אנו שומרי הסף של השוגגים והמזידים שאינם יודעים או שלא רוצים לדעת שתורה היא מגנא ומצלא".

ערפול ועמעום

בניגוד לניסיון הרב של שמעון פרס, שידע תמיד לומר שאסור להתבשם מהסקרים ("להריח אבל לא לשתות"), מתהלך נפתלי בנט, מצד לצד, כמי ששתה מלא לוגמיו מבקבוקי הסקרים. נדמה שהאיש לא לומד מלקחי העבר ומשוכנע שהסקרים הם חזות הכול. הדבר עומד לצנינים לראשי האופוזיציה האחרים, שכל אחד מהם רואה עצמו מתאים לראשות הממשלה: לפיד, גנץ, ליברמן וגולן. המתיחות ביניהם עוד תספק הרבה חומרים לכתבים ולפרשנים הפוליטיים, ככל שנתקרב לבחירות.

השבוע נקט בנט בצעד נוסף לקראת הבחירות, כאשר הגיש בקשה רשמית לרישום מפלגתו החדשה "בנט 2026". האיש שכאמור מוקסם מהסקרים, בונה את כל המפלגה סביבו ולכן השם הזמני שהעניק לה, הופך לקבוע.

כדרכו, מערפל בנט את עמדות מפלגתו החדשה, כדי לא להרגיז אף צד, כיוון שהוא בונה על תמיכת בוחרים מהימין והשמאל גם יחד. הקונפליקט לבטח יצוץ ככל שנתקרב לבחירות, אבל בינתיים הוא מעמעם את דרכה. כך ניתן גם ללמוד ממה שכתב רשמית על מטרות המפלגה.

"המטרות הן להשיב את הביטחון לישראל, ולשקם את אמון העם ביכולתה של ישראל להגן על גבולותיה ועל פנים הארץ תוך יישום תפיסת ביטחון אקטיבית", כותב בנט במילים כלליות שאינן אומרות דבר. בהמשך הוא כותב: "המטרה להוביל את ישראל ברוח מייסדי המדינה ומקימי הארץ באופן שיבטיח את אחדותה, המשכיותה ושגשוגה כמדינת מופת יהודית ודמוקרטית. להזניקה כמדינה חזקה, ממלכתית, וצומחת בכל תחומי החיים, תוך שילוב כלל אזרחיה בנשיאה בנטל הביטחוני, האזרחי והכלכלי". ושוב: מלבד המשפט האחרון, שעוד נדון עליו, הכול בבחינת בלה בלה. כלום ושום דבר.

בנט נדרש להציג את רשימת המייסדים של המפלגה והוא כולל בה אותו עצמו, את רעייתו, אחיו, בת הדודה ושני חברים מהצבא, בהם מפקדו בסיירת מטכ"ל וראש המטה שלו. בכך הוא מראה שהוא לא סומך על אף אחד "מבחוץ". כך בדיוק הוא מתכוון להקים את רשימתו: רק אנשים שיפגינו לו נאמנות אישית. לא יהיה שם אף אחד שיזכיר ולו ברמז את שקלי, סילמן וניר אורבך.

בדיקת נתונים ועובדות

הדבר היחיד שבנט חוזר עליו שוב ושוב הוא עניין הגיוס. בכל תגובה שלו ובכל התייחסות לכל נושא, הוא שותל בפנים את "הגיוס לכולם", "נשיאה בנטל", "עצירת כספים למשתמטים" וכדומה על זו הדרך. נושא זה עומד להיות במרכז הקמפיין שלו, ונראה שיהיה לו מאבק קשה מול ליברמן ולפיד – מי יהיה הקיצוני ביותר סביב העניין הזה.

ברוח זו ציין השבוע (כאורח ועידת ישראל לטכנולוגיית המידע), כי "בעוד שרוב מדינת ישראל, בערך 70%, שייכים לאחדות המשרתים, ההנהגה של מדינת ישראל היום, ברובה המוחץ הם משתמטים".

מהר מאד התברר שבנט, שוב זרק סיסמאות לאוויר בלי לבדוק, ובלי שטרח לדבוק באמת, בדיוק כפי שקרה לו בבחירות הקודמות, כאשר הקים ממשלה יחד עם נציגי האחים המוסלמים, ו"גנב" קולות מהימין לצורך הקמת ממשלת שמאל, בניגוד להבטחותיו במערכת הבחירות.

היו שבדקו את העובדות ביסודיות וגילו עד כמה בנט ממהר להטיל בוץ ורפש בלי לערוך בדיקה מוקדמת. הנה ההשוואה: מפת השירות הצבאי בכנסת, לרבות שירות לאומי, עומדת על יחס של 49 משרתים בקואליציה לעומת 43 בלבד באופוזיציה. אם מצמצמים ובודקים את השירות הקרבי בלבד, הפער גדל לטובת הקואליציה, המובילה ב-6 ח"כים על פני האופוזיציה.

בדיקה דומה נעשתה בשירות הצבאי של ראשי הסיעות. בנימין נתניהו (הליכוד) – קצין במטכ"ל.  גדעון סער (הימין הממלכתי) – לוחם בגולני. בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) – שירות מקוצר באגף המבצעים לאחר גיוס בגיל 28. איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) – לא שירת. הרב אריה דרעי (ש"ס) – שירות מקוצר ברבנות הראשית. הרב יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) – "תורתו אומנותו".

ומנגד ראשי סיעות האופוזיציה:  יאיר לפיד (יש עתיד) – שירת ב"מחנה". אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) – שירות מקוצר של שנה כמש"ק הגנה מרחבית. בני גנץ (המחנה הממלכתי) – רמטכ"ל. מרב מיכאלי (העבודה) – גל"צ. מנסור עבאס (רע"מ) – לא שירת. איימן עודה ואחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) – לא שירתו.

שורה תחתונה: במקום לזרוק סיסמאות, כדאי שבנט ידבוק באמת, בפרט שהדברים ניתנים לבדיקה. ובכל מקרה אם זה מה שצפוי גם בקמפיין הבחירות שלו, זה אומר הכול אודותיו: מי שמאשים את המחנה השני ב"מכונת רעל", כדאי שיבדוק מה המכונה שלו מייצרת.

מסכימים ומשתלחים

חזרתו של בנט לפוליטיקה והניסיון שלו לברוח מכל התבטאות שתעורר נגדו את מי מהצדדים, מאתגרים את הכתבים הפוליטיים (שאינם מאנשי המחאה) והם טורחים לחפש סיפורים אודותיו שיכריחו אותו להגיב. כך ארע השבוע סביב החשיפה של מיכאל שמש מ"כאן 11".    

על פי הדיווח, שילם בנט לשר איתמר בן גביר סכום של כ-35 אלף שקלים במסגרת הסדר פשרה בין השניים לאחר תביעת דיבה שהגיש יו"ר 'עוצמה יהודית' נגד גילת, אשתו של בנט. הדבר היה לפני 5 שנים, כאשר גב' בנט טענה כי פעילי 'עוצמה יהודית' פרצו לביתה. בעקבות כך, תבע אותה בן גביר בתביעת דיבה. כעבור חודש נסגרה התביעה בהסדר פשרה בביתו של נשיא ביה"ד של הליכוד מיכאל קליינר. פרטי ההסכם נשארו חסויים מהציבור.

מיד לאחר הדיווח השבוע, היו שטענו כי זו הסיבה שבנט ממעט מלתקוף את בן גביר. בנט עצמו לא הכחיש שאכן היה הסדר, אך מיד תקף את בן גביר, כדי להראות שאין אמת בשמועות. לדבריו, "בן גביר לא פוסק מעיסוק אובססיבי בהדלפות וגימיקים במקום מלחמה רצינית ויסודית נגד תופעת הפרוטקשן, הפשיעה החקלאית ומגפת ההתנקשויות בחיי אדם בארץ".

לעצם העניין סיפר בנט כי "לפני מספר שנים במהלך מערכת בחירות פרצו בריונים לבית משפחתו. בתגובה האשימה רעייתו את אנשי בן גביר במעשה, והוא תבע אותה בדיבה על ייחוס הפריצה הבריונית לאנשיו, ללא הוכחה שזה אכן אנשי בן גביר. בהליך גישור הוסכם על פשרה שכללה פיצויים וזו בוצעה. לא מדובר בדמי שתיקה ולא סחיטה ולא כלום".

גם בן גביר לא אהב את הדיווח, שמצייר אותו כ"בריון וסחטן" ולכן פרסם הודעה בה דחה את "הרכילות של מיכאל שמש, המתחזה לעיתונאי". לדבריו, בנט לא שילם לו "דמי שתיקה" אלא פיצויים על דברי דיבה שקריים, שהפיצה נגדו ונגד אנשי מפלגתו, רעייתו גילת. "תרמתי את הכסף שקיבלתי לחיילי צה"ל".

בהודעתו התחשבן בן גביר עם בנט וציין כי הוא היה "ראש ממשלה כושל במיוחד שרימה את בוחרי הימין, גנב את קולותיהם והקים בעזרתם ממשלה עם עבאס חמאס, בה התגאה בהכנסת פועלים מעזה לשטח ישראל מתוך תפיסה של 'שקט כלכלי תמורת שקט ביטחוני', שהתפוצצה עלינו בטבח הנורא".

לסיכום טוען בן גביר: "מדובר בפייק של העיתונאי שמש, דברי בהלה של בנט, שגנב את קולות הימין ונאלץ לשלם בעקבות דברי הרעל שהפיצה רעייתו".

תגובתו של מיכאל שמש: "לא אמרתי דמי שתיקה, אלא התנהלות מוזרה בין שני בכירים כולל איומים ותשלום משמעותי, שבן גביר ובנט העדיפו להשכיח ולהסתיר מהציבור. זאת משום בן גביר לא רוצה להתנהל כעבריין סחטן ובריון, ובנט מובך כאשר מתברר שהעביר לו 35 אלף שקלים". הסיכום הציני של שמש: "אני שמח שהצלחתי לעורר רגע של הסכמה בין השניים".

קרב האשמות הפומבי במחנה הימין

מהצד נראה שקשה להוציא את שר המשפטים, יריב לוין, משלוותו. אפילו גדולי מתנגדיו, המכנים אותו "יריב המחריב", אינם מצליחים בכך. האיש מקפיד לשמור על ארשת פנים רגועה, וגם כאשר הוא עולה לנאום בכנסת בכל הנושאים המשפטיים הסבוכים רוויי המחלוקת, הוא מצליח להעביר את דבריו בצורה רגועה, קולחת ובהירה. שום שריר לא נע בפניו. והנה מסתבר שגם את יריב לוין אפשר להוציא מהכלים. למרבה הפלא, זה מגיע מתוך מחנה הימין. 

השבוע התראיין לוין לתקשורת (אוהדת) "גלי ישראל", וסיפר כי  איש התקשורת יעקב ברדוגו, המקורב לראה"מ, ניסה לסחוט אותו באיומים. "כשמגיע אליי אדם עם דרישות שאף אדם הגון לא היה מסכים, ואומר לי – אם לא תיענה לדרישות האלה… אני לא רוצה להשתמש במילים שהוא אמר. בגלל עניינים אישיים הוא משמיץ אותי באופן אובססיבי מעל כל במה ובכל יום. זה לא מכובד, זה לא ראוי. זה עוזר בעיקר לאדם אחד, למי שמכנה עצמו נשיא בית המשפט העליון. הוא רוצה שיחלישו אותי מבפנים". לוין נמנע מלנקוט בשמו של ברדוגו, אך ציין כי "מדובר באדם שמשדר אתכם באותה תחנה".

לוין ציין כי שר התקשורת שלמה קרעי, סובל מאותה תופעה של התקפות נגדו. קרעי גיבה את הטענות של לוין וציין כי ברדוגו לא מייצג את הימין, אלא את עצמו. "עסקן כוחני שמנסה לנהל את המדינה בהתאם לאינטרסים שלו. אבל לא נבחרנו כדי לרצות פרשנים עם מיקרופון". המסקנה של קרעי: "היום הוא משמיץ ומטנף את אוהבי ראש הממשלה ומחר הוא יעשה את זה לראש הממשלה עצמו". גם השר מיקי זוהר גיבה את לוין וציין שגם הוא נתקל בתופעת האיומים מ"בעל האינטרסים יעקב ברדוגו, שמהלך אימים על נבחרי הימין באופן בזוי".

בליכוד הזכירו שבעבר נשמע ברדוגו מאיים על מדינת ישראל כץ שלא לקדם את דובר צה"ל הקודם דניאל הגרי. "אם הוא יחתום על קידומו זו תהיה הפעם האחרונה שהוא יהיה שר ביטחון מטעם ממשלת הימין".

ויש שניסו לקחת את כל הנושא הזה למקום אחר. מדובר במאבק פנים ליכודי: מי היה קרוב יותר לאוזנו של נתניהו. בעבר זה היה יריב לוין, שהיה היועץ הבלעדי. אבל בחודשים האחרונים ברדוגו התקרב לנתניהו, שמזמין אותו להתייעצויות רבות והוא (ברדוגו) מבטא את עמדותיו בתקשורת. כמו כן מעניק לו ראיונות בלעדיים בחדשות 14 כפי שהיה בעיצומו של הביקור בוושינגטון. ברדוגו התיישב מולו וראיינו באופן "בלעדי" כמובן. יתכן איפוא מאד שזה חלק מהסכסוך הפנימי שפרץ השבוע במלא עוזו. 

דו עט – המילים המרכזיות של השבוע

"עמידת ראש": לצד השם שניתן למבצע בעזה "מרכבות גדעון", תפס את העין שם המבצע שניתן לתקיפה בתימן – "עמידת ראש". מאחורי השם: החות'ים ניסו לפגוע בנמל התעופה הקרוי על שמו של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, שהיה ידוע כמי שנהג לעשות עמידת ראש כפעולת בריאות קבועה. בינתיים החות'ים מגלים עקשנות יתר ולא מתרשמים מעמידת הראש. 

פיצול סמכויות: היועמשי"ת מתנגדת להצעה שאושרה השבוע בוועדת השרים לחקיקה לפצל את סמכויות היועמ"ש לתובע כללי וליועץ משפטי לממשלה, שר החוץ גדעון סער, שמינה בזמנו את היועמשי"ת לתפקידה, סיפר כי היא ידעה על הכוונה לפצל את התפקיד בעת מינוייה ולא התנגדה. לדבריו, נוכח לראות שהיועמשי"ת היא "שחקנית פוליטית ויש לה שיקולים זרים". 

ממשלה מעופפת: בדיקת קבועה שמתבצעת בכל קדנציה בוחנת את מספר הטיסות של השרים לחו"ל. בדיקה כזו נעשתה גם הפעם והיא מגלה שמאז פרוץ המלחמה טסו 25 שרים 130 פעמים לחו"ל. היעדים: מתאילנד ועד פורטו ריקו, מהפיליפינים ועד דובאי, מבלי להזניח את אירופה המערבית וכמובן את ארה"ב. שיאני הטיסות: שר הכלכלה ניר ברקת ושר התיירות חיים כץ. הכלכלה והתיירות בראש.    

תם עידן הרוגלך: נציבות שירות המדינה פרסמה כללים חדשים לכיבודים בכנסים ממשלתיים. ההנחיה המרכזית: כיבוד בריא בישיבות ובימי עיון בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. המטרה: יצרת סביבת עבודה תומכת, מחזקת, חכמה ובריאה. לא עוד בורקסים ורוגלעך, מעתה קלחי חסה וגזר.