חודש: מאי 2025

המערך האדיר 'הכפלת השלושה' יצא לדרך בהשקעת ענק חסרת תקדים: במסגרת הפרוייקט יוענקו צרכי העולים אל אתרא קדישא מירון, הן לחוזרים לביתם עוד בטרם השבת, והן לנותרים במירון. עם תום ישיבות ההיערכות בהנהלת אור הרשב"י, מתפרסמים לראשונה עיקרי הפרטים על ההתנהלות בימי ההילולא הקרבים. השנה, נוכח העיתוי של ל"ג בעומר הצמוד ליום שבת קודש, נדרשו ב'אור הרשב"י' להכפיל את הפעילות מכל הבחינות, וכפי שאכן הפעילות תהיה בסימן של 'הכפלת השלושה'.

כזכור לרבבות העולים מירונה, בהר הקודש מירון יש את המענה המושלם הודות לפעליהם של 'אור הרשב"י' מדי שנה. והפעם, מערך הפעילות היא חסרת תקדים כמעט בכל תחום ועניין, כאשר המתחמים כולם הורחבו בסדר גודל משמעותי, בכדי לקבל בשעות ספורות את כלל העולמים המשתוקקים לשמחת ל"ג בעומר השרויה במירון.

שלושת ערוצי פעילות פרוייקט 'הכפלת השלושה' שבהר מירון: א. פעילות חדשנית למערך ענק של מתחמים שיעורי תורה והתעלות בלימוד תורתו של רשב"י הקדוש,  ב. סעודות ההילולא בל"ג בעומר, ג. תחום התשתיות, להכנת כל הנדרש לעולי מירון, מזון, משקאות, שירותים ועוד, והכל באווירה אותנטית כמימים ימימה.

מתוך תחושת אחריות למען הציבור הכלל, עמלו האחראים באור הרשב"י וביצעו שינויים דרסטיים ומהותיים לתועלת הציבור, כדי שאכן ימצא את מבוקשו בהר מירון ביום ההילולא. להלן הפירוט המלא כפי שנמסר מהאחראים על תחומם.

הבסיס הראשון הוא כאמור, ההתעלות בתורה, במסגרתו יוקם היכל התורה: בימים אלו הוקם 'היכל התורה" שע"י אור הרשב"י ומפעל הקודש 'היכל התורה מירון'. ההיכל החדש הינו במקום שהיה בשנים עברו מתחם 'הכנסת אורחים'. הדבר מהווה בשורה של ממש, כיוון ואין בהר מירון מקום גדול והולם ללמוד תורה ברגיעות ובישוב הדעת. ב'היכל התורה' זה ישנם מגוון ספרי לימוד וריהוט הולם כדי שיוכלו הרבבות להגות בדברי תורה בהתעלות. כזכור, ב'מתחם התורה' עמלים עשרות אלפי איש בתורה בל"ג בעומר, כשהם מתעלים ומזדככים במעלות התורה בצמוד לציונו הקדוש של התנא האלוקי.

מתחם V.I.P לבני חבורות 'אתכנשו': מתחם ענק וייחודי הוקם ברוב יקר לבני חבורות הזוהר 'אתכנשו', כאשר במתחם יתקיימו מעמדי סיומי הזוהר הקדוש, בשילוב סעודות הילולא רבתי יחד עם בעלי נגן ושיר, ודברי אלוקים חיים, באווירת הוד שאין למעלה ממנה. המתחם הייעודי לחברי 'אתכנשו' מוקם בשטח מתחמי הכנסת אורחים אור הרשב"י.

חבורות הזוהר 'אתכנשו': אשתקד הואר העולם עם הצטרפותם של מעל עשר אלף יהודים אל חבורות הזוהר 'אתכנשו'. יהודים אלו זוכים בכל יום לחוש את הקרבה וההתקשרות אל התנא האלוקי וסוד תורתו, כשהם מקבלים חיים מופלאים של רוממות ודבקות אלוקית לאור תורת הזוהר הקדוש. גם השנה, יפנו ב'אור הרשב"י' אל עם ישראל בכל מקומות מושבותיהם, בהצעת האור הגדול – האי חיבורא קדישא, להצטרף ולהימנות בהיכלא דרשב"י, ובוודאי שרבבות יהודים יאירו לעצמם את חייהם באור נשגב זה.

פארברענגען עילאי: לראשונה ביומא דהילולא באתרא קדישא מירון, ייערכו התוועדויות 'פארברענגען' יחד עם חשובי המשפיעים שליט"א, ע"י מפעלות החסידות 'הנודע 'קול דודי' ו'אור הרשב"י'. בשעות המרוממות של ה'פארברענגען', יתלכדו הכל באורו הנשגב של התנא האלוקי, בהתבוננות בעומק ימי ההוד שיושמעו בסעודות ההילולא, וברוב רנן ושירה הבוקעת ממעמקי הנפש וכיסופי הנשמה. כל הפרטים יפורסמו בטרם ל"ג בעומר.

הפרויקט השני באור הרשב"י הוא כאמור, סעודות ההילולא. סעודת ההילולא הענקית תמשיך כמתכונתה כמימים ימימה באתרא קדישא מירון, באווירה המרוממת והייחודית, כפי המתאים ליהודים המקושרים ברשב"י הקדוש. האחראים באור הרשב"י על סעודות ההילולא נערכים באופן מעורר השתאות כדי להבטיח את הספקת הסעודות באופן המעולה ביותר, מתוך שמירה על כל הנדרש, וכל זאת בהר מירון עצמו, הישר בכניסה למושב, על גבול דרך מהדרין. מול צפי ההשתתפות, הגדילו המארגנים את כמויות המזון והרחיבו את צוות השירות כדי לייעל את חלוקת המנות, ושכל אחד יקבל את מבוקשו בכבוד. ואם יש מי שאינו זוכר, חלוקת המזון הינה בשפע וברחבות אך ללא כל דרישת תשלום, לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

סעודות שבת קודש לכל דורש: כיוון והשנה ישבתו רבבות באתרא קדישא מירון, יזמו ב'אור הרשב"י' את הפעלת המתחם הענק לסעודות שבת קודש לרבבות אלפי ישראל. בפעילות חסרת תקדים, נערכים הצוותות להכנות בהיקפים עצומים, כאשר המתחם ייפתח כבר בערב שבת בשעות הצהרים ל'טועמיה', ולאחר מכן ימשיך לפעול במשך כל יום הש"ק. כל הפרטים על אופן קיום סעודות ש"ק יפורסמו בהמשך.

מתחם הטיש'ן בשב"ק: בשטח מתחמי 'אור הרשב"י' ייעוד מתחם לעריכת טיש'ן ודברות קודש על ידי גדולי וצדיקי הדור שליט"א. ב'אור הרשב"י' מעמידים את כל התשתיות הנדרשות לשם כך, וכבר עתה פורסם כי כ"ק מרן אדמו"ר מרחמסטריווקא שליט"א יערוך בליל ש"ק את שולחנו הטהור במתחם זה.

הפרויקט השלישי שהושקע בו הון עתק הוא כאמור התשתיות: חדר קפה ייחודי מוקם במעלה דרך המהדרין, ובו שתיה משלל סוגים לצד עוגות. כמובן השילוט החד יכוון את העולים אל המיקומים הנכונים. בנושא הנוחיות, השירותים נמצאים בסוף מתחם השטיבלאך. תשתיות השירותים שודרגו אף הם בהתאם.

מתחמי השטיבלך, חדר הקפה והשירותים ייפתחו מוקדם ביום חמישי בצהרים. לצד השדרוגים הרבים, גם ההכוונה הכללית בהר עברה ריענון משמעותי כדי להקל על הציבור הקדוש להגיע למקום מבוקשם.

בהחלט ניתן לומר כי אתרא קדישא הוכנה כראוי לקליטת ההמונים עם חשיבה פרטנית כל על עניין, וכוחו של רשב"י הקדוש יעמוד לכלל ולפרט שיתקבלו התפילות ברצון.

הפרקליטות הגישה השבוע לבית המשפט לתעבורה תיק פלילי חמור נגד נהג המשאית מוחמד בדיר. על פי המסמכים המשפטיים, בדיר מואשם באחריות למותה של אסתר אילני ע"ה, תושבת בני ברק, שנפגעה באופן אנוש במהלך עבודות שהתבצעו בבית העלמין המקומי.

אסתר אילני ע"ה הייתה דמות מוכרת ומוערכת בקהילתה. במשך 22 שנים, היא הקדישה מזמנה לפעילות התנדבותית במחלקת ההשאלה בסניף יד שרה בבני ברק. חבריה ומכריה מתארים אותה כ"בעלת חסד גדולה" שתרמה רבות לסביבתה.

פרטי האירוע הטרגי, כפי שמופיעים בכתב האישום, מצביעים על שרשרת אירועים שהובילה לתוצאה הקטלנית. בסביבות השעה 09:30 בבוקר יום התאונה, הנאשם בדיר נכנס עם משאיתו לתוך שטח בית העלמין. הוא ביצע נסיעה לאחור לאורך שביל הגישה למרחק משמעותי של כ-204 מטרים, מכיוון מערב למזרח, כשפניו של הרכב הכבד מופנות לעבר הכניסה. מטרת התמרון הייתה להגיע לאתר עבודות שהיה ממוקם בחלקו המזרחי של בית העלמין.

באותה שעה שהתה אסתר אילני ז"ל בבית העלמין יחד עם בתה. השתיים התפללו בסמוך לקבר הממוקם בצדו הימני של שביל הגישה. התביעה מציינת כי במהלך נסיעתו לאחור, הנהג אכן זיהה את המנוחה המתפללת, הן באמצעות מסך המצלמה האחורית והן דרך מראת הצד הימנית של המשאית. הבעיה התעוררה כאשר אילני, לאחר שסיימה את תפילתה, החלה לחצות את השביל בהליכה איטית, מימין לשמאל, מאחורי המשאית.

בנקודה קריטית זו, העביר הנאשם את תשומת לבו לכיוון אחר. על פי חומר הראיות, בדיר הפנה את מבטו שמאלה אל מראת הצד השמאלית, במטרה לוודא שאינו פוגע בקברים הסמוכים למסלול נסיעתו. בזמן זה, הוא לא שם לב למנוחה שהחלה לחצות את השביל מאחורי רכבו, מכיוון ימין. כתוצאה מכך, החלק האחורי של המשאית פגע באילני והפיל אותה ארצה. האסון הוחמר כאשר הנהג, שלא היה מודע לפגיעה, המשיך בנסיעתו לאחור וגלגלי המשאית האחוריים עברו על גופה של המנוחה.

התביעה הדגישה בבקשתה לבית המשפט את חומרת המקרה והסכנה הפוטנציאלית שעלולה להיגרם מהמשך נהיגתו של הנאשם. "הפרקליטות מבקשת לפסול את רשיון הנהיגה של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן בהמשך נהיגתו, יש משום סכנה לציבור," נכתב במסמך הרשמי. טרם נמסרה תגובה מצד ההגנה.

ברקע ההכזבות בישראל לנוכח שינוי בעמדתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כלפי המערכה בעזה. בעוד שבראשית הדרך הביע הנשיא האמריקאי תמיכה נחרצת בפעולה צבאית משמעותית נגד תנועת החמאס, ואף השתמש בביטוי הדרמטי לפיו "יפתחו עליהם שערי הגיהינום", לאחרונה ניכר מפנה בגישתו. כיום, הנשיא מדגיש את חשיבות המשא ומתן ומקדם יוזמות להעברת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.

בהתייחסו לשינוי זה, אמר ח"כ משה סעדה בראיון לערוץ 14: "קיבלנו מפתח לפתוח את שערי הגיהינום, וכשטראמפ אמר את זה – הוא באמת התכוון לכך. אבל ישראל לא עשתה דבר. לצערי, התעכבנו והיום טראמפ נסוג אחורה."

סעדה הביע תקווה שהנשיא האמריקאי ישוב לבקר באזור, אך הציג תחזית פסימית לגבי סיכויי ההגעה להסכם. "אני מקווה שהוא יגיע שוב לאזור. ההערכה שלי – לא יהיה הסכם, כי חמאס לא רוצה הסכם. למה? כי תעודת הביטוח שלו עכשיו זה החטופים. הוא לא יוותר עליה. עכשיו ישראל צריכה להיות נחושה," הסביר סעדה.

חבר הכנסת המשיך והדגיש את חשיבות המערכה הקרבה: "אנחנו לפני מלחמה משמעותית מאוד בעזה מלחמה שנועדה להכריע את ארגון הטרור חמאס ולהביא להגחרת העזתים מהרצועה. זה אירוע קיומי – וצריך להתמקד בזה."

בדבריו, מתח סעדה ביקורת נוקבת על אופן ניהול המערכה עד כה, ובמיוחד על תפקודו של הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי. "עשינו פשיטות אינסופיות תחת הרצי הלוי, שילמנו בדמם של החיילים שלנו. זה לא ניהול מלחמה, זה כישלון. עכשיו יש לנו הזדמנות – עם רמטכ"ל חדש ורוח חדשה," אמר סעדה.

מדבריו עולה כי הוא רואה בחילופי הפיקוד בצה"ל הזדמנות לשינוי אסטרטגי בניהול הלחימה ברצועה, ומקווה לגישה נחושה יותר שתוביל להכרעה במערכה מול החמאס.

העיתון הלבנוני המוביל "א-נהאר" פרסם הבוקר תחקיר מקיף המתאר מתיחות גוברת בשורות ארגון חיזבאללה. על פי הפרסום, קרע משמעותי נוצר בקרב חברי הארגון בשאלת האחריות להפסד המשמעותי במערכה האחרונה מול ישראל. הדברים מגיעים לאחר שצה"ל הנחית על הארגון מהלומות קשות במישור הצבאי והכלכלי, ובמיוחד לאור מבצע הביפרים שהכה בתשתיות התקשורת של הארגון והפתיע את הקהילה הבינלאומית.

בתוך חיזבאללה מתגבשים שני זרמים מרכזיים המתווכחים על עתיד הארגון. הזרם הראשון, השמרני יותר, תומך בהימנעות מבדיקה מעמיקה של האחריות לכישלונות ודוגל בשימור המבנה הקיים. גישה זו נובעת מחשש לערעור יציבות הארגון אם יוטל ספק במנהיגיו הבכירים.

לעומתם, מתפתח זרם חדש וחסר תקדים בתולדות הארגון מאז הקמתו ב-1982. תומכי זרם זה קוראים במפורש ל"דין וחשבון אמיתי ואי סבלנות כלפי גורמים רשלניים בתפקידים שונים בהנהגה – ולא משנה מה הדרגה שלהם". זוהי קריאה ראשונה מסוגה להטלת אחריות אישית על בכירי הארגון בעקבות כישלון מבצעי.

הביקורת של הזרם המתחדש מתחדדת לנוכח היחס השונה כלפי דרגי השטח. לפי "א-נהאר", עשרות פעילים זוטרים בחיזבאללה כבר הורחקו מהארגון בטענה שנטשו את תפקידם בעת הלחימה. המבקרים מצביעים על חוסר עקביות בולט: בעוד שפעילי שטח נענשים בחומרה, אף אחד מחברי מועצת השורא – הפורום העליון המקבל את ההחלטות האסטרטגיות בארגון – לא נדרש לתת את הדין על הכשלים האסטרטגיים שהובילו למפלה.

מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, מנסה לנווט בין הקטבים. על פי המקורות הלבנוניים, קאסם מציג עמדת אמצע המשלבת אלמנטים משתי הגישות. מחד, הוא מדגיש את הצורך בשיקום הארגון ושימור המסגרת המוסדית הקיימת כדי להתאושש מהמכות שספגו. מאידך, בניגוד לקו השמרני המובהק, הוא אינו שולל עריכת בחירות למועצת השורא, מה שעשוי לאפשר ריענון מסוים בהנהגה מבלי לערער את יסודות הארגון.

המתח הפנימי בחיזבאללה מתרחש בנקודת זמן קריטית עבור הארגון, כשהוא מתמודד לא רק עם ההשלכות הצבאיות של העימות עם ישראל, אלא גם עם אתגרים כלכליים ופוליטיים בלבנון. המחלוקת הנוכחית עשויה להשפיע באופן משמעותי על התארגנותו מחדש של הארגון בתקופה הקרובה.

באתר האמריקאי ניוזוויק התפרסמו היום (חמישי) תצלומי לוויין חדשים המתעדים התפתחות משמעותית בפריסת הכוחות האמריקאיים באוקיינוס ההודי. התצלומים חושפים כי הכוח הצבאי באי דייגו גרסיה, שכבר כלל שישה מפציצים אסטרטגיים מדגם B-2, חוזק בשני מפציצים נוספים מדגם B-52. כלי טיס אסטרטגיים אלו, יש לציין, מסוגלים להגיע בטווח פעילותם עד לשטח איראן.

חשוב לציין כי התגברות זו בכוחות מתרחשת על רקע העיכובים המתמשכים בתהליך המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן. יש לזכור שמוקדם יותר השבוע, סטיב ויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון, התייחס לתהליך הדיפלומטי מול טהראן. בהתבטאויותיו העריך ויטקוף כי ייתכן שהסבב הרביעי של המגעים יתקיים בסוף השבוע הנוכחי. "הנשיא רוצה לראות את זה נפתר באופן דיפלומטי אם אפשר, אז אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי שזה יתקדם", ציין השליח האמריקאי.

עמדתו של הנשיא דונלד טראמפ עצמו בסוגיה זו הובהרה בריאיון שהעניק בתחילת השבוע. טראמפ הצהיר כי בכל הנוגע לתוכנית הגרעין של איראן, המטרה האמריקאית היא "פירוק מוחלט". עם זאת, הנשיא הפגין גמישות מסוימת כלפי דרישות איראן בנושא אנרגיה גרעינית למטרות "אזרחיות". למרות זאת, טראמפ לא נמנע מלהביע חשש שגם שימוש באנרגיה גרעינית למטרות אזרחיות עלול להוביל למלחמות באזור.

מומחים לענייני ביטחון מציינים כי הגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור מהווה מסר ברור לטהראן בעת המשא ומתן הרגיש, אך בוושינגטון ממשיכים להדגיש את העדיפות הניתנת לפתרון דיפלומטי של המשבר.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שלח היום (חמישי) מכתב דחוף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בו הוא מזהיר מפני חוסר מוכנות מערך הכבאות לאירועי חירום, ומדגיש את הצורך בתיקון מיידי של ליקויים, במיוחד לאור השרב הצפוי בימים הקרובים ולקראת ציון ל"ג בעומר.

אנגלמן ציין במכתבו כי אירוע השריפה בכביש 1 ביום הזיכרון "עמדנו כפסע מאירוע אסון של עשרות נספים שהיה עלול להיות חמור יותר מאירוע השריפה בכרמל בשנת 2010"¹ הוא הדגיש כי "ראוי כי אירוע של 'כמעט אסון' זה ינותח ויטופל כאילו האסון התרחש".

במכתבו, פירט המבקר את הפערים שעלו במהלך סיורו באזור השריפה ופגישתו עם פיקוד מערך הכבאות, והזהיר כי "אירוע השריפה ביום הזיכרון חייב להוות קריאת השכמה להיערכות כוללת של הממשלה בראשותך להתמודדות עם אירועי חירום הנוגעים למערך הכבאות".

אנגלמן הדגיש את הצורך בהיערכות מוגברת לאור שינויי האקלים, שעלולים להוביל לאירועי מזג אוויר קיצוניים, תדירים והרסניים יותר. "על רקע מורכבות הנושא וחשיבותו אני שב וקורא בפנייתי זו אליך כי תפעל להבטיח את ביצועה של פעולה ממשלתית דחופה לגישור על הפערים המתוארים בנוגע להיערכות מערך הכבאות לחירום, כפי שעלו בדוחות הביקורת ובאירועי השריפות האחרונים", כתב המבקר.

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, פרסם היום (חמישי) הצהרה תקיפה ונוקבת בנוגע לסוגיית הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. הרב אליהו קרא להפסיק באופן מוחלט כל העברת מזון, דלק, תרופות וחשמל לרצועה, בטענה כי המשך הסיוע מסכן את חיילי צה"ל והחטופים ומהווה המשך של מדיניות "רחמים" שהובילה לתוצאות קשות.

בפתח דבריו, השווה הרב אליהו את המצב הנוכחי למלחמת העולם השנייה, באומרו כי "כאשר מדינות המערב הפציצו את ערי גרמניה במלחמת העולם השניה הם לא שאלו את עצמם מה עם סבל הילדים של הגרמנים. אם הם היו מעסיקים את עצמם בשאלות הללו המשרפות באושוויץ היו שורפות עד היום יהודים למוות באכזריות שאין למעלה הימנה".

הרב אליהו ציטט את דברי חז"ל "המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים" וטען כי עיקרון זה הוא "תורת חיים שהוכיחה את עצמה שוב ושוב". לדבריו, "שנים ארוכות של 'רחמים' כלפי עזה הובילו לאסון. הבטון ששלחנו לבניית בתים הפך למנהרות טרור; החשמל והדלק שסיפקנו שימשו לייצור אמצעי לחימה; היתרי העבודה שהענקנו נוצלו לאיסוף מידע מודיעיני שהוביל לטבח נורא. הגיע הזמן לשים לזה סוף!".

בהתייחסו להמשך הלחימה, הזהיר הרב אליהו כי "כל שק קמח, כל מיכל דלק, כל תרופה העוברים לידי האויב עלולים לשמש נגד חיילינו בשדה הקרב. מי שתומך בהמשך הסיוע בזמן לחימה נושא באחריות ישירה לסיכון חיי חטופינו ולוחמינו. אין לכך שום הצדקה".

הרב אליהו הדגיש כי "עצירה מוחלטת של כל סוג סיוע – מזון, דלק, תרופות וחשמל – היא הדרך היחידה להפעיל לחץ אמיתי על החמאס. רק כאשר הם ירגישו על בשרם את מחיר הפשעים שביצעו, הם יהיו מוכנים לשחרר את החטופים ולהפסיק את פעולות האיבה. כל פשרה בנושא זה תתפרש כחולשה ותעודד המשך התנגדות".

לדבריו, "המוסר היהודי האמיתי אינו מתעלם מסבל חפים מפשע, אך מכיר בסדר העדיפויות הברור: תחילה הצלת חיי אחינו והגנה על חיילינו, ורק לאחר מכן דאגה לאחרים. מול אויב אכזר במיוחד, הרחמים האמיתיים מחייבים תקיפות ונחישות. זוהי האמת המוסרית ללא כחל וסרק, וכל סטייה ממנה תוביל לשפיכות דמים נוספת".

רגע דרמטי נרשם בפרשת "קטאר-גייט" כאשר יועץ ראש הממשלה, יונתן אוריך, נעצר שוב אתמול (רביעי) בתום חקירתו, רגע לפני תום מעצר הבית שלו. אוריך הובא היום (חמישי) בצהריים לבית משפט השלום בראשון לציון, שם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרו בחמישה ימים נוספים. אולם, השופט מנחם מזרחי דחה את הבקשה והורה על שחרורו המיידי, ואף ביטל את מעצר הבית. למרות זאת, לבקשת המשטרה, עיכב השופט את השחרור ל-24 שעות.

במהלך הדיון מתח השופט מזרחי ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה ותהה: "למה אוריך בכלל עצור?". הוא הוסיף: "החקירה דוהרת בלי שמישהו ישאל מה העבירה".

במקביל, נחשף חשוד חדש בפרשה: איש מוסד לשעבר, המקורב מאוד לאלוף במילואים ששמו נקשר בעסקים עם קטאר. החשוד החדש נעצר בחשד לשוחד, מגע עם סוכן זר והלבנת הון, אך שוחרר בצהריים לביתו על ידי השופט מזרחי.

במהלך הדיון בהארכת מעצרו של אוריך, תהה השופט מזרחי על הבסיס למעצר המחודש, וציין כי המידע שהוצג בפניו כ"חדש" נראה לו "עתיקה. עו"ד עמית חדד, סנגורו של אוריך, ביקר בחריפות את התנהלות המשטרה ואת אופן המעצר, וטען כי ההחלטה לעצור את אוריך התקבלה "במרמה ושלא כדין".

המשטרה טענה בפני השופט כי התקבל מידע חדש בשירות הביטחון שהתחזק במהלך החקירה, והצדיק את המעצר המחודש בחשד לשיבוש הליכים. אולם, השופט לא קיבל טענה זו והורה על שחרורו של אוריך, תוך עיכוב ביצוע בלבד לבקשת המשטרה.

שורדת השבי אמילי דמארי פרסמה הבוקר (חמישי) פוסטים זועמים בעברית ובאנגלית ברשתות החברתיות, בהם הביעה תמיהה וזעם על החלטת ועדת פרס פוליצר להעניק את פרס העיתונות היוקרתי למוסעב אבו תוהה, סופר ומשורר פלסטיני שפרסם בעבר הכחשות והטלת ספק בזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ובחטופים הישראלים.

"האם נראה למישהו הגיוני שאדם כמוהו ראוי לקבל פרס פוליצר? או איזשהו פרס בעולם בכלל?", תהתה דמארי בכאב.

אבו תוהה (32) זכה בפרס הפוליצר בקטגוריית "פרשנות" על סדרת חיבורים שכתב לשבועון ה"ניו יורקר" האמריקני המתמקדים בסבלם של הפלסטינים בעזה. על פי דיווח ב"גרדיאן" הבריטי, הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון הישראליים בשנת 2023 בעת שניסה להימלט מצפון הרצועה עם משפחתו, ולאחר מכן עבר להתגורר בארצות הברית. הדיווח בעיתון לא הזכיר כלל את הכחשותיו הפומביות בנוגע לחטופים ולנפגעי הטבח.

במכתבה הפתוח לוועדת הפוליצר, שיתפה דמארי את סיפורה האישי: "שמי אמילי תהילה דמארי. הייתי שבויה ברצועת עזה במשך כמעט 500 ימים. ב-7 באוקטובר הייתי בביתי, בדירת סטודיו קטנה בקיבוץ כפר עזה, כשמחבלי חמאס פרצו פנימה, ירו בי וגררו אותי מעבר לגבול לעזה. הייתי אחת מתוך 251 גברים, נשים, ילדים וקשישים שנחטפו באותו יום ממיטותיהם, מבתיהם ומפסטיבל מוזיקה".

דמארי תיארה את חוויות השבי הקשות: "במשך כמעט 500 ימים חייתי בחרדה מתמשכת. סבלתי מרעב, מהתעללות ומהשפלה. הייתי עדה לסבלם של חבריי לשבי, ראיתי את התקווה הולכת ודועכת. וגם היום, לאחר ששבתי הביתה, אני נושאת את החושך הזה איתי בלב, חבריי הטובים ביותר, גלי וזיו ברמן, עדיין מוחזקים במנהרות הטרור של חמאס. דמיינו את הכאב וההלם שחוויתי כאשר נודע לי שהענקתם את פרס פוליצר למוסעב אבו תוהה".

דמארי חשפה כי אבו תוהה אף הכחיש את סיפור חטיפתה: "מדובר באדם אשר בינואר האחרון ערער על עצם העובדה שהוחזקתי בשבי. הוא פרסם עליי פוסט בפייסבוק ותהה – 'איך ייתכן שהנערה הזו נקראת שבויה?' הוא הכחיש את רצח משפחת ביבס, הטיל ספק בכך שאגם ברגר הייתה שבויה, והמעיט בחומרת הזוועות שהתרחשו. לא מדובר במשחקי מילים – מדובר בהכחשה בוטה של פשעים מתועדים".

בסיום מכתבה, האשימה דמארי את ועדת הפוליצר בעיוורון מוסרי: "אתם מודיעים שמטרתכם לכבד עיתונות אשר מקדמת אמת, דמוקרטיה וכבוד האדם. אך בבחירתכם להעניק פרס לאדם שמכחיש את האמת ומבזה את זכר הנרצחים – פעלתם בניגוד מוחלט לערכים האלה. אתם מבינים את משמעות המעשה שלכם? מוסעב אבו תוהה איננו סופר אמיץ — הוא שווה ערך למכחיש שואה בעידן שלנו. בהוקרת הפרס לאדם הזה, הצטרפתם גם אתם אל מעגל ההכחשה. זו לא שאלה פוליטית. זו שאלה של אנושיות. והיום, לצערי, כשלתם בה".

אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. (ויקרא יט, יט) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדּֽו. (דברים כב, יא)

בגמ' ביבמות (ה, ב) לומדים מהפסוקים 'לא תלבש שעטנז', 'צמר ופשתים יחדו' לתוכף שתי תכיפות שהם חיבור, ותכיפה אחת אינה חיבור, וכתב רש"י שתוחב תחיבה אחת במחט וחיבר כלאים בגד צמר ובגד פשתים יחד אינו חיבור בפחות משתי תכיפות ולכך נא' 'יחדיו' עד שיחברם יחד יפה, וממה שנא' 'שעטנז' לומדים שיהיה שוע טווי ונוז, שהוא לשון שעטנז, שבאופן שעושה מלאכות אלו עובר באיסור כלאים, וכתב רש"י, שמן התורה אינו חייב עד שיהי' הצמר והפשתן מתוקן יחד היטב במסרק, שוע – לשון חלק, וטווי – יחד (רש"י בנדה סא, ב), נוז – ארוג, ולמסקנא הכל נלמד משעטנז.

הרי שיטת רש"י שחייבים בכלאים רק אם הצמר שוע טווי ונוז יחד, כלומר שהצמר והפשתן מסורקים ביחד ומחליקים אותם במסרק, וכן טווים וארוגים יחד, ואם עשו כל אחד לבדו אין איסור כלאים מדאורייתא עד שיעשה את כל המלאכות.

והנה בגמ' בנדה (סא, ב) מבואר, אמר רב אחא בריה דרב ייבא בשם מר זוטרא, מי שנתן חוט של פשתן בטלית של צמר, והוציאו רק שלא זוכר אם הוציאו או לא שאי"ז כלאים, כיון שמדאורייתא נאמר 'שעטנז' עד שיהיה שוע טווי ונוז, ורבנן גזרו גם באופן ששם חוט אחד, וכיון שלא ידע אם נתקו מותר, והק' רב אשי שמא נאמר בתורה שיהיה או שוע או טווי או נוז, והלכה כמר זוטרא כיון שהתורה נקטה בלשון אחד עד שיהיו כולם יחד.

ובתוספות שם הק' על דברי רש"י ש'נוז' היינו ארוג, ורבנן גזרו בארוג בלא שוע וטווי, דא"כ איך שייך כלאים בציצית שצריך פסוק להתיר, והרי החוטים חלוקים וטווים לבד ואינם יחד עם הבגד, ועוד שאם נוז זה ארוג איך שייך לעבור בלא נוז, וכן הרי לומדים מהפסוק שנ' 'יחדיו' שצריך שיהיה ארוג, ומפרש רבינו תם, שנוז הוא שזור, כמו שמצינו במשנה (כלאים פ"ט מ"ח)  שאין אסור משום כלאים אלא טווי וארוג, שנאמר (דברים כב) לא תלבש שעטנז, דבר שהוא שוע טווי ונוז, רבי שמעון בן אלעזר אומר, נלוז ומליז הוא את אביו שבשמים עליו, מלשון עקש ופתלתול, והיינו מה שנא' 'שעטנז' שיהיה שוע כל אחד לבדו וכן טווי וכן נוז לבד, ואחר כך נאמר 'יחדיו' לחברם, ופירוש נוז היינו שזור, ולכך צריך פסוק להתיר כלאים בציצית שחוטי הציצית שזורין, כמו שמצינו בספרי.

מבואר בשיטת רבינו תם, שלשון נוז הינו שזור, ולא כמו שפי' רש"י שהוא ארוג, וכן חלק שגם אם עשו כל אחד מהמלאכות לבדו יש בזה איסור כלאים, שאם לאחר הסירוק, הטוויה והשזירה נעשו בנפרד והתחברו ע"י אריגה או קשירה תפירה או קליעה הם אסורים מדאורייתא, ולומדים ממש"נ 'יחדיו'.

בר"ש משאנץ (כלאים פ"ט מ"ח) מבואר כדברי ר"ת, שיש איסור כלאים מהתורה גם אם נעשו כל המלאכות בנפרד, רק שנקט בביאור 'נוז' שהוא כמו שביאר רש"י שהוא ארוג ולא שזור כדברי ר"ת.

ברמב"ם (פ"י הלכות כלאים ה"ב-ד) כתב, כיון שנתחבר הצמר עם הפשתן צד חבור בעולם הרי זה כלאים מן התורה, כיצד, צמר ופשתים שטרפן זה עם זה ושע אותן ועשה מהן לבדין הרי אלו כלאים, טרפן וטוה אותן כאחד וארג בגד מטווי זה הרי זה כלאים, ומבואר בדברי הרמב"ם, שגם אם נעשה רק אחד מהשלבים יש איסור מדאורייתא ואין צריך לכולם, שביאר או שוע או טווי או נוז, ולכך אם חיברם ע"י שהרטיבם במים והחליקם עד שנדבקו ועשה מהם בגדים ללא טוויה או שרק טווה אותם יחד או שארגם ללא טוויה, הרי"ז כלאים מדאורייתא.

אמנם פי' המשניות כתב הרמב"ם, שנוז הוא האריגה שארוג משניהם וענינו חבור שיתאחה וישוב כאחד כשיתערב הצמר בפשתים ויטוו משניהם חוטין ויעשו מן הטווי ההוא בגד ואחר כך יטרפנו וימחקנו וימרקנו, יהיה הבגד ההוא כלאים וזה כלאים מן התורה, והוא שלא יהיו כלאים עד יהיו נחברים אלו שלשה הענינים כולם וכל מה שאינו כך הוא כלאים מדברי סופרים וכן אמרו בגמ', הרי שלמד כדברי רש"י שצריך לכל המלאכות יחד בשביל שיתחייב מהתורה.

דרך העלאה

בגמ' ביבמות (ד, ב) מצינו 'ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך' וכן נא' 'לא תלבש שעטנז', שאם היה נא' רק 'לא יעלה עליך', היה חייב בכל שהוא דרך שמעלה עליו את הבגדים ואפילו מוכרי כסות, וביאר רש"י שאינם מתכוונים להנאת חימום, לכך נאמר גם 'לא תלבש שעטנז', שצריך לבישה שיש בה הנאה, ואם היה נאמר רק 'לא תלבש', היה חייב דוקא לבישה שיש בה הנאה אבל העלאה לא, לכך נא' 'לא יעלה עליך'.

הנה במשנה בכלאים (פ"ט מ"ב) מצינו, שהכרים והכסתות אין בהם משום כלאים, ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהן, וכן אין עראי לכלאים, ולא ילבש כלאים אפלו על גבי עשרה בגדים, אפילו לגנוב את המכס, וביאר הר"ש משאנץ, שכרים וכסתות, עשויים לשכיבה ומצינו ביומא (סט, א) לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך, ואמרו חכמים שאסור לעשות כן שמא תכרך על בשרו ואפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן, ולגבי כרים וכסתות ומרדעת שאין בשרו נוגע לא גזרו בדבר שאין דרכו בהעלאה.

לתפור נעלים מבחוץ עם חוט של פשתן

בירושלמי (כלאים פ"ט, ה"ד) הסתפקו אם מותר לתפור את המנעל בפשתן מבחוץ, כיון שבתוך הנעליים יש צמר ואפי' שאינו נוגע בצמר, ופשטו שאסור משום חומרא של ר' זעירא, שמצד הדין אין חשש כיון שתופר בחוץ, והיינו שאמר מודה ר' אילא במי שלובש דרדסין שהן מנעלים של צמר ע"ג מנעלים של פשתן שאסור מצד הדין, משום שכל זמן שאינו פושט מנעלים העליונים אינן יכול לפשוט התחתונים והרי"ז חיבור של צמר לפשתן, וברידב"ז בי' שהסתפקו האם צריך את כל המלאכות יחד או שמספיק שעשה אחד מהם.

והביא באור זרוע (הלכות יו"ט סי' שמא) את דברי הירושלמי כפי שביאר בערוך, שמודה במנעלין של עור שמגיעים עד הירך, והוכיח משם שאסור ללבוש אנפילאות [גרביים] של צמר ע"ג אנפילאות של פשתן או להיפך, שאינו יכול לפשוט את התחתון אם לא יפשוט את העליון תחילה ואינו דומה לקוטה [צווארון] של צמר שאנו לובשים ע"ג החלוק של פשתן, לפי שיכול לפשוט את החלוק של פשתן לפני שמפשיט את הקוטה של צמר.

והנה בגמ' בביצה (טו, א) אמר רב פפא שערדלין אין בהן משום כלאים ופירש"י בשם תשו' הגאונים שרגילין ללבשן תחת מנעליהן בתוך מנעליהן תחת העקב, וכ"פ הר"ן, ותולין עליהן עור של תיישים מעובדים תחתיהם ויש שעושים אותן של צמר שאין בהן משום כלאים לפי שהם קשים, אבל הרא"ש כתב, מפני קשה ואינו מתחמם, ולפ"ז אפי' אם אינו קשה מותר, ומבואר שאם הוא למעלה מן העקב אסור משום כלאים, וכ"כ הרמב"ם (בפ"י מה' כלאים) מנעל שהוא של כלאים ואין לו עקב מותר ללבשו שעור הרגל קשה ואינו נהנה כשאר עור הגוף, ומהר"י קארו כתב (בסי' ש"א) ויש לתמוה עליו אם הטעם מפני שעור הרגל קשה ואינו נהנה כשאר עור הגוף שיהיה מותר גם יש לו עקב, ואפשר לומר שבמקום שיש לו עקב כיון שנראה כמלבוש אפי' שאין נהנה ממנו אסור.

והק' בים של שלמה (ביצה מז) שהרי העור שלמעלה אינו קשה ונהנה וכן יבואו להחליף גם במקומות אחרים, וכן הרי עור הרגל שייך בהעלאה במה שמלביש עליו והוא בכלל שעטנז לא יעלה עליך, אלא צ"ל שהפי' של מנעל (של כלאים שכתב) הרמב"ם הוא עפ"י מה שנא' במשנה בכלאים, שאין בו משום כלאים, וכן פי' הראב"ד וכן פי' בלשם במשנה (כלאים פ"ט) על מנעל זרב, שהוא דמות מנעל שנותנים תחת כף הרגל שהולך בה על בדים והסתות שלא יתלכלכו, ומה שאמר שאין לו עקב היינו שאין לו עור קשה כמנעלים שלנו והוא כערדלאין, עשוי להיות בתוך המנעלים כדי לילך על הכרים והכסתות, ואסור ללבוש אנפילאות [גרביים] של צמר על של פשתן אבל לכרוך ברגליו בבד פשתן תחת אנפלאות של צמר מותר, ובירושלמי משמע שאסור ללבוש בתי שוקיים של פשתן תחת בתי שוקיים של צמר משום שא"א לפשוט בלי עליונים שחשובים כתכופים זה לזה ב' תכיפות ויותר.

ללבוש בגד צמר על חלוק פשתן

והנה בשו"ת הרשב"א (ח"ג סי' רכו) כתב, האם אסור ללבוש בגד של צמר על חלוק של פשתן משום חשש כלאים אא"כ מפסיק בגד ביניהם שאינו של צמר או פשתן, והוכיח כן מהירושלמי הנ"ל, והביא ראיה מרבינו יונה כשהיה לבוש בגד צמר על חלוקו לא היה מהדק את החגורה כדי שלא לחבר זא"ז.

והביא, שנהגו שאם כל אחד בפני עצמו מותר, וכן בכפיפה אחת מותר כמו שמצינו במשנה בכלאים, שתכיפה אחת אין בה חבור ואין בה משום כלאים, ודוקא כששזר את שני הראשים, ומכאן למדו לקשר העליון בציצית שהוא מדאורייתא שהרי התירו כלאים בציצית, ואם מותר מדאורייתא מדוע צריך פסוק להתיר, ומה שהביא ראיה מהירושלמי, כשתכפן שתי תכיפות וכשקשר בחגורה של צמר, הרי מבואר שאפי' שאינם מהודקים כ"כ מ"מ אם אינו יכול להסיר את הבגד עד שיסיר את העליון אסור.

החיבור בכלאים ע"י תפירה

ובתוספתא (כלאים פרק ה) מצינו, שחלוק של צמר שנפרם ופירפו בחוט של פשתן ושל פשתן שנפרם ופירפו בחוט של צמר, אם תופרן אסורים משום כלאים, ויוצאין בהם בשבת, לובש אדם שתי חלוקות זו על גב זו אע"פ שפודנתו חגורה עליו וכו' מטפחות הידים ומטפחות ספרים ומטפחות ספוג אין בהם משום כלאים, ורבי אליעזר אוסר דברי ר"מ, ר"י אומר שר"א אוסר וחכמים מתירים, ובמטלית של רטיה שאין אסור משום כלאים.

ברא"ש (נדה פ"ט, סי' כד) הביא נוסח אחר בלשון התוספתא, שחלוק של צמר שנפרם פורפו (כן הביאו בטיו"ד סי' ש) בחוט של פשתן, ואם תפרו אסור משום כלאים, וכן כתב הרמב"ם (פ"י הל' כלאים ה"י-יא) בגד צמר שנפרם מתר לפרף אותו בחוטי פשתן וקושר אבל לא יתפור, לובש אדם בגדי צמר ובגד פשתן וחוגר עליהם מבחוץ ובלבד שלא יכרך את המשיחה ויקשר בה בין כתפיו, וכ"כ בראבי"ה בשם ר"ת, דלא כמו שמבואר בדברי התוספתא שקשר הוא חיבור לענין כלאים.

וכתב בכסף משנה, וכתב ר"ח שנשנית בטעות דקשר הוי חיבור לענין כלאים והרא"ש כתב דנ"ל לא קשיא שמדובר שחיבר שני ראשי הקרעים וכרך החוט סביב וקשרם יחד שאינו חיבור, ויש מי שאומר שלא נאסר בקושר אלא בקושר קשר של קיימא, ומדברי הרשב"א נראה שאפילו קושר קשר של קיימא מותר ולא נאסר אלא במחברם עם המשיחה בשתי תכיפות.

אם יכול לחבר שלא ע"י תפירה

בתרומת הדשן (חלק א' סי' רצו) כתב לדון במי שיש לו בגד או מעיל שעשוין מפשתן ורוצה לחבר בה שרוולים מצמר על ידי שקושר ארבעה או חמשה פעמים סביב הזרוע אם יש בו משום כלאים, שיש לחלק אם נעשו קשרים רפויים בתוך הנקבים שיוכל לפרקם באצבעותיו שאי"ז חיבור, ואפי שהם מחוברים בהם תמיד ואינו מפרקם בלבישה, ולענין כלאים גם קשר הוא חיבור, באופן זה אינו חיבור כמו שמוכח ביבמות שקשר עניבה אינו קשירה, ומה שנא' במשכן 'והבאת את הקרסים בלולאות וחברת את האהל וגו' שנקרא חיבור ע"י קרסים, היינו שהיו עשויים באופן שלא ישמטו כלל אלא ע"י מעשה כגון שהיו ראשי הקרס כפופים, וכן כאן אם יתפור באופן שלא יוכל להוציא בקלות נחשב חיבור גמור.

בחוות יאיר (סי' קעג) הביא את דברי הרמב"ם שכיון שהתחבר הצמר עם הפשתן צד חיבור בעולם שנא' צמר ופשתן יחדו מ"מ כיון שנתאחד אסור, ומבואר שבכל אופן שהחיבור והדיבוק צמר ופשתן הוא חזק שא"א בקלות להפרידן וליטול את התחתון עד שיטול את העליון תחילה אפי' בלא תפירה רק בקשירה אסור, ותלוי אם יכול להפרידן בקלות, ולכך בבגד צמר שנפרם אם אינו יכול להוציא את ראשי הקרעים מהפריפה שפרף אסור לפרפו בחוטי פשתן, הרי שיש איסור גמור הוא מה שמחברין יחד בית צוואר [צווארון] פשתן במלבוש צמר במחט דאפי' לפי שעה הרי מעבירים המחט כמו בשתי תכיפות דאל"כ אינו עומד כלל, ואין בו היתר.

וכל הראשונים פירשו בבגד שאבד בו כלאים, דהיינו שאבד חוט של פשתן בבגד של צמר, או להפך, ובערוך לנר (נדה סא, ב) חקר מה דינו אם אבד בבגד חוט של כלאים ממש, שכבר נאסר מקודם, אם הוא בטל ברוב, ואין ספק שאין הבדל לענין דינא, והבגד אסור, ובמאירי בע"ז כתב בשם התוספות, שאין בשעטנז בטול מפני שהבגד שיש בו כלאים בראשו האחד אף ראשו האחר אסור להתחמם בו אעפ"י שבוודאי אין שם כלאים, לכך אין כאן דין בטול שהרי הכל אסור, וכ"ש שאם אבד חוט של כלאים בבגד שכל הבגד אסור.

מזרנים עניבות ומדביק כלאים

בשו"ת הלכות קטנות כתב לדון אם המדבק כלאים עובר על איסור כיון שלא תפרן, ותי' שכשם שהמדבק ניירות בשבת חייב  משום תופר גם לגבי כלאים יחשב כתופר, שכן מצינו במשנה בכלאים (פ"ט מ"ד) לדמות דין כלאים לשבת לגבי התופר שתי תפירות שחייב משום כלאים ושבת.

ובשבט הלוי (ח"ח סי' רלח) כתב לגבי לתת הכשר על מפעל לייצור מזרנים ויתכן שיש כלאים בתוך המזרן באופן שאין גופו נוגע בכלאים, כתב שיש בזה ג' חששות מדרבנן, שמדאורייתא אסור רק דרך לביש מדין לא יעלה עליך ומדרבנן אסרו גם להציעו תחתיו ולא גזרו באופן שאין בשרו נוגע בכלאים, וכן באיסור חשש לבדים הוא רק מדרבנן, ועוד שאין ברור שיש בתוכו חוטים של צמר ופשתן אלא שיש בזה תערובת של חוטים ולפעמים מתערבים גם חוטים של צמר ופשתן, הרי צריך שיהיה ניכר ממש שלמראית העין יהיו ניכרים, ולכך נקט שאין מקום להחמיר בזה.

ובאבני ישפה (ח"א סי' ריז) כתב לדון, אם יש איסור שעטנז בעניבה שאין תכלית הלבישה לחימום אלא לקישוט, שהרי כתב הרמב"ם (פ"ט הל' כלאים ה"י) שאין איסור כלאים אלא בבגדים שהם דרך חימום, כגון הכתונת והמצנפת המכנסיים והאבנט והשמלה ובגדים שמחפים בהם את השוקיים ואת הידיים וכיו"ב אבל צלצולים קטנים שעושים אותם העם בבית היד שלהם לצרור בהם מעות או תבלין וסמרטוט שמניחים על רטיה וכיו"ב הרי אלו מותרים אע"פ שבשרו נוגע בהם שאין דרך חימום בכך, וכתב הכסף משנה שכן מוכח בגמ' בביצה.

והנה במשנה בכלאים (פ"ט מ"ג) מבואר, שמטפחות הספרים אסורות משום כלאים, וכ' השו"ע (יו"ד שא, י) דהיינו מטפחות שמסתפרים בהם אם יש להם פתח לראש שלובשים אותם דרך לבישה אסור משום כלאים, וכתב הט"ז (סק"י) שאפי' שהוא רק בכדי שלא יהיה לכלוך כיון שיש לה בית ראש הרי יש עליה שם מלבוש, ומבואר שאין תלוי אם זה מחמם אלא כיון שהוא מלבוש לגוף אסור בכלאים, ולפי"ד מה שנאמר שצריך בדרך חימום היינו בדברים שאין עליהם שם מלבוש, והיה מקום לאסור כמו במטפחות הידים ומותר באופן שאין דרך חימום, ולפי"ז מה שנקט הרמב"ם לאסור אבנט אפי' שאין דרך חימום בכך כיון שנועד רק לחגורו, רק שמ"מ יש עליו שם בגד וזה דרך לבישתו אסור משום כלאים, או שמדובר באבנט שנועד לחמם, וא"כ לענין עניבה כיון שעוטפים בו את הצואר אפי' שעיקרו לנוי הרי"ז בגד וזה דרך לבישתו, וכן מה שהוא עשוי לנוי הרי הוא בגד גם אם אינו לחימום.

בשו"ת מנחת יצחק (ח"י סי' צט) כתב לדון לגבי עטרות ששמים בטלית של מצוה, ופעמים שמוצאים בהם חוט של פשתן בתוך חוטי הכסף, שאם ידוע שיש שם חוטים של פשתן ודאי שאסור משום כלאים, ובמקום שלא נעשה מפשתן ורק חושש אם התערב בו פשתן אין לחוש בזה, וכתב לדון איך שייך לחבר לטלית באופן שלא יהיה חיבור לכלאים, שיש לחברם באופן שיכול לנתקם בקלות [כגון ע"י תיק-תק] שאי"ז חשוב חיבור לענין כלאים, וכתב שראוי לעשות כן ואין לפרסם הדבר שלא להוציא לעז על צדיקים שלא עשו כן.

בטעם איסור כלאים

בספר החינוך (מצוה סב) כתב, שצוה כל אחד לפעל פעלו למינהו, כמו שכתוב בפרשת בראשית (א יב) למינהו על הנבראים, וגם על כל אחד ואחד המשיל כח מלמעלה להכריחו על מעשהו, כמו שאמרו (בראשית רבה ו) אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, שאומר לו גדל, ומלבד פעלתם שעושה כל אחד ואחד בטבעו יש להם פעלה אחרת, בהתערב מין מהם עם מין אחר, ובמלאכת התערבת יש בה צדדין שלא הרשו בני אדם להשתמש בהן, כי יודע אלקים שסוף המעשה היצא לבני אדם באותן צדדין רע להן, ומפני זה מנעם מהם.

ברש"י כתב 'את חקתי תשמרו ואלו הן בהמתך לא תרביע כלאים וגו', חקים אלו גזרת מלך שאין טעם לדבר.

וברמב"ן כתב, שהטעם בכלאים כי השם ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך, והמרכיב שני מינין משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות, ומוסיף בטעם הכלאים כי הוא שלא לערבב הכחות המגדלים הצמחים להיות יונקים זה מזה ממה שאמרו בבראשית רבה (בראשית רבה י, ו) אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע ומכה אותו ואומר לו גדל הדא הוא דכתיב (איוב לח לג) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ והנה המרכיב כלאים או זורען בכדי שינקו זה מזה מבטל חקות שמים ולכך אמר בהם את חקותי תשמורו כי הם חקות שמים וכך אמר רבי חנינא משום רבי פנחס משום חקים שחקקתי בהם את עולמי (ירושלמי כלאים פ"א ה"ז) וכבר כתבתי בסדר בראשית (א כו) שהצמחים כולם יסודותם בעליונים ומשם צוה להם השם את הברכה חיים עד העולם והנה המערב כלאים מכחיש ומערב מעשה בראשית.

לתגובות והארות: pilpul613@gmail.com

בפעילות משותפת של שב"כ וכוחות המשטרה, עצרו בלשי היחידה ללוחמה בפשיעה במרחב שרון ולוחמי יס"מ שרון את אדם סרסור, בן 28, תושב כפר קאסם, בחשד לפעילות טרור בהשראת ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" (דאע״ש).

בחקירתו בשב"כ וביל"פ שרון עלה כי הנאשם, צרך תכני טרור של דאע״ש ברשתות החברתיות ואף יצר קשר עם פעיל טרור המזוהה עם הארגון.

עוד עלה בחקירה כי הנאשם נשבע אמונים לארגון הטרור דאע״ש, ראה עצמו כחבר בארגון ואף החזיק בפרטים המזוהים עם ארגון הטרור, שנתפסו במסגרת מעצרו, תוך שהוא מפיץ את התכנים שלהם לקבוצת אנשים בעירו.

בנוסף, ניסה הנאשם פעמיים להגיע ולחבור לארגון דאע"ש בסוריה לאחר שנחת בתורכיה, אך נכשל.

בתום החקירה שנוהלה בשיתוף שירות הביטחון הכללי והיחידה ללוחמה בפשיעה (יל"פ) במרחב שרון, יוגש נגדו היום כתב אישום בגין המיוחס לו.