חודש: יוני 2025

למעלה משבוע לאחר הפגיעה הישירה ממנה סבל מבנה בית הספר "גשרים", מוסד בו לומדות 150 בנות עם מוגבלות שכלית התפתחותית, המופעל על ידי ארגון אהל שרה, נכנסו לראשונה למקום חיילי יחידת חילוץ והצלה של פיקוד העורף, כשהם מצויידים בקסדות וציוד הגנה מלא.

עד לכניסת החיילים, לא התאפשרה כניסה לאף גורם לתוך המבנה, גם לא להנהלת בית הספר, שניסתה להיכנס כדי לאמוד את הנזק, למבנה, לכיתות, לציוד, לחדרי הספח ולרכוש התלמידות.

מדובר בכניסה ראשונה למתחם מאז יום התקיפה האיראנית, וזאת לאחר סגירה מוחלטת מחשש לקריסות נוספות. הכניסה בוצעה לצורך תרגיל ייעודי של היחידה, אך לראשונה יכלה הנהלת הארגון לצפות מקרוב בממדי החורבן שנגרם.

מתוך התיעוד עולה תמונה קשה: כיתות שלמות שהתמוטטו, תקרות שקרסו, חדרי ספח מושקעים שהפכו לרסיסים, ציוד טיפולי וייעודי שהתפזר לרסיסים, קירות מנופצים, ומתחם שלם שנותר מיותם והרוס. המקום שפעל במשך שנים כמוקד חינוכי-טיפולי ל־150 תלמידות, אינו ראוי עוד לשימוש.

הנהלת אהל שרה, פועלת בימים אלו לאיתור חלופה זמנית, שתאפשר את חזרת התלמידות עם הצרכים המיוחדים ללימודים ולמסגרת שהייתה עבורן עוגן יציב ויומיומי.

מנהלת בית הספר "גשרים", הגב' יהודית שטיינמץ, אמרה בכאב: "קשה לתאר את התחושות כשאת רואה את המקום שאת חיה בו יום־יום, חרב. כל ציור של ילדה, כל שולחן, כל פינה שנבנתה באהבה, נעלמו ברגע. אבל אנחנו לא נשברים. בעז"ה נבנה מקום חדש, בטוח יותר, עם מרחבים מתקדמים וראויים באמת למה שהילדות האלו צריכות. כי הן, לא פחות מכל אחת אחרת, זכאיות ללמוד בכבוד ובשמחה."

מנהלת ארגון אהל שרה, הגב' מלכה וינברג, הוסיפה: "מהרגע שבו התבשרנו על הפגיעה, היינו בהלם מוחלט. עמדנו על ההריסות, וכשרצינו להיכנס פנימה כדי לבדוק את היקף הנזק, מנעה מאיתנו הכניסה לתוך המבנה. כעת ראינו את התמונות, אנחנו מעכלים את עוצמת האובדן והנזק, לאחר השקעה של שנים ומאות אלפי שקלים. למרות הכאב והדאגה, בלב פנימה, אנחנו כבר רואות את העתיד. את האולמות החדשים, את החדרים שמצוידים בטכנולוגיה חינוכית מתקדמת, את החיוך של הילדות כשייכנסו למקום משודרג ובטוח. כרגע אנחנו עסוקים במציאת פתרון דחוף ל-150 בנות שזקוקות ליציבות יותר מכל".

הממשלה אישרה היום (רביעי) את הצעת שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, לקבוע את מתווה הניהול של בית הכנסת תפארת ישראל (ר' ניסן בק שול), לפיה החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי ינהלו יחד את פעילות המקום. זאת לאחר מספר פעמים שההצעה נדחתה בישיבת הממשלה, בשל התנגדות מפלגת הציונית הדתית למתווה, אבל המתווה אושר בתמיכת ראש הממשלה וסגנו יריב לוין.

בהחלטה נאמר כי לבנייתו מחדש של בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי חשיבות רבה כיוון שהוא מהווה סמל לרצף של התיישבות יהודית בירושלים, ונודעת משמעות לשיקום בית הכנסת שהיה אחד מסמלי היישוב היהודי בירושלים לפני קום המדינה.

בית הכנסת תפארת ישראל הוא נכס שיפעל ואשר צפוי למשוך אליו מתפללים ומבקרים רבים, והממשלה משקיעה בו תקציבים רבים לאורך שמונה השנים האחרונות.

האגף המקצועי במשרד ירושלים ומסורת ישראל אשר בחן את המודל המיטבי להפעלת בית הכנסת תפארת ישראל לטובת ציבור המבקרים והמתפללים העתידי מצא כי הפעלה משותפת של בית הכנסת על ידי שני הגופים המפורטים – החברה לפיתוח הרובע היהודי והקרן למורשת הכותל – הם המתאימים למטרה זו.

החברה כאמור יישמה את החלטות הממשלה האמורות בנוגע לפרויקט הבינוי ומהווה זרוע ביצוע של הממשלה המנהלת נכסים במתחם הרובע היהודי, והקרן, כעמותה ממשלתית, שמהווה גם היא זרוע ביצוע של הממשלה, היא בעלת ניסיון עתיר ורב שנים בניהול הכותל המערבי, המהווה אתר תפילה מושך קהל רב במרחב המדובר.

מודל הניהול המשותף של שני הגופים מתקיים כיום בבית כנסת החורבה, ולאחר בחינה, נמצא כי מודל זה, בו כל צד מביא את המומחיות שלו הוא המודל הנכון.

לאחרונה הנחה שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, להעביר במסגרת תוכנית החומש לחיזוק ומיצוב מרחב אגן העיר העתיקה בירושלים, 17 מיליון שקלים נוספים לבנייה המשוחזרת של בית הכנסת תפארת ישראל (ר' ניסן בק שול), שנהרס על ידי הירדנים במלחמת השחרור – מתוך מטרה להביא להשלמתו בקרוב.

השר פרוש סייר לאחרונה מספר פעמים במתחם העבודות לשחזור בית הכנסת תפארת ישראל, בכדי לעמוד מקרוב על קצב ההתקדמות לקראת השלמת הפרויקט ופתיחתו לקהל הרחב.

במהלך הסיורים ופגישות העבודה בנושא התעדכן השר פרוש על התקדמות העבודות והקשיים שנערמו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבות ההגבלות על כניסת עובדים פלסטינים לישראל, והנחה לאתר בהקדם כוח עבודה יהודי שישלים את העבודות – כפי שאכן בוצע.

שר ירושלים ומסורת ישראל, הממונה על החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, הנחה להאיץ את העבודות בכדי להשלים את הפרויקט בהקדם האפשרי. על פי ההערכות, היעד להשלמת הפרויקט עומד על מספר חודשים, בציפייה כי כבר בחג סוכות תשפ"ה, נזכה להתפלל במקום, לאחר ביאת משיח צדקנו.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "ההחלטה היום היא נדבך נוסף בעבודה שלנו במשרד ירושלים ומסורת ישראל לקראת השלמת השחזור של בית הכנסת תפארת ישראל ופתיחתו לקהל הרחב. פרויקט שחזור בית הכנסת 'תפארת ישראל' הינו פרויקט בעל חשיבות היסטורית ומרגשת כל מי שירושלים פועמת בליבו".

בישיבת הממשלה שהתקיימה בשבוע שעבר, העלה סגן השר אורי מקלב את הסוגיה החמורה של אי-הגעת התרעות החירום לציבור החרדי. לדבריו, ציבור רחב שאינו עושה שימוש באמצעים דיגיטליים – כדוגמת טלפונים חכמים ואפליקציות תקשורת – אינו מקבל את התרעות פיקוד העורף בזמן אמת.

"פניות רבות שהגיעו אל לשכתי מראשי רשויות ואזרחים חרדים מלמדות על בעיה עמוקה ומתמשכת", אמר סגן השר מקלב. "מדובר בפיקוח נפש. הציבור החרדי מנותק ממערכות ההתרעה, ויש לפעול בדחיפות כדי לתקן את המחדל".

סגן השר הדגיש כי הרשות החרדית במשרד ראש הממשלה כבר גיבשה והציגה פתרונות מותאמים לצרכי המגזר החרדי, אך עד כה נרשמה התעלמות מצד הגורמים האחראיים בפיקוד העורף.

בעקבות פנייתו של סגן השר, ראש הממשלה הנחה את שר הביטחון והגורמים הרלוונטיים לבחון את הסוגיה ולהציג פתרונות שיבטיחו את הגעת התרעות החירום גם לאוכלוסיות שאינן מחוברות לאמצעים דיגיטליים, ובפרט לציבור החרדי.

המערכה האחרונה עם ישראל הותירה את המשטר האיראני בנקודת מפנה היסטורית, שם מתעוררות שאלות מכריעות על עתידו הפוליטי. למרות שישראל נמנעה מניסיון להפיל את משטר חומיני, הרי שהדיונים על אפשרות השינוי הפנימי הולכים ותופסים תאוצה. בניתוח מעמיק שפורסם בערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשונל", נחשפים שלושה תרחישים מרכזיים להפלת שלטון חומיני במדינה.

התרחיש הראשון והסביר ביותר מצביע על אפשרות הפיכה פנים מערכתית, שבה גורמים בצבא או במשמרות המהפכה יחליטו לפעול נוכח סימני קריסת המשטר. מטרתם המוצהרת תהיה מניעת אנרכיה ושימור יציבות המדינה, תוך נטילת יוזמה להחלפת ההנהגה הנוכחית.

התרחיש השני מציג תמונה של שיבת קבוצות אופוזיציה מהגולה, בעלות תמיכה מערבית ישירה או עקיפה. בין הגורמים הפוטנציאליים נמנים הנסיך רזא פהלווי, תנועות ליברליות, ארגוני שמאל חילוניים, וקבוצות אתניות כגון הכורדים. הצלחת תרחיש זה מותנית ביצירת ואקום שלטוני ברור ובתנאים בינלאומיים ופנימיים תומכים.

התרחיש השלישי, המהווה את החלופה העממית ביותר, הוא התקוממות המונית רחבת היקף. תרחיש זה יתממש אם מוסדות השלטון יתמוטטו והמונים יצליחו לתפוס את רגע השינוי היסודי.

כל אחד מהתרחישים טומן בחובו הן הזדמנויות והן אתגרים, כאשר המשותף לכולם הוא הרצון העמוק לשינוי פוליטי מהותי במבנה השלטוני האיראני.

נתוני חברת שבא, מנהלת ומפתחת של מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שנרשם היום, יום רביעי ה-25 ביוני 2025, זינוק חד בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי, זאת לנוכח הסרת המגבלות של פיקוד העורף והחזרת המשק לשגרת פעילות.

בין השעות 8:00 עד 14:00 נרשמו במערכות שב״א הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף כולל של 848.43 מיליון ש״ח. מדובר בעלייה של 47% לעומת סכום ההוצאות שנרשם ביום רביעי שעבר ה-18 ביוני 2025 שבשעות אלו היקף ההוצאות עמד על סכום של 577.11 מיליון ש״ח בלבד. ברביעי שעבר היו הגבלות על פעילות המשק.

הנתונים של היום גבוהים ב-2.3% מנתוני ההוצאות שנרשמו בשעות אלו ביום רביעי ה-11 ביוני 2025 בטרם נפתח מבצע ״עם כלביא״. לפני שבועיים, היקף ההוצאות באשראי עמד על סכום של 829.15 מיליון ש״ח.

לאחר כניסת הסכם הפסקת האש בין ישראל לאיראן, בהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, התייחס היום (רביעי) שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למגוון נושאים בראיון שקיים ברדיו "גלי ישראל". בין היתר, התייחס השר סמוטריץ' להצטרפותו של הנשיא טראמפ למערכה מול איראן, ואף שלל מכל וכל חתימה על הסכם כלשהו מול טהראן.

"אנחנו לא חושבים שנכון בכלל לחתום על הסכם כלשהו מול איראן," אמר סמוטריץ' בראיון, "זה ייתן להם לגיטימציה ויעניק להם המון כסף מהעולם." לדבריו, "מדובר במשטר ששם לו למטרה להשמיד אותנו. צריך להגביר את הסנקציות נגד איראן כמה שיותר."

לגבי הנשיא טראמפ, אמר סמוטריץ' כי "צריך להכיר את סגנונו ולהתנהל מולו כדי לרתום אותו למען האינטרסים של מדינת ישראל". עוד הוסיף השר כי "ראש הממשלה והשר דרמר הוכיחו שהם יודעים לעשות את זה בצורה מצוינת, אני מניח שראש הממשלה ייסע בימים הקרובים לוושינגטון".

בהודעה דרמטית שהופצה היום (רביעי) על ידי הבית הלבן, נחשפת הערכתה של הוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית, באשר לתוצאות התקיפה האמריקנית על מתקן הגרעין בפורדו שבאיראן.

לפי ההערכה, התקיפה שבוצעה על ידי צבא ארצות הברית גרמה "פגיעה הרסנית בתשתיות הקריטיות" של המתקן, והביאה להשבתה מוחלטת של פעילות העשרת האורניום במקום.

בהודעה הרשמית שפורסמה כעת באופן רשמי בישראל נכתב: "התקיפה ההרסנית של ארצות-הברית על פורדו הרסה את התשתית הקריטית של האתר והפכה את מתקן ההעשרה לבלתי-שמיש. אנו מעריכים שהתקיפות האמריקניות על מתקני הגרעין של איראן, בשילוב עם התקיפות הישראליות על מרכיבים אחרים בתכנית הגרעין הצבאית של איראן, הסיגו לאחור את יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני בשנים רבות".

בוועדה לאנרגיה אטומית מוסיפים ומבהירים כי "הישג זה יישמר אם איראן לא תקבל גישה לחומר גרעיני".

היום (רביעי) חוו אזרחים רבים בישראל רגע של בלבול וחשש, כאשר קיבלו התרעה חריגה בטלפונים הניידים מפיקוד העורף. ההודעה, שכללה את המילה היחידה "בדיקה", נשלחה יממה בלבד לאחר כניסת הפסקת האש עם איראן לתוקף, מה שעורר תהיות ואי וודאות בקרב הציבור.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי מדובר בתקלה טכנית שהתרחשה במהלך בדיקות פנימיות שגרתיות של כשירות מערכות ההתרעה של פיקוד העורף. התקלה הובילה לשליחת ההודעה כהתרעת אמת לחלק מהמשתמשים, באופן שאינו מתוכנן.

דובר צה"ל הבהיר כי "אין חשש לאירוע ביטחוני והאירוע מתוחקר".

הפרלמנט האיראני אישר היום (רביעי) הצעת חוק דרמטית שתשעה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. כך דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית "איסנא".

באיראן הדגישו כי הצעת החוק אינה דורשת את אישור המטה לביטחון לאומי בכדי להיכנס לתוקפה – עובדה המצביעה על רצון להוציא את המהלך לפועל במהירות. עם זאת, חידוש שיתוף הפעולה עם הסוכנות בעתיד ידרוש את קיומם של שני התנאים: אישור הפרלמנט ואישרור המל"ל.

משמעות המהלך חמורה. כבר בשבוע שעבר דווח כי איראן שוקלת יציאה מן האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), המהווה את עמוד התווך של הפיקוח הבינלאומי על מתקני גרעין באמצעות סבא"א. אם איראן אכן תצא מן האמנה, היא לא תידרש עוד להסברים על פעולותיה, גם אם תחל לבנות פצצה גרעינית.

על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני חתומות 190 מדינות החברות באו"ם, ביניהן גם איראן. רק ארבע מדינות לא חתמו על האמנה מעולם: ישראל, אשר שמרה על מדיניות עמימות בנושא הגרעין, פקיסטן, הודו ודרום סודן. המדינות החתומות על האמנה מחויבות להשתמש בגרעין אך ורק למטרות אזרחיות, ולא לפיתוח נשק גרעיני. במסגרת זו, הן מאפשרות פיקוח על מתקני הגרעין שלהן באמצעות פקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

החלטת הפרלמנט האיראני, אם כן, משמעותה שאיראן לא תהיה מחויבת עוד לפיקוח הבינלאומי, ולא תצטרך לדווח על הנעשה בכורים ובמתקנים הגרעיניים שלה. מצב זה יסיר למעשה כל מגבלה על יכולתה לפתח יכולות גרעיניות צבאיות.