חודש: דצמבר 2025

חוק חדש שיזמה תנועת ש"ס עבר בקריאה סופית, ומעגן לראשונה בלוח השנה הלאומי יום מיוחד להוקרת עליית יהודי מרוקו ולהנצחת אלו שקיפחו את חייהם בדרכם לארץ. החוק, שהוגש על ידי יו"ר סיעת ש"ס ח"כ ינון אזולאי, קובע כי מדי שנה ביום כ"ג בטבת יצוין "יום עליית יהודי מרוקו".

התאריך שנבחר אינו מקרי – זהו יום טביעתה של ספינת המעפילים "אגוז" בשנת 1961. הספינה, שיצאה בחשאי מחופי מרוקו כשעל סיפונה 44 יהודים (בהם ילדים רבים) בדרכם לישראל, טבעה בים התיכון. הטרגדיה הפכה לסמל למאבק ולכמיהה של יהדות מרוקו לעלות לציון למרות הסכנות והקשיים המדיניים באותה תקופה.

החוק נועד להבטיח כי מורשתם של עולי מרוקו תונחל לדורות הבאים באמצעות שורת אירועים ממלכתיים – מושב מיוחד של המליאה המוקדש לנושא, עריכת כנס מרכזי או טקס זיכרון רשמי והובלת תכנים ופעילויות חינוכיות בבתי הספר להכרת סיפורי העלייה והמורשת המפוארת של יהדות מרוקו.

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בירך על אישור החוק בסיפוק רב: "זהו יום חשוב עבור העדה המרוקאית. הגיע הזמן שמדינת ישראל תייקר את ההורים והסבים שלנו, שמסרו נפש כדי להמשיך כאן את מסורת בית אבא. החוק הזה הוא חוב מוסרי של המדינה כלפי אלו שחלמו על ירושלים ולא זכו להגיע אליה".

בית המשפט הורה הבוקר (רביעי) על שחרורו למעצר בית של מתיישב שנעצר לפני שבועיים בחשד למעורבות באירוע אלימות נגד ערבים. שחרורו מגיע לאחר מאבק משפטי עיקש שניהל ארגון "חוננו", ולאחר שבחלק מתקופת מעצרו הוטלו עליו מגבלות חריגות, בהן מניעת מפגש עם עורך דין למשך שישה ימים – כלי השמור בדרך כלל לחקירות ביטחוניות רגישות במיוחד.

האירוע שבגינו נעצר המתיישב התרחש לפני כחודשיים סמוך ליישוב מכמש. לטענת ההגנה, המתיישב הגיע למקום לאחר שקיבל דיווח על יהודים הנמצאים תחת התקפה וחש לסייע להם. מנגד, המשטרה והשב"כ חשדו כי מדובר בפגיעה יזומה בערבים וניהלו חקירה מאומצת שכללה את מעצרו הממושך.

עו"ד שלום בן שבת, שייצג את המתיישב מטעם ארגון "חוננו", תקף בחריפות את התנהלות רשויות הביטחון בתיק. לדבריו, השימוש בסטנדרטים דרקוניים כמו מניעת מפגש עם עו"ד היה בלתי מוצדק מלכתחילה, שכן חומר הראיות לא ביסס אשמה ממשית. "זהו מעצר שווא נוסף. חבל שמשטרת ישראל והשב״כ מכלים את משאביהם בתיקים שעננת הרדיפה כנגד המתיישבים באה לידי ביטוי בכל צעד ושעל. היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שאין היתכנות לביסוס אשמה".

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, השתתף היום (רביעי) בכנס "המפקד המאמן" של זרוע היבשה, לצדו של מפקד הזרוע, אלוף נדב לוטן. הכנס, בו השתתפו מפקדים מדרגת סגן-אלוף ומעלה, סימן את תחילתו של תהליך רחב בצה"ל לחזרה לכשירות מלאה והטמעת הלקחים המבצעיים שנלמדו בשנתיים האחרונות של המלחמה.

בנאומו הציב הרמטכ"ל את שנת 2026 כשנת המפנה בכל הנוגע ליישום תחקירי המלחמה. "אנחנו פועלים להטמעת לקחי התחקירים מתוך נכונות לשפר ולחזק את יסודות הצבא", אמר זמיר. לדבריו, צה"ל עובר משלב הלחימה העצימה לשלב של ביצור היכולות והתאמת תורת הלחימה לאיומים החדשים שנחשפו במהלך המערכה.

הרמטכ"ל זמיר על המשמעת המבצעית: "אנחנו מחויבים לשמור על המשמעת כחלק מיסודות צה"ל. היו לצערנו מקרים בהם שילמנו בדם חיילינו עקב בעיות משמעת. מי שקובע את המשמעת זה המפקד, המשמעת הינה חלק מכשירות היחידה ואני דורש מכם לעסוק בכך. זו חלק מהאחריות הפיקודית של כולנו".

ועדת החינוך בראשות ח"כ צבי סוכות חידשה היום (ד') את הדיונים בהצעת חוק רשות העתיקות כחלק מהכנתה לקריאה ראשונה.

בעקבות הדיונים הקודמים, האחרון שבהם לפני כשמונה חודשים, עלה על שולחן הוועדה נוסח שמטרתו לקבוע אחריות ישירה של מדינת ישראל לטיפול בעתיקות ובאתרי מורשת וארכיאולוגיה ביהודה והשומרון, ולאכיפתם של חיקוקים שנועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה בהם, ובכלל זה שמירה, שימור, פיתוח והצלה של עתיקות ואתרים, בהתחשב בהיבטים הייחודיים להם ביהודה והשומרון. התקציב השנתי למימון הרשות שתקום לא יפחת מ- 30 מלש"ח.

בדיון שהתקיים בהשתתפות שר המורשת עמיחי אליהו, התעמת יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, עם נציגי עמותת "עמק שווה" וסטודנטים המזוהים עם ארגונים אנטי-ציוניים.

ח"כ סוכות תקף בחריפות את דברי נציגי העמותה ואמר כי מדובר ב"צביעות חסרת תקדים". לדבריו, מנכ״ל עמותת "עמק שווה" השווה בעבר את החפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד למנהרות חמאס ואף טען כי הן מסוכנות יותר – אמירה שח"כ סוכות הגדיר כ"מקוממת ומנותקת מכל היגיון. "ארכאולוגיה בכלל לא מעניינת אתכם, אלא המלחמה במדינת ישראל".

לדבריו, ועדת החינוך בראשותו תמשיך לפעול לחיזוק שימור העתיקות והנכסים ההיסטוריים של העם היהודי, ולא תאפשר לארגונים קיצוניים להפוך את הכנסת לזירת תעמולה פוליטית במסווה של שיח מקצועי.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיע היום (רביעי) לכפר תראבין א-סאנה בפעם השלישית בתוך שבוע אחד בלבד. ביקורו של השר נערך בצל אירוע פלילי-לאומני חמור בתחנת הדלק בלהבים, שם הוצתו רכבים במה שנראה, לפי הערכת המשטרה, כפעולת "תג מחיר" של גורמים עבריינים בתגובה ללחץ המשטרתי הכבד המופעל על הכפר בימים האחרונים.

השר התייחס ישירות לאירועים בלהבים והבהיר כי ניסיונות ההרתעה של הפורעים לא יצלחו. "הערכת המשטרה היא שמדובר בפעילות תג מחיר בעניין המבצע שלנו כאן בתראבין ובנגב בכלל", אמר בן גביר.

הוא פנה ישירות למבצעי הירי וההצתות: "האופציה שלכם היא או להרים דגל לבן, או להרים דגל לבן. אני לא מתכוון למצמץ".

שנתיים לאחר האסון הכבד, חבל תקומה (עוטף עזה) מציג תמונת מצב של התאוששות יוצאת דופן וצמיחה דמוגרפית ממשית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המעודכנים לסוף שנת 2025, אוכלוסיית החבל מונה כיום כ-65,000 תושבים – נתון גבוה יותר מהמספר שנרשם ערב מתקפת הטרור (כ-62,000).

למרות הפגיעה הפיזית והטראומה הקשה, כ-90% מתושבי החבל המקוריים כבר שבו לבתיהם. ב-8 מתוך 13 היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר, בהם נחל עוז, נירים, סופה וכרם שלום, נרשמו שיעורי חזרה גבוהים במיוחד לצד קליטת משפחות חדשות.

עם זאת, תהליך השיקום עדיין בעיצומו עבור חמש קהילות שבתיהן נהרסו כמעט כליל – בארי, כפר עזה, ניר עוז, כיסופים וחולית – אשר ממשיכות להתגורר בשלב זה במתחמי מגורים קהילתיים זמניים עד להשלמת בניית הקבע.

מנהלת תקומה, הפועלת תחת "חוק תקומה" שנחקק באפריל 2025 כדי להאיץ הליכים בירוקרטיים, דיווחה על מימוש תקציבי של 3.7 מיליארד ש"ח בשנה החולפת.

הצמיחה שנרשמה השנה היא רק הצעד הראשון בתוכנית האסטרטגית של המנהלת. במהלך 2025 הושקעו מאמצים כבירים בעידוד הגעת צעירים, כאשר למעלה מ-1,000 סטודנטים וחברי מכינות וגרעיני נח"ל קבעו את ביתם בחבל.

המטרה הרשמית שהוגדרה היא להכפיל את אוכלוסיית האזור ל-120 אלף תושבים בתוך עשור מהמלחמה (עד שנת 2033), תוך הפיכת החבל למרכז טכנולוגי וחקלאי מתקדם.

המתיחות הביטחונית בנגב עלתה הלילה (רביעי) מדרגה, כאשר חמישה כלי רכב הוצתו בחניון ביישוב להבים, הסמוך לרהט וליישוב תראבין. על פי קביעת המשטרה, מדובר בפעולת "תג מחיר" מצד גורמים מהפזורה הבדואית, שבוצעה כנקמה על מבצע רחב היקף לאיסוף נשק לא חוקי שהחל השבוע ביישוב תראבין.

צוותי כבאות והצלה שהוזעקו לזירה עם קבלת הדיווח נאלצו להיאבק בלהבות שאחזו בחמש המכוניות. לוחמי האש פעלו במהירות לכיבוי מוקדי הבעירה ובכך הצליחו למנוע את התפשטות האש לעשרות כלי רכב נוספים שחחנו במקום ולסביבת המגורים הסמוכה. האירוע הסתיים בנזק כבד לרכוש, אך ללא נפגעים בנפש.

במשטרה רואים את האירוע בחומרה רבה ומגדירים אותו כניסיון להרתעת כוחות האכיפה. גורם משטרתי בכיר הבהיר הבוקר כי המבצעים ביישובי הפזורה יימשכו ואף יוגברו למרות ניסיונות הפגיעה ברכוש אזרחי. "הכללים השתנו, הם כנראה לא מבינים שלא יפחידו אותנו. בעקבות האירוע הזה רק נחריף את הצעדים שלנו בשטח", מסר הגורם.

חוקרי הצתות וזיהוי פלילי פתחו בחקירת הנסיבות ואוספים ממצאים מהזירה, כולל סריקת מצלמות אבטחה ביישוב ובצירי הגישה אליו, במטרה להתחקות אחר המציתים שנמלטו מהמקום.

המחאה העממית באיראן ממשיכה להתרחב ומציינת הבוקר (רביעי) ארבעה ימי הפגנות רצופים, תוך שהיא סוחפת אליה קהלים חדשים ומשפיעים. אתמול קיבלו האירועים מפנה משמעותי כאשר אלפי סטודנטים באוניברסיטאות המובילות, בעיקר בבירה טהראן, הצטרפו למחאה שהחלה בראשית השבוע על ידי סוחרי הבזאר ובעלי החנויות. במקביל, גם איגודי נהגי המשאיות – הנחשבים לאחד הסקטורים החיוניים והכוחניים ביותר במשק האיראני – הודיעו על הצטרפותם למאבק.

תיעודים נרחבים המופצים ברשתות החברתיות מציגים הפגנות המוניות בקמפוסים ובמרכזי הערים, על רקע שפל כלכלי היסטורי וצניחה חסרת תקדים בערך הריאל האיראני. המוחים יוצאים נגד יוקר המחיה המאמיר, משברי המים והאנרגיה המחריפים, והשפעתן הקשה של הסנקציות הבינלאומיות על חיי היומיום. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, ניסה בימים האחרונים לפתוח בשיח עם המפגינים ולהרגיע את השטח, אך לפי שעה נראה כי ניסיונות ההידברות נחלו כישלון חרוץ.

בירושלים עוקבים בדריכות אחר האירועים בטהראן. במערכת הביטחון לא פוסלים את האפשרות כי המשטר האיראני, שמוצא עצמו תחת לחץ פנימי כבד, ינסה לייצר פרובוקציה או להסיט את הלהבות לעבר גורם חיצוני. החשש העיקרי הוא מפני ניסיון איראני לייצר הסלמה ביטחונית מול ישראל כדי לאחד את השורות מבית תחת אמתלה של "איום חיצוני".

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל היום (רביעי) החלטה דרמטית והוציא צו על תנאי וצו ביניים המקפיאים את עבודת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על מרבית הדוחות המרכזיים הנוגעים למחדלי צה"ל וגופי הביטחון בטבח 7 באוקטובר.

המשמעות המיידית של הצווים היא העברת נטל ההוכחה למשרד המבקר, שיידרש כעת להצדיק משפטית את סמכותו לעסוק בנושאים אלו בעת הזו.

בהחלטתם, דורשים השופטים מאנגלמן לנמק מדוע לקח לעצמו סמכות רחבה כל כך לדון בנושאים המצויים בלב האסטרטגיה והמדיניות הביטחונית, וכיצד בכוונתו להבטיח את זכויות המבוקרים בכל הנוגע להטלת אחריות אישית. בג"ץ העלה תהיות לגבי יכולתו של המבקר לקיים בירור מעמיק בנושאים כה מורכבים מבלי לפגוע בזכויות היסוד של המשרתים והדרג המדיני.

הנושאים שבהם הוקפאה עבודת המבקר: לוחמה כלכלית בטרור, בדגש על חמאס והכספים שהועברו לארגון; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7 באוקטובר; מהלכי האירועים ביום הטבח בדרג המדיני, במשטרה ובשב"כ; פסטיבל הנובה; ההגנה על המרחב האזרחי וערים בדרום; ההסברה הממשלתית, הטיפול בחללים אזרחים והגנת הגבול ברצועה.

החלטת בג"ץ מגיעה לאחר חודשים של התנצחות משפטית בין מערכת הביטחון למשרד המבקר, כאשר בצה"ל ובשב"כ טענו כי חקירת המבקר בעת מלחמה פוגעת ביכולת המבצעית ומסיטה קשב ניהולי קריטי. מנגד, המבקר אנגלמן עמד על כך שחובתו הציבורית היא לחקור את המחדלים ללא דיחוי.

שר המשפטים, יריב לוין, הורה הבוקר (רביעי) למנהל בתי המשפט לבטל לאלתר כנס שתוכנן להתקיים בין כותלי בית המשפט העליון. לטענת השר, רשימת הדוברים והתכנים שנבחרו לכנס משקפים "אג'נדות פוליטיות אישיות" ומדירים חלקים נרחבים מהציבור הישראלי

במכתב חריף ששלח למנהל בתי המשפט, תקף לוין את התנהלות המוסד וטען כי מדובר בשימוש פסול במשאבי ציבור לטובת קידום עמדות פוליטיות חד-צדדיות. "מדובר בהפיכת בית המשפט העליון לסניף פעיל של השמאל הרדיקלי גם מחוץ לאולמות הדיונים", כתב השר והוסיף כי על השופטים להימנע מפעילות שכזו המכרסמת באמון הציבור במערכת המשפט.

החלטת השר מגיעה על רקע המתיחות המתמשכת בין הדרג המדיני להנהלת בתי המשפט, ובפרט מול שופטי העליון. לוין הדגיש במכתבו כי המוסד השיפוטי הבכיר ביותר במדינה אינו אמור לשמש כפלטפורמה להפצת תפיסות עולם ממחנה פוליטי אחד, תוך התעלמות מוחלטת מעמדות המיוצגות על ידי ציבורים אחרים בישראל.

צעד דרמטי בדרך לשיבה לצפון השומרון: מועצת התכנון העליונה (מת"ע) במנהל האזרחי תאשר הבוקר (רביעי) להפקדה את תוכנית המתאר החדשה להקמתו מחדש של היישוב שא-נור. התוכנית, הכוללת בנייה של 126 יחידות דיור, מהווה את הבסיס החוקי והתכנוני לעלייה מוסדרת של משפחות למקום, לראשונה מאז גורשו תושביו לפני כ-20 שנה.

האישור היום הוא פרי מאבק ממושך של ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן – שגורש בעצמו מהיישוב בשנת 2005 – יחד עם גרעיני "שא-נור" ו"חומש". על פי לוחות הזמנים המתוכננים, התוכנית צפויה להיכנס לתוקף סופי בתוך כחודשיים, אז יוכלו המשפחות לעלות לקרקע באופן חוקי ובתמיכה תקציבית מלאה של המדינה.

במהלך סיור מקצועי שערכו אתמול בשטח, הביעו השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ויוסי דגן התרגשות רבה. השניים, שהיו ממקימי תנועת "חומש תחילה" והובילו את המאבק הציבורי לביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, נראו מתחבקים בדמעות במהלך הסקירה המקצועית של פרטי התוכנית.

"אנחנו מוחקים את חרפת הגירוש מצפון השומרון ומיישבים את ארץ ישראל מחדש", הצהיר השר סמוטריץ'. הוא הודה בדבריו לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולדרגי צה"ל על שיתוף הפעולה הביטחוני והמבצעי המלווה את המהלך.

ראש המועצה יוסי דגן הגדיר את היום כרגע של תיקון היסטורי: "20 שנה אנחנו נלחמים, חולמים ונאבקים כדי לתקן את האיוולת והפשע של הגירוש והריסת היישובים. אישור תוכנית המתאר הוא רגע ציוני ויהודי של התחלה חדשה לשא-נור ולכל צפון השומרון".

ראש עיריית ניו יורק החדש, זוהראן ממדאני, הצליח לעורר הבוקר (רביעי) סערה פוליטית ומשפטית רחבת היקף, עם הודעתו על מינויו של עו"ד רמזי קאסם לתפקיד היועץ המשפטי של העירייה והסמכות המשפטית העליונה בממשל העירוני.

הבחירה בקאסם אינה מקרית, ומביאה לקדמת הבמה דמות המזוהה עם מאבקים משפטיים רדיקליים נגד הממסד האמריקני. קאסם, פרופסור למשפטים ופעיל פרו-פלסטיני בולט, מחזיק ברזומה משפטי שמעורר התנגדות עזה בקרב הקהילה היהודית וארגוני ביטחון. הוא התפרסם כמי שייצג עצורים בבסיס גואנטנמו, ביניהם אחמד אל-דרבי, פעיל אל-קאעידה שהודה במעורבות בפיגוע במכלית נפט צרפתית מול חופי תימן ב-2002.

לאחרונה ייצג את מחמוד חליל, הסטודנט מאוניברסיטת קולומביה ששימש כאחד הדוברים והמנהיגים הבולטים של מאהלי המחאה הפרו-פלסטיניים בקמפוס, אשר הובילו לשיבושים קשים ולגילויי אנטישמיות. קאסם עומד בראש קליניקה משפטית המתמקדת בזכויות אזרח של מוסלמים בארה"ב וביקורת חריפה על מדיניות הלוחמה בטרור האמריקנית.

ראש העיר ממדאני, המזוהה עם האגף הפרוגרסיבי הקיצוני של המפלגה הדמוקרטית, הגן על המינוי בטענה כי עיריית ניו יורק זקוקה לגישה משפטית חדשה. לדבריו, ניסיונו של קאסם בהגנה על "אלו שננטשו על-ידי מערכת המשפט" הוא בדיוק מה שהעיר צריכה כדי להבטיח צדק חברתי ושוויון לכלל התושבים, כולל אלו הנמצאים בשוליים.

המינוי התקבל בזעם בקרב חברי מועצת העיר מהמרכז והימין, ובארגונים יהודיים בניו יורק. המבקרים טוענים כי העמדת אדם שייצג מחבלי אל-קאעידה בראש המערכת המשפטית של העיר הגדולה בארה"ב – המהווה מטרה מרכזית לטרור – היא "חוסר אחריות משווע". עוד הועלה חשש כי קאסם ישתמש בסמכויותיו כדי להצר את צעדי המשטרה במאבק נגד הפגנות אלימות או חקירות ביטחוניות.

צה"ל פרסם הבוקר (רביעי) את הנתונים המסכמים של הפעילות המבצעית לשנת 2025, שנה שתיזכר כאחת האינטנסיביות והגורליות בתולדות המדינה. הנתונים, המעודכנים לאמצע חודש דצמבר, משקפים לחימה רב-זירתית חסרת תקדים – מעזה ולבנון ועד לתימן ובלב איראן.

פיקוד הדרום ריכז את עיקר המאמץ עם תקיפה של כ-19,530 מטרות והשמדת כמעט 14,000 תשתיות טרור. השנה סימנה את חיסול "הדרג הפיקודי העליון" של חמאס: מוחמד סינוואר, ראש הזרוע הצבאית, חוסל. לצדו חוסלו אדריכלי הטבח: ראאד חסין סעד (ראש מטה הייצור) ומחמד שבאנה (מח"ט רפיח). בסך הכל חוסלו בגזרה 4 מח"טים, 14 מג"דים ו-53 מפקדי פלוגות.

במסגרת מבצע "עם כלביא", צה"ל הכה בעומק איראן עם תקיפת 1,500 יעדים. ההישג המודיעיני והמבצעי כלל את חיסולם של 11 מדעני גרעין וצמרת הביטחון האיראנית, בראשם הרמטכ"ל באקרי ומפקד משמרות המהפכה חסין סלאמי.

בתימן, חיל האוויר פעל במרחק אלפי קילומטרים וחיסל את צמרת השלטון החות'י, בהם ראש הממשלה והרמטכ"ל של הארגון, ב-20 תקיפות אסטרטגיות מרכזיות.

בצפון חוסלו כ-380 מחבלים, בהם רמטכ"ל חיזבאללה הית'ם עלי טבטבאא'י. הושמדו כ-210 משגרים ובוצעו תקיפות על פירים תת-קרקעיים. ביו"ש נעצרו כ-7,400 מבוקשים והוחרמו כספי טרור בסך 16.5 מיליון ש"ח. לאור האיומים המשתנים, הוקמה השנה אוגדה 96 שתכליתה הגנה על הגבול המזרחי של ישראל.

הניצחונות המבצעיים גבו מחיר דמים כבד: 821 חללים נפלו בקרבות ובנסיבות המלחמה במהלך 2025.

פיקוד העורף פעל למיגון המדינה עם הצבת 1,500 מיגוניות חדשות, בעוד אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ניפק כ-8.2 מיליון חלפים לשמירה על כשירות הכלים, שעומדת על 84%. במוקד 104 של פיקוד העורף נרשם עומס חריג עם למעלה מ-1.5 מיליון פניות מהציבור.