חודש: פברואר 2026

הפתעה בשווקים הפיננסיים: הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה היום (שני) להותיר את הריבית במשק על כנה ברמה של 4%. ההחלטה התקבלה למרות שנתוני האינפלציה האחרונים הצביעו על התמתנות משמעותית לרמה של 1.8% – עמוק בתוך יעד היציבות של הבנק (1%-3%).

ההחלטה הנוכחית עוצרת את רצף ההקלות המוניטריות שהחל בתחילת ינואר, אז הוריד הבנק את הריבית ברבע אחוז, בהמשך להורדה דומה בחודש נובמבר. נראה כי בבנק ישראל העדיפו הפעם לנקוט משנה זהירות, בעיקר בשל חוסר הוודאות הגיאופוליטית והמתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן, שעלולה להשפיע על שער החליפין ועל מחירי האנרגיה והסחורות.

בבנק ישראל מדגישים כי למרות הנתונים המעודדים בגזרת המחירים לצרכן, רמת הסיכון במשק נותרה גבוהה. הנגיד אמיר ירון אותת בדבריו כי המדיניות העתידית תיקבע בהתאם להתפתחויות הביטחוניות והשפעתן על היציבות הפיננסית, תוך שמירה על האינפלציה בתוך היעד. עבור ציבור הלווים ונוטלי המשכנתאות, משמעות ההחלטה היא כי ההחזרים החודשיים לא ירדו בשלב זה, והציפייה להקלות נוספות נדחית לעדכונים הבאים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף בתגובה: "ההחלטה של הנגיד להותיר את הריבית ברמה גבוהה היא החלטה שגויה, שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית. השקל חזק, האינפלציה נחלשת ואנחנו עמוק בתוך טווח היעד. האתגר המרכזי כיום הוא אתגר הצמיחה והצורך הוא להקל על אזרחי ישראל, על משקי הבית, על נוטלי המשכנתאות ועל העסקים הקטנים והבינוניים. האשראי חונק את המשק ומעכב התאוששות. זה הזמן לצאת לצמיחה ולתת בוסט משמעותי לפעילות הכלכלית. אין כיום סכנה אינפלציונית שמצדיקה מדיניות מוניטרית מצמצמת ברמה הזו. אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית. זה מה שנכון למשק, זה מה שנכון לכלכלה, וזה מה שנכון לאזרחי מדינת ישראל ולמאבק ביוקר המחיה".

ביקורו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שנועד להיות אירוע שיא דיפלומטי, הופך לזירת קרב פוליטית פנים-ישראלית. בישיבת נשיאות הכנסת שנערכה היום (שני), פרץ עימות חזיתי בין יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לחברי האופוזיציה, סביב ההחלטה שלא להזמין את נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, לדיון המיוחד במליאה.

הסערה החלה כאשר ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) תהתה האם נשיא העליון יוזמן לכנס. אוחנה השיב בנחרצות: "לא. ודאי שלא. כבר ארבע פעמים הוא לא הגיע, למה שעכשיו יוזמן?". בן ארי תקפה בתגובה וציינה כי "אף יו"ר כנסת לא נהג כך בעבר", כשהיא מתייחסת לשבירת הפרוטוקול הממלכתי המקובל באירועים מסוג זה.

בעקבות אי-הזמנתו של השופט עמית, הודיעו בסיעות האופוזיציה כי בכוונתם להחרים את הנאום ולהשאיר את חצי המליאה שלהם ריק – צעד שעלול להביך את ישראל אל מול המנהיג של המעצמה האסייתית. אולם, היו"ר אוחנה הבהיר כי הוא לא מתכוון לאפשר לתמונה כזו להתרחש.

"אל תדאגי, אני מבטיח לך שראש הממשלה מודי לא ידבר בפני מליאה חצי ריקה", אמר אוחנה לבן ארי ברמז עבה. מאחורי האמירה עומד מהלך יוצא דופן: אוחנה מתכנן להזמין עשרות חברי כנסת לשעבר למלא את הכיסאות הריקים של המחרימים, כדי להציג בפני האורח ההודי והעולם תמונה של מליאה גדושה ומכובדת. "תראו מה יקרה מחרתיים בשעה 17:00", סיכם אוחנה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס להצבעה הצפויה על הצו שהעלה את תקרת הפטור ממס על הזמנות מחו"ל מ-75 דולרים ל-150 דולרים, והצהיר כי לא יאפשר את ביטולו.

"לפני כחודשיים חתמתי על הצו הזה מתוך תפיסה ברורה: כל אזרח הוא יבואן בפוטנציאל", אמר סמוטריץ'. "לא רק חברות ענק או רשתות גדולות. ברגע שהאזרח הופך ליבואן – נוצרת תחרות אמיתית, והמונופולים מבינים שהמשחק השתנה ושהם חייבים להוריד מחירים כדי להתחרות על הצרכן הישראלי".

סמוטריץ' תקף את הכוונה לבטל את הצו בכנסת וטען כי המניעים לכך אינם כלכליים: "הכנסת תצביע היום על הצו, לא כי הוא פוגע בכלכלה, אלא כי יש מי שמייצגים את המונופולים במקום את האזרחים. אני מודיע כאן: אם חלילה הצו יבוטל – אחתום מיד על צו חדש. אל תתעסקו עם הכיס של אזרחי ישראל. מי שיגרום לציבור לשלם ביוקר – יתחרט על כך".

סערה גדולה בקרב הקהילה החרדית בבאר שבע בעקבות מעצרו הלילי של הרב דניאל פינטו, אברך כולל בן 28, שנלקח מביתו באישון ליל על ידי כוחות המשטרה הצבאית. המעצר, שהתבצע בשעה 3:30 לפנות בוקר לעיני אשתו וילדיו הקטנים, הותיר את בני המשפחה המומים וכואבים.

הבוקר (שני) הובא הרב פינטו בפני קצין שיפוט בכלא 10, שם נגזרו עליו שלושה ימי מאסר בגין עריקות מהצבא. גורמים המעורים בפרטים הדגישו כי מדובר באברך המקדיש את חייו ללימוד תורה, וכי המעצר האגרסיבי בביתו מהווה עליית מדרגה באכיפה נגד בני הישיבות והכוללים.

הטיפול המשפטי במקרה מנוהל על ידי עו"ד שלמה חדד, המייצג את האברך מטעם המחלקה המשפטית של ארגון "חיי עולם" וארגון "נותנים גב". הארגונים מלווים את המשפחה מרגע המעצר ומעניקים לה מעטפת תמיכה וסיוע מול רשויות הצבא.

בארגון "נותנים גב" מסרו בתגובה: "אנו רואים בחומרה את המעצר הלילי המיותר והמשפיל של אברך בן עליה. נמשיך ללוות את המשפחה ולפעול בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו כדי להביא לשחרורו המהיר ולשמירה על זכויותיו".

דו"ח חדש ומטלטל של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף כשל חמור בטיפול בצעירים חולי סרטן בישראל. על פי הנתונים, בין השנים 2018 ל-2022 אובחנו קרוב ל-20,000 צעירים בני 18 עד 44 עם המחלה – נתון המהווה כ-16% מכלל חולי הסרטן בארץ, ונמצא במגמת עלייה עקבית.

למרות הצרכים הייחודיים של חולים צעירים – הכוללים היבטים של פוריות, קריירה, וגידול ילדים – הדו"ח קובע כי אין בישראל אף מרפאה ציבורית אחת המוגדרת רשמית כייעודית לצעירים. בנוסף, חסרות מרפאות שיקום ומעקב למחלימים צעירים, מה שמותיר רבים מהם ללא מענה הוליסטי לאחר הטיפולים המורכבים.

הדו"ח חושף פערים גאוגרפיים מקוממים בשיעורי האבחון המוקדם ובזמינות המרפאות: בעוד שבמחוז המרכז ותל אביב שיעור האבחנה עומד על כ-7 לכל 1,000 איש, בירושלים וביהודה ושומרון הנתון צונח ל-3 בלבד – מה שמעלה חשש כבד לתת-אבחון בפריפריה. במחוז תל אביב והמרכז פועלות יחד 23 מרפאות אונקולוגיות, לעומת 4 בלבד במחוז הדרום ואפס מרפאות ביהודה ושומרון.

הנתונים צפויים לעמוד במוקד דיון דחוף בוועדות הכנסת, כאשר הדרישה המרכזית היא הקמת מערך תמיכה ציבורי המותאם לדור הצעיר שנאלץ להתמודד עם המחלה הקשה בשיא חייו.

הקואליציה מחזירה לשולחן את אחד החוקים הנפיצים ביותר של הרפורמה המשפטית: ועדת הכנסת אישרה הבוקר (שני) את הקמתה מחדש של הוועדה המיוחדת לדיון בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, המוכר כ"חוק בן גביר". מטרת החוק ברורה – לקבוע כי בג"ץ לא יוכל להתערב בזהות שרים או בהחלטות על מינויים ופיטוריהם, כל עוד הם עומדים בתנאי הכשירות הבסיסיים.

החוק חוזר לסדר היום לאחר הקפאה ממושכת, אך הפעם ההקשר השתנה; בעוד שבמקור נועד החוק לאפשר את חזרתו של אריה דרעי לשולחן הממשלה, כעת הוא מקודם בצל העתירות הדורשות מראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כדי להפחית את הביקורת על "חקיקה פרסונלית", הורכבה הוועדה מ-16 חברים מכל סיעות הבית – אך ללא אף נציג ממפלגת ש"ס. בראשות הוועדה יעמוד יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד).

יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה בדיון כי למרות שהחוק כבר עבר קריאה ראשונה בעבר, לא ניתן לקדמו ישירות להצבעה סופית. לדבריה, מאז הדיונים ב-2023 חלו שינויים דרמטיים בחקיקה ובפסיקה – כולל ביטול עילת הסבירות (שבוטל בהמשך ע"י בג"ץ) ופסיקת הנבצרות – ולכן על הוועדה לקיים דיון מחודש שיעניק מענה משפטי עדכני לפני שהחוק יונח שוב על שולחן המליאה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו החל להיערך רשמית למערכת הבחירות הקרובה, והמהלך המשמעותי הראשון יוצא לדרך: שכירתו מחדש של היועץ האסטרטגי האמריקני הבכיר, ג'ון מקלוקלין. מקלוקלין צפוי לעמוד בחזית הקמפיין של הליכוד לבחירות שצפויות להתקיים עוד השנה.

גיוסו של מקלוקלין אינו מקרי; מדובר באחד האסטרטגים הקרובים ביותר לנתניהו שעבד איתו במערכות בחירות קודמות, ומי שצבר מוניטין עולמי כמי שליווה את דונלד טראמפ בקמפיינים שלו לנשיאות ארצות הברית.

בתוך הליכוד רואים במהלך הצהרת כוונות ברורה לקראת קמפיין ממוקד, שיתבסס על ניסיונו העשיר של מקלוקלין בפיצוח קהלי יעד וביצירת נרטיב של מנהיגות חזקה.

תקרית ביטחונית בדרום רצועת עזה: דובר צה"ל מסר היום (שני) כי במהלך האתמול (א'), זיהו לוחמי צוות הקרב החטיבתי 188 מחבל שחצה את "הקו הצהוב" והתקרב לעבר עמדות הכוחות.

על פי הדיווח, המחבל התקרב בצורה שהיוותה איום מיידי על הלוחמים בשטח. הכוחות, שזיהו את הסכנה בזמן אמת, פתחו באש וחיסלו את המחבל במטרה להסיר את האיום.

בצה"ל מבהירים כי כוחות פיקוד הדרום פרוסים במרחב בצורה רחבה ובהתאם להסכמים, וכי הם פועלים בערנות גבוהה כדי לסכל כל ניסיון פגיעה בכוחות או חצייה של הקווים האדומים שהוגדרו.

ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, חשף במהלך שיחה שערך עם חבר הקונגרס אנדי אוגלס מטנסי, קליעים שנורו לעבר ביתו. "הם ידעו שאני גר פה, זה קליע שפגע בבית שלי. אנחנו לא יכולים להמשיך בלי לקבל החלטות, כי גם לא לעשות כלום זו החלטה. היום יש הפקרות בשטח".

חבר הקונגרס אוגלס ביקר בבנימין יחד עם רעייתו, ביוזמת ארגון "יס ישראל" שהקימו רותי ליברמן ושרה פליי, בשיתוף פעולה עם אבי אבלו. במהלך הביקור נפגשו עם ישראל גנץ וערכו סיור בשילה העתיקה.

במהלך השיחה המשותפת חשף בפניו גנץ את הקליעים ואמר כי לא ניתן להמשיך ולקבל את המצב הקיים. "אם לא נחליט, המציאות תחליט עבורנו. אנחנו צריכים לקחת אחריות ולומר בצורה ברורה, זו הארץ שלנו, זו המדינה שלנו. אם מישהו רוצה לחיות כאן הוא מוזמן לעשות זאת בכפוף לחוק ולסדר. למה אנשים מפחדים מהמילה ריבונות, בסך הכל מדובר על החלת החוק. עד לפני שבוע לא יכולתי לרכוש כאן קרקע, במדינה שלי. זה אבסורד".

"אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות מאחורי גדר ולחשוב שזה יספיק", אמר גנץ. הוא הראה לחבר הקונגרס על המפה כיצד ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי סי מסכנת את כל תושבי ישראל. "הסכנה היא גם לתושבי נתניה וכפר סבא. לפני השבעה באוקטובר הייתה לנו גדר וחשבנו שזה מגן עלינו. זה לא עבד. אסור לנו לחזור על אותה הטעות".

אוגלס הבהיר בתגובה. "להבנתי אזור סי הוא בשליטה ישראלית. נכון, יש הסכמים שנחתמו בעבר, אבל בפועל ההסכם הישן כבר לא באמת קיים. אם מסתכלים על המפה, אין באמת הפרדה ברורה של אזורי איי, בי וסי כמו פעם. כשאני מסתכל על ההיסטוריה – מ-1967 עד השבעה באוקטובר, אנחנו ממשיכים לנהל שוב ושוב את אותה השיחה ואף פעם לא מגיעים לפתרון ארוך טווח. במקום שממנו אני בא, לא חוזרים לאותו המקום כדי לנהל את השיחה שניהלנו עשור קודם לכן".

"מישהו צריך לדבר על הבעיות. מה עושים עם 45 אלף חיילים או שוטרים שמחזיקים בכלי נשק, שיש להם מטולי אר-פי-ג'י ומטעני חבלה. למה אנחנו מדברים על התנחלויות כשיש כאן בעיות ביטחוניות כל כך חמורות?"

חבר הקונגרס הוסיף והדגיש: "ארץ התנ״ך היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. הזיקה היהודית ליהודה ושומרון איננה חדשה ואיננה פוליטית, היא עתיקה ומושרשת במקורות. כפי שנכתב בספר יחזקאל: 'ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ…' העם היהודי זכאי לחיות בביטחון במולדתו".

בית המשפט דחה הבוקר (שני) את בקשתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לעכב את ביצוע פסק הדין המורה על קידומה של רפ"ק רינת סבן. החלטה זו מגיעה לאחר שבן גביר ביקש להקפיא את הקידום כדי לאפשר לו לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה הקודמת שחייבה אותו לקדם את הקצינה.

בנימוקים להחלטה, מתחו השופטים ביקורת על הניסיון לעכב את הקידום וקבעו כי ישנו חשש ממשי שמהלך כזה יפגע ב"אינטרס הציבורי שבעצמאות המשטרה". עוד צוין כי עיכוב הקידום עלול לייצר "אפקט מרתיע" על גורמי חקירה במשטרה, שיחששו לפעול באופן מקצועי שמא ייבלם קידומם על ידי הדרג המדיני.

"עיכוב ביצוע פסק הדין יביא להתמשכות הפגיעה בקצינה", כתבו השופטים ודחו את טענת השר כי הקידום הוא "מעשה עשוי" שלא ניתן להפוך.

כזכור, המאבק המשפטי החל לאחר שסבן עתרה נגד החלטת השר שלא לקדמה, ובית המשפט המחוזי קיבל את עתירתה ואף חייב את בן גביר בהוצאות משפט.

טרגדיה קשה הבוקר (שני) בניו זילנד: ישראלית בשנות ה-70 לחייה נהרגה בתאונת דרכים קשה בעיירה התיירותית טה אנאו שבדרום המדינה. על פי החשד הראשוני של משטרת ניו זילנד, מדובר בתאונת "פגע וברח" מזעזעת.

מדיווחים בכלי התקשורת המקומיים עולה כי הישראלית צעדה כהולכת רגל בעיירה, כאשר רכב חולף פגע בה בעוצמה רבה. במקום לעצור ולהגיש עזרה, הנהג נמלט מהזירה והותיר את האישה פגועה אנושות על הכביש. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותה לאחר זמן קצר.

המשטרה המקומית רואה בחומרה את הפקרת הפצועה ופתחה בחקירה מאומצת ובסריקות נרחבות בניסיון לאתר את הרכב והנהג הפוגע.

במשרד החוץ בירושלים אישרו את הפרטים המצערים ומסרו כי המחלקה לישראלים בחו"ל וקונסוליית ישראל בניו זילנד מלווים את האירוע. נציגי המשרד נמצאים בקשר רציף עם בני משפחתה של המנוחה ומסייעים להם בשעה קשה זו. במקביל, נעשים מאמצים דיפלומטיים ולוגיסטיים מול הרשויות בניו זילנד כדי להאיץ את הליכי העברת הגופה לקבורה בישראל בהקדם האפשרי.