חודש: פברואר 2026

בפרשת השבוע, פרשת תרומה, אנו פוגשים את הציווי המכונן על בניית המשכן: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה… מאת כל איש אשר ידבנו לבו". על פניו, מדובר בבקשה לנתינה, לנדבה עבור מטרה מקודשת. אך עיון מדויק בלשון התורה מעורר תהייה עמוקה: מדוע בחרה התורה דווקא במילה "תרומה"? וחשוב מכך, מדוע נאמר "ויקחו לי" ולא "ויתנו לי"?

התשובה טמונה בשורש המילה – רוממות. בראייה אנושית רגילה, "דעת נמוכה" כפי שמכנה זאת הדרשן, אנו תופסים את הנתינה כחיסרון. אם היו לי מאה שקלים ונתתי עשרה, נותרתי עם תשעים; אני הנותן העוזר, והשני הוא המקבל הנזקק. אך התורה מבקשת להרים אותנו להבנה גבוהה בהרבה: הנתינה להשם אינה חסרון, אלא התעלות.

הקדוש ברוך הוא, השלם בתכלית, אינו זקוק לכסף או לזהב שלנו – "לי הכסף ולי הזהב", הוא מכריז. אם כן, מדוע הוא מצווה עלינו לתת? המטרה היא לזכות אותנו. אנחנו, כבני אדם, נבראנו חסרים, והמצוות הן הכלי שדרכו אנו משלימים את עצמנו. כשאדם נותן "תרומה", הוא למעשה מרים את עצמו מעל טבעו האנוכי, מתקרב לשלמות והופך לכלי ראוי לקבלת השפע האלוקי.

מכאן נבין את הביטוי המפתיע "ויקחו לי תרומה". ברגע שיהודי נותן מנדבת ליבו לכבוד השם, הוא לא באמת נותן – הוא לוקח. הוא לוקח לעצמו רוממות, הוא לוקח לעצמו זכות והופך לאדם גדול יותר מבחינה ערכית ורוחנית.

ניתן להמשיל זאת לאדם המגיש שי לאישיות רמת מעלה רק כדי לזכות בקרבתה. האם הוא נותן או לוקח? ברור שבעצם הנתינה הוא "קנה" לעצמו קירבה יקרה מפז. כך גם מול בורא עולם: כל מצווה וכל מעשה טוב הם הזדמנות עבורנו לקחת לעצמנו הצלחה, רוממות וזכות נצחית.

נזכור תמיד: כשאנו פועלים למען שמו יתברך, איננו מחסירים מעצמנו דבר, אלא מעניקים לעצמנו את המתנה הגדולה מכולם – את היכולת להתרומם.

דובר צה"ל פרסם הבוקר (שישי) הודעת גינוי חריפה ויוצאת דופן נגד חברת הכנסת לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) ופעילי תנועת 'נחלה', בעקבות אירוע חדירה לשטח רצועת עזה שהתרחש אמש.

האירוע החל אמש (חמישי), כאשר עשרות אזרחים ופעילי התיישבות הגיעו לגדר המערכת באחד המוקדים. על פי הדיווחים, חלק מהפעילים לא הסתפקו בהגעה לגדר ואף ניסו לפרוץ את המכשול הביטחוני באמצעות מסור חשמלי. לאחר שחדרו לשטח הרצועה, החלו הפעילים בנטיעת עצים ושתילים תוך שהם קוראים לחידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה.

כוחות צה"ל שהוזעקו למקום נאלצו להפסיק את פעילותם המבצעית כדי לטפל באירוע. החיילים פעלו לעצירת האזרחים והשבתם לשטח ישראל, כאשר חלק מהמעורבים הועברו להמשך טיפול וחקירה במשטרת ישראל.בצה"ל בחרו שלא לעבור לסדר היום והוציאו הודעה רשמית נגד המהלך: "צה"ל מגנה בתוקף את חצייתם של האזרחים לשטח רצועת עזה. מדובר באירוע חמור שמסכן את ביטחונם של האזרחים ואת כוחות צה"ל הפועלים במרחב לחימה פעיל."

העימות הנוכחי מצטרף לשורת חיכוכים בין הדרג הפיקודי בצה"ל לבין גורמים בדרג המדיני סביב סוגיית הגישה לשטחי הרצועה בזמן המלחמה.

העולם עוצר את נשימתו מול האיומים המפורשים שבוקעים מהבית הלבן: הלילה (חמישי) דווח ב'וול סטריט ג'ורנל' כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בוחן ברצינות אפשרות של תקיפה צבאית מוגבלת וממוקדת נגד יעדים אסטרטגיים באיראן. המטרה: שבירת העקשנות האיראנית וכפיית הסכם גרעין נוקשה שיביא להפסקה מוחלטת של העשרת האורניום.

על פי הדיווח, התוכנית האמריקנית בנויה בשלבים: השלב הראשון יהיה תקיפה כירורגית נגד אתרי צבא וממשל נבחרים כדי לאותת על רצינות הכוונות של הממשל. במידה ואיראן תמשיך לסרב להנחיות טראמפ לאחר התקיפה הראשונית, ארה"ב תעבור ל"קמפיין נרחב" שיכוון נגד מתקני המשטר בכל רחבי המדינה, במטרה לשתק את יכולותיו.

בטהרן מבינים שהפעם לא מדובר באיומי סרק. הלילה דווח ב'רויטרס' כי איראן שיגרה מכתב רשמי למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ובו אזהרה מפני "סכנה אמיתית לפעולה צבאית" בעקבות הצהרות טראמפ.

במכתב, מנסה טהרן לשדר מסר כפול: מצד אחד, טענה כי איראן אינה מעוניינת במלחמה או בהסלמה ("לא ניזום מלחמה"). מצד שני, הציבו האיראנים איום משלהם: "במקרה שנתקף – כל בסיס או מתקן צבאי ואסטרטגי של התוקפים יהווה מטרה לגיטימית לתקיפות נגד".

המתח בין וושינגטון לטהרן מגיע לשיא חדש, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מצליח לעורר סערה סביב לוחות הזמנים לעסקה אפשרית עם הרפובליקה האסלאמית. לאחר שמוקדם יותר היום הציב הנשיא דד-ליין נוקשה של עשרה ימים בלבד, הוא הפתיע שוב את המערכת המדינית כאשר הצהיר בעלייתו למטוס ה"אייר פורס 1" כי למעשה לאיראן יש עד "15 יום כדי להגיע לעסקה".

השינוי המהיר בלוחות הזמנים מעלה שאלות באשר לנחישות האמריקנית, וזאת שעות ספורות לאחר שבבירה האמריקנית נפתחה הישיבה ההיסטורית הראשונה של "מועצת השלום". באותו מעמד ניצל טראמפ את הבמה כדי לשגר מסר חד-משמעי לעבר האיראנים והבהיר: "תגלו ב-10 הימים הקרובים האם ניתן להשיג עסקה עם איראן או לא. אסור שיהיה להם נשק גרעיני".

במסגרת הניסיונות להפעיל לחץ מקסימלי, שיבח הנשיא את היכולות המבצעיות של חיל האוויר האמריקני, אולם מאחורי הקלעים נראה כי המערכת הדיפלומטית עובדת שעות נוספות. העיתונאי ברק רביד דיווח בחדשות 12 כי האמריקנים העבירו מסר ישיר וברור לצד האיראני, לפיו מדובר בהזדמנות האחרונה שלהם להציג הישג משמעותי על שולחן המשא ומתן.

לפי הדיווח, הובהר לטהרן כי אם לא ינקטו בצעד דרמטי, ארצות הברית תיאלץ לסיים את המסלול הדיפלומטי ולבחור בדרכים אחרות. למרות הטון התקיף, בוושינגטון קיימת סקפטיות גדולה באשר ליכולת של המהלכים הללו למנוע מלחמה, וההערכה הרווחת בקרב מומחים היא שמדובר במשימה שקרובה להיות בלתי אפשרית במציאות הנוכחית.

בכירים בממשל האמריקני מציינים כי הציפייה כעת היא לקבל מטהרן כבר בימים הקרובים הצעה כתובה ומפורטת שתכלול ויתורים משמעותיים בתוכנית הגרעין. מדובר באותה הצעה שהאיראנים היו אמורים להציג כבר בסבב השיחות הקודם בז'נבה, אך נמנעו מלעשות זאת.

כעת, כשהנשיא טראמפ משחק עם לוחות הזמנים בין עשרה ל-15 ימים, הכדור עובר למגרש האיראני, בעוד העולם כולו עוקב בדריכות האם הלחץ הכבד יוביל לפריצת דרך מדינית או שמא אנו ניצבים בפני סיומו של העידן הדיפלומטי ומעבר לצעדים מבצעיים בשטח.

במהלך חודשי המלחמה הארוכים, מערכת הביטחון ביצעה אינספור פעולות מורכבות וחשאיות בניסיון לגבש מידע מהימן בנוגע למצב החטופים ולהביא לשחרורם. לפי דיווח שפורסם היום בחדשות 12, נחשפת אחת הפעולות המתוחכמות ביותר שישראל הוציאה לפועל כדי להשיג קצה חוט על יקירינו המוחזקים בשבי מתחת לאדמה. אחד החטופים ששוחרר מהשבי שיתף בתיאור מצמרר ובלתי נתפס: הוא סיפר כי באחד הימים בהם שהה בתוך המנהרה, השובה שלו הלך להתפנות – וברגע שיצא מהאזור – ירדה מצלמה מהתקרה של המנהרה שתיעדה אותו. התחכום הטכנולוגי היה כה גבוה, שברגע שבו המחבל חזר לאזור השהייה, המצלמה עלתה חזרה למעלה, כך שהמחבל כלל לא הבחין בקיומה.

החטוף, שתיעד את האירוע בזיכרונו, שמר על שתיקה מוחלטת בזמן המלחמה ולא שוחח על כך עם המחבלים שהחזיקו בו, רק עם הגעתו חזרה לישראל ובתום תחקורו, סיפרו לו גורמי הביטחון כי אכן לא מדובר היה בדמיון, אלא בפעולה מבצעית מורכבת של צה"ל. מתברר כי במהלך המלחמה היה יותר ממקרה אחד שבו מערכת הביטחון הצליחה לצלם חטופים במנהרות בשיטות דומות, מה שמעיד על עומק החדירה המודיעינית והטכנולוגית של ישראל אל תוך מערכי התת-קרקע של חמאס.

דיווח זה מצטרף לפרסום נוסף על פעילות מבצעית יוצאת דופן, במסגרתה הפעילו בצה"ל יכולת מיוחדת ומסווגת שעליה אי אפשר לפרט – אך בעזרתה הצליחו הכוחות לגרום למחבלים לצאת ממנהרה בעזה, כחלק מהניסיון להשיב חטופים. הדרמה הגיעה לשיאה בחדרי המבצעים בישראל, שם בכירי מערכת הביטחון עקבו בדריכות אחר המבצע וראו הכול מישראל.

המתח היה בשיאו והציפייה לבשורה חיובית הייתה מוחשית, אך ברגע שהבינו שהמבצע לא הצליח, נרשם שם מפח נפש עצום. למרות הכישלונות המבצעיים המעטים, הפעולות הללו מוכיחות כי ישראל מוכנה להשקיע את כל המשאבים הטכנולוגיים והאנושיים הקיימים כדי להגיע לכל חטוף וחטופה.

הסערה הפוליטית בשמאל, על האיחוד בין מפלגות העבודה ומרצ, נראה כי מגיעה אל סיומה בפתרון יצירתי. לאחר עימות חזיתי ומתוקשר בין יו"ר מפלגת העבודה, יאיר גולן, לבין בכירי מרצ – מפלגה שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה במערכת הבחירות האחרונה – מסתמן כי הצדדים הגיעו לעמק השווה בנוגע לסוגיית השריונים הנפיצה. על פי דיווח שפורסם היום בחדשות 12, נראה כי ידו של גולן על העליונה, והוא צפוי לקבל את מבוקשו: השריונים שהובטחו למרצ במסגרת הסכם האיחוד המקורי "יזוזו" שני מקומות לאחור, כך שמועמדי המפלגה ישובצו במיקומים 6, 8 ו-14 ברשימה לכנסת.

ההסכמות החדשות הללו מגיעות לאחר חודשים של מתח פנימי גבוה, במהלכם הציג גולן למרצ מספר הצעות שמטרתן המרכזית הייתה שינוי סדרי העדיפויות והשריונים שנקבעו בעת הקמת "הדמוקרטים". המהלך הזה עורר תרעומת רבה. בשיא המתיחות, כאשר ניסה להתנער מהפרסומים על הריבים הפנימיים, הצהיר גולן: "אסיים את המסורת של הריבים האלה. לא יהיה שום שינוי פנים מפלגתי שהוא לא בהסכמה. אני מייסד את האיחוד ההיסטורי בין העבודה לבין מרצ, זה נכס בלתי רגיל ואנחנו נשמור עליו מכל משמר. אשמור על האחדות ואף ארחיב אותה".

למרות הצהרות האחדות, בשטח הרוחות סערו והנהלת מרצ לא נותרה חייבת לנוכח הניסיונות לשנות את ההסכמים החתומים. בתגובה למהלכים של גולן, התכנסה הנהלת המפלגה וקיבלה החלטה דרמטית לפיה כל שינוי חד-צדדי בהסכם יוביל באופן מיידי לפירוק השותפות. המשמעות הפוליטית של צעד כזה הייתה הרסנית מבחינת גוש המרכז-שמאל, שכן שתי המפלגות עלולות היו למצוא את עצמן רצות בנפרד ומסכנות את סיכוייהן לעבור את אחוז החסימה. כעת, עם הדיווח על הסטת המקומות לאחור, נראה כי למרות האיומים וההצהרות הלוחמניות, במרצ בחרו לאמץ את הפשרה כדי לשמור על האופציה היחידה שלהם להיכנס לכנסת בבחירות הבאות.

למרות הצהרותיו והבטחותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהן לא יאפשר לרשות הפלסטינית לקחת חלק בעתיד רצועת עזה, נראה כי המציאות בשטח מתפתחת בכיוון שונה. על פי דיווח שנחשף היום (חמישי) ב'כאן חדשות', נתניהו לא הצליח להשפיע על המגמה המסתמנת, והרשות הפלסטינית צפויה להיות מעורבת בניהול הרצועה לצד ישראל. המידע הדרמטי עלה מתוך שקף שהוצג היום בפני מועצת השלום, שם התברר כי הנציב העליון של המועצה אמור לעבוד בתיאום ובשיתוף פעולה עם שתי ישויות מרכזיות – ישראל והרשות הפלסטינית.

הדיווח ב'כאן חדשות' מעלה תהיות קשות לגבי היכולת של הדרג המדיני לעמוד מאחורי ההתחייבויות לציבור, במיוחד כאשר גורמים המעורים בנושא מציינים כי בשלב זה טרם התברר באיזה דרג רשמי בתוך הרשות הפלסטינית יבוצע הקשר המדובר. המהלך הזה יוצר פער משמעותי בין מה שנאמר בחדרי החדרים ובדיונים בינלאומיים לבין הקו התקיף שמושמע כלפי חוץ, שם ממשיכה ישראל להביע התנגדות נחרצת לכל דריסת רגל של הרשות ברצועה ביום שאחרי המלחמה.

הסערה סביב מעורבות הרשות אינה חדשה, והיא קיבלה משנה תוקף בתחילת החודש כאשר "הוועדה הלאומית לניהול עזה" (NCAG) פרסמה לוגו עדכני שעורר הדים רבים. הלוגו המדובר כלל בתוכו את "עיט צלאח א-דין", סמלה הרשמי והמזוהה ביותר של הרשות הפלסטינית, מה שנתפס כהצהרת כוונות ברורה לגבי זהות הגורם המנהל. בלשכת ראש הממשלה מיהרו להגיב למראות הללו ותקפו בחריפות, תוך שהם מצהירים פעם נוספת כי לא יאפשרו מעורבות של הרשות בעזה.

עם זאת, המסמכים שהוצגו במועצת השלום מלמדים על תכנון אסטרטגי שמתקדם במקביל להצהרות הפוליטיות. בעוד שבלשכת נתניהו מנסים להדוף כל סממן של הרשות, גורמי המקצוע והמוסדות הבינלאומיים כבר משלבים אותה בתוכניות העבודה המעשיות לניהול האזרחי של עזה. המצב הנוכחי מציב את הממשלה בעמדה מורכבת, שבה היא נדרשת להסביר כיצד ההבטחות על "עזה ללא הרשות" מתכתבות עם המודל שמוצג כעת בפני גורמי המפתח באזור.

מפלס המתח במזרח התיכון שובר שיאים חדשים, כאשר היקף ההיערכות הישראלית והכוננות בעורף מחשש לעימות ישיר מול איראן מזכירים כעת את הימים המתוחים שקדמו למבצע "עם כלביא". בישראל לא ממתינים להתפתחויות וכבר משלימים את ההכנות לקראת אפשרות של מתקפה אמריקנית באיראן, תוך התחשבות בשיקול המורכב שבו טהרן עשויה להיות זו שתבצע את המהלך הראשון ותפתח במתקפת מנע.

לפי דיווח שפורסם הערב בכאן חדשות, גורמי ביטחון ישראלים מבהירים כי ירושלים לא תעבור לסדר היום במקרה של תוקפנות איראנית. הגורמים אמרו לכאן חדשות כי במקרה שבו ישראל תותקף על ידי איראן כתגובה למתקפה אמריקנית, ישראל תצא גם היא למתקפה באיראן ולא תקבל אף פגיעה בריבונות הישראלית או בביטחון המדינה. הרצינות הישראלית באה לידי ביטוי גם בהכנה לתרחיש של ירי טילים מאסיבי שיכול להימשך שבועות ארוכים, כאשר ההערכה היא שאיראן תכוון את האש לעבר מרכזי אוכלוסין צפופים, בדיוק כפי שפעלה בעבר.

במקביל לדריכות המבצעית, רמז עבה לשיתוף הפעולה ההדוק עם וושינגטון נצפה היום בשמי המדינה. מטוס סודי המשמש את פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארצות הברית נחת בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שתועד בשמי תל אביב על ידי אבי שרף מעיתון "הארץ". הנחיתה הזו מתרחשת בזמן שבישראל מעריכים כי הנשיא טראמפ אמנם טרם נתן את הפקודה הסופית לתקיפה, אך מבחינתו מדובר בעניין של זמן בלבד, במיוחד לאור המבוי הסתום במישור הדיפלומטי.

הרקע להסלמה הצבאית נעוץ בכישלון המאמצים המדיניים; העיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" מדווח הערב כי המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן נקלע למשבר עמוק. לפי הדיווח, טהרן דחתה דרישה אמריקנית להסדר גורף והסכימה להציע ויתורים צנועים בלבד בנוגע לתוכנית הגרעין שלה. חוסר הגמישות האיראני, לצד תנועת המטוסים המיוחדים והכוננות הגבוהה בצה"ל, משרטטים תמונה של אזור הנמצא על סף פיצוץ שעלול לשנות את פני המזרח התיכון בתקופה הקרובה.

במסדרונות משרד האוצר החלו לאחרונה בבחינה ראשונית ומשמעותית שעשויה לשנות את פני התעופה בישראל: העברת ניהול נמלי התעופה רמון, הסמוך לאילת, ונמל התעופה בחיפה לידיים פרטיות. הצעד, שנחשף בחדשות 12, מגיע על רקע נתונים מדאיגים המצביעים על הפסדים תפעוליים כבדים בנמל התעופה רמון, הנאמדים בכ-200 מיליון שקל מדי שנה. באוצר סבורים כי שינוי יסודי במודל ההפעלה הנוכחי הוא הדרך היחידה לצמצם את הגירעון התפעולי ולשפר את רמת הניהול והיעילות בשטח.

מעבר לשיקולים הכספיים היבשים, במשרד האוצר לא מסתירים את הרצון להפריט חלק מנמלי התעופה בישראל – גם מטעמי חיסכון בעלויות אך גם במטרה להתמודד עם ועד העובדים החזק של רשות שדות התעופה, שלתפיסת אנשי האוצר מקשה על ייעול שירותי התעופה. כחלק מההיערכות למהלך, בוצעה בחינה מקיפה של מודלים דומים ברחבי העולם, תוך בדיקת מדינות בהן נמלי תעופה מופעלים בהצלחה על ידי חברות פרטיות. לצורך קבלת הערכת שווי מדויקת לנמלים הללו, פנה המשרד לפירמת רואי החשבון דלויט והקצה לסוגיה תקציב של 270 אלף שקל.

חשוב לציין כי המהלך הנוכחי נרקם בשעה שיוזמת חקיקה רחבה יותר, שנועדה לאפשר הקמת נמלי תעופה פרטיים חדשים, פוצלה מחוק ההסדרים ל-2026 בעקבות הנחיית היועצת המשפטית של הכנסת. למרות הניסיון ליצור מסגרת חוקית שתאפשר גמישות ניהולית מול העומסים הצפויים בנתב"ג בעשורים הקרובים, המהלך נתקל בקשיים משפטיים ופוליטיים.

באוצר מבהירים כי מדובר בצעדי מנע הכרחיים: "אין כוונה להפריט את שדות התעופה הללו. משרד האוצר בודק באופן מתמיד את ענף התעופה במסגרת בחינת אפשרויות שונות לקידום וייעול הענף, בין היתר כדי למנוע מצוקה של תפוסה בשדות התעופה שנובעת מגידול אוכלוסיית המדינה, וכדי למנוע עליית מחירים לטסים", כך נמסר בתגובה רשמית.

מנגד, שרת התחבורה מירי רגב מציבה קו אדום וברור נגד כל ניסיון של פקידי האוצר לשנות את הסטטוס קוו בנכסים הלאומיים. רגב תקפה את המהלך בחריפות ומסרה: "אם זה היה תלוי באוצר, הם היו מפריטים את המדינה כולה. האוצר לא מבינים שחייב לשמור נכסים אסטרטגיים, בטח בשכונה שבה ישראל מתקיימת. לא יקום ולא יהיה!". נראה כי המאבק על עתיד השמיים של חיפה ואילת רק בתחילתו, כשהוא מציב את היעילות הכלכלית מול תפיסות של ביטחון לאומי ושליטה ממשלתית.

מה שהתחיל כטיול תמים של בני זוג בריטים ברחבי איראן, הסתיים השבוע בטריקת דלתות הכלא לזמן ממושך, לאחר שגורמים רשמיים בבריטניה אישרו כי על לינדזי וקרייג פורמן נגזרו עשר שנות מאסר בפועל. בני הזוג, שנחטפו למעשה ממרכז המדינה בזמן שעברו באזור כרמאן בינואר אשתקד, הוחזקו במעצר קרוב ל-400 ימים תחת ערפל כבד, עד להקראת גזר הדין הנוקשה בגין עבירות ריגול. על פי הדיווחים, השלטונות באיראן מתעקשים כי השניים לא הגיעו למטרות פנאי בלבד, אלא עסקו באיסוף מידע רגיש וקיימו קשרים עם גורמים זרים, האשמות שנדחות בשאט נפש על ידי משפחתם והממשל בלונדון.

שרת החוץ הבריטית לא חסכה במילים קשות אל מול ההחלטה האיראנית, כשהיא מגדירה את גזר הדין "מזעזע לחלוטין ובלתי מוצדק". בדבריה הבהירה השרה כי הממלכה לא תניח לפרשה עד למציאת פתרון שישיב את האזרחים לביתם. "נטפל בפרשה הזו ללא לאות מול ממשלת איראן עד שנראה את קרייג ולינדזי חוזרים בבטחה לבריטניה ומתאחדים עם משפחתם. עד אז שלומם ניצב בעדיפות העליונה מבחינתנו, ונמשיך לספק שירות קונסולרי להם ולמשפחתם", אמרה. דבריה משקפים את המתיחות הדיפלומטית הגואה בין המדינות, כאשר המקרה של הזוג פורמן הופך למוקד של מאבק על זכויות אדם וסדרי דין.

התמונה שמציירים קרובי המשפחה קשה עוד יותר, ומעלה שאלות נוקבות לגבי טוהר ההליך המשפטי בטהרן. לדבריהם, הדיון המכריע שהתקיים באוקטובר האחרון נמשך שלוש שעות בלבד, ובמהלכו נמנעה מהזוג כל אפשרות ממשית להגן על עצמם או להפריך את הטענות נגדם. בנם של השניים, ג'ו בנט, הביע חשש עמוק לגורל הוריו וציין כי אין שום ראיה התומכת בטענה שהם מרגלים: "אנחנו דואגים מאוד לשלומם ומודאגים מחוסר השקיפות של ההליך המשפטי". עדותו של הבן שופכת אור על חוסר האונים של המשפחה מול מערכת המשפט האיראנית האטום.

בצד האיראני, הטון נותר לוחמני ובלתי מתפשר. דובר מערכת המשפט, אסגר ג'הנגיר, טען כבר בשנה שעברה כי השניים השתמשו בכיסוי של תיירות כדי להסוות פעילות מודיעינית ענפה. כעת, עם כניסת גזר הדין לתוקף, פוצלו בני הזוג בין אגפי הכלא השונים בטהרן. לינדזי פורמן הועברה לאגף הנשים בכלא אווין, מתקן כליאה ששמו הולך לפניו בשל התנאים הקשים והעובדה שכלואים בו בעיקר מתנגדי משטר בולטים. בעלה, קרייג, מוחזק באגף המיועד לאסירים פוליטיים, מה שמעיד על האופן שבו תופסת איראן את מעצרם – כקלף מיקוח פוליטי מול המערב.

בפעילות נחושה של כוחות הביטחון בירושלים, נמנע ככל הנראה אירוע חמור שעשוי היה לעלות בחיי אדם. בעקבות מידע מודיעיני על חשוד בעבירות אמל״ח, פשטו בלשי תחנת עוז במחוז ירושלים, בשיתוף מסתערבי מג"ב ירושלים ויחידת הכלבנים, על ביתו של החשוד בשכונת אבו טור.

הכוחות, שפעלו בחסות החשיכה ובדיוק מבצעי, סרקו את המתחם בחיפוש אחר אמצעי לחימה שהוסתרו במקום. בחיפוש שבוצע במקום נתפסו: 3 רובי M-16 מפורקים, מחסניות תואמות וטעונות ותחמושת רבה. הממצאים הועברו להמשך מיצוי ראיות במעבדות הזיהוי הפלילי של המשטרה.

במשטרה רואים בחומרה את הימצאות הנשק בלב שכונת מגורים בירושלים, ומציינים כי על פי החשד, כלי הנשק שנתפסו ייתכן והיו מגיעים לידיהם של גורמים עברייניים או גורמי טרור ומשמשים לביצוע פיגועים פליליים או חבלניים. סיכול זה מהווה נדבך נוסף במאבק המתמשך של מחוז ירושלים נגד החזקת אמל"ח בלתי חוקי במזרח העיר, המהווה סכנה ישירה לביטחון התושבים והציבור כולו.

החשוד בשנות ה -30, תושב אבו טור, נעצר נחקר והובא לבית משפט השלום בירושלים שם הוארך מעצרו עד לתאריך 23.2.26. המשטרה ממשיכה בחקירת נסיבות המקרה בניסיון להבין את מקור הנשק ויעדו הסופי.

התפתחות משמעותית בחקירת המהומות שהסעירו את העיר בני ברק בתחילת השבוע: בלשי משטרת בני ברק–רמת גן עצרו חשוד, שעל פי החשד היה מעורב בהפיכת ניידת משטרה במהלך הפרות סדר שאירעו בעיר בני ברק. מעצרו של החשוד מגיע לאחר שבתחילת השבוע (א') פתחה המשטרה בחקירה במטרה לאתר מספר חשודים שהיו מעורבים בהפיכת הניידת במהלך האירועים. כזכור, המהומות פרצו לפני ארבעה ימים כאשר נכנסו שתי חיילות צה"ל ללב בני ברק והרבה קיצוניים התגודדו סביבם עד שהמשטרה הייתה צריכה לחלצם, לאחר מכן האירוע התגלגל והסלים, וקרו מהומות עם שוטרים לבין אזרחים אשר במהלכם הפכו ניידת משטרה.

במסגרת החקירה המאומצת נאספו ממצאים וראיות טכנולוגיות ופורנזיות, והיום איתרו בלשי התחנה את אחד החשודים – בן 19, תושב ביתר עילית, והוא נעצר לחקירה בגין חבלה במזיד ברכב, השתתפות בהתקהלות אסורה, קשירת קשר לעשות פשע וחסימה/ הפרעה בדרך ציבורית. במשטרה רואים בחומרה רבה את הפגיעה בסמלי שלטון ואת ההסלמה שאירעה לאחר חילוץ החיילות מהאזור החרדי. בתום חקירתו נכלא החשוד, ומחר בבוקר יובא לדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב.

בעקבות המעצר, ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות וביד קשה נגד כל ניסיון לפגוע בשוטרים, בניידות המשטרה וברכוש ציבורי, ותמצה את הדין עם המעורבים בהפרות סדר ובאלימות מכל סוג". גורמי האכיפה הבהירו כי החקירה נמשכת במטרה להגיע למעורבים נוספים שנצפו בתיעודים השונים כשהם לוקחים חלק פעיל בהפיכת רכב המשטרה ובחסימת הצירים המרכזיים בעיר במהלך העימותים.