חודש: יוני 2026

ראש הממשלה בנימין נתניהו שיתף הערב ראיון בערוץ 14 בתחושותיו הקשות סביב מה שהוא מכנה הרדיפה המשפטית והתקשורתית נגדו לאורך השנים האחרונות. "מה שעושים לי משאיר צלקות עמוקות. זה פוגע, זה אפילו חודר פנימה – אבל תחושת השליחות שלי למען המדינה חזקה יותר מהכול", אמר ראש הממשלה. הוא הוסיף בנימה אישית: "אני, רעייתי ובני משפחתי עברנו גיהנום שלם, אבל אנחנו ממשיכים קדימה"

בגזרה הפנים-פוליטית, שלח נתניהו מסר ברור למערכת המשפט ולחברי האופוזיציה, והבהיר כי התוכניות לשינויים מרחיקי לכת במערכת אכיפת החוק והמשפט אינן נחלת העבר. כשנשאל על המשך קידום הרפורמה המשפטית, השיב בנחרצות: "ודאי שנמשיך. האם יש מישהו במדינת ישראל שעדיין לא מבין שיש צורך קריטי בתיקונים האלה?".

במקביל, ביקש נתניהו לאותת לשותפיו הממשלתיים על רקע המתיחויות האחרונות בקואליציה, והצהיר כי בכוונתו לשמור על גוש הימין מאוחד גם בעתיד. "אני לא אשאיר אף אחת ממפלגות הקואליציה הנוכחית מאחור", התחייב נתניהו, "זו בכלל לא שאלה. המטרה שלי היא להמשיך להרחיב את המחנה הלאומי".

נתניהו התייחס גם למצב האסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, וסיפק תחזית קודרת אך מציאותית, לשיטתו, בנוגע לעימותים הצבאיים הבלתי פוסקים של המדינה מול אויביה בחזיתות השונות. "המלחמה לעולם לא תיגמר", הצהיר ראש הממשלה באופן נחרץ. "אתה רוצה לחיות במזרח התיכון? תהיה חזק. אין כאן מקום לחלשים". יחד עם זאת, נתניהו רמז כי העוצמה הצבאית מובילה גם להישגים מדיניים, וחשף כי חזון נורמליזציה נוסף נמצא בעיצומו: "יש עוד הסכמי שלום היסטוריים על הפרק. אני לא אנקוב כרגע בשמות של מדינות, פשוט כדי לא לפגוע בסיכויים ולהביא תוצאות בשטח".

בזמן שעיניהם של הדרג המדיני, הציבור וצה"ל נשואות בעיקר לעבר חזיתות הצפון והמזרח – מול איראן ולבנון – חבית חומר הנפץ ברצועת עזה הולכת ומקבלת שוב מימדים מבהילים: מערכת הביטחון משמיעה בימים האחרונים אזהרה חמורה, דרמטית ובלתי משתמעת לשתי פנים, ולפיה רצועת עזה נמצאת כעת "על סף רתיחה ממשית".

ממידע מוסמך שהגיע לידי חדשות 12, מתוך דיונים פנימיים, סודיים ותכופים שנערכו במהלך השבוע האחרון בצמרת צה"ל, עולה כי ההערכה הרווחת, המגובשת והנחרצת בקרב הדרג הצבאי היא כי חזרה ללחימה עצימה, נרחבת וכוללת בתוך הרצועה איננה עוד שאלה של "אם", אלא של "מתי" בלבד.

על פי תמונת המצב המודיעינית והמדאיגה שהוצגה למפקדים, ארגון הטרור חמאס רחוק שנות אור מלהרים דגל לבן, מלהתפרק מנשקו או מלוותר על חזונו השלטוני והצבאי. הארגון מנצל באופן ציני ומתוחכם את תקופת הזמן הנוכחית – שבה עיקר קשב המלחמה ומשאבי הניהול האסטרטגיים של מדינת ישראל מופנים לטיפול באיומים הישירים מכיוון טהרן ובביסוס הסכמי המערכה מול ביירות.

בזמן שתשומת הלב הישראלית והעולמית מרוכזת שם, חמאס פועל מתחת לרדאר, בעקביות ובשיטתיות, כדי לשקם את גדודיו שנפגעו, להתעצם מחדש באמצעי לחימה ובגיוס כוח אדם, ולמעשה להיערך באופן אקטיבי, מהיר וממוקד לקראת המערכה הבאה והסיבוב הבא מול מדינת ישראל.

בשל המגמות האלו, חלה באחרונה החרפת טון משמעותית ביותר מצד גורמים בכירים מאוד במערכת הביטחון. הדיונים המטכ"ליים האחרונים מתאפיינים בהרבה פחות סימני שאלה והרבה יותר סימני קריאה ברורים ונוקבים בנוגע לכיוון המדאיג שאליו צועדת הרצועה, תוך הדגשה כי השקט הקיים בשטח הוא שקט מתעתע וזמני בלבד.

במקביל לאזהרות האסטרטגיות הללו, בצה"ל מבהירים כי הכוחות בשטח אינם יושבים בחיבוק ידיים וממשיכים להפעיל לחץ צבאי. כחלק מטקטיקת החיסולים הממוקדים והכירורגיים בתוך שטחי הרצועה, הודיע הערב הצבא באופן רשמי על סיכול ממוקד ומשמעותי נוסף: חיסולו של המחבל ששימש כמפקד גדוד רפיח בחטיבת רפיח של חמאס.

אור ירוק סופי להדחת קצין המודיעין של אוגדת עזה ביום הטבח: בית המשפט לעניינים מנהליים דחה היום (שלישי) את עתירתו של סא"ל א' נגד סיום שירותו בצה"ל. השופטים קבעו בפסק הדין כי הליך התרת התחייבותו משירות קבע נעשה כדין, ואישרו לצבא להמשיך במהלך באופן מיידי. במקביל, נעתר בית המשפט לבקשת מערכת הביטחון והסיר את צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה המורכבת.

פסק הדין חותם חודשים ארוכים של מאבק משפטי חסר תקדים. סא"ל א' היה הקצין היחיד במערך המבצעי של ה-7 באוקטובר שניהל מאבק משפטי עיקש נגד הדחתו, תוך שהוא מסרב לקבל אחריות פיקודית ולפרוש מרצון מהצבא, בניגוד לקצינים אחרים.

הרקע להדחהצמבוסס על שורה של תחקירים פנימיים ומסקנות נוקבות של צוות מומחים צבאי בראשות האלוף במילואים סמי תורג'מן. בהמשך לממציאים אלו, קבע הרמטכ"ל בנובמבר 2025 כי שורה של מפקדים בכירים נושאים באחריות פיקודית ישירה למחדלי אותו יום, וכי יש לנקוט נגדם צעדים פיקודיים, כאשר קמ"ן האוגדה נכלל ברשימה זו.

התחקיר המלא חשף תפקוד לקוי בליל שלפני מתקפת הפתע. על פי הממצאים, למרות סימנים מעידים חריגים שהגיעו מהשטח במהלך הלילה, סא"ל א' הגיע לבסיס האוגדה ברעים ללא נשקו האישי, הלך לישון ולא פעל להעלאת רמת הכוננות בגזרה. ועדת תורג'מן, שחקרה את כשלי המלחמה, ציינה כי אוגדת עזה "כשלה באי-קיום תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב" והמליצה להדיח את הקצין לאלתר.

ההליך המינהלי החל לאחר שסגן הרמטכ"ל גיבש חוות דעת התומכת בהתרת התחייבותו של הקצין. בתגובה, פנה סא"ל א' לערכאות משפטיות וב-23 במרץ 2026 עתר לבית המשפט בדרישה לעצור את כינוס ועדת ההתרה. למחרת, הורה בית המשפט על עיכוב זמני של כינוס הוועדה והטיל איסור פרסום על פרטי ההליך, שהוסר רשמית רק היום.

בפסק הדין הנוכחי דחו השופטים את כלל טענותיו של הקצין וקבעו כי ההליך בוצע בסמכות מלאה, תוך שמירה על זכות הטיעון שלו. השופטים הדגישו כי הטיעונים המקצועיים והפיקודיים נגד הקצין מצדיקים את התרת השירות לפי פקודות הצבא. בעקבות ההכרעה, הבהיר צה"ל כי ימשיך באופן מיידי במימוש ההחלטה לסיום שירותו של סא"ל א'.

תוכנית חדשה ומטלטלת מעמידה את נתיב הסחר האסטרטגי במצר הורמוז במוקד של משבר בינלאומי. על פי דיווח של ה'וושינגטון פוסט', איראן ועומאן מקדמות מהלך לגביית תשלום מאוניות העוברות בנתיב המים הקריטי, למרות התנגדותה הנחרצת של ארצות הברית.

על פי גורמים המעורים בפרטי המגעים, עומאן הציגה לאחרונה בפני הממשל האמריקני ומדינות מערביות נוספות הצעה רשמית, במסגרתה חברות ספנות יידרשו לשלם "דמי שירות" עבור המעבר במצר. גורם המכיר את עמדת הבית הלבן אישר כי צוות המשא ומתן האמריקני קיבל את ההצעה לעיון, אך הבהיר כי בוושינגטון מסתייגים מהתוכנית ומתכוונים להציג את התנגדותם בפני הבכירים העומאנים במהלך סבב השיחות שמתקיים בדוחא

המהלך, ככל שיצא לפועל, מהווה שינוי דרמטי בסטטוס של המצר, ששימש במשך עשרות שנים כנתיב שיט בינלאומי חופשי. מדובר בשינוי שעשוי להשפיע על תנועת הנפט והגז הגלובלית, שכן אוניות סוחר עברו בו עד כה ללא תשלום בדרכן מהמפרץ הפרסי לשווקים הבינלאומיים.

סוגיית השליטה במצר מהווה את ליבת המשא ומתן המתוח בין ארה"ב לאיראן. זאת לאחר שבימים האחרונים דווח על הסכמות ראשוניות בין המדינות לעצור את המתקפות ההדדיות ביניהן ולשוב לשולחן הדיונים כדי לנסות ולהגיע להסדר סופי שיסיים את העימות האזורי.

בפעילות משותפת ומדויקת של צה"ל ושירות הביטחון הכללי, חוסל אתמול (שני) מחמד פתחי עבד אלחי אבו פח'ר, ששימש כמפקד גדוד "יבנא" בחטיבת רפיח של הזרוע הצבאית בארגון הטרור חמאס.

אבו פח'ר היה דמות דומיננטית במערך הטרור של חמאס במשך כשני עשורים. בתקופה האחרונה הוא פעל באופן אינטנסיבי כדי לגייס מחבלים חדשים לשורות הגדוד שבפיקודו, תוך שהוא מוביל את הכשרתם ופועל לשקם את יכולות הלחימה של הגדוד במטרה לייצר איומים נגד כוחות צה"ל.

בתפקידו המרכזי במחלקת האספקה של הזרוע הצבאית, היה אבו פח'ר גורם מפתח בשרשרת הברחות אמצעי הלחימה לרצועת עזה. הוא ניהל והכווין את הגעתם של אמצעים רבים, אשר שימשו את חמאס להמשך פעילות הטרור כנגד ישראל. דובר צה"ל מסר בעקבות החיסול כי: "כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום מיידי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם שר הביטחון ישראל כ״ץ וסגן הרמטכ"ל אלוף תמיר ידעי, הגיעו היום (שלישי) לביקור בתוך רצועת הביטחון בדרום לבנון. במהלך הסיור, קיבלו השלושה סקירות מקיפות על המצב בשטח ממפקד פיקוד הצפון, אלוף רפי מילוא, ממפקד אוגדה 91 וממפקדי החטיבות הפועלות בגזרה.

במהלך הסיור הוצגו בפני הדרגים המדיניים והצבאיים פיתוחים טכנולוגיים חדשים שנועדו לתת מענה לאיום הרחפנים בזירה. ביקור זה מגיע על רקע המשך הלחימה העצימה של צה"ל באזור, שמטרתה, כפי שהוגדרה על ידי הדרג המדיני, היא מניעת חזרת חיזבאללה לגבול.

במפגש עם הלוחמים בשטח אמר נתניהו: ״אני בא הנה יחד עם שר הביטחון ועם סגן הרמטכ"ל, ואלוף הפיקוד והמפקדים שלכם שאיתם דיברתי, המאו"ג והמח"טים, ואני מצדיע לכם. עשיתם כאן עבודה ענקית, ובעצם מה שעשינו – זה לקחנו את הציר האיראני והתחלנו לרסק אותו. תקפנו באיראן עצמה, דבר שאף אחד לא האמין, והרחקנו איום קיומי״.

נתניהו התייחס לשחיקת כוחו של ארגון הטרור: ״החוליה החשובה ביותר בציר האיראני הייתה פה – חיזבאללה. היו 150 אלף טילים ורקטות, שזה הריכוז של טילים ורקטות הצפוף ביותר על כדור הארץ. היום נשאר להם בערך 8%. זה עדיין משמעותי, אבל זה כבר לא מה שהיה. בפעילות שלכם אנחנו חיסלנו 9,000 מחבלים, מאות מחבלים בשבועות האחרונים. וכמובן, הדבר העיקרי שעשינו – וזה מה שאתם עושים כאן – זה ליצור אזורי חיץ, אזורי ביטחון, לא בצד שלנו של הגבול – בצד שלהם. אז אנחנו עושים את זה בלבנון. עשינו את זה בעזה״.

הוא הדגיש את שינוי התפיסה המבצעי: ״האזורי ביטחון האלה – זה שינוי תפיסה. זה אומר שאנחנו לא נותנים לצבא של טרוריסטים לשבת לנו על הגבול. ואנחנו מרחיקים אותם – זה מה שאתם עושים. ומשמידים את כל מה שמעל הקרקע ותת-הקרקע, ששירת אותם בעצם כאמצעי תקיפה נגדנו. חדירה, תקיפה, מנהרות טרור, כפרי טרור – כל זה הולך. זו ההנחיה: לא להשאיר, ואתם עושים את זה״.

בנוגע להוראות הפתיחה באש, ציין נתניהו: ״אני חושב שהדבר החשוב ביותר שתדעו – זה קודם כל שההנחיה שלנו, שלי ושל שר הביטחון, של הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל – זה קודם כל תגנו על עצמכם. אתם אתם מזהים איום לביטחון שלכם, לחיים שלכם, של החיילים שלכם – לפעול. לא לחכות. לפעול – זו הנחיית ברזל״.

לסיום הבהיר ראש הממשלה את עמדת ישראל ביחס להמשך שהות הכוחות: ״כיוון שהשגנו בזכות הפעולה שלכם כאן – לבנון מכירה בישראל, ישראל מכירה בלבנון, ואומרים גם לאיראן וגם לחיזבאללה: לכו מכאן, אין לכם מה לעשות כאן. יש שתי מדינות ריבוניות, רוצות לעשות שלום ביניהן, רוצים להחזיר באמת מציאות של ביטחון ושגשוג לתושבי הצפון וגם לתושבי לבנון. "אתם צריכים לצאת". זו סטירת לחי, זה אגרוף בפרצוף של הציר האיראני, וזה לא בהכרח יעבור בשקט. אנחנו מאוד גאים במה שהשגנו בזכות הפעולה האמיצה שלכם וגם ההחלטות שקיבלנו. ההתעקשות שלנו היא שאנחנו לא יוצאים מדרום לבנון עד שהאיום לא בטל. וכל עוד חיזבאללה, חמוש, נמצא פה, מאיים עלינו – אנחנו נשארים פה״.

הממשלה הבריטית מציגה צעדים דרמטיים לשינוי מדיניות ההגירה בממלכה, במטרה לצמצם את הנטל הכספי הכבד המוטל על כתפי משלם המסים המקומי. על פי התוכנית החדשה, פליטים ומבקשי מקלט שיזכו להגנה בבריטניה יחויבו בהחזר כספי של עד 10,000 ליש"ט בגין עלויות הדיור, הלינה והסיוע שקיבלו לאורך תקופת הטיפול בבקשתם.

על פי הדיווח ב'טלגרף', המהלך קודם על ידי שרת הפנים שבאנה מחמוד, שטענה כי "עלות הטיפול במבקשי המקלט עבור משלמי המסים הבריטים גבוהה מדי". החיוב יחול באופן גורף על כלל מבקשי המקלט, ללא הבדל בסוג המגורים שסופקו להם – בין אם שהו בבתי מלון, בבתי מגורים משותפים או במתקנים צבאיים לשעבר שהוסבו למגורים.

מנגנון הגבייה מתוכנן לפעול במודל המזכיר פירעון הלוואות סטודנטים. המשמעות היא כי לאחר שישתלבו בשוק העבודה, ינוכה מדי חודש תשלום משכרם באמצעות רשויות המס, משרד העבודה והרווחה או ישירות דרך משרד הפנים. החוק החדש מציב תנאי ברור: מבקשי מקלט לא יוכלו לקבל מעמד של תושבי קבע במדינה כל עוד לא יפרעו את חובם במלואו.

בנוסף לדרישת התשלום, הממשלה מבקשת להעניק לעצמה סמכויות נרחבות לעיקול נכסים נזילים או חפצי ערך שבבעלות מבקשי המקלט, דוגמת כספים פרטיים, מכוניות או אופניים חשמליים, כדי לקזז את עלויות האירוח. השראה לתוכנית נשאבה מהמודל הנהוג בדנמרק, המאפשר לרשויות להחרים כסף מזומן או רכוש בשווי העולה על 10,000 קרונות דניות.

הצעת החוק, שצפויה לעלות לדיון בפרלמנט, כוללת צעדים נוספים להקשחת המדיניות. בין היתר, הממשלה מבקשת לצמצם את יכולתם של מבקשי מקלט להסתמך על חוקי זכויות האדם כדי למנוע גירוש, להגביל את האפשרות להגשת תביעות המבוססות על חוקי העבדות המודרנית ולהקים מסלול ערעורים מזורז שיאפשר להרחיק מהגרים בלתי חוקיים במהירות רבה יותר.