נכנסתי השבוע לאתר ועדת הבחירות המרכזית, להסתכל על כמה מספרים שלא זכו לתשומת לב בלהט התוצאות: נתחיל במפלגת "רפא – רק בריאות", בראשות אריה אבני, שרשיונו לעסוק ברפואה נשלל לאחרונה. מפלגת מכחישי הקורונה, או מכחישי החיסונים, קיבלה 17,346 קולות בלבד. לאורך השנה האחרונה נדמה היה לי שהם התיישבו כולם על חשבון הפייסבוק שלי, והתחושה הייתה שיש כאן מחנה עצום, אבל הנה הזדמנות לגלות מהו באמת מספרם של חברי הקבוצה הזו. הרעש שהם מחוללים וכמות המידע הכוזב שהם מפיצים גדולים פי כמה.
זה נכון גם בנוגע מפלגת "עם שלם" בראשות חיים אמסלם ודב הלברטל שקיבלה רק 0.01% קולות, כלומר 592 פתקים בלבד.
בהערכה גסה, 592 הוא פשוט מספר בני המשפחה והחברים הקרובים של כל חברי הרשימה. ושוב, יש כאן בעיה של ייצוג יתר. נדמה לי שהרב אמסלם והלברטל, חביבי התקשורת, זכו להרבה יותר מ-592 ראיונות בתקשורת בשנה החולפת. ריאיון עבור כל בוחר. הם תוקפים בחריפות את ש"ס, את יהדות התורה, את הרבנות הראשית ועוד ועוד, ואמורים לייצג לכאורה את החרדי החדש, האחר, האלטרנטיבי. דווקא כמי שחושבת שיש הרבה מה לשנות ביחסי החברה החרדית ושוק העבודה, ותומכת במהלכים חיוביים וחשובים שמתרחשים כיום במגזר, גיליתי כעת שהדוברים האלה – לא מייצגים איש. סליחה, הם מייצג 592 אנשים. זכרו זאת בריאיון הבא.
והנה עוד קוריוז: "המפלגה הדמוקרטית – חירות, שוויון וערבות הדדית", עם האותיות רק, קיבלה אפס קולות. כנראה אפילו ראש הרשימה לא הצביע לה. ואולי זה לא קוריוז, אם חושבים רק כמה עלה להדפיס פתקים ולחלק אותם בכל הקלפיות. צלצלתי לברק כהן, ראש הרשימה, כדי לתהות מה קרה כאן. החלטנו בסוף לא להתמודד, הוא אמר לי, אבל המדינה כבר הדפיסה פתקים. נו באמת.
באיראן ניכרת עלייה בתמותה מקורונה, וכתוצאה מכך הוכרז על ידי משרד הבריאות האיראני על הגבלות חדשות ב־257 ערים הנמצאות ב־23 מתוך 31 המחוזות במדינה.
לפי משרד הבריאות באיראן העוצר יהיה בתוקף במשך עשרה ימים והוא החל כבר אתמול , יום ראשון השבוע. במסגרת ההגבלות, עסקים, בתי ספר ומתקני תרבות נאלצו להיסגר ונאסרו התכנסויות לאורך הרמדאן, המתחיל ביום רביעי הקרוב.
בשיחה מיוחדת עם "יתד נאמן" סיפר רבה של איראן הרה"ג רבי יהודה גראמי שליט"א, כי ההגבלות הביאו להחלטה על סגירה מחודשת של בתי הכנסת ברוב האזורים, בעיקר בטהרן ובאיספהן. שם חווה הקהילה היהודית גל הדבקה נרחב המאיים על הקהילה היהודית במדינה
לדברי הרב גרמי לישראל רוזנר ב"יתד נאמן", מאז חג הפסח נדבקו רבים מבני הקהילות היהודיות בגל הדבקה רביעי שמכה ברחבי המדינה, ולמרבה הצער גם צעירים רבים נדבקו בנגיף וחלקם נזקקים לסיוע נשימתי ורפואי. בית החולים בהם גם בית החולים היהודי בטהרן נמצא בשיא פעילות ועומס במחלקות שהוסבו ברובן למחלקות קורונה. למגינת לב, גל ההדבקה הנוראי הביא כבר בימים האחרונים לתוצאות טראגיות, כאשר ארבעה יהודים ל"ע נפטרו כתוצאה מסיבוכי הנגיף ועוד כמה נלחמים בימים אלה על חייהם
יהודי העולם נקראים להוסיף בתפילה וזעקה עבור חולי עמנו הנמצאים בצרה וצוקה, שיסיר הקב"ה כל נגע ומחלה מכל חולי ישראל בכל מקום שהם, ותיעצר המגיפה יצוין כי קודם לכן בחג הפסח היו כלל בתי הכנסת באיראן פתוחים כרגיל ברחבי איראן ובחג התכנסו המשפחות על משפחותיהם וטפם, זאת לאחר ששנה קודם לכן כמו בישראל גם באיראן הוטל סגר מהודק ויהודי המדינה נאלצו אף לאפות לבד מצות בחצרות בתיהם ובתי הכנסת היו סגורים ומסוגרים
לפי דיווחי כלי התקשורת באיראן 258 בני אדם מתו ביממה האחרונה במדינה מהנגיף – המספר היומי הגבוה ביותר מאז חנוכה תשפ"א – מתוכם כאמור ארבעה יהודים ז"ל, יום קודם לכן היו באיראן כ־2 מיליון נדבקים (מקום 15 בעולם) וכ־64,000 נספים מסיבוכי הנגיף
תיעוד מנורבגיה: ספינה התקשתה להתאזן בים הסוער לאחר שמטענה כולו זז לצד והיטה את הספינה. חלק מאנשי הצוות הונפו אל המסוקים היישר מהסיפון, בגלל התנאים הקשים היו אנשי צוות שנאלצו לקפוץ קודם לים בכדי שניתן יהיה להציל אותם משם.
הספינה הפליגה לדרכה לפני מספר ימים. מדובר בספינת משא שנושאת על מטענה סירות. בתמונות ניתן לראות סירות על סיפונה.
לאחר שחלק גדול ממטען הספינה עבר לצד אחד בגלל הים הסוער, הספינה נטתה על צידה בזווית מסוכנת. רב החובל שיגר אות מצוקה.
כעת הספינה עדיין מטלטלת בים ללא אנשי הצוות שנטשו אותה. הרשויות ממתינות למזג אוויר רגוע יותר בכדי שיוכלו להתקרב עם סירת גרר שתגרור אותה לחוף מבטחים. ומקווים להשיג את הספינה לפני שתתנגש ביבשה. בבטן הספינה 350 טון נפט ו -50 טון סולר.
העיתון 'יתד נאמן' מפרסם הבוקר (שישי) קריקטורה שמרמזת כי סמוטריץ' גורם לשריפת ספר תורה ומציל רק את הציונות וזאת על רקע כוונתו למנוע ממשלת ימין בתמיכת רע"מ, התנגדות שתביא אולי להקמת ממשלת שמאל.
סמוטריץ' לא נשאר חייב והגיב בחריפות "אני מבין שיתד נאמן הוא הישראל ביתנו של החרדים. שנאה, הסתה, ושקרים. מה שבעיקר עצוב זה שעורכי הפרבדה הזה מזלזלים בציבור החרדי וחושבים שהוא טיפש ואפשר לשטוף לו את המוח בקמפיין הסתה מלא שנאה.
"אני משוכנע שהציבור החרדי חכם ובריא הרבה יותר, והוא מבין מצויין ששיתוף פעולה עם תומכי טרור ומחבקי מחבלים שידיהם מגואלות בדם יהודים הוא בזוי ומקולקל, וגם אם יביא עוד קצת "דמים" ללימוד תורה זה יהיה "אתנן זונה ומחיר כלב". כתב.
"מה גם שההתנגדות שלי להקמת ממשלה שתסתמך על תומכי טרור, היא מה שתציל את עולם התורה מממשלת שמאל-ערבים שתקום חלילה בשל קוצר הרואי הזה ותחריב אותו חלילה" כתב יו"ר הציונות הדתית.
"ואם כבר בערכי התורה עסקינן, אז בתורה שלי כתוב שמוטב לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. העיקר שליתד נאמן יש "וועדה רוחנית"… עורכי הבטאון הזה הם לא אנשים חרדים, לא אנשים דתיים ולא אנשי תורה.
אמשיך לשאת בגאון וללא מורא את ערכי התורה כולם, כשלמות אחת כוללת ואינה סותרת חלילה. בין אדם למקום ובין אדם לחברו. לימוד התורה ומצוות ישוב הארץ. תורת ישראל וארץ ישראל ועם ישראל. ומי להשם והחרדים לדברו באמת אלי".
"הריני להודיע כי אני מוחל מחילה גמורה לעורכי יתד נאמן ולכל מפיצי ההסתה נגדי, ולא יענש שום אדם בסיבתי חלילה. והשם הטוב יכפר וישיבם בתשובה שלמה" הוסיף
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני העניק ריאיון נרחב לעורך 'יתד נאמן' אריה זיסמן "מנסים לטעון שאנחנו משחקים לכל הכיוונים, ואם לא יילך לנו עם נתניהו נלך עם משהו אחר. הבהרתי ואבהיר שוב: אין מציאות כזו"
השיחה מתקיימת ביום בו נפגש עם ראש הממשלה, "לשם מה קרא לך ראש הממשלה והאם שמעת דברים חדשים בפגישה?", – "לא היה בפגישה משהו דרמטי", משיב יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני. "מנסים כל הזמן לטעון כאילו אנחנו משחקים לכל הכיוונים, ואם לא יילך לנו עם נתניהו נלך עם משהו אחר. הבהרתי ואני מבהיר שוב: אין מציאות כזו".
האם זה מה שנתניהו רצה לשמוע? האם במפגש הגשת לו על מגש את תמיכתכם? "לא. הפגישה הייתה לתחזוק כמו שהוא עושה תמיד. הרצון שלו לחזק את הקשר ולהטיל עלינו מטלות, כדי שנעזור לו כל אחד בדרכו להקמת הקואליציה".
הכתבים הפוליטיים דיווחו שנתניהו מטיל עליכם משימות והוא עצמו אינו עושה דבר, ובעצם מסתמך רק על מה שתצליחו ללחוץ על סער ובנט עד כמה זה נכון? – אני תוהה. "לא. זה לא כך", עונה גפני. "אנחנו באמת רוצים לעזור. עם זאת לא ראינו שיש לו כרגע תכנית כלשהי. אבל הוא נחוש והוא עובד ולא מתעצל. הוא איש חרוץ".
כמה פעמים השם בנט עלה בפגישה? (מחייך) "עלה יותר מפעם אחת, אבל נתניהו לא חידש דבר בעניין. אנו תמימי דעה שבנט וסער צריכים להצטרף. אם לא, הם מסיימים את החיים הפוליטיים שלהם. הימין לא יסלח להם אם הם ילכו עם השמאל או אפילו עם המרכז שמאל. לעומת זאת אם הם יבואו ויסייעו להקים ממשלה, הם יזכו לשבחים ויגרפו רווחים פוליטיים"
יש לך שיחות עם בנט וסער? אתה אומר להם את הדברים הללו?
"בוודאי. הם חברי ואני אומר להם את זה באופן הכי ישיר, שאם הם באים עכשיו ועוזרים להקים ממשלה, אז ירוויחו פוליטית גם לעתיד. לעומת זאת, אם הממשלה לא תקום, או שילכו לבחירות, או שתקום ממשלת מרכז-שמאל, לא יסלחו להם על זה מבחינה פוליטית"
בנקודה זו אני מבקש להזכיר לרב גפני, כי לאחר הבחירות הקודמות כאשר נפגש עם נתניהו, הזהיר אותו שלא יעשה טעויות וידאג לשלב את בנט בקואליציה ולתת תפקיד לסער. אתה מזכיר לו את הטעות שלו? אני שואל. גפני: "אמרתי לו את זה אז כמה פעמים וסברתי שזו טעות. הוא היה צריך לעשות הכול שסער לא יעזוב וכן לשמור את בנט בקואליציה.
אלו טעויות קשות מאד של נתניהו ואני בהחלט מותח עליו ביקורת בעניין הזה".
אתה מותח עליו ביקורת ישירה בפגישות שלכם? אני מבקש ללמוד מה קורה בתוך החדר.
גפני משתף פעולה ומספר: "אני אומר לו באופן הכי ברור – 'אנחנו הולכים אתך ולא עם מישהו אחר, אבל לא עובדים אצלך'. מותר לנו למתוח ביקורת וזה מה שאנו עושים כאשר צריך. תתפלא, הוא מקבל את הדברים בצורה נינוחה.
יש כל הזמן דיווחים חוזרים ונשנים ש"גפני הוא השמאלן ועליו אפשר לבנות קואליציה בראשות לפיד ובנט".
מה אתה אומר על זה? הרב גפני: "אני הוותיק ביותר מבין כולם ולא נכנסתי לפוליטיקה לפני חודש. לא הלכתי אף פעם לקואליציה עם השמאל. תמיד הלכתי רק עם הימין ואף פעם לא אחרת. אלו ההוראות שקיבלתי וזה מה שעשיתי.
מה זה נקרא שאני שמאלן? אני הולך בדרכו ועל פי הנחייתו של מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, לא להתלהם ולא להתגרות באומות. אלו עמדות שהונחיתי על ידו ואני לא מסתיר אותם. יחד עם זאת – העמדות הללו שקיבלנו הרב רביץ זצ"ל ואני, קובעות חד משמעית ללכת רק עם הימין. אין סתירה בין המתינות המדינית שלנו, לבין ההליכה רק עם הימין, שם נמצא הציבור המסורתי".
נראה שגפני המתין לשאלה הזו, והוא ממשיך לחדד את הדברים: "העמדה של דגל התורה מאז ומתמיד הייתה בעד מתינות מדינית, אי התלהמות ואי התגרות בגויים. יש כאלו שמנסים לפרש את המתינות הזו, באפשרות שאנו יכולים ללכת לממשלה עם השמאל.
אני נשאל בפאנלים ובהרצאות, כיצד אני מצד אחד מתון מדינית, ומצד שני קיצוני פוליטי ללכת עם הימין בלבד. ואני משיב, שזו בדיוק העמדה שלנו: כמו שקיבלנו וחונכנו מהרב שך למתינות מדינית, כך קיבלנו ממנו הנחיות שלא ללכת עם השמאל, אלא רק עם הימין, כיון שהציבור המסורתי שם".
אני רוצה לחדד עוד יותר", ממשיך גפני, "הגראמ"מ שך בזמנו הורה, לא להצביע בעד חוק רמת הגולן ואפילו לא בעניין ירושלים. אלו היו ההוראות שהוא נתן לנציגים מאז ומעולם. אם היה אומר זאת עכשיו, היו אומרים שאנו הולכים עם מנסור עבאס. אבל אנו קיצונים ביותר ללכת עם הימין. אצלו לא ללכת עם הימין היה בגדר אפיקורסות של ממש" "השמאל הסית נגדנו"
גפני מפנה את טענותיו גם כלפי כתבים מבית. "יש רמה נמוכה של כתבים שנראים חרדים, שמוציאים החוצה את הדברים מבלי לדעת את העמדות שלנו. אחד מהם שאל אותי כיצד אני תמיד משלה את השמאל שאני יכול ללכת איתם, ובסוף אני הולך עם הימין. אמרתי לו: 'כאשר תגדל תבין'.
האם יש על זה גם ויכוחים בתוך יהדות התורה בין שתי הסיעות?
גפני: "יש לנו ויכוח עם אגו"י בעניין המדיני. אבל אין לנו ויכוח בעניין של הליכה עם הימין בלבד ולא עם השמאל. היו כאלו שניסו להפוך את זה, כאילו אנו חלוקים בשאלה האם ללכת עם השמאל. לא כך הם הדברים". "כאשר הגענו לנשיא ריבלין השבוע, הוא שאל אותנו על מי אנו ממליצים",
ממשיך גפני לספר. "אמרתי לו שאנו הולכים עם הציבור המסורתי, ולא עם השמאל, בפרט עתה, כאשר אנשי השמאל והתקשורת הם שהסיתו נגדנו לכל אורך תקופת הקורונה. הם אלו שמיקדו את כל השקרים כאילו אנו מפירים במכוון את הנחיות משרד הבריאות. הם מתעבים את הציבור החרדי ואיתם לא נלך. מי שאוהב אותנו זה הציבור המסורתי ואותו לא נעזוב".
"אמרתי זאת לריבלין. ואז הוא שאל אותי: 'לא הבנתי מה אמרת, אז אתה הולך עם הליכוד ולא עם ביבי'? עניתי לו: 'אנחנו הולכים עם הליכוד שבראשו עומד ביבי, אז אנו עם ביבי, כי אנו הולכים עם הציבור המסורתי' .
הוא ניסה שוב להפריד בין הליכוד לביבי, ושאל מה יהיה אם מישהו אחר יעמוד בראש הליכוד. אמרתי לו שזו שאלה היפותטית. אנו הולכים חד משמעית עם הליכוד בראשו נתניהו. היו שניסו לפרש את הדברים אחרת עם תילי תילים של פרשנויות. אבל זה בדיוק מה שהבהרנו: אנחנו הולכים עם ביבי ולא עושים שום ספקולציות".
ומה באשר לתמיכה של רע"מ מבחוץ? יהדות התורה תתמוך בכך? אני מנסה ללמוד. הרב גפני לא נופל.
"אנו לא מרכיבים את הממשלה. זה לא תפקידנו. כאשר ראש הממשלה יביא הצעה, אנו כמובן נשאל על כך את מי שאנו שואלים קבוע, וניתן את תשובתנו. בינתיים זה לא עניין שלנו ואנו לא מתערבים בכך. לא נרתום את העגלה לפני הסוסים"
ואם הימין לא יצליח להקים ממשלה? האם יהדות התורה תלך עם לפיד ובנט?
אני שואל. "במקרה כזה כמובן נשאל, ולפי דעתי יורו לנו ללכת לאופוזיציה. אנו לא נוטשים את הציבור המסורתי".
"לא הציעו ולא יציעו"
יש דיווחים שבנט ולפיד הציעו לכם כל מיני הצעות, על מנת שתימנעו ולא תצביעו נגד הממשלה שהם יקימו, אם נתניהו ייכשל. בתמורה לכך תקבלו הטבות שונות. עד כמה זה נכון
גפני: "הכל דיבורי סרק. לא הציעו כזה דבר וגם אם יציעו, זה לא יקרה. אנו לא עוזבים את הציבור המסורתי. איננו פוסלים ישיבה באופוזיציה. בכל מקרה אלו דיבורים על הקרח. כאשר זה יקרה, נשאל".
כיצד זה יסתיים: "אני מקווה שנתניהו יצליח להקים ממשלה", אומר גפני, "אם לא, זה יהיה רע לכולם. בשיחות שלי עם בנט וסער, אני אומר להם שתוצאות הבחירות מלמדות שרוב בציבור – 65 מנדטים, רוצים ממשלת ימין דתיים, חרדים ומסורתיים.
אז אמנם יש דברים שאולי אתם צודקים בקשר לנתניהו ובקשר להתנהגות שלו כלפיכם, אבל צריך לראות מה עומד על כף המאזניים ואיך המדינה תראה. אני אומר לסער: 'אתה ימני, וכיצד אתה יכול להרשות לעצמך ממשלה אחרת שאינה ממשלת ימין דתיים וחרדים'".
מה הם עונים?
"הם לא עונים תשובה חד משמעית. אמרתי לאחד מהם: 'אם הייתי יועץ קרוב שלך, הייתי שוכב על הגדר ולא נותן לך לעשות מהלך שימנע הקמת ממשלת ימין דתיים וחרדים בגללך'".
לסיום: מה בדיוק היה בעניין הראיונות של ח"כים מדגל התורה? היה באמת 'עוצר ראיונות?
גפני: "עד להטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, בקשתי מהח"כים שלנו שלא יתראיינו. זו הייתה הוראה של רבני דגל התורה שליט"א. הרצון היה שלא ישתמע שיש כמה קולות כאילו מדברים אחד נגד השני. לאחר שהוטלה מלאכת ההרכבה על נתניהו, חזרו הח"כים להתראיין".
לפני סיום בין הזמנים התקיים שיעור מקיף על סימני כשרות החגבים שמוזכרים בפרשת השבוע פרשת שמיני בבית המדרש חזון יוסף שיכון ג' השעור נמסר ע"י הרב יהודה מחפוד נכדו של הגר"ש מחפוד בליווי מצגות מרהיבות ולא פחות חשוב עם חגבים אשר כל אחד יוכל ללמוד את הסימנים בעצמו ולקבל את המסורת.
התקיים בעזרתו של חבר הנהלת העיר ב"ב הרב יעקב זכריהו, והציבור שהיה במקום נהנה מאוד והתרשם.
לשמעון בעל מסעדה באזור הצפון פנתה יולנדה (גויה ממוצא רוסי-בדוי) בבקשה להעסקתה מנהלת המשמרת שהייתה באותה עת במסעדה וזו סירבה לקבלה . יולנדה פנתה לבית הדין לעבודה ותבעה סך של 120,000 ₪ וטענה לאפליה ועוד כהנה וכהנה טענות.
ניגש ישר לניתוח הפסיקה בבית הדין לעבודה בחיפה בפני כב' השופטת איריס רש. האם התובעת הופלתה בקבלה לעבודה מחמת מוצאה הרוסי ו/או מחמת היותה לא יהודייה לפי דיני הדת – זו השאלה העומדת להכרעת בית הדין.
כאמור יולנדה פנתה למנהלת המשמרת במסעדה, ביחד עם חברתה שרון, לצורך חיפוש עבודה זמנית לפרק הזמן שנותר להן עד לגיוסן לצבא ההגנה לישראל. יולנדה נכנסה לבית העסק של הנתבעת ביחד עם חברתה אילנה (בדוי) והתעניינה האם יש צורך בעובדים זמניים?.
יולנדה וחברתה הופנו לאחראית המשמרת שהסבירה להן שהיא לא מחפשת עובדים לטווח קצר ואולם אין מחלוקת שבסופו של דבר היא ביקשה מהן להשאיר לה קורות חיים. לאחר עיון קצר בקורות החיים ולנוכח שמה של יולנדה, אחראית המשמרת פנתה ליולנדה ושאלה אותה "בלי להעליב אבל את יהודיה בכלל?" . בתחילה, השיבה התובעת שהיא יהודיה ואולם לאחר שאחראית המשמרת ביקשה ממנה להמציא לה צילום מתעודת הזהות, יולנדה ציינה שאבא שלה יהודי ואמא שלה לא יהודיה . לאחר התשובה, אחראית המשמרת מסרה ליולנדה כי מדובר במקום כשר שלא ניתן להעסיק בו עובדים שאינם יהודים .
יולנדה נפגעה מאד מדבריה של אחראית המשמרת וכשחזרה לביתה היא שיתפה את הוריה בדברים שנאמרו לה על ידה. למחרת, יולנדה ניגשה לבית העסק עם אביה אלכס (בדוי) על מנת להקליט את דבריה של אחראית המשמרת בקשר לסיבה שבגינה לא ניתן לקבל את יולנדה לעבודה . מעיון בתמליל הקלטת השיחה שבין אלכס לבין יולנדה עולה כי אחראית המשמרת הבהירה לאלכס שבגלל שמדובר במקום כשר אסור להעסיק עובדים שאינם יהודים וזאת מכח הוראות של הרבנות. עוד ציינה אחראית המשמרת כי משגיח הכשרות במקום בודק את תעודות הזהות של העובדים ואינו מאפשר העסקה של עובדים שאינם יהודים לפי דיני הדת. אחראית המשמרת הפנתה את אלכס למשגיח הכשרות ונתנה לו את מספר הטלפון של המשגיח .
יולנדה באמצעות באי כוחה הביאה את האירוע המתואר לעיל לידיעת התקשורת פורסמה כתבה בידיעות אחרונות תחת הכותרת "אצלנו רוסיות לא עובדות" וכן התקיים ראיון של אלכסר וב"כ התובעת בתכנית של גבי גזית. ימים ספורים לאחר מכן התקבלה יולנדה לעבודה כמלצרית במסעדה אחרת שהינה מסעדה כשרה למהדרין.
יובהר כי המסעדה של שמעון אינה מספקת שירותי מלצרות ללקוחותיה . המדובר בשירותי מזנון מהיר, כאשר הלקוחות משרתים את עצמם -ניגשים לדלפק לבצע את ההזמנה ומקבלים את ההזמנה בדלפק. לאחר קבלת ההזמנה, חלק מהלקוחות מתיישבים לאכול במקום תוך שהם עושים שימוש בכיסאות ובשולחנות של העסק וחלקם לוקחים את ההזמנה למקום העבודה או לביתם . בכל משמרת מועסקים שני עובדים ושניהם מועסקים בעבודות בישול ואפייה .
בדקות האחרונות הגיעו כוחות בילוש לרחוב בהר"ן בשכונת מאה שערים, הבלשים דרשו ממנהלי בית הספר בנות ירושלים השוכן ברחוב, להמציא להם את מצלמות האבטחה, המנהל בתגובה דרש מהם לההראות לו תעודות שוטרים, לטענתו הם סירבו להראות לו, ולכן לא נתן להם את המצלמות.
יצויין כי זאת הפעם השלישית בימים האחרונים שכוח משטרה סמוי מגיע לרחוב הזה בכדי להוציא מצלמות אבטחה מבעלי החנויות במקום.
אחד מושבי השכונה אומר ל'המחדש' שככל הנראה המשטרה חוקרת את תקיפת החייל באותו רחוב, בשבוע שעבר וזו הסיבה שהם מבקשים מצלמות אבטחה.
הלוויתו של הנער שמעון הלר ז"ל בן ה-15 שטבע למוות בנחל פרת נערכה בחלקת ברסלב שבהר הזיתים
אמש נעצר מנהל הישיבה מירושלים בחשד לגרימת מוות ברשלנות לאחר טביעת הנער, בטענה כי הטיול לא היה מאושר מול משרד החינוך, בגלל החשד והמעצר בפרקליטות התעקשו לקחת את הגופה לניתוח שלאחר המוות באבו כביר, דבר האסור הלכתית מאחר ואין חשד סביר לרשלנות שיכולה לעלות מניתוח כזה
לאחר שחרור הגופה ובעת שעשתה את דרכה מאבו כביר לירושלים ביקשו בפרקליטות לעכב שוב את הקבורה לבדיקה נוספת, דבר שעורר זעם רב בקרב בני המשפחה, שעתיים לאחר מכן בשעה 03:00 שוחררה הגופה
במסע ההלוויה הכואב זעק אחיו של הנער כי מה שעשתה המשטרה עם הגופה מזכיר את מה שעשו המצרים שלקחו תינוקות ושמו בקיר במקום לבנים
[fvplayer id="5379"]
[fvplayer id="5380"]
[fvplayer id="5381"]
[fvplayer id="5382"]
אנחנו עושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות בצילומים. השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום ואתם בעלי הזכויות בו, יש לפנות לכתובת הדוא"ל: pnt32147@gmail.com
שאלה שנשלחה על ידי רכז לב לאחים ופורסמה בעלון קול ברמה, בחור שחזר בתשובה שלימה, ושומר על כל המצוות , ולומד במדרשת 'לב לאחים' ההורים שלו עדיין לא התקרבו, ונשארו במצבם הקודם. והנה, ברגע שהגיעו החיסונים נגד הקורונה, הביע האב את רצונו לעשות חיסון, וכמה שיותר מהר, אבל לשם כך הוא זקוק לסיועו של הבן, שייקח אותו למקום החיסונים וכו', הבן עדיין לא הבין מדוע אביו רוצה כל – כך לעשות חיסון
אבל עד מהרה התברר שעד פרוץ המגפה, האב היה הולך מדי שבת – קודש ל … חוף הים, ודג שם דגים להנאתו, באומרו כי הפעולה הזו מביאה אותו למרגוע, כשפרצה המגפה, לא יכול האב ללכת יותר , וישב בשבת בביתו. והנה , כשהגיעו החיסונים
הוא ביקש למהר להתחסן ואמר לבן שלו 'אתה מן – הסתם מבין מדוע אני רוצה להתחסן כל – כך מהר ? – הסיבה לכך היא כי אני ממתין בכליון נפש לחזור אל חוף הים ולעסוק בתחביב הוותיק שלי, שהוא לדוג דגים …
יצוין שגם אם האב אינו הולך לים בשבת, הוא מחלל שבת בביתו במלאכות שונות שהן חילול שבת דאורייתא.
בא הבן ושואל: מצד אחד אני רוצה שאבא שלי יעשה חיסון, כי זה ישמור על חייו; ומצד שני, אם הוא יתחסן , ייגרר מכך חילול שבת מיידי בענין הדגים
הרכזים של 'לב לאחים' הביאו את השאלה אלינו וביקש שנכריע בשאלה האם לעשות חיסון, אם לאו.
השיב הגר"י זילברשטיין בשם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי כפי שמופיע בעלון קול ברמה של הרב הגאון רבי מיכאל צורן, שאם האב יילך לדוג דגים הוא נחשב כמחלל שבת בפרהסיא, וייחשב כגוי לכל דבר, ומצבו יהיה אז הרבה יותר חמור מאשר עשיית המלאכות בביתו פנימה , ולכן כדאי שהבן יעשה מאמצים שהאב לא יתחסן ולא ייצא לדוג
המחבל הערבי-הישראלי רושדי אבו-מוך, שרצח את החייל משה תמם בשנת 1984 וריצה 35 שנות מאסר במסגרת מאסר עולם קצוב, השתחרר הבוקר (שני) מבית הכלא קציעות. הוא צפוי להמשיך לביתו בבאקה אל-גרבייה – ולחגיגות קבלת הפנים שאותן ניסו במשפחת תמם למנוע.
בני משפחתו של החייל דורשים גם לשלול לאלתר את אזרחות המחבל, ואתמול אף פנו בנושא לשר הפנים אריה דרעי ולשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.
אחייניתו של משה, ד"ר אורטל תמם, אמרה לווינט כי לאחר שחרור המחבל: "כמשפחה, היום הלב שלנו נשבר. לראות את הרוצח של דוד שלי משתחרר כגיבור, מתקבל בהערצה וחוזר לחייו במושב צמוד לבית משפחתי זה שברון לב שגורם לפצע לחזור ולדמם שוב ושוב. הפגיעה פה היא כפולה ומכופלת – לא במשפחה שכולה אחת אלא בעם ישראל כולו".
כמידי לילה, באופן כמעט אובססיבי מאז אותו יום מר ונמהר לפני פחות מחודשים בו נלקח אבי לבית עולמו, אני שומע שוב ושוב את השיחה המתועדת האחרונה של אבי ז"ל ומתקשה להירדם, רק מחשבה אחת מנקרת במוחי ולא נותנת לי מנוח, האם היה בידי לעשות משהו כדי להציל את חייו, למנוע את רוע הגזרה?… ולא עשיתי?
כשהוא שוכב על מיטתו בבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים, נשמע אבא בהקלטה כשקולו מעומם וחלוש ומתקשה להישמע אודות למכשירי ההנשמה הוא צועק על סף בכי במעט הכח שעוד נותר בו "רוצים להרדים אותי, אני לא מוכן, זה מיותר, תעזור לי, אני מתחנן…"
כל בני המשפחה הקרובים קיבלו ממנו שיחות דומות בימיו האחרונות לחייו בהם שיווע לעזרה ולמישהו שיהיה שם לצידו ברגעים האיומים האלו, אך הנהלים הנוקשים והשרירותיים של בתי החולים בתקופת הקורונה שמישהו החליט עליהם שם מלמעלה באופן חסר רחמים, מנעו מאיתנו – בני משפחה להיות ליד מיטתו ברגעים הקריטיים בחייו.
אחת החווית המזוויעות שלעולם לא אשכח מתקופת האשפוז של אבא – היה כשאבא התקשר אלי והתחנן שהוא צמא, "רוצה לשתות מים" הוא התחנן, הצוות שמשום מה הקפיד הקפדה יתירה ובאופן הדוק על ההנחיות לא הסכים בשום אופן שיהיה בן משפחה באופן רציף ליד מיטתו, ידינו היו כבולות ורק אחרי אינסוף מאמצים נענתה בקשתו ומי יודע מה היו ההשלכות של ההמתנה האיומה והממושכת הזאת להרטיב את הגרון במצבו הרפואי החמור.
חשוב לציין, רוב רובו של הצוות דווקא עושה ככל יכולתו למען החולים ובני משפחותיהם אלא שההנחיות מגבוה למנוע כניסה למחלקות הקורונה כבלו אף את ידיהם וכך הגענו למצב שבלילה בו נאלצו הרופאים להרדים את אבא, על אף שהפכנו כל אבן לנסות להיכנס לחדרו לבסוף לא היה שם אף אחד מבני המשפחה שיהיה שם לצידו לשמוע את דעתו ולהיפרד ממנו בדקות האחרונות בהם עוד היה בהכרה.
התחננתי לאחיות 'תנו לי להיות כמה דקות ליד אבא לפני שמרדימים אותו', השמעתי להם אותו מתחנן דרך הטלפון אבל "יש נהלים" הם חזרו ואמרו, בבוקר שלמחרת התקשרנו לברר מה מצבו אך הוא כבר הורדם, היינו בהלם. אף אחד לא טרח לידע אותנו וההחלטה התקבלה בלי ידיעתנו ואני שואל מי קבע את הנהלים המחמירים והמחשידים האלו? שלולי הם – אני בטוח שמספר נפטרי הקורונה היה קטן משמעותית ולא היינו מגיעים ל-6300 מתים
כאמור, אפילו אם אכן ההרדמה הייתה בלתי נמנעת בהתאם למצבו, מן הראוי שהיו נתונים לנו כמשפחה לנסות ולהסביר לו בשפתו את המציאות ולתרגם לו את מצבו וכך כל החלטה על טיפול רפואי וכמובן הרדמה הייתה מתקבלת בהסכמה ובלב יותר שלם מבחינתו ומבחינתנו כמשפחה.
במקרים מסוימים שהגיעו לאוזני התקבל הרושם שחולים שמפאת הבהלה והפחד הכבידו על המערך הרפואי אם בקשות ותלונות הוחלט על הרדמתם על אף שעל רקע המצב הרפואי שלהם היה ניתן להימנע מהרדמה ובכך להציל את חייהם.
לאור העדויות הרבות ששמעתי מכלי ראשון מבני משפחה שחוו פחות או יותר את אותה החוויה הקשה, התחילה להתגבש אצלי העמדה שאכן השמועות שאסור לחולי קורונה להתאשפז בבית חולים מוצדקות, אנשים נפטרים שם רק מהפאניקה, אם חולה צריך להתקשר לכמה מבני המשפחה לבקש שיביאו לו לשתות אז אולי באמת עדיף להישאר בבית ולסמוך על הנס, מאשר לסבול כאלה דברים איומים.
עכשיו אחרי ששיתפתי את הציבור במה שהיה לי לומר אני יודע דבר אחד שכול מה שאבא שלי רצה זה שהמשפחה שלו תהיה שם יחד ברגעים האחרונים והקשים, אבל משמיים רצו אחרת, אנו נקבל את הדין באהבה ורק נמשיך להתגעגע לאבא אהוב שחסר לנו כל כך בכל רגע
ולמה כתבתי את הדברים? למה ראיתי צורך לשתף אתכם בזה, א. נקודה למחשבה למקבלי ההחלטות, ב. אם חס וחלילה בן משפחה שלכם במצב דומה – כדאי לשקול פעמיים לפני כל החלטה
אם גם אתם חוויתם חוויה דומה ורוצים שהסיפור האישי שלכם יתפרסם ויקבל במה ראויה צרו עמי קשר
חרף אזהרות הצבא מפני סכנת התלקחות העלולה להוביל לירי, עשרות מתפללים חסידי ברסלב הסתננו לקבר יוסף בשכם הלילה, מתחת לאפם של חיילי צה"ל והשוטרים הפלסטינים
כזכור בשנת 2011 נהרג בהסתננות דומה הקדוש בן יוסף לבנת הי"ד על ידי שוטר פלסטיני
החסידים שיצאו מאזור מאה שערים בשעה 03:00 לפנות בוקר ב-2 טנדרים של עשר מקומות כל אחד, נכנסו לעיר שכם ללא בעיה תוך נסיעה בשכונות, לאחר תפילה קצרה בשכם סמוך ונראה לציון קבר יוסף, הם יצאו לכפר עוורתא גם הוא בשליטת הרשות הפלסטינית ושם היעד הוא קברם של אלעזר בן אהרן הכהן ושבעים זקנים, בתיעודים נראים החסידים עורכים תפילה קצרה וממשיכים בריצה לטנדרים
"לא נכנסנו לקבר יוסף כי היו שם שוטרים פלסטינים, הכניסות תמיד נעשות בלילה כאשר המטרה היא לא להיתפס, לא על ידי החיילים ולא על ידי השוטרים הפלסטינים. זו ממש לא בעיה להיכנס לשכם הרבה פעמים מתחיל אחרינו מרדף של הפלסטינים עד שאנחנו יוצאים משם, מבחינתו זו זכות גדולה להתפלל שם. זה לא שאנחנו מחפשים אקשן" טוענים הנוסעים
תושבי מאה שערים ברובם משתדלים להתנזר ממדינת ישראל, רבים מהם נזקקים ומקבלים סיוע מהמדינה, במהלך הימים האחרונים חילקו בשכונה תלושים של משרד הפנים במסגרת התקציב של 750 מיליון שקלים שהשיג כזכור יו"ר ש"ס שר הפנים אריה דרעי לטובת הנזקקים בתקופת הקורונה
רבים מתושבי מאה שערים קיבלו את התלושים הללו והחליטו לא להשתמש בהם כדי לא להנות מהמדינה, כמה מהם התאגדו ושרפו יחד את תלושי המזון בשירת "והיא שעמדה" ו"בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים"
קיץ של שבת קודש לחודש מנחם אב תשמ"ז, השעה 16:30 אחה"צ , צומת הרחובות צפניה ובר -אילן נראה כמחנה פליטים, גדרות תיל מפרידים בין הרחובות צפניה ונחמיה, לכביש בר אילן הסואן. מצד אחד של הגדרות עומדים אלפי אברכים בלבוש הירושלמי המסורתי, זועקים קריאות 'שאבעס' ומהצד השני כוח משטרה גדול, שוטרים חבושי קסדות לבנות לראשיהם, לבושים במדי חאקי צהובים, ואלות עץ בידיהם, כשהם עומדים זקופים בין שתי משאיות להתזת מים כחולים (מכתזיות) על שטח הכביש המפריד בין כוחות המשטרה לבין המפגינים מפוזרים עשרות רימוני גז כשעשן רב, סמיך וחונק מתיימר מהם.
השוטרים עומדים ממתינים לטריגר שיצדיק את הסתערותם לכיוון המפגינים, מה שאכן לא איחר להגיע – ילד חרדי צעיר השליך חפץ אל עבר השוטרים, והפקודה ניתנה – עשרות שוטרים פותחים בריצה אחר המפגינים שחלקם נשארים עומדים במקום, וחלקם האחר בורח אל עבר ביהמ"ד ויז'ניץ שברחוב נחמיה ומסתגר במקום. תוך כדי שזרקנוי המים הכחולים מופעלים מאחור. שוטרים אחדים מכים באלות כל חרדי שנקרא בדרכם, אחרים משלכים עוד ועוד רימוני גז, ואחרים ישובים כורעים ומכוונים מנשק שיורה כדורי גומי.
היתה זו ההפגנה החרדית הראשונה בהיסטוריית ההפגנות שלא הסתיימו עד היום, בכביש בר -אילן בירושלים.
הסיבה בעצם להפגנה באותה שבת, כלל לא היתה נסיעת כלי רכב בשבתות בציר בר -אילן, אלא קריאת בית הדין של 'העדה החרדית' לצאת למחות נגד פתיחת ששה בתי קולנע בשבתות רח"ל בירושלים, ובעיקר כנגד פתיחת בית הקולנוע 'אגרון' שבמרכז העיר הסמוך לשכונות החרדיות.
ערש"ק פרשת ואתחנן לחודש אב תשמ"ז, מודעות ענק כיסו את קירות הבתים במאה שערים, בכותרת ענק – 'ירושלים למלחמה' בנוסף רכבים בכרוזי רמקול המודעים כי בשם הגאב"ד ר' יצחק יעקב וייס (זצוק"ל) ובשם בית הדין של העדה החרדית, חובה על כואו"א להשתתף השבת במחאות שיתקיימו ב-26 מוקדים כנגד פתיחתם של ששה בתי הקולנוע בעיר.
בין מוקדי ההפגנה היו צומת שבטי ישראל מאה שערים, בליל שבת קודם הסעודה ולאחריה, וביום שב"ק בצומת הרחובות צפניה ובר -אילן, בנוסף בעוד 24 מוקדים נוספים. מטבע הדברים עיקר המחאות הגדולות התמקדו בצומת שבטי ישראל ובצומת בר אילן.
לאחר אותה שבת בה התקיימו כאמור ההפגנות בכמה מוקדים, בשבת שלאחריה וכך במשך שבועות ארוכים, מדי שבת בשבתו, בהוראת רבני 'העדה החרדית' יצאו להפגין כל שבת אחה"צ בצומת הרחובות צפניה ובר אילן, מה שבעצם הפך מבלי להתכוון את ההפגנה נגד פתיחת בתי הקולנוע להפגנות קבועות נגד פתיחת כביש בר אילן לנסיעה בשבתות, כי באותן שנים תושבי השכונה שרובם היו חילונים הוחלפו בתושבים חרדים. בעיקר תושבי שכונת נווה צבי הסמוכה.
עם הזמן, כשההפגנות הלכו והחריפו, המשטרה בפיקודו של מפקד התחנה איתן כץ איבדה סבלנות מול המפגינים, תוך כדי שמפלגות השמאל הקיצוני ר"צ ומפ"ם משלהבים את הציבור, התקשורת, וכך את המשטרה נגד המפגינים החרדים. המשטרה הפעילה עוד ועוד אמצעים קשים נגד המפגינים, ההפגנות הלכו והתפשטו הרבה מעבר לרחוב צפניה, וכללו את רחובות ישא ברכה, אדוניהו הכהן, אבינדב, רבנו גרשום, הסמוכים לכביש בר אילן.
בכל ערב שבת, המשטרה גידרה את כל אותם רחובות בגדרי תיל עבים וסבוכים. המשטרה לראשונה גייסה כוחות ממג"ב לפעילות בתוך הגבולות, וגדודים של שוטרי מג"ב דרוזים שהגיעו בטיוליות מהצפון, עיבו את כוחות המשטרה, מכתזיות המשטרה התיזו זרנוקי מים אל תוככי הבתים בבר אילן, כך גם רימוני הגז נורו לתוככי הבתים ובעיקר לתוככי בתי המדרש.
פעם אחר פעם כוחות משטרה פרצו לבתי המדרש ויז'ניץ שברחוב נחמיה, ולבית המדרש 'אור הצפון' שברחוב אבינדב, היכו שם באלות העץ ללא רחם, כשמשאירים מאחוריהם עשרות פצועים ולוקחים איתם עצורים רבים.
וכך ההפגנות המשיכו במשך כשנה וחצי, עד לשנת תשמ"ט, אז ב'עדה החרדית' החליטו להפסיק עם ההפגנות בגלל בעיות צניעות במקום, וכן הרבה נוער שוליים שהשתתפו בהן ונקטו באלימות בשביל לספק את יצר החוויה.
למרות שבעדה החרדית הפסיקו כאמור לצאת להפגנות, מנהיג הנטורי קרתא ר' אורי בלוי (בנו של ר' עמרם) המשיך בתהלוכת מחאה קבועה ושקטה סביב כביש בר אילן, יחד עם ר' יחיאל כהן (זה שאחראי על הכנת התה לשבת בתולדות אהרון) ור' יוסף קדיש בלוי ועוד מספר אברכים. וכך במשך שנים ארוכות.
לאחר חמש שנים של שקט בהפגנות השבת בציר בר אילן, בשנת תשנ"ד פרשת קרח, הגיע להתארח בירושלים האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל, את ה'טיש' הגדול, האדמו"ר ערך בשכונת עזרת תורה בירושלים הסמוכה לבר אילן, ומכיוון שאלפי חסידים הבאים מהשכונות הותיקות בעיר, עשויים לחצות את כביש בר אילן במהלך השבת, בכדי להשתתף ב'טיש' הנערך בעזרת תורה הנמצא בעבר האחר של הכביש, עיריית ירושלים ופיקוד המשטרה הסכימו לסגור את הכביש לנסיעה באותה שבת.
ב'עדה החרדית' שנהנו מאותה שבת שהכביש היה סגור לרכבים, ויראו כי טוב, החליטו להחזיר שוב את הפגנות השבת נגד נסיעת רכבים בשבתות בכביש שכבר הפך יותר ויותר לאיזור חרדי.
אלא שבשונה מההפגנות הקודמות, הפעם הצטרפו למפגינים רבים המזוהים עם אגודת ישראל, וכן ספרדים וליטאים, מי שפיקד על כוחות המשטרה באותן שנים היה זה ניצב אריה עמית, שנקט יד קשה ביותר נגד המפגינים, וכן ניצב אילן פרנקו שהיה מעט יותר עדין, באותן שנים קם כבר מח"ש, שהגביל מאוד את התנהגות השוטרים, לכן באותן שבתות המשטרה כבר לא השתמשה בגז מדמיע ובכדורי גומי, אך עדיין הכתה מפגינים באלות עץ שבהמשך הוחלפו באלות מגומי, וכן הפעילה מכתזית, ופרשים.
אותן הפגנות המשיכו להתקיים במשך שנים ארוכות, גם כשבית הדין של 'העדה' כבר לא קרא לצאת, היו רבנים אחרים שכן קראו ובהסכמה שבשתיקה מבית הדין של העדה החרדית.
מי שבאותן שנים נלחם כנגד הפגנות החרדים בבר אילן, היו אלו חברי מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת מר"צ בעיר, בראשותו של ארנון יקותיאל.
יקותיאל לחם בכל מרצו נגד המפגינים, ואף אירגן תהלוכות ונסיעות מתריסות של פעילים חילונים בשעת הפגנת החרדים.
סיעות אגודת ישראל וש"ס בכנסת, הצטרפו למאבק המפגינים בבקשה לסגור את הכביש בשבתות, מהסיבה שרוב תושבי האיזור הינם חרדים.
ההפגנות המשיכו ביתר שאת וכך בתי המשפט הצטרפו למאבק, בהארכת מעצרים לימים ארוכים של המפגינים, וחלקם אף לתום ההליכים.
השיא היה כשהמשטרה עצרה ילד חרדי בשם י.ח.ל, שהוא בן 13 בלבד. בטענה כי השליך אבן אל עבר שוטר, המשטרה דרשה את המשך מעצרו על לתום ההליכים המשפטיים, מה שעלול לקחת חודשים ארוכים, ובית המשפט אישר זאת למשטרה.
מעצר הילד והחזקתו במעצר במגרש הרוסים הסעירו את העולם החרדי, חברי הכנסת החרדים נרתמו בכל כוחם בכדי לשחררו אך ללא הצלחה. העסקנים ערערו לבית המשפט העליון נגד החזקתו של הילד במעצר, אך ערעורם נדחה, והילד הוחזק במשך חודש שלם במעצר במיגרש הרוסים.
מי שהיה שר המשטרה באותן שנים היה זה אביגדור קהלני, שבחר בדרך של הידברות וביד פחות קשה מול המפגינים, באחת השבתות, הגיע השר קהלני בעצמו אל בר אילן בשעת ההפגנה, שבאותן שבתות התמקדו ליד ביהמ"ד 'אור הצפון' השר התקבל באהדה ואף חבש שטריימל לראשו, ניצב אריה עמית לא אהב את העובדה הזאת, והלין כי השר שלו, לא נותן לו גב מול המפגינים.
כשהפגנות לא חדלו, הוחלט במשרד התחבורה בראשות השר הרב יצחק לוי (מפד"ל) להקים ועדה מיוחדת בראשות אלעזר שטרום שתתן המלצותיה על נסיעת כלי רכב בשבתות בכביש בר אילן,
בסופו של דבר הועדה החליטה כי הכביש ישאר פתוח בשבתות, אך יסגר לתנועה בשעות התפילה, בלילה וביום (הסדר שקים עד ליום זה) בנוסף בשנת תשנ"ו הוגשה עתירה לבג"צ גם ע"י החילונים, בבקשה להשאיר הכביש פתוח וגם מהצד החרדי, בבקשה לסגור הכביש בשבתות. בסופו של דבר ולאחר דיונים ארוכים, בג"צ החליט כפי שהועדה המליצה, לסגור את הכביש בשעות התפילה וכל זאת בתנאי שהשקט ישאר במקום במבחן של חצי שנה.
נראה שהחרדים קיבלו את החלטת בג"צ אך בלב כבד, וכך אט אט ההפגנות הלכו והתמעטו עד שפסקו לחלוטין בשנת תשנ"ו לאחר רצף של הפגנות במשך כשנתיים וחצי.
כיום יש בידי 'העדה החרדית' ותושבי השכונות לסגור את הכביש לחלוטין לנסיעה בשבתות, מכיוון שכל תושבי האזור חרדים ומכיוון שיש כבר מספר כבישים עוקפים, המחברים בין שכונות הדרום והצפון. אך בעדה החרדית בחרו שלא לפעול למען סגירת הכביש, מחשש שהמקום יהפוך לכעין טיילת בשבתות, מה שיגרום לבעיות צניעות קשות, כיוון שבשונה מהעבר, כיום יש המון צעירים ששוכנים או לומדים במוסדות באזור.
ויש גם את הסיפור האישי שלי | יאיר לוי
היה זה לפני כ-30 שנה. יצאתי בשבת אחה"צ מהבית להתפלל תפילת מנחה, באותה שעה התקיימה הפגנה בכביש בר אילן הסמוך, לפתע צצו מתוך מארב מתוכנן קבוצת שוטרים כשאלות בידיהם, ועצרו כל עובר אורח שעבר במקום, ביניהם עצרו גם אותי, (בתמונה) ברגע שביקשו להעלות אותי לניידת בעצם יום השבת, בכיתי והתחננתי לשוטרים שיקחו אותי ברגל ולא יעלו אותי לרכב בשבת, אך לא נענתי.
לאחר כעשר שנים, הגיע בשבת לבית הכנסת מוסאיוף, איש משטרה על אזרחי ובחזות דתית, כשהוא אוחז בתמונה של המעצר שלי, ושאל את המתפללים מי מכיר אותי והיכן אני גר, לבסוף מישהו שזיהה אותי נתן לו את הכתובת, השוטר הגיע אליי לבית, וסיפר שהוא השוטר האמצעי שבתמונה שאוחז באלה כשהיא לאורך, והבכיות שלי שלא לנסוע בשבת נגעו לליבו ולכן החליט לחזור בתשובה ובנוסף לבקש ממני סליחה, כמובן שסלחתי. האיש היום בתפקיד בכיר במשטרה ושומר תורה ומצוות.
