מיקום כתבה: חדשות חמות

טרגדיה בחמי טבריה: גבר כבן 70 נמצא ללא רוח חיים בבריכה בחמי טבריה. צוותי ההצלה שהגיעו במהירות ניסו להחיותו, אך למרבה הצער, נאלצו לקבוע את מותו בתום מאמצים ממושכים.

חובש בכיר מיחידת האופנועים של מד"א חיים שביט, שהיה במקום האירוע, סיפר: "הייתי במקום האירוע, ולפתע שמעתי צעקות של עוברי אורח מכיוון הבריכה. ראיתי שהם מחפשים את המפעם (דפיברילטור) הקרוב. מיד התקדמתי לכיוון ההמולה, וסמוך לסף הבריכה ראיתי גבר כבן 70 שוכב לאחר שככה"נ נמשה מהמים. התחלתי בדיקות רפואיות והבחנתי שהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה. מיד התחלתי לבצע פעולות החייאה בסיסיות, וצוותי מד"א נוספים שהגיעו למקום המשיכו בפעולות החייאה מתקדמות. אך בסופן לצערנו, נאלצנו לקבוע את מותו.

שמואל רובין וישראל בוסקילה חובשי איחוד הצלה מסרו: "ביצענו פעולות החייאה יחד עם צוות ניידת טיפול נמרץ על הגבר שלדברי עוברי אורח נמשה מהבריכה ללא הכרה. למרבה הצער בתום מאמצי ההחייאה הממושכים נקבע מותו בזירה".

התפתחויות מדאיגות נחשפות בזירה הביטחונית האזורית, המעלות סימני שאלה חריפים על יציבות היחסים עם מצרים מערכת הביטחון נדרשת לבחון מחדש את האסטרטגיה האזורית לנוכח שינויים מהותיים בנוף הביטחוני

בראיון בערוץ 14, חשף קצין מודיעין בכיר בדימוס תמונת מצב מורכבת ומדאיגה באשר למצב הסכם השלום עם מצרים. הקצין, אליהו דקל, טען כי תהליך הכרסום במסמך ההיסטורי החל למעשה מרגע החתימה המקורית, והתעצם באופן משמעותי בשנים האחרונות.

דקל הצביע על מספר אינדיקטורים מדאיגים המעידים על השינוי המהותי ביחסה של מצרים להסכם: פיתוח תשתיות צבאיות נרחב בחצי האי סיני, אשר חורג באופן משמעותי מהמוסכם במסגרת הסכם השלום. בין הדוגמאות הבולטות: הקמתם של שלושה שדות תעופה צבאיים, המהווים הפרה ברורה של ההסכם.

"אין כמעט סעיף בהסכם השלום שלא הופר, נרמס ולמעשה לא קיים", אמר דקל בראיון, תוך הדגשת היקף ההפרות. הוא הצביע על פיתוח תשתיתי נרחב, הכולל כ-60 גשרים ומעברים מעל תעלת סואץ, אשר מעידים על הכנות צבאיות מעמיקות.

בהתייחסו למערכת המודיעין הישראלית, הביע דקל חוסר אמון מפורש: "אני לא סומך על המודיעין שלנו, אני ראיתי את היכולות שלו בשבעי באוקטובר. ככה שאני בהחלט, ממש לא סומך עליו". הערה זו מהדהדת את כישלונות המודיעין האחרונים ומדגישה את הצורך בבחינה מחדש של הערכות אסטרטגיות.

ניתוח תצלומי לוויין עדכניים של Google Earth, עליהם הסתמך דקל, מגלים כי צבא מצרים מבצע הכנות מתמשכות לתרחיש עימות עתידי. התפתחויות אלה מעלות חשש ממשי לאי-יציבות אזורית ומחייבות התייחסות מעמיקה של מקבלי ההחלטות הביטחוניים.

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א) את רפורמת השידורים של שר התקשורת, ד”ר שלמה קרעי, אחרי יותר משנתיים של עבודה מקצועית יסודית, ועל אף התנגדויות צפויות של היועמ”שית.

"המונופולים וחסידי הריכוזיות עשו הכל כדי לעצור את המהלך. הם רצו לשמר את המצב הקיים שבו הציבור משלם יותר, מקבל פחות ונשלט על ידי גופי תקשורת חזקים עם חסינות רגולטורית. זה נגמר" אמר קרעי והוסיף כי "הכוח עובר לצרכן. השוק נפתח לתחרות אמיתית. הציבור יוכל לבחור, לשלם פחות ולקבל יותר".

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הביעה התנגדות להצעת החוק הממשלתית בנוסח הנוכחי. לדבריה, היא מאפשרת "התערבות פוליטית בעבודת גופי השידורים ומסכנת את התקשורת החופשית בישראל. בחודשים האחרונים נעשה מאמץ משמעותי להשלמת הצעת החוק המקיפה והמורכבת אך תהליך העבודה הפנים-ממשלתי שהתקדם בחודשים האחרונים טרם הושלם, לרבות בסוגיות ליבה הנוגעות לשידורי החדשות".

לקראת הדיון בוויעדה, אף שיגר המשנה ליועמ"שית, מכתב ליו"ר הוועדה שר המשפטים לוין ובו הוא מפרט את ההתנגדות לחקיקה של השר קרעי.

שר התקשורת זעם על המכתב ועל הניסיונות למנוע את קידום החקיקה ושיגר מכתב חריף ליועמ"שית ובו הוא כותב: "הגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים: את כבר מזמן לא פועלת כגורם משפטי ממלכתי – אלא כשחקנית פוליטית על מלא. שוב ושוב את בוחרת לבלום יוזמות חברתיות צרכניות בשם "שיקולים חוקתיים", בזמן שמאחורי המסך המשפטי מסתתרת אג'נדה שמרנית אליטיסטית שמגוננת על הכוח והפריבילגיות של מונופולים כושלים".

"את לא מגינה על הדמוקרטיה – את מגינה על שלטון המונופול" מאשים קרעי ומציין כי "חוק השידורים עבר תהליך יסודי, רחב ומעמיק, בשיתוף כל גורמי המקצוע הנוגעים בדבר. הטענות שלך על "חוסר בשלות משפטית" הן לא פחות ממגוחכות, כשברור שמדובר בחוק שמטפל בעיוותי שוק משמעותיים – סבסוד כפוי, רגולציה ישנה, ומונופולים תקשורתיים שצוחקים כל הדרך אל הבנק".

לדברי השר, "כשאת מדברת על "חופש ביטוי", בפועל את מגבה גופים שחונקים כל קול אחר, חוסמים תחרות, ומונעים גיוון אמיתי. הציבור לא טיפש. הוא רואה מי פועל למענו – ומי פועל למען האליטה. אני מציע לך – עד לסיום כהונתך, חזרי בינתיים לתפקידך המקורי: לייעץ משפטית. את לא המחוקקת, לא המבצעת, ולא נבחרת ציבור. הגיע הזמן שפקידים יפסיקו לקבוע לעם את גבולות החופש. הציבור דורש לשלם פחות – והחוק הזה מגשים את זה. ואם זה מפריע לך – הוא ישפוט. הוא כבר שופט".

אחרי שבעזה דיווחו הבוקר על מותו של ד"ר זכריא סינוואר, האח השלישי במשפחת סינוואר ומרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטה האסלאמית, כתוצאה מהפצצה של חיל האוויר הישראלי על אזור נוסיראת, בעזה מדווחים כעת כי המת, שב לחיים.

ברשת אל-ג'זירה ציינו כי צוותים רפואיים הבחינו בסימני חיים אצל זכריא סינוואר לאחר שכבר הועבר לתא הקירור בחדר המתים. על פי הדיווח, לאחר שהרופאים הכריזו על מותו והעבירו אותו למתקן הקירור, זוהו סימני חיים בגופו והסטטוס הרפואי שלו שונה ל"מצב קשה".

כעת, גורמים רפואיים בעזה מנסים לייצב את מצבו של זכריא סינוואר, בעוד שמערכת הביטחון הישראלית ממשיכה במאמציה לאתר ולפגוע במפקדי חמאס הבכירים.

בתוך כך, הבוקר דווח ברשת אל-ערבייה הסעודית, כי אותרה גופתו של מנהיג החמאס מוחמד סינוואר, אולם בישראל הבהירו כי אין אימות לטענה. עם זאת, לדברי הגורמים, גוברות ההערכות כי אכן סינוואר האח חוסל בתקיפה הכבדה בסוף השבוע החולף, יחד עם מח"ט רפיח בארגון.

במעמד רב רושם ובהשתתפות גדולי התורה ואלפים מתושבי בני ברק התקיים מעמד ההדלקה המרכזי שנערכה ע"י המועצה הדתית בני ברק בראשות הרב יחיאל לוי.

במעמד השתתפו הראש"ל הגר"י יוסף, הגר"ש מחפוד, רב העיר הגר"מ בן שמעון, ראב"ד ת"א הגר"נ בן שמעון, הגרא"ש וייס חבר מועצת הרבנות הראשית, הגרי"ש קנייבסקי, רבני השכונה הגר"ש לוי והגאב"ד הגר"י סילמן ועוד. כמו"כ השתתפו סגני ראש העיר, חברי הסיעות ואיש החינוך הרב יוסף בר ששת.

בדברים שנשא הראש"ל הגר"י יוסף עמד על מעלתם של בני התורה ואמר כי עליהם עומד העולם ורק בזכות לימוד התורה שלהם אפשר לנצח במלחמות. בסיום דבריו שיבח את כל העוסקים בצורכי ציבור לכבודם של בני התורה.

את המעמד הנעימו הזמרים אבי אילסון וארי היל בליווי תזמורתו של ישראל סוסנה ומקהלת נשמה.

הפקה: אביעד גיל. צילום: יעקב כהן

משטרת ישראל ושב״כ עצרו תושב יבנה שביצע משימות עבור גורמי טרור איראנים, בהן איסוף מודיעין סביב בית החולים בו היה מאושפז ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי ויאחב"ל להב 433 במשטרת ישראל, נעצר במהלך חודש אפריל 2025, משה אטיאס, אזרח ישראלי, בן 18, תושב יבנה, בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות לאחר שהוחשד כמי שביצע איסוף מודיעין למול מחלקת הלב בבית חולים במרכז הארץ בעת שראה"מ לשעבר, נפתלי בנט, אושפז במקום.

חקירת השב"כ והמשטרה העלתה כי אטיאס עמד בקשר עם גורמי טרור איראנים וביצע עבורם מספר רב של משימות שונות תוך שהוא מבין כי יש בהן כדי לפגוע בביטחון המדינה והכל בשל בצע כסף. בתוך כך, תיעד לבקשתו של המפעיל האיראני קומה בבית החולים ובה חדר עם שומרים אשר אבטחו את ראה״מ לשעבר.

מקרה זה מצטרף לשורת מקרים מהתקופה האחרונה המלמדים על מאמצים חוזרים ונשנים של גורמי טרור ומודיעין עוינים לגייס אזרחים ישראלים לטובת ביצוע משימות שנועדו לפגוע בביטחון מדינת ישראל ותושביה.

בשב"כ אומרים כי "היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי מפעילה כלים מגוונים לטובת ניטור איומים למול מאובטחיה, ובכלל זה למול ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. הניטור מבוצע במעגלים רחבים, ובכלים רבים ומאפשר להציף איומים וחשדות מבעוד מועד.

גופי הביטחון של מדינת ישראל, ובכללם שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, שבים ומזהירים את אזרחי ותושבי ישראל מפני קיום קשר עם גורמים זרים וביצוע משימות עבורם, יודגש כי פעולות אלו מהוות עבירה על החוק. כלל גופי הביטחון וגורמי האכיפה יפעלו למצות את הדין בחומרה מול כל המעורבים בפעילות שכזו.

הציבור מתבקש להמשיך ולדווח לשירות הביטחון הכללי או למשטרת ישראל על כל פניה חשודה שמתקבלת מגורם לא מזוהה לביצוע "עבודות" ומשימות שונות".

למרות ההבטחות החוזרות ונשנות של בכירי הממשלה, שלא לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי, הקבינט המדיני ביטחוני צפוי להתכנס הערב ולדון בסוגיה.

על פי הדיווח בכאן 11, הקבינט ידון באפשרות של הכנסת מזון לעזה, זאת בשל לחץ אמריקני בנושא. על פי גורמים המעורים בנושא שצוטטו בכתבה, הקבינט ידון באפשרויות למנוע מצב עתידי של הרעבה בעזה.

בתוך כך, במהלך דיון חסוי שנערך בוועדת חוץ וביטחון, התייחס שר הביטחון ישראל כ"ץ לסוגייה ואמר: "כרגע לא נכנס סיוע הומניטרי לעזה, אך חברות אמריקניות יוכלו לחלק סיוע בעזה משבוע הבא".

במהלך הדיון התפתח עימות בין ח"כ עמית הלוי, לשר הביטחון כ"ץ, שחבר גם הוא במפלגתו. הלוי התנגד להכנסת הסיוע ההומניטרי, אולם כ"ץ הבהיר כי לא יאפשר מצב המוגדר כרעב ברצועת עזה.

נזכיר, כי בשונה מהדברים שנאמרו עם הקמת הממשל החדש בארה"ב, אמר השבוע מזכיר המדינה מרקו רוביו כי ארצו מודאגת מהמצב בעזה. בנוסף, גם הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שהבטיח גיהנום לחמאס, התבטא בנושא הסיוע ההומניטרי והביע דאגה מהנעשה בעזה.

בפעם השלישית ברציפות לא הצליחה הממשלה להשיג רוב בוועדת חוץ וביטחון לאישור צווי 8 למילואים. בהצבעה שהתקיימה היום 7 ח"כים התנגדו לעומת 4 בלבד בעד. המשבר הפוליטי מתעצם לנוכח העובדה שגם חבר כנסת מהקואליציה הצביע נגד המהלך, בעוד שני חברי כנסת נוספים מהקואליציה נעדרו מההצבעה המכרעת.

בדיון סוער שנערך היום (ראשון) בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, דחו חברי הוועדה ברוב קולות את הארכת צווי 8 לגיוס מילואים. שבעה חברי ועדה הרימו את ידם נגד ההצעה, בעוד רק ארבעה תמכו בה, בכישלון נוסף לקואליציה המנסה לקדם את המהלך.

באופן מפתיע, בין המתנגדים לאישור הצווים נמצא גם ח"כ עמית הלוי מהליכוד, חבר קואליציה שהצביע בניגוד לעמדת מפלגתו. שתי חברות כנסת מהקואליציה לא השתתפו בהצבעה הגורלית: ח"כ טלי גוטליב מהליכוד יצאה מהדיון טרם ההצבעה, וח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית עזבה את חדר הישיבות במהלך ההצבעה עצמה.

בעקבות ההצבעה הכושלת, גורמים בכירים בקואליציה לא היססו להטיל אשמה על חברי הוועדה מטעמם. "זוהי רשלנות חמורה", טענו הגורמים והוסיפו כי "חלק מחברי הכנסת מעדיפים להימנע מהצבעה בעד הארכת הצווים מסיבות פוליטיות". תסכול רב ניכר בקרב בכירי הקואליציה לנוכח הכישלון החוזר להעביר את ההחלטה בוועדה.

המשבר בקואליציה מגיע ברקע החלטת חברי הכנסת החרדיים להיעדר מההצבעה, עד לקידום חוק הגיוס, שיו"ר הוועדה יולי אדלשטיין נחשב לאחד הגורמים המתנגדים לחקיקה, כשבקואליציה יש מי שטוען כי הוא מקווה באמצעות כך להתנקם בראש הממשלה נתניהו ולהביא להפלת הממשלה. בתוך כך, שר הביטחון ישראל כ"ץ, שהשתתף בדיון, התייחס לסוגיית גיוס החרדים ואמר: "כמו שאמרתי בעבר: בלי חקיקה בהבנה עם הציבור החרדי לא יהיה גיוס חרדים".

בנוסף, במהלך הדיון התפתח עימות חריף בין השר כ"ץ לח"כ עמית הלוי. הלוי תקף את האסטרטגיה הצבאית באומרו: "התוכנית המבצעית ל'מרכבות גדעון' גרועה. למה לא עושים מצור הרמטי על שטח לפני שמכניסים חיילים"? שר הביטחון הגיב בחריפות: "אין לך בכלל ידע, אתה לא מבין ואתה אומר סתם. כל האמירות שלך שהמשפטנים מונעים מאיתנו זה לא נכון בכלל. לא הייתה פעם אחת שמשפטנים בלמו אותנו, אלה טענות לא נכונות שאתה כל הזמן אומר".

בעקבות האירועים, פרסמה ח"כ טלי גוטליב הודעה חריפה בחשבון הטוויטר שלה: "ליולי אדלשטין יו״ר וועדת חוץ ובטחון יש בעיה איתי, זה לא חדש. איך אני מעזה לצאת נגד המתפ״ש שמתדרך תדרוכים שקריים, ואיך אני מעזה רחמנא ליצלן לצאת נגד גורמים אנונימיים בצבא שמתדרכים בניגוד לעמדת הדרג המדיני. היום יולי הוציא אותי מדיון בו חיזקתי את שר הבטחון ובקשתי ממנו לצאת בהסברה על מדיניות ההתקפית הנכונה שלו. בסוף הדיון קיים יולי הצבעה על צווי 8 שבוודאי הייתי מצביעה בעד, אך הוא לא טרח לקרוא לי. מה שהופך את ההצבעה ללא חוקית. כך כתוב בתקנון הכנסת. מחר תהיה הצבעה נוספת. יולי אדלשטין חותר תחת מדיניות הממשלה." סיכמה.

לפי מקורות בכנסת, צפויה הצבעה נוספת בנושא בימים הקרובים. המשמעות של אי-אישור הצווים עלולה להשפיע על יכולת צה"ל לגייס כוחות מילואים בתקופה רגישה זו.

ספינה צבאית מקסיקנית, פגעה בעוצמה בגשר ברוקלין המפורסם. האירוע הטרגי, שהתרחש בשעות הבוקר של יום ראשון, גרם למותם של שני אנשים ולפציעתם של 19 נוספים.

אנשי חירום פעלו במהירות בזירת האסון, כאשר שניים מהפצועים פונו במצב המוגדר כאנוש. עדי ראייה תיעדו את הרגע הדרמטי בו שלושת תרני הספינה התנגשו במבנה הגשר וקרסו, תיעוד שהופץ במהירות ברשתות החברתיות.

אריק אדמס, ראש עיריית ניו יורק, התייחס לתקרית בהצהרה רשמית ושפך אור על הסיבות להתרחשותה. לדבריו, האסון נבע מכשל טכני שהתרחש בספינה. "המשיט איבד שליטה על הספינה", הבהיר אדמס בדבריו, והוסיף כי התקלה המכנית היא שגרמה לכלי השיט לסטות ממסלולו המתוכנן ולהתנגש בגשר.

על סיפון הספינה, המכונה "קווטמוק", שהו בעת התאונה 277 נוסעים ואנשי צוות. למרות חומרת ההתנגשות, לפי הדיווחים המתפרסמים, אף אחד מהם לא נפל למימי הנהר. מספר אנשים שחזו באירוע מקרוב סיפרו לכלי תקשורת מקומיים כי שמעו צלילי מוזיקה בוקעים מהספינה וכי הבחינו במספר רב של אנשים שנכחו על הסיפון ברגעי ההתנגשות.

"קווטמוק" אינה ספינה רגילה – מדובר בכלי שיט המשמש להכשרה ואשר שייך לחיל הים של מקסיקו. הספינה יצאה למסע רשמי שהוגדר כביקור ידידותי, ומסלולה המתוכנן היה להפליג תחילה לג'מייקה ומשם להמשיך ליבשת אירופה. מסע זה, שתוכנן להימשך למעלה מחצי שנה, נקטע באיבו עקב התאונה הקשה.

מבירור ראשוני עולה כי הספינה המקסיקנית כלל לא הייתה אמורה לעבור תחת גשר ברוקלין, עובדה המחזקת את ההערכה כי אכן אירעה תקלה משמעותית בניווט או בשליטה על כלי השיט.

האירוע המצער משבש את התנועה באזור הגשר, וכוחות ביטחון והצלה ממשיכים לפעול בזירה. הרשויות בוחנות את היקף הנזק שנגרם למבנה הגשר ואת ההשלכות ארוכות הטווח של התאונה.

ישראל מודה לראשונה כי היא מנהלת משא ומתן לסיום המלחמה בעזה.

בהודעה רשמית של לשכת נתניהו נכתב כי "בהנחיית ראש הממשלה, גם בשעה זו פועל צוות המשא-ומתן בדוחה כדי למצות כל סיכוי לעסקה – בין אם לפי מתווה ויטקוף ובין אם במסגרת סיום הלחימה, שתכלול את שחרור כל החטופים, הגליית מחבלי החמאס ופירוז הרצועה מנשק".

הודעת לשכת ראש הממשלה מגיעה בתגובה לדברים שאמר הבוקר אורן סתר, בכיר לשעבר בצוות המו"מ, נגד מדיניות נתניהו.  בריאיון לקלמן ליבסקינד ויאיר אטינגר בכאן רשת ב', אמר תא"ל במיל' סתר: "הלחץ הצבאי בשיאו וגם המדיני. כל כמה חודשים זה קורה ואז חמאס גמיש יותר. אני מזהה הזדמנות ומוטרד שהולכים לפספס אותה, ששוב הולכים להסכם חלקי ולא מנצלים את ההזדמנות להסכם שיחזיר את כל החטופים".

סתר הוסיף כי "זו נקודת הזמן המיטבית להגיע להסכם הכי טוב שנגיע אליו. כדי להגיע להסכם, צריכים להסתנכרן כמה דברים, להגיע ללחץ צבאי ומדיני משמעותיים כמו שיש עכשיו".

לשכת נתניהו פרסמה בתגובה הודעה תוקפנית במיוחד נגד סתר, בה היא מאשימה אותו בהדלפות ותדרוכים מגמתיים, אך כאמור גם מבהירה כי היא מנהלת מו"מ לסיום המלחמה.

"אורן סתר חתר תחת מדיניות הממשלה בהדלפות ובתדרוכים מגמתיים מתוך הקבינט שפגעו במשא-ומתן, סיכנו את חטופינו, והדהדו את תעמולת החמאס השקרית. הוא עשה זאת משום שהוא תומך בהפסקת המלחמה ובהשארת חמאס בשלטון.

לו ראש הממשלה היה נכנע ללחץ של סתר וחבריו, חמאס היה מצליח לשקם את עצמו, נסראללה וכל הנהגת חיזבאללה היו בחיים עם עשרות אלפי טילים, אסד היה נותר בשלטון ואיראן לא הייתה נפגעת באופן משמעותי.

טענותיו שניתן היה להגיע להסכם מוקדם יותר משוללות כל יסוד עובדתי. כפי שהעידו פעם אחר פעם כל בכירי הממשל האמריקני, חמאס סירב במשך חודשים ארוכים לנהל משא-ומתן והוא היה הגורם היחיד שהיווה מכשול לעסקה.

בזכות המדיניות של ראש הממשלה נתניהו להפעלת הלחץ הצבאי והלחץ המדיני, הצליחה הממשלה להשיב הביתה עד-כה 197 חטופים, והיא עושה הכל כדי להחזיר את 58 החטופים שנותרו.

בהנחיית ראש הממשלה, גם בשעה זו פועל צוות המשא-ומתן בדוחה כדי למצות כל סיכוי לעסקה – בין אם לפי מתווה ויטקוף ובין אם במסגרת סיום הלחימה, שתכלול את שחרור כל החטופים, הגליית מחבלי החמאס ופירוז הרצועה מנשק" נכתב.

היועץ המשפטי למבקר המדינה, עו"ד יואל הדר, השיב היום (ראשון) לדרישה של הסנגוריה הצבאית לעצור את ביקורת המדינה על נושאי הליבה של המחדל החמור שקדם לשבעה באוקטובר. המענה הוא על דעת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

במכתבו לסנגוריה קבע עו"ד הדר כי, "אין לסנגוריה הציבורית כל מעמד משפטי לתקוף מתווה זה. כל הטענות הועלו כבר בבג"ץ. בסופו של ההליך הושגו הסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין. בנסיבות אלה עולה תהייה שמא העלאת טענות אלו בעיתוי הנוכחי נועדה חלילה אך ורק כדי לשבש את הביקורת ולעכבה".

עו"ד הדר הדגיש כי היקף הסמכות ושיקול הדעת הרחב המסור בידי מבקר המדינה עוגן בחקיקה ובפסיקה. "סמכות ליבה זו של ביקורת המדינה חולשת על כלל הנושאים הציבוריים, לרבות ביחס למערכת הביטחון, למלחמות ישראל ולמבצעים צבאיים. ביקורות אלה התקיימו לאורך עשרות שנות קיומה של מדינת ישראל על-ידי מבקרי המדינה לדורותיהם".

"אתם מציעים להשתיק ולשתק את מוסד ביקורת המדינה בכל הנוגע לנושאי הליבה, בחלוף שנה ושבעה חודשים מאירועי השבעה באוקטובר. לא ניתן לקבל עמדה זו שסותרת את המבנה החוקתי של מדינת ישראל.

"כפי שמבקר המדינה כבר הודיע, עם הקמת ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם עימה 'גזרות', כפי שגם נעשה בעבר. לא זו בלבד שביקורת המדינה אינה שוללת הקמת ועדת חקירה, אלא שהיא פותחת ערוץ נוסף להקמתה.

"מן ההכרח לערוך ביקורת באשר להתנהלות כלל הדרגים גם בנושאי הליבה (מדיני, אזרחי וצבאי). ביקורת שכזו הכרחית כחלק מתפקידיה של ביקורת המדינה, והיא בגדר מימוש חובה מוסרית כלפי הציבור, שמזה חודשים ארוכים אינו מקבל מגורם עצמאי ובלתי תלוי מענה לשאלות קשות שעולות מאירועי השבעה באוקטובר, כמו לדוגמה בכל הנוגע לדוח בעניין הליכי הרישוי והאבטחה של מסיבת הנובה, שבה נרצחו, נפצעו, נאנסו ונחטפו אזרחים רבים".

11 לוחמים מחטיבת חי"ר פנו בימים האחרונים למפקד הגדוד שלהם בבקשה שלא להיכנס לשטח רצועת עזה, זאת בטענה כי הם חשים שחיקה קשה לאחר תקופה ממושכת של לחימה אינטנסיבית מאז תחילת התמרון הקרקעי. על פי הדיווחים בכאן 11, תגובתו של מפקד הגדוד הייתה חריפה, כאשר איים על הלוחמים בהכנסתם לכלא צבאי לתקופה של 20 יום בגין סירוב פקודה.

בשנה האחרונה, נהג צה"ל לאפשר ללוחמים שסיימו את שירות החובה הסדיר ונשארו בשירות מילואים פעיל, למלא תפקידים שאינם כרוכים בכניסה לשטח הרצועה.

כמו כן, מפקדים בדרג השדה בכל חטיבות החי"ר נמנעו בדרך כלל משפיטת לוחמים לאחר תקופות לחימה ממושכות ברצועה, ובמקרים רבים נענו בחיוב לבקשות לוחמים לסיים את שירות המילואים בתפקידי מנהלה בתוך הגדוד.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם, שהורשע על פי הודאתו, במעורבות בהתפרעות אלימה בשכונת סילוואן בירושלים וביידוי בקבוק תבערה לעבר כוחות הביטחון – וקבע כי העונש שנגזר עליו אינו חורג ממדיניות הענישה.

הנאשם, חרבי רג'בי כבן 20, הצטייד, יחד עם אחרים, בבקבוקי תבערה, רעולי פנים, וחסם ציר תנועה מרכזי בשכונת סילוואן. במהלך ההתפרעות הושלכו בקבוקי תבערה לעבר עמוד מצלמות של המשטרה, וכאשר ג'יפ של משמר הגבול נכנס לסמטה סמוכה, יידו לעברו הנאשם ואדם נוסף בקבוקי תבערה ואבנים – ממרחק של כ־40 מטרים. הנאשם נעצר לאחר שניסה להימלט מהזירה. הנאשם הורשע בניסיון הצתה, החזקת נשק והפרעה לשוטר – ונגזרו עליו 44 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. בערעור, שנסוב על גזר הדין בלבד, טען הנאשם כי העונש שנגזר עליו חמור ואינו משקף כראוי את חומרת מעשיו ביחס למקרים אחרים. עוד נטען כי יש לזקוף לזכותו את מצבו הרפואי והודאתו, באופן שהיה מצדיק עונש מקל יותר.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד יובל אלון, טענה מנגד כי מדובר במעשה חמור שבוצע בצוותא ומתוך כוונה לפגוע בכוחות הביטחון, וכי אין כל עילה להתערבות בעונש שנגזר. עוד הודגש כי בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה מבוסס, הולם ונכון המשקף את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה ואף התחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות מצבו הרפואי.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וציין כי "העונש שהוטל על המערער אמנם אינו על הצד המקל, יחד עם זאת, לא שוכנענו כי הוא חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת, כפי שנסקרה בגזר הדין של בית המשפט המחוזי".

הוועדה למינוי דיינים, בראשותו של שר הדתות מיכאל מלכיאלי, צפויה לקיים היום (ראשון) וביום שלישי הקרוב בירושלים שתי ישיבות מפתח, שבמהלכן צפויים להיבחר 21 דיינים חדשים אשר ישובצו בבתי הדין הרבניים האזוריים ברחבי הארץ. ג

ורמים בכירים המעורים בעבודת הוועדה מציינים כי מדובר באחת מהישיבות החשובות והמשמעותיות ביותר של הוועדה בשנים האחרונות, הן בשל המספר הגבוה של המינויים המתוכננים והן לאור הצורך הדחוף בחיזוק ובתיגבור מערך הדיינים הקיים.

על פי מידע שהגיע מגורמים המעורים בדיונים הפנימיים של הוועדה, שבעה מתוך 21 הדיינים החדשים צפויים להיות ממוצא ספרדי, ומזוהים פוליטית עם מפלגת ש"ס ועם הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א. קבוצה נוספת של שבעה דיינים מגיעה מקרב מפלגת יהדות התורה, כאשר על פי ההערכות, שלושה מתוכם משתייכים לזרם החסידי וארבעה לזרם הליטאי, בהתאם להסכמות הפנימיות בין הפלגים השונים במפלגה.

בנוסף, על פי הפרטים שנמסרו, שבעה מהמועמדים המובילים ברשימה הסופית אשר צפויים להיבחר לתפקידי דיינים, הם בני הציונות הדתית, מה שמהווה כשליש מכלל הדיינים החדשים שייבחרו בוועדה. המינויים החדשים צפויים להזרים כוח אדם משמעותי לבתי הדין הרבניים ולסייע בהתמודדות עם עומס התיקים הקיים.