שלום וברכה מורי ורבותי!
חודש טוב ומבורך, ראש חודש כסליו, חודש של ניסים ונפלאות, חודש של ישועות, חודש שבו עם ישראל המעטים, נצחו את הרבים, החלשים נצחו את הגיבורים.
זה החודש שזו ההזדמנות של כל אחד מאיתנו לנס הפרטי שלו.
וכאשר אנחנו מדברים על ניסים, מה ההבדל בין גוי שרוכש כרטיס לוטו ומקווה ומפנטז שיזכה בסכום גדול, לבין יהודי שמקווה ומייחל לישועה הפרטית שלו?
ישנו הבדל אחד מהותי!
ההבדל הוא, כאשר הגוי לא זוכה, הוא מתאכזב. לעומתו, היהודי, כאשר הוא לא זוכה, הוא מבין שהוא זכה, רק שהוא לא יודע במה.
אם הקדוש ברוך הוא הוא אביך והוא אוהב אותך יותר מכל אחד אחר, אם הקדוש ברוך הוא הוא כל יכול ואין משהו שהוא לא יכול להעניק לך, ואתה זקוק באופן נואש לרכב חדש, והוא לא מעניק לך את הרכב הזה, זה אומר שהתפילה שלך לא הלכה ריקם.
זה אומר שהנס שלך יתרחש בחודש הזה, אבל הוא יתבזבז, במרכאות, על דברים חשובים יותר: על מחלה חס ושלום וחס וחלילה שלא הייתה אמורה להגיע, על פגיעה אנושה בפרנסה, או על כל אסון אחר שאמר לך הקדוש ברוך הוא: "במקום להתפלל על הרכב, בו ונייחל יחד לבריאות ולפרנסה השלמה שלך".
יהודי, בניגוד לגוי, יודע שלעולם לא מתרחשות טעויות.
השגחה פרטית היא המתנה שהעניק הקדוש ברוך הוא ליהודים ואין אותה לגוים בעולם. הם מאמינים בייחוד ה', הם מחוייבים בכך, אבל הם לא מאמינים בהשגחה פרטית.
המתנה של יהודי היא שהוא יודע שהיום קרה לי נס, מחר יקרה לי נס, ומחרותיים יקרה לי נס נוסף.
בחודש הזה, בחודש הניסים והישועות של עם ישראל, מתחזקים בניסים הפרטיים שלנו, ממשיכים להאמין לטוב ולשפע ולישועה הפרטית,
וזוכים ללמוד לאחר מעשה, עד כמה כל מה שקרה לנו הכל היה נס ופלא אמיתי, מה שאמור לגרום לנו לאושר נצחי כבר כאן בעולם הזה.
ברוכים תהיו!
