דיפלומט צילם נאצים מתכוננים להוציא להורג יהודים

שלושה ימים לאחר שגרמניה פלשה לפולין ומלחמת העולם השנייה החלה. תמונה של הצועדים למוות ברחובות קטוביץ תיעדה את רגעיהם האחרונים – אך עד כה הצלם שצילם אותה נותר עלום שם, לאחרונה התגלה מי האיש מאחורי המצלמה.

הגברים והנערים היו בין הראשונים בפולין שהוצאו להורג על ידי חיילי היטלר – שלושה ימים בלבד לאחר שגרמניה פלשה למדינה ומלחמת העולם השנייה החלה. תמונה של הצועדים למוות ברחובות תיעדה את רגעיהם האחרונים – אך עד כה הצלם שצילם אותה נותר עלום שם.

לאחרונה התגלה כי האיש שמאחורי המצלמה הוא ג'ינו בוסי, דיפלומט איטלקי בפולין שהציל גם את חייהם של כמה אנשים בעיר קטוביץ, שם התגורר.

על פי המחקר, בוסי, ששהה רק ארבעה חודשים בפולין, צפה ממרפסת ביתו בזמן שהקורבנות בתמונה הובלו משם – אך כעת התברר כי באותו יום ממש הוא הציל גם כמה חיילים פולנים על ידי נתינת מחסה בקונסוליה ונתן להם בגדים אזרחיים. בהמשך המלחמה הוא זייף מסמכים להצלת יהודים והעניק אשרות יציאה מפולין בכדי להוציאם מציפורניו של היטלר, וזאת בניגוד לממשלת איטליה שכרתה ברית עם אדולף היטלר, כך על פי מחקר חדש של עיתונאי פולני.

בתמונה נראים גברים ונערים צועדים ברחובות קטוביץ, פולין ב-4 בספטמבר 1939 – שלושה ימים בלבד לאחר פלישת גרמניה לפולין. הצלם הוא ג'ינו בוסי, דיפלומט איטלקי שצילם את התמונה ממרפסת הקונסוליה. דקות לאחר מכן נלקחו הגברים והנערים בחלקו האחורי של בניין דירות ונורו.

התמונה מהמרפסת צולמה רגעים ספורים לפני שהקורבנות הועברו לגינה האחורית של גוש דירות סמוך ונורו למוות.

תמונה אחרת, שצולמה על ידי חייל גרמני, מציגה את אותה קבוצה של גברים ונערים ממפלס הרחוב, בלי לדעת שהם הולכים אל מותם.

בוסי, היה בן 53 דיפלומט בעיר בקונסוליה האיטלקית, התנגד בנחרצות לפלישת גרמניה בשנת 1939 לפולין והחל לתעד את מעשי הזוועה של הכוחות. במאי אותה שנה חתמו היטלר והמנהיג האיטלקי בניטו מוסוליני הפשיסט על ברית ידידות בין גרמניה לאיטליה, הסכם צבאי ופוליטי לא פשוט הידוע בכינויו ברית הפלדה, מה שבסופו של דבר יוביל את איטליה להכריז מלחמה על בריטניה וצרפת ב-10 ביוני 1940.

באחת המשלחות לרומא כתב בוסי: "נורו מורדים, ביניהם גיבורים אמיתיים, שנפלו בשבי עם נשק ביד". באחר כתב: "מתייחסים לחומרה לאזרחים פולנים, במיוחד כשחשודים ברגשות אנטי-גרמנים". הוא הוסיף: "במקרה זה, ללא קשר לרקע החברתי שלהם, הם נעצרים ונשלחים לגרמניה, למחנות ריכוז או לעבודה בשטח".

הוא הוסיף כי, "סוגים שונים של עונשים ניתנים לפולנים שלא סיפקו ראיות משכנעות לנאמנותם לגרמניה". בדיווחים הכתובים שלו, בוסי החל גם לתעד זוועות במצלמה. ב-4 בספטמבר 1939 היום בו חיילים גרמנים ריכזו את קבוצת הגברים והנערים והכניסו אותם דרך הרחובות שנראו בתצלומים, בוסי צפה בזירה ממרפסת הקונסוליה. כך פרסם העיתונאי תומאש בורובקה, שחשף את התיעוד המצמרר בעיתון Dziennik Zachodni

בעוד שהתמונה שצולמה מהמרפסת היתה ידועה לכמה היסטוריונים ועיתונאים, האדם שצילם אותה נותר בגדר תעלומה עד לאחרונה. העיתונאי תומאש בורובקה הפולני, זיהה את בוסי כצלם לאחר שניתח במשך חודשים מכל זווית אפשרית את התמונה והבניין ממנו נלקחה התמונה.

"במשך עשרות שנים האיש על המרפסת לא היה ידוע, וכך גם המיקום המדויק ממנו צולמו התמונות," אמר. "הייתה אפשרות שהם נלקחו מהקונסוליה הצרפתית באותו בניין. אך ב-4 בספטמבר 1939 לא היו שם כבר צרפתים. "צרפת באותה תקופה כבר הייתה במלחמה עם גרמניה, ואנחנו יודעים מהעיתונאית הבריטית קלייר הולינגוורת', שהיתה בקטוביץ בערך באותה תקופה, שהיא עזבה איתם ועם אנשי הקונסוליה הבריטית ב-2 בספטמבר.

"ג'ינו בוסי היה הדיפלומט היחיד בבניין באותה תקופה," אמר בורובקה. בורובקה אומר, כי "בהסתברות הגובלת על סף וודאות, ניתן לומר שהאיש שעמד במרפסת עם המצלמה היה הקונסול האיטלקי ג'ינו בוסי". לאחר מכן שלח הדיפלומט את התמונות לקרובי המשפחה של הקורבנות כדי שיידעו מה קרה. כעת, באמצעות מחקר מדוקדק בארכיונים ובעיתונים אקדמיים שנשכחו מזמן, גילה בורובקה כי בוסי סיכן גם את חייו כדי לנסות להציל את אלה שנרדפו בקטוביץ.

"באותו יום שהתמונות צולמו, הציל בוסי את חייהם של חיילים פולנים ומורדים שנמלטו מהמתקפה הגרמנית, בכך שהוא סיפק להם מחסה בקונסוליה והעניק להם בגדים אזרחיים כדי לברוח", אמר בורובקה. הוא גם עזר לבישוף של קטוביץ, סטניסלב אדמסקי, ליצור קשר עם ממשלת פולין הגולה כדי לנסות לגרום לאזור קטוביץ להיות מוכרז על מקום תחת לאום גרמני כדי לשרוד את הכיבוש.

הדיווחים שלו על מעצרם של 183 אקדמאים פולנים בקרקוב בנובמבר, הובילו את מוסוליני באופן אישי ליצור קשר עם היטלר, ולגרום לשחרורם של 101 מהם. בתחבולות החל בוסי לזייף מסמכים כדי להציל כמה שיותר יהודים. בהתכתבות עם רומא כתב: "היחס ליהודים גרוע מאין כמוהו בהשוואה לפולנים, הם מודרים לחלוטין מהחיים האזרחיים והמסחריים והפקדונות הרכוש וחשבונות הבנקים שלהם הוחרמו במלואם, רק נשים יהודיות נותרות בקטוביץ, הגברים נעלמו ואף אחד לא יודע לאן הם נשלחו".

נחוש לעזור, החל בוסי במאמץ לנסות להציל כמה מיהודי קטוביץ. האנשים הראשונים שהציל היו המנהיג היהודי מרקוס בראודה ואשתו נטליה בראודה – אחותו של האינטלקטואל והסופר היהודי המפורסם מרטין בובר מהעיר לודז'. מבועתים מלהיתפס על ידי הגסטאפו, במרץ 1940 הם הגישו בקשה לויזת יציאה. בדרך כלל זה היה מוביל למותם. אך בקשתם הגיעה לשולחנו של בוסי, אשר בסיכון גדול לחייו חתם עליו. בוסי הציל את חייהם של נטליה בראודה ובעלה, המנהיג היהודי מרקוס בראודה, בכך שהנפיק לשניהם אשרות יציאה בשנת 1940.

מה שהופך את זה למשמעותי וחשוב ביותר הקשור לשואה, הוא העובדה כי הוצאו אשרות יציאה במקום במהלך הקמת גטו ורשה בפולין הכבושה. המעקב שלו בכל הנוגע לרציחות של הגרמנים, והעזרה שסיפק לפולנים ויהודים, מגעים סודיים שלו עם ממשלת פולין הגולה והמקום בו צולמו התצלומים הם כולם מגלים את אותו קשר, שממנו עולה תמונה משמעותית של דיפלומט מצטיין מאוד ואנושי ביותר. הוא נשכח מההיסטוריה ומעולם לא הוכר רשמית על פועלו בסיוע הצלת חייהם של יהודים ופולנים בשואה, בוסי הלך לעולמו בשנת 1961.