שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת תולדות.
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בראשית כה, יט), זהו לשון הפסוק הראשון בפרשתנו.
והפסוק ממש תמוה, מה זאת אומרת? אם אמרת "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם", אני מבין שאברהם הוליד את יצחק. מדוע הפסוק צריך להמשיך ולספר זאת? מדוע כפל העניין במילים שונות?
חז"ל דיברו על כך הרבה ויש על כך מגוון רחב מאוד של תירוצים. שבעים פנים לתורה.
ושימו לב טוב למה ששייך כעת ברגעים הללו לענייננו!
יצחק אבינו כבר מגיע לרמה שהוא מקים בית בישראל, יש לו אשה, וכעת יש לו גם ילדים. הוא מביא לעולם את יעקב ואת עשיו, ברגעים הללו יצחק הופך להיות המפקד שמדריך את החיילים החדשים, הרב שמכוון את התלמידים החדשים שבאו לעולם, אבל עדיין יצחק אומר לך: "למרות הכל, למרות שאני אבא אני עדיין יודע לזכור שאברהם הוליד את יצחק. תמיד אני אהיה אחרי אבא שלי ותמיד אני אתייחס אליו בתור דעת התורה שלי, לעולם לא אתנתק מהשושלת ולעולם לא אתחיל בדרך חדשה".
בשבת זו חל יום הפטירה של רבי ברוך בער ליבוביץ', זכר צדיק לברכה.
היו שואלים את רבי ברוך בער: "גאון גדול כמוך מדוע זקוק הוא לשמוע שיעורים מר' חיים?", היה אומר להם: "נכון שיש ספרים, נכון שיש גם חברותות, מכולם ניתן ללמוד מה כן לומר. אבל מאף אחד לא ניתן ללמוד מה לא לומר, רק רב גדול וחזק שעומד לפניך ואומר לך 'את המילה הזו שאמרת עכשיו יותר אל תאמר', 'קושיה כזו לא שואלים ותירוץ כזה לא מתרצים', רק הם אלו שמיישרים אותך".
ואכן מורו ורבו ר' חיים פעם פנה אליו ואמר לו: "האם אתה יודע היאך מכינים קוגל?", אמר לו: "כבוד הרב, אינני יודע להכין את המאכל הזה". פנה כבוד הרב לביתו הקטנה ושאל: "האם את יודעת איך להכין קוגל?", והילדה הסבירה ברגע מהו המתכון המדויק.
שאל כבוד הרב את תלמידו: "האם אתה יודע למה היא יודעת ואתה אינך יודע? הלוא שנים שאתה אוכל את המאכל הזה יותר ממנה. מה גרם לך באמת לא לדעת איך מכינים קוגל ולה כן לדעת? – כי היא עמדה ליד אמא שלה.
"מי שעומד ליד בני הדור הקודם ושומע ולומד, הוא מחכים ויודע. מי שמנסה לפתוח דרך חדשה, שם תהא הנפילה שלו".
"עשה לך רב והסתלק מן הספק" (אבות פ"א מט"ז). ככל שאתה מנסה להיות מחובר לאדם גדול יותר, כך דרכך ישרה וסלולה בפניך.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני, ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא..
וברוכים תהיו!
