מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה, פרופ' שמואל שפירא, אמר הבוקר (שני) בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת כי החיסון לנגיף הקורונה שמפתח המכון יינתן במנה אחת – בניגוד לחיסונים של החברות מודרנה ופייזר, שדורשים שתי מנות לאדם. הוא ציין עוד כי השלב השלישי והאחרון של הניסוי הקליני בחיסון צפוי להתחיל באפריל 2021, וכי לפי הערכות ניתן יהיה להפיצו בקיץ הבא. לדבריו, יוצרו עד כה שלושה מיליון מנות מהחיסון וישראל מסוגלת לייצר 15 מיליון מנות בסך הכל.
שפירא אמר בדיון כי המכון יוכל להתחיל בשלב השני של הניסוי בחיסון בתוך שבוע עד עשרה ימים, "אם לא ניתקל בעיכובים מיותרים". השלב הראשון של הניסוי התקיים בבתי החולים שיבא בתל השומר והדסה עין כרם בירושלים וכלל 80 משתתפים. ההתמקדות בשלב זה היתה בבטיחות החיסון, ושפירא אמר בדיון כי למתנדבים בניסוי היו תופעות לוואי "מאוד מינוריות". השלב השני צפוי לכלול כ-960 משתתפים והשלב השלישי כ-30 אלף משתתפים.
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן), שאלה את שפירא למה הוא מתכוון ב"עיכובים מיותרים", והוא השיב כי מדובר ב"רגולציית יתר". לדבריו, "חברות אחרות בעולם (שמפתחות חיסון, ע"א) לא עברו את הדרך שעברנו. אף אחד לא הגיש תיק בטיחות כמו שלנו עם ארבעה מודלים בבעלי חיים".
שפירא הוסיף כי החיסון הישראלי "הוא רגל מדעית בטוחה על הקרקע, זה לא חיסון חדש של רנ"א". בדבריו התכוון שפירא לכך שחברות פייזר ומודרנה משתמשות בחיסונים שלהן בטכנולוגיית רנ"א שליח, שעדיין לא אושרה לשימוש בחיסונים. "לנו אין מניות ואין לנו כל שיקולים כלכליים בחיסונים, אלא רק טובת אזרחי ישראל", הוסיף, "האמת המדעית תנצח. אנשים יבינו שכאן יש אינטרס מדעי פרופר ואנשים יאמינו לחיסון שלנו".
שפירא הוסיף כי מדינות רבות מחזרות אחרי המכון הביולוגי ומבקשות להשתתף בניסוי, וכי "בכירים במערך הבריאות", כלשונו, ביקשו להשתלב בשלב השני של הניסוי. עוד אמר ראש המכון כי "יש לנו את היכולת לייצר 15 מיליון חיסונים לטובת כל אזרחי ישראל. המחויבות האתית והמקצועית שלנו גבוהה מאוד". לדבריו, עד כה הושקעו בפיתוח החיסון רבע מיליארד שקלים.
בדיון השתתף גם הממונה על חיסונים לקורונה במשרד הבריאות, ד"ר אורי פינשטיין, שאמר כי הקבוצות שמיועדות להיות הראשונות להתחסן במדינות העולם, וגם בישראל, הן אוכלוסיות בסיכון ועובדי רפואה. "גם אנחנו נתחיל לחסן מוקדם ונתחיל באוכלוסייה שהיא בסיכון גבוה", הוסיף. לדבריו, "כנראה שבשלב הראשון לא יינתן אישור לשימוש חירום באף אחד מהחיסונים בילדים ונוער. אף חברה לא הכלילה ילדים ונוער. זה כנראה יגיע מאוחר יותר".
פינשטיין הוסיף כי במסגרת הניסויים הקליניים שנערכים ברחבי העולם התחסנו עד כה קרוב ל-90 אלף בני אדם. לדבריו, במשרד הבריאות צופים כי בתוך זמן קצר יצטבר מספר גדול של מתחסנים שיאפשר מעקב רחב אחר היעילות והבטיחות של החיסונים. "המידע במגפה הזו מצטבר מאוד מאוד מהר. במהירות שאני לא מכיר כמוה", אמר פינשטיין.
