מנכ"ל בית החולים הדסה עין כרם, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר היום (שלישי) בדיון בכנסת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, כי החיסון הרוסי זהה לחיסונים של החברות האחרות, וככל הנראה הסיבה לעיכוב במתן אישור להבאת החיסון לישראל היא פוליטית. "הוא ברמת ביצוע של החברות האחרות, ניתן כבר ל-40 אלף איש ואין כל תופעות לוואי מידיות", אמר רוטשטיין, "טרם קיבלתי תשובה מדוע העניין מתעכב. משעשע שבסוף זה יועבר לרשות הפלסטינית ואזרחי ישראל לא יקבלו את החיסון".
רפי מירון, ראש אגף טכנולוגיות ונושאים מיוחדים במטה לביטחון לאומי, שהשתתף בדיון, אמר שאיננו יכול להתייחס לטענה שבכוונות ישראל לרכוש מלאי מסוים מתרכיב החיסון הרוסי אך לא להשתמש בו. עוד אמר כי הרגולציה לאישור השימוש בחיסון הישראלי המפותח במכון הביולוגי בנס ציונה מבוצע על ידי משרד הבריאות בליווי צמוד של גוף מקצועי גרמני. "המטרה העומדת לנגד עינינו היא להביא כמה שיותר מהר חיסונים לכלל האוכלוסיה ולפזר את הסיכונים בגלל חוסר הוודאות. העלות הכרוכה ברכישת החיסונים בטלה בשישים בהשוואה לעלות האלטרנטיבית להתנהלות המדינה עם מגיפת הקורונה".
האחראי על נושא חיסוני הקורונה במשרד הבריאות, ד"ר אורי פינשטיין, ציין כי "החיסון לא יחולק לאוכלוסיה במידה שלא יקבל את האישור הרפואי המתאים. בשל לוח הזמנים המואץ לפיתוח החיסון, משרד הבריאות נסמך על רשויות הבריאות הרגולטוריות המובילות בעולם. עם קבלת החיסונים, תצא לדרך תכנית התחסנות לאוכלוסיה בשותפות עם קופות החולים ובשל הצורך לעקוב אחרי קצב ההתחסנות ולעדכן מהו המועד הנכון לקבלת המנה הראשונה והמנה השנייה".
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, אמר: "מבצע החיסון איננו רק רכש החיסונים. ההיערכות למבצע היא הזדמנות להשקיע בצעדים שיחזקו את מערכת הבריאות כולה, גם בשגרה ולא רק בציוד מתכלה. נדרשת עתה היערכות מקיפה, בניית צוותים קבועים, בשיתוף פעולה מלא עם קופות החולים וגורמי החברה האזרחית, הכשרת כוח אדם מתאים, כך שמבצע החיסון לא יבוא על חשבון הטיפול בחולים.
עוד ציין לוין: "נדרש שדרוג מערכות המידע לשם מעקב אחר התקדמות מבצע החיסון כאשר המידע מאובטח. יש צורך בשילוב גורמי חברה אזרחית, האקדמיה והציבור ובתקשור מלא לשמירת אמון הציבור. מבצע החיסון חייב להיות מלווה בהערכה מדעית בדבר היעילות והבטיחות, להכין לשם כלי הערכה תוך שימוש מושכל בבדיקות הסרולוגיות".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח אמר: ״קיבלנו בדיון הוועדה תמונה די מקיפה לסוגיית החיסונים שתעסיק אותנו מאוד בתקופה הקרובה. ברור שכיום קיימת אי ודאות גדולה בכל העולם. התפיסה ההתחלתית שבה הלכנו על זה בכוח מלא ובכל הכיוונים הייתה נכונה, אבל בשלב מסוים יצטרך להיות תכנון ותיעדוף.
לדבריו תכנון צריך להיות במספר מישורים: "הסברה נכונה וקמפיין רציני – החל מהסברים על תיעדוף של אוכלוסייה מסוימת, ועד מאבק ב'פייק ניוז' שילווה אותנו. דבר נוסף חשוב הוא סוגיית כוח האדם: צריך להניח שבנקודת זמן מסוימת נזדקק לכוח אדם ומבצעי חירום ויש להתכונן לכך מראש. כמו כן, יש לטפל בדחיפות בנושא של בדיקות סורלוגיות שמטריד אותי ואת חברי הוועדה. אם נדע כמה אנשים אפשר שלא לחסן, תהיה לזה משמעות גדולה בהמשך וזו עוד סיבה להשתמש בבדיקות הסרולוגיות שנמצאות בידי משרד הבריאות״.
