שלום וברכה מורי ורבותי!
אנחנו מתקרבים למועד הבחירות.
הגלגלים משומנים היטב, והעסק מתחיל להתחמם.
ואנחנו לפעמים, מרוב האהבה והדאגה ל"ועשית ככל אשר יורוך" (עפ"י דברים יז, י), מפספסים את המטרה.
אם אתה יושב מול חברים ובני משפחה מאמינים בני מאמינים בדיוק כמוך,
ומספר להם עד כמה חבר הכנסת הזה הוא מדהים ואין כמוהו בעולם,
ועד כמה ראש הממשלה הזה הוא האדם הטוב ביותר לעם ישראל,
ובזה אתה בעצם "מצדיק" את בחירתם של חכמי ישראל בו כראש ממשלה ובהם כחברי כנסת –
אתה בעצם מפספס את העיקר.
כי אם אתה עושה את זה בגלל "ועשית ככל אשר יורוך", ואם אתה עושה את זה בגלל שאתה מאמין שגם אם אומרים לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל – אתה לא אמור באמת אפילו לדעת או להכיר את אותו חבר כנסת בעבורו אתה מצביע.
גם אם אתה צריך לעשות זאת בכדי לשכנע את האחרים, תמיד תוסיף בסוף את המשפט הבא: "אחרי הכל, אף אחד מאיתנו לא מצביע בגלל שנראה לנו שנכון כך לעשות. אנחנו עושים זאת אך ורק בגלל שגדולי ישראל כך הורו לנו".
בזה אנחנו מרוויחים שני דברים:
דבר ראשון, גם אם יצאה איזושהי תקלה מאותו אדם שלמענו הצבענו, אנחנו לא אחראים לכך, כי שמענו לגדולי ישראל.
והדבר השני, מרגע שעשינו כפי שגדולי ישראל ציוו עלינו הרי שיש לנו מצווה, וכאשר יש לך מצווה יש לך שמירה, יש לך שכר כבר כאן בעולם הזה מעבר לכל מה ששמור לך לעולם הבא.
השמירה שמלווה אותך בקיום המצווה ו"המצווה גוררת מצווה" (אבות פ"ד מ"ב) – שייכים כבר כאן היום.
עם כל הכבוד וההערכה לכל חברי הכנסת המדהימים והמיוחדים שלנו – ויש הרבה כבוד והערכה, ודווקא בגלל שיש הרבה כבוד והערכה – אנחנו לא מצביעים בגלל שאנחנו אוהבים אותם, אנחנו לא מצביעים בגלל שאנחנו מעריכים אותם,
אלא למרות כל הכבוד והאהבה וההערכה שיש לנו כלפיהם, אנחנו מצביעים אך ורק בגלל שכך הורו לנו גדולי ישראל. וזוכים בזכות זה לשלוות נפש אמיתית, לקיום מצווה גדולה ועצומה,
ויחד לקרב את גאולתם של עם ישראל.
ברוכים תהיו!
