כידוע תחילת פרשת כי תשא הנקראת בשבת הקרובה עוסקת במצוות מחצית השקל, ובהוראות נוספות הקשורות למשכן, אך רוב הפרשה עוסקת בסיפור חטא העגל ובהשלכותיו.
בקריאת הפרשה בבית הכנסת, הפרשה מחולקת באופן לא פרופורציונלי בין שבעת העולים לתורה, כשרוב הפרשה נקראת בעלייה הראשונה והשנייה של הכהן והלוי, ורק מיעוט הפרשה נשאר לחמש העליות האחרונות. המטרה בחלוקה זו היא כדי שסיפור חטא העגל ייקרא בעליית הלוי, מכיוון שעל פי המסורת שבט לוי לא חטאו בחטא העגל
כאן עולה השאלה מה יעשו בבית כנסת שאין כהן, כידוע ההלכה קובעת שבמקרה כזה שאין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן ואחר כך לא מעלים לעליית שני את הלוי גם אם הוא ישנו, אולם בשבת הקרובה שיש ענין ש'לוי' יקרא את פרשת העגל מעלים לפי חלק מהשיטות את הלוי במקום כהן והלוי ממשיך וקורא עד סוף פרשת העגל, כך המנהג בבתי הכנסת באשכנז – וכל בית כנסת ובית כנסת ישאלו את מרא דאתרא כדת מה לעשות
מנהג בהיפוך אותיות גהנם (התגובה אינה מכוונת לכתבה אלא נקודה םמחשבה)
שמי שנוהג הפוך מהמנהג – דינו לגיהנום.
מנהג ישראל הלכה הוא!
מנהג ישראל תורה, מה זה ה"ויש נוהגים" שמופיע בלי סוף בהלכה?
הרב וואזנר היה אומר "מי שאין לו מנהג טוב ממקור טוב, שינהג על פי ההלכה"…
נכון, מי שעודה ההיפך מן הנהוג, זה גהנום..
כוונת הכותב שכשהופכים את המנהג זה גהנום
מנהג ישראל תורה
מזה הדברים האלה
יפה ומעניין
מנהג מעניין, אבל כמובן שהאמירה שרק בשבת זו יעלה לוי במקום כהן אינה נכונה. לפי הרמ"א ולפי חלק מהפוסקים גם לפי השו"ע, לוי יכול תמיד לעלות ראשון כשאין כהן _או"ח קלה,ו)
הוא התכוון לומר שבד"כ אין עדיפות ללוי ע"פ ישראל, והשבת יש עדיפות להעלות לוי
המשך לתגובה הקודמת שלי:
חוץ מזה, הוא גם הוסיף שהלוי יקרא גם את עלית הכהן וגם את עליית הלוי. זה כמובן גם חידוש יחודי לשבת פרשת כי-תשא
אבל אם לוי קורא גם את עליית הכהן וגם את עליית הלוי, צריכים לחלק את אחת העליות הבאות לשתיים