האם הניסיון למנוע מנתניהו להקים ממשלה ע"י חקיקה יעבור את מבחן בג"ץ?

כ-80 אחוזים מהמעטפות הכפולות כבר נספרו. בוועדת הבחירות מעריכים שעד חצות תפורסמנה התוצאות הסופיות, אבל בגוש מתנגדי נתניהו כבר דנים בשורת צעדים בניסיון למנוע מראש הממשלה הנוכחי לכהן בתפקידו בממשלה נוספת. הצעדים כולם תלויים כמובן בכך שיהיו לגוש לפחות 61 אצבעות בכנסת, אבל גם אם יהיה להם הכוח, אחד הצעדים מעלה שאלות לא פשוטות.

על פי הדיווח של כרמל ליברמן בחדשות 12 השלב הראשון בתוכנית יחל מיד לאחר ההשבעה בעוד שבועיים, והמטרה היא למנות יו"ר כנסת חדש שיחלק את השליטה בוועדות הכנסת לשביעות רצון הגוש. לאחר מכן ינסו המפלגות המתנגדות לנתניהו להגיע להבנות סביב מינוי נשיא המדינה. השלב האחרון, והבעייתי ביותר, הוא חקיקת חוק שימנע ממי שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כראש ממשלה. לשם כך יהיה צורך בתיקון חוק היסוד.

"אנחנו מתנגדים לזה כפתרון לטווח קצר", אמר פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "זה שימוש מאוד בעייתי בחוקי היסוד. צריך להסתכל על חוקי היסוד כחוקה, הם קובעים כללי משחק וצריכים לייצג קונצנזוס רחב לגבי זכויות שחקנים פוליטיים ואזרחים. שיטת הפעולה שבה משנים את כללי המשחק כשיש בעיה פוליטית נקודתית – זה נזק גדול ליציבות של המערכת הפוליטית ולא עובד".

פרופ' שני הסביר גם כיצד תיפגע היציבות ומדוע שינוי החוק לא יהיה יעיל. "ברור שאם במערכת בחירות נוספת נתניהו יגיע ל-61 מנדטים הוא יחוקק חוק אחר", אמר, "אם הולכים על המהלך הזה זה רק כמוצא אחרון, בטח לא כצעד ראשון. צריך לגשת לחוקי יסוד בחרדת קודש ולא לשנותם במחטף".

לכן, המהלך האפקטיבי יהיה להגביל היבחרות לכנסת של מי שנאשם בפלילים, מהלך שפרופ' שני מתנגד גם לו. "יש קושי רב עם הגבלת זכות הבחירה לכנסת למי שטרם הורשע בפלילים. זו פגיעה משמעותית בזכות לבחור ולהיבחר, חריפה בהרבה מזו הנלווית להגבלה על כהונה ברשות המבצעת המלווה בהפעלת כוח שלטוני ישיר".

"גם אם יחוקק החוק הזה, הוא כמובן לא יחול רטרואקטיבית על הכנסת ה-24", הדגיש פרופ' שני, "הוא יחול רק בבחירות שלאחר מכן בדומה לחוק שקבע שמפלגה גזענית לא יכולה לרוץ לכנסת. הוא נחקק ב-1984 כשכהנא היה חבר כנסת אבל חל רק בבחירות הבאות".

בכל זאת, פרופ' שני מסופק שבג"ץ יתערב. "ההנחה היא שבג"ץ מאוד ממעט להתערב בתיקונים לחוקי יסוד", הסביר, "זו הסמכות של הכנסת לכונן חוקה, יש ויכוח אם בכלל בג"ץ יכול להתערב בתיקונים. הסטנדרט שנקבע בפסיקות קודמות הוא שמתערבים רק אם מדובר בניצול לרעה של הכלי של חוקי יסוד או שיש היתכנות בפגיעה בעקרונות יסוד של השיטה. אני לא רואה את בג"ץ פוסל את החוק".

למרות זאת, הבהיר פרופ' שני כי עקרונית המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בחקיקה מסוג זה, שלא בנסיבות הקיימות היום. "הרעיון שאדם שהוגש נגדו כתב אישום חמור לא יכול לכהן כשר בהלכת דרעי פנחסי חל גם על ראש ממשלה", אמר, "גם בית המשפט קבע את זה אבל אין מי שיפטר את ראש הממשלה. נתניהו עצמו תמך בכך בעבר. כמובן שצריך לעשות את זה תוך מנגנון ביקורת כמו למשל עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה להגיש כתב אישום".

מנגד, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור, מסויג פחות מקידום החוק: "כאשר ניגשים לבחון חוק, צריך לעמוד על התכליות העומדות בבסיסו, על הזמן שבו הוא נחקק, על הגורמים המושפעים ממנו, ועל ההשלכות הנובעות מתוכו. בהסתכלות רחבה, חוק שמונע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה הוא עניין מתבקש ואף הכרחי, בפרט לאור הלכת דרעי פנחסי, ולאור העובדה הפשוטה – שאנחנו עדים לה בכל יום – ולפיה נאשם בפלילים נגוע בשורה ארוכה של ניגודי עניינים המונעים ממנו לתפקד כראוי כראש ממשלה, וכמובן בזמן שהוא אמור להיות נוכח בדיונים בעניינו הפלילי".

הוא הוסיף: "ככל שתכלית החוק היא למנוע מצב שבו ראש הממשלה שלנו הוא נאשם בעבירות פליליות, זהו חוק מבורך שהתנועה לאיכות השלטון מקדמת זה שנים. לצד זאת, יש לעמוד על המורכבות שבמועד חקיקת החוק. חוק כזה, ככל שיחוקק, חייב להיות צופה פני עתיד, קרי – יופעל אך ורק בבחירות הבאות ויחול על המתמודדים אז. כך אנחנו מבטיחים שהחוק לא יהיה פרסונלי ולא יהיה רטרואקטיבי, אלא יחול כלפי כולי עלמא וכלפי כל נאשם בפלילים עתידי שיבקש להתמודד לראשות הממשלה".

"גם בתקופות קשות של משבר חוקתי ופוליטי חמור, אסור לנו לזנוח את עקרונות היסוד שלנו ולהגיע למצב שבו הבוחר הלך להצביע כשהוא יודע כי חל חוק אחד, ולאחר מכן מגלה כי חל חוק אחר. גם התכלית החשובה של סיום המשבר לא מצדיקה סטייה כה חמורה מהעקרונות המנחים של הדמוקרטיה הישראלית, ופגיעה חמורה כל כך בהליך החקיקה עצמו".

"לגבי הסוגיה של חקיקה שתמנע מאדם להתמודד לכנסת כאשר מונח נגדו כתב אישום, אנחנו נזכיר כי הזכות לבחור ולהיבחר היא הזכות העליונה במדינה דמוקרטית, וזאת בשונה מהזכות להיות ממונה לממשלה שהיא מוגבלת מטבעה הרבה יותר, ולכן חקיקה מגבילה בהקשר של הזכות להיבחר, צריכה להיעשות במשנה זהירות".