שלום וברכה מורי ורבותי!
שלמה המלך התבשר על ידי הקדוש ברוך הוא בבשורה כואבת: "המלכות שלך הולכת להיפסק! לא מחית בנשותיך שעבדו עבודה זרה, והכתוב מעלה עליך כאילו אתה בעצמך עבדת עבודה זרה".
"אבל", המשיך ה' יתברך, "לכבודו של דוד אביך, שהיה עבד נאמן כלפי, אני לא אקרע את המלכות בימיך, אלא בימי בנך" (מלכים א' יא יא-יב).
ואכן, לאחר מותו של שלמה, כאשר רחבעם בנו מלך, נקרעה מלכות ישראל ועשרה שבטים עברו למלך ירבעם.
ירבעם היה תלמיד חכם גדול, אחד מגדולי ישראל, גאון עצום, בקיא בכל התורה כולה.
אבל הוא חשש מדבר אחד,
הוא חשש מה יקרה כאשר בחגים, פסח שבועות וסוכות, כאשר עם ישראל יעלו לבית המקדש, הם יראו את רחבעם בנו של שלמה יושב על כסאו ההדור בעזרה, וירבעם המלך שלהם עומד לידו.
כי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד (יומא כ"ה ע"א).
מהפחד הזה, הוא הקים שני עגלי זהב ואמר לכל העם: "בואו ותשתחוו לעגלים האלה, אלו האלוהים החדש שלנו" (מלכים א' יב, כו-ל).
ועל כך אומרים רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין צ' ע"א) שלא היה מי ש"זכה", במרכאות, לחטוא להחטיא את ישראל כמו ירבעם בן נבט.
הפסוק מעיד עליו (שם יד, טז),
ורבותינו מגלים שהוא היה אחד מהאנשים הנדירים שלא זכה להיכנס לגן עדן למרות שלכל ישראל יש חלק לעולם הבא (סנהדרין שם).
הגמרא (שם ק"ב ע"א) מספרת לנו שבסוף ימיו, פנה הקדוש ברוך הוא ואמר לו: "בוא ותחזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן", אמר לו ירבעם: "מי בראש? מי ילך אחריך ראשון?".
אמר לו הקדוש ברוך הוא: "בן ישי בראש! דוד המלך הוא יהיה ראשון, ואתה תלך אחריו".
ירבעם לא הסכים, והמשיך לחטוא ולהחטיא את ישראל עד לסוף הנורא.
כאשר יש תורה, כאשר יש מצוות, כאשר יש הכל, זה לא מספיק!
קודם כל דרושה לכל אדם הנהגה נכונה במידות טובות.
כאשר אתה יודע להיות ענוותן ושפל- ברך, כאשר אתה יודע לראות בכבודו של האחר ולא לקנא בו, יש לך סיכוי לגדול,
ואם לא, אוי ואבוי לך ולכל מי שנמצא ב"מפלגת הרשע" שלך.
אנחנו נמצאיםבימים של ספירת העומר, בימים שבהם כל אחד מאתנו משתדל להתחזק בבין אדם לחברו,
בימים שבהם אנחנו נמצאים באבל על עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, גדולי עולם, גאונים עצומים, שהחטא היחיד שהיה להם, על פי עדות רבותינו בגמרא (יבמות ס"ב ע"ב), היא אך ורק שלא נהגו זה בזה.
גדלות בתורה לא מחפה על גבהות הלב או על מידות מושחתות.
קודם כל "דרך ארץ", ורק לאחר מכן "תורה", כי "דרך ארץ קדמה לתורה" (עפ"י ויקרא רבה פרשה ט סי' ג', ילקו"ש בראשית פ"ג רמז ל"ד).
ברוכים תהיו!
