מבצע שומר החומות והפוליטיקה הישראלית: טור מסכם

בין המקומות שנכבשו מהירדנים במלחמת ששת הימים היתה גם שכונה בשם שיח׳ ג׳ארח. מיד לאחר הכיבוש והחלת הריבונות התברר שיש יהודים רבים שהחזיקו בשכונה זו בקרקעות ובתים אליהם פלשו בזמן הכיבוש הירדני, משפחות ערביות שונות. 

לאחר החלת הריבונות פנו בעלי הקרקעות היהודים בדרישה להשיב להם את בתיהם. לא ניכנס כאן למאבק המשפטי הסבוך אך בסופו של דבר פסק בית המשפט לפני מספר שבועות כי יש לפנות את הפולשים ולהשיב את הקרקעות לידי בעליהן החוקיים. 

הסיפור יכל להיגמר בכך וכולנו היינו שוכחים. הצדק נעשה והקרקעות חזרו לבעליהן. אבל, הפסיקה הזו של בית המשפט באה על רקע מעניין ברשות הפלסטינית. 

חמאס חזקים מאוד ברשות הפלסטינית. אזרחי הרשות וזה ברור יבחרו בחמאס בבחירות שיהיו וישלחו את אבו מאזן והפתח׳ הבייתה. בדיוק מהסיבה הזו כמובן כבר אין שם בחירות 15 שנה.. בכל פעם אבו מאזן דוחה את הבחירות בתירוץ השחוק שישראל לא מוכנה לערוך בחירות לרשות במזרח ירושלים ואין בחירות בלי ירושלים. 

אף אחד כמובן לא מאמין לתירוץ, אבל כך כבר 15 שנה אין בחירות. והנה ממש עכשיו היו אמורות להיות בחירות אליהן הגיעה הפתח׳ כשהיא מפולגת ללא פחות מ3 רשימות שונות בעוד חמאס הגיעו מאוחדים והיו בדרך לכבוש את הפרלמנט הפלסטיני. לא עברו ימים אחדים ואבו מאזן כצפוי דחה שוב את הבחירות. כמובן שהעניין הרגיז מאוד בלשון המעטה את חמאס שביקשו כל דרך להוכיח את כוחם. והנה נפל להם כפרי בשל הסיפור בשיח׳ ג׳ארח׳. 

אם לא די בזה, כל הסיפור הזה קרה בעיצומו של הראמדן שהוא חודש שמועד לפורענות.

אם לא היה די בכל אלו באה משטרת ישראל והוסיפה עוד שמן למדורה.

משטרת ישראל שמה גדרות על המדרגות בשער שכם שלא ליצר התקהלויות ולאפשר זרימה חלקה של היוצאים מהר הבית, מה שגרם לחמאס להמשיך ולהסית את המקומיים נגד ההתנכלות של המשטרה.

האירוע לכשעצמו יכל להישאר תחת שליטה אך אז בהחלטה אווילית של המפכ״ל הוסרו הגדרות מה שגרם לערביים לראות בזה כצפוי כניעה ישראלית ומכאן הדרך הייתה קצרה להתחלת המהומות ברחבי הארץ. וכך הגענו למצב הזה בו חמאס מסית את ערביי ישראל לנקום בישראל על הפגיעה כביכול בירושלים.

וכך נהפך בין היתר המסגד שבהר הבית לבנת ההסתה המרכזית ולמוקד להתפרעויות מה שהוביל את משטרת ישראל לנסות ולשמור על הסדר שם מה שהגביר את ההתפרעויות. 

בינתיים חמאס שרצה להוכיח כמה שהוא שומר על ירושלים שלח כמה רקטות לירושלים להגן עליה. ישראל בתגובה החליטה להחזיר כצפוי וחמאס החל להשתמש באיום הגדול ביותר שלו. ירי לעבר תל אביב.  אם חשב מישהו בעזה שהולכים לסבב קצר, בכל זאת ביום חמישי שלאחר התחלת המבצע בעזה התחיל חג עיד אל פיטר בו מציינים בעולם המוסלמי את סיום הראמדן ובעזה רצו לחגוג, התברר להם שלא הפעם. ישאר החליטה שאין שום בעיה להגיע ל0 בבנק המטרות בעזה וכך היא אכן פעלה תוך

שמפציצים שם את רשת המנהרות הפנימית של חמאס בנייני ממשל ורבי קומות בהן גרו בין היתר פעילי חמאס. בנוסף ישראל ביצעה חיסולים ממוקדים בחוליות שיגור רגע לפני ששיגרו נ״ט או רקטות לעבר ישראל ומפקדים שונים (בעיקר בדרג בינוני- נמוך אך גם חלק מהמטכ״ל העזתי מצא שם את מותו). ישראל ניסתה גם לחסל את רמטכ״ל חמאס מוחמד דף. אך האיש בעל 9 הנשמות חמק מהמוות עוד פעמיים. 

בנקודה זו יש לציין שדף לא משמש בפועל כרמטכל. זה קצת בעייתי כשאתה מרותק לכסא גלגלים נכה ומשותק חלקית כשחלק מהאיברים שלך הוסרו בעזרתה האדיבה של ישראל… החיסול של דף נחוץ בעיקר כסמל. פגיעה מוראלית בחמאס והצגת תמונת ניצחון בישראל.

בעת כתיבת השורות האלו חמאס האט את קצב השיגורים. בין היתר כי מחסלים חלק נכבד מהחוליות לפני שהן מספיקות לשגר. אך ישנה גם עוד סיבה. חמאס לא תכנן כזו מכה. הם חשבו שזה הולך לסבב קצר. חמאס די מעוניין בהפסקת אש. בינתיים, בישראל לא ממש מעוניינים על אף הפצרות ביידן. 

סקר שהתפרסם ביום חמישי האחרון גילה כי 72% מהישראלים מעוניינים בהמשך המבצע. ביבי לעומתם יחד עם שרי הקבינט שלנו דווקא כן מעוניינים בהפסקת אש. ואף אישרו אותה בישיבת הקבינט בחמישי בערב. כמובן שגופות חללי צה״ל שמוחזקות בידי החמאס אפילו לא בדרך לחזור. ואם לא די בכך, עוד נפוצו פרסומים מהחמאס שישראל התחייבה כי תסיר את ידיה מהר הבית ומשיח׳ גארח׳׳ בירושלים מכחישים. אך כפי שאמר סמוטריץ׳ יהיה מאוד קל לדעת את זה. נסתכל מחר אם נותנים ליהודים לעלות להר בבית או לא.

בכל מלחמה או עימות כולנו מתעניינים ישר מי ניצח. 

ואף במבצע הזה כמובן כולנו מעוניינים לדעת מי המנצח וכמובן לא פחות חשוב, מי המפסיד. 

ובכן, באופן לא מפתיע במיוחד המנצחים יושבים בעזה. אומנם הם עברו כתישה ולא ממש הצליחו להשיב אש. אבל, המהומות הערביות והפוגרומים שערכו תושבי הארץ הערביים בשכניהם היהודים באירועים שחשפו שוב את אוזלת ידה של המשטרה והם את אוזלת ידו של השר הממונה מהליכוד, אמיר אוחנה. כל אלו נערכו בידודו של החמאס. קרנו עלתה ברמאללה ובשטחי הרשות. הם מגיני אל אקצה הם מגיני ירושלים והם מגיני ערביי ישראל. 

מכיוון שכולנו יודעים מהו הערך של חיי אדם בעיניי החמאס, מבחינתם הם הראו את כוחם והם מחוזקים. 

אם יתברר שהם הכניעו את ישראל בסוגיית שיח׳ ג׳ארח׳ ובהר הבית  (שללא שום קשר להלכה בעניין בלתי אפשרי שחמאס ינהל את העניינים בשטח ריבוני ישראלי) הם ניצחו גם בעיניים ישראליות.

ישראל  לעומתם אומנם כתשה את הרצועה והרסה שם מבני ממשל רבי קומות. היא חיסלה גם  בכירים בחמאס ובג׳יהאד האיסלאמי. אבל היא הפסידה. היא הפסידה בהסכימה להפסקת אש ללא תנאים. ואולי אף בכניעה שלה בהר הבית ובשיח׳ ג׳ארח׳.

ישראל לא סיימה. יש שם עוד בני מוות רבים ואפשר כבר להתחיל להתכונן למערכה הבאה. נקווה שבה יהיה לנו ממשלה טובה יותר.  אך המספידים הגדולים כאן מלבד הציבור הישראלי היהודי בכללותו הם

 אבו מאזן נפתלי בנט ומנסור עבאס. וכמובן גוש השמאל או איך שהוא קורא לעצמו היום, גוש רק לא ביבי.

אם נחזור לימים לפני שכל זה התחיל, לפיד עם המנדט להרכבת הממשלה. ממשלת שמאל עם 2 עלי תאנה ימניים. נפתלי בנט וגדעון סער. למעשה ביום שבו שוגרו הרקטות הראשונות לירושלים יאיר לפיד עמד להודיע לנשיא כי עלתה בידו להרכיב ממשלה. אבל אז החל המבצע בעזה והפוגרומים בישראל ובנט תחת לחץ אדיר מבית נאלץ לפרוש מהמיזם. 

הוא שב אל נתניהו פצוע וחבול עם סיכוי עמום וקלוש להשתרע עם בליכוד ל2 מערכות בחירות. האם נתניהו ייתן לו את זה? כנראה שלא. וכך במקום להיות ראש ממשלה ברוטציה הוא הפסיד תומכים רבים שכעסו כבר מראש על הרצון להקים ממשלה בתמיכת תומכי טרור וגם ראש ממשלה הוא לא יהיה כנראה. 

אם הוא היה חושב קצת הוא היה מזדרז ועם הרקטה הראשונה לירושלים. היה מודיע כי לא יישב עם תומכי טרור. אבל, הוא המתים ונתן למנסור עבאס לומר שהוא לא מוכן לשבת כרגע בממשלה. וכך יצא בנט כאדם שבלית ברירה לא מקים ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות. טוב בציבור הבוחרים זה לא עושה לו. האם הוא יעבור בפעם הבאה? לישראלים יש זיכרון קצר ואין לדעת. אך לא יהיה מופרך אם נמצא אותו מחפש עוד כמה אלפי פתקים בשביל להיכנס לכנסת בבחירות הבאות. 

יאיר לפיד הפסיד יחד עם בנט. חלומו הגדול. יה להיות ראש ממשלה. כרגע אף אחד לא רואה את זה קורה. הכל אומנם יכול להשתנות אבל מממשלה בטוחה הוא הגיע לכלום. 

וזה מוביל אותנו לאיש שבעיניי הוא המפסיד הגדול מכל הסיפור מנסור עבאס ומפלגת רעמ. 

מנסור עבאס היה בפסגה. לאחר קמפיין אזרחי ורשימת דרישות לטובת החברה הערבית שסמוטריץ׳ היה חותם על כל מילה בהן, הצליח מנסור להתחבב על אזרחי ישראל היהודים ורבים ראו בו כשותף לגיטימי בקואליציה ואף בממשלה. 

בממשלה הזו שהייתה מוקמת איתו היה מקבל מנסור את השליטה המלאה על החברה הערבית ובבחירות הבאות היה רץ תחת הטיקט של מושיע החברה הערבית ואולי היה אף מוחק את המשותפת מהמפה הפוליטית. 

אזרחי ישראל שבסך הכללי מעוניינים בשלום ובדו קיום השתוקקו לזה. הנה כך אמרו רבים קם לו מנהיג ערבי שלא מעוניין בזכות השיבה שמעוניין להשיג טוב לחברה הישראלית בכללותה. 

את כל החלומות האלו ניפצו חמאס באיבחת רקטה. כשהתחילו המהומות והפוגרומים בלוד ובערים המעורבות יחד עם הטילים מעזה התגלה לפתע מה שמנסור קיווה שלא יתגלה עד להקמת הממשלה.

אין לדעת מה היה המניע של חמאס  שחלומותיו של מנסור לא יתגשמו (אפשר לנחש). אין לדעת אם הוא היה  בכלל הסיבה לפריצת המלחמה, אך דבר אחד ברור. הימין הישראלי לא רואה יותר במנסור שתמך לאורך כל הדרך בהשתוללות חסרת הרסן של הערבים מישראל ומחוצה לה כשותף לגיטימי. (בקרב השמאל העניינים מסובכים יותר.

יש שם שאינם רואים בו שותף. אך ישנם רבים בשמאל הישראלי שזולת רק לא ביבי אין להם שום ערך אחר נכון לעכשיו). כך הפסיד מנסור עבאס את חלומו ואף אנו הפסדנו את חלומינו לראות סופסוף מנהיג ערבי שאיננו תומך טרור מוביל את החברה הערבית ואת ישראל בכלל למקום טוב יותר.

מנסור כבר לא יהיה האיש ככל הנראה. נכון לעכשיו כלל לא בטוח שהוא יוכל לרוץ לבד בבחירות הבאות שכן הערבים עדיין רואים בו בוגד וככל הנראה הוא ייאלץ לחבור למשותפת ע״מ להשאיר את רע״מ בחיים הפוליטיים. 

אם מנסור עבאס יכנס  לכנסת ה25? מוקדם להעריך. אך שוב, כמו במקרה בנט. גם אצלו אף אחד לא יתפלא אם הוא יראה אותה מבחוץ. 

מנהיג אחר מהחברה הערבית? אין לדעת. בזמן הקרוב זה כנראה כבר לא יקרה. נחכה לפעם הבאה