אירוע שלא פורסם ממבצע 'צוק איתן' מסעיר בימים האחרונים את צה"ל, כך מפרסם הבוקר 'ישראל היום'.
מדובר בהתנהלות שקדמה לאירועי "יום שישי השחור", שבו נהרגו רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני בפעילות של סיירת גבעתי שהסתבכה.
הפעילות המדוברת התבצעה ביום שישי, 1 באוגוסט 2014. באותו בוקר הוכרזה הפסקת אש למשך 72 שעות, ביוזמתם של מזכ"ל האו"ם באן קי מון ושר החוץ האמריקני ג'ון קרי. למרות הפסקת האש, יצא כוח בפיקודו של שראל לפעילות לאיתור מנהרה באזור רפיח. מחבלים שיצאו ממנהרה תקפו את הכוח, הרגו את שלושת הלוחמים וחטפו את גופתו של גולדין, שמוחזקת מאז בעזה.
בהרצאה שנשא בחודש שעבר בפני חניכי קורס מח"טים, חשף תא"ל עופר וינטר כי התנגד לפעילות הזאת. וינטר פיקד על חטיבת גבעתי במהלך "צוק איתן", ולדבריו סבר כי לא נכון לצאת לפעילות בזמן שהוכרזה הפסקת אש. וינטר העריך כי הסיכון לכוח גדול מהסיכוי לאתר את המנהרה, והביע חשש מכך שהפעולה תסתבך.
ערב הפעילות הביע וינטר את התנגדותו בפני מפקד האוגדה דאז מיקי אדלשטיין, שהחליט בכל זאת לאשר אותה. עמדתו של אדלשטיין נסמכה על כך שהמודיעין העדכני של השב"כ וצה"ל מאותו היום קבע מפורשות כי באזור רפיח עובר תוואי של מנהרה התקפית, שטרם אותרה למרות כמה מבצעים שקיים גדוד הסיור של גבעתי בגזרה.
מאוחר יותר הובאה התנגדותו של וינטר גם בפני אלוף פיקוד הדרום דאז, סמי תורג'מן. בתום דיון ממושך הכריע תורג'מן בעד עמדתו של מפקד האוגדה, וקבע כי הפעילות תבוצע. "בדבריו של וינטר בהחלט היה טעם, אבל החשש הגדול יותר היה מכך שהמנהרה שידענו שקיימת שם גם תופעל", אמר גורם בכיר שהשתתף בדיון, "קודם לאירוע הזה היו כבר ארבע או חמש הפסקות אש שהתפוגגו, וחמאס כבר הפעיל מנהרות וגם הצליח להרוג באמצעותן ישראלים".
גורם אחר שהשתתף בדיון הזכיר שהמשימה העיקרית של מבצע צוק איתן היתה לאתר ולהשמיד את כל המנהרות ההתקפיות של חמאס, עד לאחרונה שבהן. "לא היתה לנו אז דרך לאתר מנהרות מרחוק. היינו צריכים להגיע פיזית לפיר של כל מנהרה, ורק אז להשמיד אותה. לכן לא היה תחליף לפעילות הזאת". הגורם הזה סיפר כי הפעילות נשענה גם על חוות דעת משפטית, שאישרה כי צה"ל יכול להמשיך במאמץ לפעול לאיתור מנהרות בשטחים שהיו בשליטתו.
גורם שלישי דווקא החמיא לוינטר, ואמר כי התנהלותו בדיון היתה "דוגמה ומופת לאיך מפקד צבאי צריך לנהוג". לדבריו, "וינטר הציג עמדה מקצועית סדורה ומנומקת, וגם הזהיר ממה שיקרה אם תתקבל החלטה אחרת. הוא צדק". עם זאת, גם הגורם הזה הסכים כי החלטתם של אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה היתה סבירה, וכי העמדות הסותרות הן חלק משיח מפקדים קבוע שמתקיים, "וטוב שהוא מתקיים".
אירוע שלא פורסם ממבצע "צוק איתן" מסעיר בימים האחרונים את צה"ל. מדובר בהתנהלות שקדמה לאירועי "יום שישי השחור", שבו נהרגו רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני בפעילות של סיירת גבעתי שהסתבכה.
הפעילות המדוברת התבצעה ביום שישי, 1 באוגוסט 2014. באותו בוקר הוכרזה הפסקת אש למשך 72 שעות, ביוזמתם של מזכ"ל האו"ם באן קי מון ושר החוץ האמריקני ג'ון קרי. למרות הפסקת האש, יצא כוח בפיקודו של שראל לפעילות לאיתור מנהרה באזור רפיח. מחבלים שיצאו ממנהרה תקפו את הכוח, הרגו את שלושת הלוחמים וחטפו את גופתו של גולדין, שמוחזקת מאז בעזה.
בהרצאה שנשא בחודש שעבר בפני חניכי קורס מח"טים, חשף תא"ל עופר וינטר כי התנגד לפעילות הזאת. וינטר פיקד על חטיבת גבעתי במהלך "צוק איתן", ולדבריו סבר כי לא נכון לצאת לפעילות בזמן שהוכרזה הפסקת אש. וינטר העריך כי הסיכון לכוח גדול מהסיכוי לאתר את המנהרה, והביע חשש מכך שהפעולה תסתבך.
ערב הפעילות הביע וינטר את התנגדותו בפני מפקד האוגדה דאז מיקי אדלשטיין, שהחליט בכל זאת לאשר אותה. עמדתו של אדלשטיין נסמכה על כך שהמודיעין העדכני של השב"כ וצה"ל מאותו היום קבע מפורשות כי באזור רפיח עובר תוואי של מנהרה התקפית, שטרם אותרה למרות כמה מבצעים שקיים גדוד הסיור של גבעתי בגזרה.
מאוחר יותר הובאה התנגדותו של וינטר גם בפני אלוף פיקוד הדרום דאז, סמי תורג'מן. בתום דיון ממושך הכריע תורג'מן בעד עמדתו של מפקד האוגדה, וקבע כי הפעילות תבוצע. "בדבריו של וינטר בהחלט היה טעם, אבל החשש הגדול יותר היה מכך שהמנהרה שידענו שקיימת שם גם תופעל", אמר גורם בכיר שהשתתף בדיון, "קודם לאירוע הזה היו כבר ארבע או חמש הפסקות אש שהתפוגגו, וחמאס כבר הפעיל מנהרות וגם הצליח להרוג באמצעותן ישראלים".
גורם אחר שהשתתף בדיון הזכיר שהמשימה העיקרית של מבצע צוק איתן היתה לאתר ולהשמיד את כל המנהרות ההתקפיות של חמאס, עד לאחרונה שבהן. "לא היתה לנו אז דרך לאתר מנהרות מרחוק. היינו צריכים להגיע פיזית לפיר של כל מנהרה, ורק אז להשמיד אותה. לכן לא היה תחליף לפעילות הזאת". הגורם הזה סיפר כי הפעילות נשענה גם על חוות דעת משפטית, שאישרה כי צה"ל יכול להמשיך במאמץ לפעול לאיתור מנהרות בשטחים שהיו בשליטתו.
גורם שלישי דווקא החמיא לוינטר, ואמר כי התנהלותו בדיון היתה "דוגמה ומופת לאיך מפקד צבאי צריך לנהוג". לדבריו, "וינטר הציג עמדה מקצועית סדורה ומנומקת, וגם הזהיר ממה שיקרה אם תתקבל החלטה אחרת. הוא צדק". עם זאת, גם הגורם הזה הסכים כי החלטתם של אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה היתה סבירה, וכי העמדות הסותרות הן חלק משיח מפקדים קבוע שמתקיים, "וטוב שהוא מתקיים".ללא קשר להחלטה על ביצוע הפעילות, העלו תחקירי האירוע כי התקרית שבה נהרגו שראל, גולדין וגדעוני נבעה מטעויות טקטיות בשטח, שהובילו לתוצאות הקשות. "אם התקלות בשטח לא היו קורות, אף־אחד לא היה זוכר את חילוקי הדעות", אמר אחד הגורמים.
משפחת גולדין אמרה אמש בתגובה: "תורג'מן, אדלשטיין ו־וינטר הגיעו אלינו בינואר 2015 כדי להציג את תחקיר התקרית, וישבו אצלנו בסלון והתווכחו ביניהם. וינטר אמר מפורשות שהוא נלחם כל הלילה נגד הפעילות הזאת, כדי שלא יהיו לנו נפגעים. לצערנו, גם הוא שכח מאז שחייל שלו נשאר בעזה, והוא לא עושה כלום כדי להחזיר את הדר הביתה. אף אחד לא הסביר לנו מעולם למה שלחו אותם בהפסקת אש כשידעו שחמאס מפר את כל הפסקות האש, ומי נתן את ההערכה המודיעינית שאפשר להיכנס לעזה בהפסקת אש שהתקבלה ללא הסכמת חמאס?"
מדובר צה"ל נמסר: "לא נתייחס לתוכן דיונים סגורים ולתחקירים מבצעיים".
