משרדי החוץ והמשפטים של ירדן הורו לאחרונה לכל עורכי הדין במדינה לא לאשר עסקאות מקרקעין הנערכות ביהודה ושומרון, כך פורסם בעיתון 'ישראל היום'.
ירדן שלטה באזורים אלו בשנים 1967-1948, ובמהלכן חילקה ורשמה חלקות קרקע רבות על שם תושבים ערבים שחיו באזור. הרישום הירדני נותר בעל משמעות משפטית רבה עד ימינו, והרשויות בישראל מסתמכות לא אחת על מסמכים מירדן.
בהנחיה שהעביר שר החוץ והאחראי לענייני גולים, איימן א-ספדי, למשרד המשפטים, צוין כי "על כלל הנוטריונים במחוזות הממלכה להפסיק את הסדרת הסוכנויות לשימוש במדינת פלשתין. על לשכת עורכי הדין הירדנית להבהיר זאת מול עורכי הדין, ולא להסדיר כל הסכם מכר הנוגע לאדמות פלסטיניות".
לשכת עורכי הדין הירדנית, שידועה בעוינותה לישראל, הוציאה בעקבות המכתב הנחיה זהה לחבריה, שקראה "לכל החברות והחברים עורכי הדין לא להסדיר כל הסכם מכר הנוגע לאדמות פלסטיניות".
המדיניות הירדנית לא לאשר עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון מתקיימת בפועל זה שנים רבות. לא ברור מדוע החליטו בעמאן לפרסם אותה בכתובים דווקא כעת. יצוין כי גם הבקשה הפלסטינית מירדן להודיע על איסור הסיוע לעסקאות המקרקעין הועברה לרשויות שם כבר לפני שנתיים.
הצעד הירדני פוגע, על פניו, בחופש הסחר ובזכות הקניין של ישראלים ופלסטינים שעיסוקם הוא מכירת קרקעות.
הרשות הפלסטינית מנהלת מלחמת חורמה נגד תושבים שמשווקים את אדמותיהם ליהודים. על פי החוק ברשות, פלסטיני שימכור נכס נדל"ני ליהודי – דינו מיתה. יהודים שמבקשים לרכוש קרקעות ביו"ש עושים לא אחת שימוש סמוי בשירותיהם של מתווכים פלסטינים, שמעבירים בהמשך את הנכס לרשות היהודים, ולאחר מכן עוזבים את האזור ויוצאים לחו"ל. ככל הנראה, הפנייה הפלסטינית לירדן נועדה להערים קושי נוסף על מתכונת הפעולה הזו.
ביולי האחרון נועד ראש הממשלה נפתלי בנט עם עבדאללה מלך ירדן, ושר החוץ יאיר לפיד נפגש עם מקבילו א-ספדי וסיכם עימו על הגדלת הסחר בין הממלכה, הרשות הפלסטינית וישראל, וכן על מכירה של כ-50 מיליון קוב מים נוספים לירדן. ההסכם על הגדלת כמות המים נחתם בשבוע שעבר.
