שלום וברכה מורי ורבותי!
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו מהר מדאי, אנחנו רוצים שהם יהיו בוגרים מאוד, יש דברים שאין מה לעשות, הגיל אמור לעשות את שלו.
אבל יש גם חלק שלנו, כהורים, שיכול לגרום לילדים לגדול ולהתעצם הרבה יותר מהר ממה שמקובל בשוק.
שעת חינוך ההורים, שבה אנחנו זוכים, בעזרת ה', לחינוך הילדים, ובזה נתמקד היום.
הילד שלך גדל לפי הרמה שאתה מחליט שבה הוא יגדל. כלומר, את המעלות קובעים משמים, אבל מתי יגיע לאותה מעלה, יש לך את הזכות להחליט!
כלומר, ילד יכול להישאר קטנוני גם עד גיל בר מצוה ואפילו יותר, ויכול להתבגר גם בגיל שבע ושמונה.
במי זה תלוי? בעיקר בך כהורה.
אם היחס שלך אל הילד הוא יחס לילד קטן, הילד ישאר בשכבת הגיל הזו עוד שנים רבות. אבל אם תשכיל, תרומם ותגדל אותו, ותתייחס אליו כאל ילד גדול כבר מגיל צעיר, הרי שתזכה לאותה בגרות בגיל מוקדם הרבה הרבה יותר.
אחד מהדברים שתלויים מאוד בהחדרה לילד עד כמה הוא כבר גדול ומבוגר ועד כמה ההורים סומכים עליו, הוא כאשר ההורים משתפים את הילד בתוכניות שלהם מרגע הלבטים וההתייעצויות.
כלומר, לא מגיעים לילד ומנחיתים בפניו את העובדה המוגמרת, אלא מסבירים עד כמה היו לבטים, עד כמה חשבנו האם יוצאים לחופש או לא, ואם כן, להיכן נוסעים, ומה עושים, ואיך יהיה סדר היום, ורק לאחר מכן קבלנו את ההחלטה כדלהלן.
כלומר, אנחנו עדיין הסמכות שמקבלת את ההחלטות, אבל אנחנו מבינים עד כמה אתה גדול ומבין וכביכול מתייעצים איתך, ויחד איתך מקבלים את ההחלטה.
ילד כזה מבין שמילה שלו, שמחשבה שלו, שהבנה שלו, יכולה להזיז "הרים" – את ההורים הגבוהים והמדהימים שלו. ילד כזה מבין שאסור לו לחשוב בצורה שטחית, שאסור לו להתעלם ולא לקחת אחריות, הוא מבין שכבר מגיל צעיר המשקל שלו שווה ויכול להכריע.
ילד כזה יודע להתבגר, ולהגיע למצב בו הוא מצליח כבר בגיל צעיר להתנהג כמו ילד גדול, לחשוב כמו ילד גדול, ולקבל החלטות כמו ילד גדול.
באותה מידה, אם טעינו ושגינו, מותר מצווה ומחנך מאוד לומר לילד: "אבא מבקש סליחה!", כי אם אבא יודע לבקש סליחה, זה אומר שאבא לא מרגיש כאותו אחד שלעולם אינו טועה מול הילד שלו. זה לא רק "מותר לטעות", אלא "כולנו טועים", כולנו יחד משתדלים, כולנו יודעים לבקש יפה סליחה, וכולנו יחד גם בעזרת ה' מצליחים.
בהצלחה רבה לכולנו באחד מאתגרי החיים המדהימים והיפהפיים ביותר,
וברוכים תהיו!
