מי שיעקוב אחר ההודעות של שר התקשורת יועז הנדל יחשוב שמדינת ישראל היא המתקדמת ביותר בפריסת רשתות התקשורת – הדור הבא, מי שגר בתל אביב או בערים הגדולות אולי אף מרגיש שינוי משמועותי בהרגלי צריכת התקשורת, אלא שמרבית אזרחי ישראל אינם גרים במרכזי הערים והם חיים במדינת עולם שלישי בכל הנוגע לקליטה סוללרית, בעיתון ידיעות אחרונות סקרו הבוקר בהרחבה את המקומות בהם רמת הקליטה היא
העיתונאי החרדי אריה ארליך כתב לעיתון טור מיוחד מהחוויה האישית שלו כתושב ביתר עילית: ביתר־עילית, על 63 אלף תושביה, שלוש גבעותיה ועשרות רחובותיה – היא עיר שתושביה לא זוכים לנהל שיחה נורמלית בטלפון הסלולרי. כן כן, המכשיר הזה שאתם שולפים בטבעיות כל אימת שאתם רוצים לנהל שיחה – הוא לוקסוס במושגי עירנו. כדאי מאוד ששר התקשורת, יועז הנדל, יתחיל לקלוט: הרבה לפני דיבורי הרהב, המדינה הזו זקוקה לקליטה. הגיע הזמן שתתעורר. כדאי מאוד ששר התקשורת, יועז הנדל, יתחיל לקלוט: הרבה לפני דיבורי הרהב, המדינה הזו זקוקה לקליטה. הגיע הזמן שתתעורר.
בחברות הסלולר טוענים כי המחסור באנטנות נגרם לא אחת בגלל התנגדות התושבים להקמתן, או בגלל רישיונות מסובכים הנדרשים מוועדות התכנון והבנייה. הסרבול הבירוקרטי הזה אמור להיפתר בזכות קיצור דרך שהוכנס לחוק ההסדרים החדש, בדחיפת מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן־חורין. עם זאת, מקור בענף הסלולר אמר לידיעות אמש, בעבר, כשהשיחות היו יקרות ומכניסות – החברות התאמצו מאוד להשקיע בהקמת אנטנות חדשות. "היום, כשהחבילות נמכרות במחירי הפסד, המוטיבציה שלהן קטנה יותר".
מערכת טכנולוגית ייעודית, שנכנסת בימים אלה ממש לשימוש במשרד התקשורת, אמורה לקדם פתרון לבעיה: המערכת מאפשרת בדיקה של הקליטה והשירות בכל אתר ובכל אנטנה סלולרית, ופיקוח הדוק על חברות הסלולר. היא כוללת מכשירי מדידה המאפשרים הן בדיקות כיסוי סלולרי והן בדיקות של שירותי הסלולר השונים.
ברחבי יהודה ושומרון, שם מהווה חוסר הקליטה בעיה ביטחונית ובטיחותית, מפעילים התושבים כבר שנים לחץ על חברות הסלולר והממשלה. רק באחרונה הגיע משרד התקשורת להסדר בנושא עם מערכת הביטחון, שיאפשר בנייה מרוכזת של אנטנות על תרנים של צה"ל.
תושבי ביתר־עילית, העיר החרדית שמדרום לירושלים, מרגישים בשבועות האחרונים ביתר שאת את הנתק. "יש שכונות שלמות שאין בהן קליטה", אומר חיים קליין (37), תושב העיר. "התחושה היא שחזרנו לתקופת האבן. זה גובל גם בפיקוח נפש. לפני כמה חודשים אבדה ילדה בת שנה וחצי באזור בי, יצאנו לחיפושים אבל לא הייתה לנו דרך לתקשר אחד עם השני".
אך ביתר־עילית היא, כאמור, רק נקודה אדומה אחת במפה הסלולרית הקטועה ביהודה ושומרון. "רק לפני שנתיים התחילו לזוז דברים", מסביר יצחק פריד ממועצת גוש עציון. "המועצה ומשרד התקשורת הקימו בשדמה תורן סלולרי. אבל זה עדיין לא מספיק".
גם בהר חברון הקליטה בעייתית. "לפעמים אני שוכב על המיטה בצד שמאל ויש קליטה ובצד ימין אין", מספר ירון גבאי, תושב היישוב יתיר. "כשאני עושה מילואים בבסיסים מרוחקים יש קליטה יותר טובה ממה שיש אצלי בבית". “הבעיה היא שהתרגלנו”, מוסיף בנו בנימין גבאי, “לפעמים אנחנו כבר אומרים אחד לשני: ‘עוד רגע אני נכנס לאזור בלי קליטה. נדבר אחרי זה’”.
יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, מספר כי קיימת התקדמות אך היא איטית. "בעזרת שר התקשורת התקנו לאחרונה בהר חברון שלוש אנטנות מתוך עשר שאנחנו צריכים. חייבים להבין ששגרת החיים היומיומית והביטחונית מחייבת קליטה מלאה בכל כבישי האזור".
בעיות הקליטה בגליל משפיעות בעיקר על הנוסעים בכבישים. תושבי האזור כבר יודעים כי באופן קבוע תתנתק השיחה כאשר יירדו לעמק בו שוכן גשר בנות יעקב, בקטע שבין קיבוץ גדות ועד העלייה לגולן. גם באזור המועצה האזורית משגב, בגליל המערבי, ישנן שתי נקודות ניתוק: האחת בין היישובים מורשת ודמיידה, והאחרת בכביש המוביל מכרמיאל לתפן, באזור הפנייה ליישוב תובל.
מנהלת הקהילה ביישוב מורשת, ג’ודי שטרן, מדווחת על בעיה בקליטה של רשת אורנג’. עומרי פוקס ממרום גולן, לדוגמה, מספר כי ביתו נמצא באזור נמוך יחסית בקיבוץ, שבו הקליטה לא הייתה טובה. "התקנתי מגבר בבית", הוא מספר, "והבעיה נפתרה".
במושב יונתן, בדרום הרמה, משתנה איכות הקליטה מאזור לאזור. יעקב שה־לבן, תושב המושב: "בכל העליות לגולן, מהצד של כורסי וגם של מבוא חמה, יש נקודות קבועות שבהן יש ניתוק. זה קורה גם כשאני רץ בסביבות היישוב ומקשיב באוזניות למוזיקה או לפודקאסט". הישועה, מקווים ביונתן, תגיע מפילוט של משרד התקשורת לאינטרנט מהיר באמצעות אנטנות.
בטייבה שבמשולש יש שכונות רבות שכבר שנים אין בהן קליטה. "לפעמים אנחנו נאלצים לצאת מהבית, לצעוד ולהגיע לשכונות אחרות רק כדי להתקשר", מספרים התושבים.
ראש עיריית טייבה עו"ד שועאע מנצור מסארוה אמר כי הם מודעים לבעיה. "פנינו לכל רשתות הסלולר. היחידה ששיתפה איתנו פעולה היא חברת פרטנר", מסביר מסארוה. "אנחנו מוכנים לתת להם מקומות כדי להציב אנטנות".
גם בכביש הראשי בבקה אל־גרבייה לא ניתן להוציא שיחות. יוסף קעדאן, תושב המקום: "כולנו סובלים. באותו כביש תמיד יש עומס תנועה ובמקרה חירום קשה ליצור קשר עם אף אחד. אנו דורשים שיטפלו בעניין ולא יפקירו את התושבים".
מפורום החברות הסלולריות נמסר: "החברות הסלולריות פועלות להקים כמה שיותר אתרים כדי לספק קליטה מיטבית ובטוחה. 'חורים' בקליטה נוצרים במקומות בהם הרשויות המקומיות פועלות נגד הקמת אתרים בשטחן".
שר התקשורת יועז הנדל: "בעיית הכיסוי והקליטה ביישובי איו"ש, כמו באזורים אחרים בארץ, היא פועל יוצא של הזנחה ארוכת שנים. אנחנו בתהליך שיייקח כשנתיים לשיפור הכיסוי דרך חיוב החברות להעלות מ־75% ל־95% כיסוי, והסרת חסמים מקומיים ובירוקרטיה מיותרת. אני מאמין שבשנה הקרובה אזרחי ישראל יחושו בשינוי דרמטי".
בבני ברק אין קליטה לפלאפונים, משהו נורא, ואף חברה לא מטפלת. במיוחד באיזור מגדל המים.