ובפרשתנו, עבד עברי, לאחר שבע שנים היה אמור לעזוב את העבודה אצל הבוס ולחזור לרעייתו וילדיו. אבל הוא אומר: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי" (שמות כא, ה).

מה מצווה אותנו הקדוש ברוך הוא בתורה הקדושה?

אומר הקדוש ברוך הוא "וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (שם שם, ו).

מדוע יש לרצוע את אזנו במרצע?

אומר הקדוש ברוך הוא: "אוזן ששמעה בהר סיני 'כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם' (ויקרא כה, נה) ולא עבדים לעבדים, והלך ובכח רוצה לארגן לעצמו בוס אחר, תרצע אותה אותה האוזן!" (קידושין כ"ב ע"ב).

כלומר, אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! אני הבאתי לך חיים מדהימים ויפים, חיים ללא בוסים "על הראש", חיים שבהם אתה הבוס של עצמך, ועושה את מה שאתה מבין שנכון לעשות. מותר לך לעבוד אצל מישהו, מותר לך להיות כפוף למנכ"ל. אבל בפועל, יש לך את הדעה העצמית שלך, ואתה יודע מה נכון לעשות, ועושה אך ורק את הדברים הנכונים".

לעבד אין זכות בחירה, לעבד אין זכות לקבל החלטות לגבי היום יום שלו, עבד לא יכול לקבוע איתך מה יקרה בשעה הקרובה. כי בשעה הקרובה יתכן והאדון יקרא לו למקום אחר.

אם אתה בוחר לעצמך אדון אחר, הרי שבמילים אחרות אתה אומר לקדוש ברוך הוא: "אני מעדיף אותו ולהיות ראש קטן, ולא אותך בתור הבוס הגדול, ושבידי ישאר כושר ההחלטה!".

אומר לך הקדוש ברוך הוא: "זה לא בן נאמן! לבן כזה אני מבקש לרצוע את האוזן!".

גם בימינו ישנם עבדים, כל אחד בוחר לעצמו את החיים הפרטיים שלו.

"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (אבות פ"ו מ"ב), אתה יכול לבחור להיות עבד לכסף, עבד לבוס, עבד לסובבים אותך, עבד לכבוד, עבד לתאוות.

אתה יכול גם לבחור להיות אדון. להשתמש בכל הדברים הטובים שהקדוש ברוך הוא העניק לנו בעולם הזה, אבל לזכור שאתה האדון, אתה הבוס, אתה הוא מקבל ההחלטות מה מותר לעשות ומה אסור, מה נכון לעשות ומה לא נכון.

ורק בצורה כזו לנהל חיים של בן חורין אמיתי.

ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי, האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ, ומה לא?…