נולד לאביו האדמו"ר רבי יהושע העשיל האוהב ישראל מאפטא זיע"א. עם פטירת אביו הקדוש מילא את מקומו בהנהגת העדה והקים את חצרו בעיר זינקוב.
אמר הרה"ק רבי יצחק מאיר מזינקוב זיע"א העולם אומרים עלי שיש לי לב טוב והאמת כן הוא, אבל מה אוכל לעשות עם הלב טוב? וכי יכול אני לתת את לבי לעניים? (וכי מה יש להם לעשות עם ליבי…) אך מה אני עושה הלא רחמנא ליבא בעי ואני עושה חילוף עם השי"ת אני נותן לו את לבי ואצלו כתיב לי הכסף ולי הזהב והוא יספיק לי שאוכל להעניק לעניים כדי רצונם. וכך היה מנהגו בקודש שהיה מחלק את כל כספו לצדקה ולא היה לו אף פעם כסף בשביל הוצאות ביתו וכשהיה חוזר מעיירות בהם ביקר חזר ללא פרוטה אחת כי את הכל חילק ופיזר לנצרכים.
שאל פעם רבינו את הסובבים אותו מה עניין הנסיעה לצדיק, וענה בזה"ל, בכל יהודי חבויה נקודה פנימית טובה ורק השמן לב העם היצה"ר בתחבולותיו משתדל לבל תתעורר נקודה זו, אך כשבאים לצדיק הרי הוא מפיח ומעורר נקודה זו.
פעם אמר הרה"ק מרוז'ין אילו היו לי עוד שמונה צדיקים כמו הרה"ק מקאברין והרה"ק רבי יצחק מאיר בן הרה"ק מאפטא היינו יכולים להביא את המשיח.
שאל פעם רבינו הקדוש בעניין מה שאמרו חז"ל בעירובין (פ"ו א') "רבי מכבד עשירים" והרי רבי עצמו לא נהנה באצבע הקטנה מכל עושרו ואיך נאמר שהיה מכבד עשירים? וענה ואמר שבזמן רבי העשירים היו בביטול מוחלט ולא היה שום ערך לעושר, עד שאף איש לא חפץ בזה… ורבי רצה להראות שבניסיון העושר יש גם מעל גדולה ועבודת השם יתברך! וניסיון העושר גדול מנסיון העוני.
מסופר על הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זצל בעמ"ח אוהב ישראל שהבטיח שאחר פטירתו ירעיש עולמות למעלה להחיש גאולתם של ישראל ואחר שנפטר שאלו החסידים את בנו הרה"ק ר' יצחק מאיר מזינקוב זיע"א מה עם הבטחת אביו? נמנם ר' יצחק מאיר מעט וכשהתעורר אמר לחסידים אבא בא אלי כעת בחלום ואמר לי שכתוב בתהלים "דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך " כשהיינו בעולם הזה דמינו אלהים", דהיינו שכל המאורעות העוברים על בני ישראל הם דינים ועונשים ח"ו" שאלהים מדת הדין, אולם חסדך בקרב היכלך, שכשעליתי למעלה להיכלך בשמים ראיתי שהכל חסדים ואיך אבקש חלילה לבטלם.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
