סיפורי המלחמה: בשעות הבוקר המוקדמות, חצו אמש את הגבול מאוקראינה למולדובה עשרות יתומים, במבצע חילוץ של הקרן לידידות וחב"ד. יחד איתם עשו את הדרך עוד כמאה מבני הקהילה היהודית באודסה, שברחו מההפגזות הרוסיות.
ביומיים האחרונים נעשו מאמצים רבים כדי לאפשר את מעברם, שכן לרבים מהיתומים אין מסמכים ותעודות המאפשרים את יציאתם מהמדינה באופן שגרתי. הבוגר מבין היתומים הוא בן 22, והצעיר ביותר הוא טוביה, תינוק בן חודש בלבד.
"צריך להבין שהילדים שנמצאים כאן הם כאלה שבאו ממשפחות שלא יכולות לתת להם תנאי מחייה בסיסיים, חלקם נולדו להורים במצב כלכלי ונפשי קשה מאוד", מספרת אלינה צ׳וביה, מנהלת בית היתומים לילדים עד גיל בית ספר יסודי לעיתון 'ידיעות אחרונות'.
באשר לטוביה אמרה כי "אמא שלו הגיעה כשהיה בן ארבעה ימים ואמרה שלא תוכל לגדל אותו, שנשמור עליו. שאלתי אותה אם תרצה להישאר קצת או לפחות להיפרד ממנו כמו שצריך והיא אמרה שלא. היא הסתובבה והלכה, בלי למסור לנו שום פרט עליה. הוא נותר חסר משפחה, אבל עכשיו אנחנו המשפחה שלו".
רב הקהילה באודסה אברהם וולף והרבנית החליטו לגדל את התינוק כאילו הוא בנם. הם קראו לו טוביה כי "הביא טוב לבית היתומים". "עשינו לו ברית מילה, נתנו לו שם ומאז הוא הילד של כולם פה, אנחנו המשפחה שלו", מספר הרב מנדי, "כשהיינו באודסה הוריי טיפלו בו. מאז שיצאנו מהעיר יש מטפלת שמעתה היא אמא שלו לכל דבר, צמודה אליו ודואגת לו במסע הקשה הזה שאנחנו עוברים ועוד נעבור״.
על הימים הקשים בתחילת המלחמה אמר כי "מתחילת המלחמה חשבנו רק איך אנחנו מוציאים מכאן את הילדים. מלאי האוכל שלנו החל להיגמר, בלילות הילדים לא ישנו בגלל ההפגזות והם בכו הרבה, לא ידעו מה לעשות. לבסוף בסיוע הקרן לידידות ובית חב"ד הצליחו לחלץ אותנו יחד עם כל הילדים, שלחלקם בכלל אין תעודות, ויצאנו מהסכנה הזו. עכשיו כולם בטוחים".
איך יודעם שהם יהודים??
איך אפשר לאמץ אותם?