במהלך דיון במליאת הכנסת לציון יום גירוש יהודי ארצות ערב בכנסת נשא ח"כ ישראל אייכלר דברים על מה שכינה "גזילת התרבות היהודית מילדי העולים במדינת ישראל".
"הכנסת מציינת היום את יום גירושם של יהודי ארצות ערב. באופן טבעי עוסקים לא רק בסבל, בשריפת בתי הכנסת וספרי התורה, אלא גם בגזלת הרכוש הרב שהותירו יהודי ארצות ערב ואיראן במקומות מושבותיהם. והאמת היא, שזה לא רק בארצות המזרח כך. אותו תהליך התרחש גם בארצות המערב.
"יחד עם יהודים עניים ומחוסרי כל, השתוקקו לעלות ארצה גם יהודים אמידים ובעלי נכסים. הם השאירו את כל ממונם מאחור והפכו לטרף קל עבור המקומיים וראשי השלטון. לצד הנכסים הפרטיים היו כמובן הנכסים הציבוריים, בתי כנסת וממון קהילתי משותף שנעלם".
אייכלר הדגיש כי "לצד זאת, ביום בו מציינים את גירושם של יהודי ארצות ערב חובה עלינו להזכיר את הכאב והיגון על גזל הנכסים הרוחניים של יהודי ארצות ערב כמו גם של יהודי ארצות אירופה, גם בארץ. מאות אלפי יהודים מאמינים שבאו ארצה, מכל ארצות תבל, נגזלה מהם התרבות היהודית, אמונתם, דתם, המסורת עליה גדלו, ונעקרו מהם השורשים האיתנים והאוצרות הרוחניים עליהם צמחו בתהליך ההתנתקות מן היהדות. הם רצו להכניס את כולם ל"כור היתוך" ליצור "אדם חדש", "יהודי חדש". הדרישה שלנו היום צריכה להיות: החזירו להם את הנכסים הרוחניים שנגזלו מהם".
בדבריו גולל את דברי הימים במחנות העולים: "כבר שנה אחרי קום המדינה הגיש חבר הכנסת דוד צבי פנקס מהמזרחי שאילתה לראש הממשלה בן גוריון בנוגע למה שנקרא אז "החינוך האחיד" במחנות העולים. זהו אותו פנקס שנרצח על ידי נושאי דגל חילול השבת בתל אביב כבר בימים ההם.
"פנקס טען שהפעילות החינוכית במחנות העולים היא לא פחות מ"כפייה מצפונית ואינקוויזיציה נגד דת ישראל".
הוא טען שמדובר במצב של "כפייה וניצול מצבם האומלל של אנשי המחנות", ושעובדי החינוך האחיד מנסים להעביר את העולים "על דתם ועל דעתם". חבר הכנסת פנקס הוסיף ואמר, שמדובר ברצח עם תרבותי ואיים בפירוקה של מדינת ישראל. פנקס איים בפתיחה במלחמת אחים ובפנייה ליהודי העולם. זו הייתה השפה שהוא התבטא בה. כך ראו זאת אלו שחיו אז ונשמו את אסון העברת ילדי העולים מדי יום על דתם, ואת הארס שחלחל לנשמותיהם והחריב אותן לנצח מבחינה רוחנית.
"בהתחלה התעלם בן גוריון מהשיח הזועם ואפילו ניסה לשנות את הרכב הממשלה ולהוציא את המזרחי, כדי להתחמק מהלחץ הפוליטי דתי. רק אחרי שלא נמצאו חלופות קואליציוניות ובציבור התחזק קול הזעקה, הוא מינה ועדת חקירה לבדיקת העניין הידועה כוועדת פרומקין".
אייכלר סיפר כי "וועדת פרומקין שמונתה על ידי בן גוריון מצאה נתונים מזעזעים. היא קבעה באופן חד משמעי שהייתה שיטתיות בגזיזת פאות העולים, העברתם לקיבוצים וכפייה אנטי דתית. הם הודו כי אילצו אותם לחלל שבת, לנהוג בפריצות, לזלזל בהורים ומורים, לבעוט בכל הקדוש והיקר, הכל כדי להעביר אותם את "כור ההיתוך" הישראלי.
"גיוס החובה לבנים ולבנות הוא כור ההיתוך החילוני. היום כבר מנסים לעשות את הכפייה האנטי-דתית בצורות אחרות, מתוחכמות הרבה יותר. אירועים בהפרדה הם כבר מחוץ לחוק. לימוד תורה הוא כמעט עבירה פלילית. וכמו שלא הצליח להם אז, כך לא יצליחו היום בזמן הזה".
בסיום דבריו אמר כי "בעשורים האחרונים קם דור שלישי לאותם עולים, והם חזרו לכור מחצבתם. הם הקימו דורות ישרים ומבורכים בישראל ודבקים באמונתם. התשובה היהודית לגירוש היהודים מארצות המזרח והמערב, ובעיקר להעברה על הדת, טמונה בימי חנוכה: אלו ימים המסוגלים להאיר את נר התורה בארץ ישראל ולגרש את החושך שבתרבות הרעה. גם בימים בהם ליברמן מכריז מלחמה נגד הציבור החרדי, אנחנו מכריזים על הפצת אור התורה שיאיר וינצח אותו. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ובימי החנוכה נזכה לניסים ונפלאות כבימים ההם בזמן הזה".
