שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים שלא מבינים שמידי פעם כדאי לשתוק.
הגמרא (מגילה י"ח ע"א) אומרת: "אם נותנים לך שקל על דיבור, הרי שעל שתיקה יתנו לך שני שקלים". זה נכון בכל סכום ובכל מטבע,
השתיקה שווה המון.
"כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה" (אבות פ"א מי"ז), אין משהו יותר טוב לגוף שלנו מאשר שתיקה.
הפסוק במשלי (יז, כח) אומר "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב", נמצאים כמה חכמים יחד ומדברים, ויש ביניהם אחד אוויל, טיפת שכל אין לו, שוטה מוחלט, אבל הוא שותק. כל עוד שהוא שותק, הוא נשמע חכם כמו כל היתר, רק כאשר הוא יפתח את פיו, נבין כמה הוא שוטה באמת.
אותן מלים אמר גם איוב המאוכזב לחבריו: "מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה" (איוב יג, ה), אם תשתקו, לפחות יחשבו שאתם חכמים, אל תַּרְאוּ מה אתם באמת.
זה אומר לגבי כל אחד מאתנו, שלא תמיד צריכים לדבר.
ויותר מזה, כל עוד שאתה לא בטוח במאת האחוזים שהדיבור שלך עומד ואמור להועיל, הרי שהשתיקה תהיה טובה הרבה יותר.
זה אומר משהו נוסף.
ישנם מקרים שבהם לא באמת רוצים לשמוע את דעתך. נמצא מולך אדם שרוצה אך ורק להשתפך. תן לו! הוא לא באמת מחפש פתרון לבעיה שלו, הוא לא מחפש משהו חכם יותר ממה שהוא חשב עליו.
הוא צריך אוזן קשבת.
בזמן הזה התפקיד שלך הוא לשבת ולשתוק.
וגם אם באמת יש לך משהו חכם והגיוני לומר, לא כדאי שתאמר אותו, כי לא זו המטרה של אותו אחד.
אך בכל מקרה, השתיקה תמיד תועיל למקרה של ספק.
אם יש לנו ספק האם המילים שלנו יועילו או יזיקו, האם הן יהיו במקום, או לא יהיו במקום, הרי שמצווים אותנו חכמינו ז"ל ובראשם מנחנו, ה' יתברך, לשתוק. כי השקט הזה יגרום לנו להיות טובים הרבה יותר, ולפחות להצליח בהמשך הדרך, כאשר יהיה לנו את המשפט הנכון והטוב לומר אותו.
ולא להיפך, להיות אותו אדם שכבר המשפטים שלו לא נשמעים, כי כאשר פעם או פעמים הוא דיבר שלא לעניין, אין צורך להקשיב לנושא הבא ול"חכמה" הבאה היוצאת מפיו…
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!