יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאוול, יכריז הערב על גובה הריבית בארה"ב. בשוק הריביות צופים כי הריבית תעלה בפעם השלישית ברציפות בשיעור חד של 0.75%, לטווח של 3.25%-3%, עם הסתברות של כ־20% להעלאה של 1%. שיעור ההעלאה הגבוה נועד לרסן את האינפלציה הגואה בארה"ב, שעומדת על 8.3% בשנה. לפי ההערכות, הריבית בארה"ב תעלה לרמה של 4.5% בסוף הרבעון הראשון של 2023.
על פי הדיווח ב'ישראל היום', ההחלטה של בכירי הבנק המרכזי תושפע מנתוני האינפלציה, שהפתיעו לרעה בשבוע שעבר – כשמחירי הדלק אמנם המשיכו לרדת, אך ליבת האינפלציה (ללא אנרגיה ומזון לא מעובד) עלתה באוגוסט בחדות – 0.6%, לעומת הצפי ל־0.3% בעקבות עליית מחירי הסחורות השירותים.
הריבית הגבוהה מייקרת את תשלומי המשכנתאות ואת החזרי ההלוואות, ובכך מצמצמת את ההכנסה הפנויה ומאיטה את הצמיחה הכלכלית של המשק. לפאוול מצפה מאבק ממושך – מצד אחד למתן את האינפלציה הגואה, ומצד שני למנוע את כניסתה של הכלכלה הגדולה בעולם למיתון ממושך.
בכירי הבנק הפדרלי הבהירו לאחרונה כי הריבית "תיוותר ברמה מרסנת למשך תקופה", אף שהמהלך כרוך ב"כאב" של משקי הבית. ההפנמה של השווקים כי האינפלציה עדיין כאן וכי הריבית הולכת לעלות בקצב דרמטי, הובילה בשבועות האחרונים לעלייה חדה בתשואות אגרות החוב בארה"ב – עובדה שהעיבה מאוד על שוקי המניות.
גם בישראל הריבית צפויה לזנק כבר בחודש הבא בשיעור של לפחות 0.5%, ולפי חלק מהכלכלנים – ב־0.75%. אם מביאים בחשבון את העובדה ששיעור האינפלציה השנתי בישראל (4.6%) נמוך כמעט פי שניים מזה שבארה"ב, נשאלת השאלה – מדוע הריבית עולה בשיעור דומה לזה שבארה"ב?
מלבד הכוונה לרסן את שוק הנדל"ן הבוער בישראל, אחד ההסברים לכך הוא שהאינפלציה בישראל נובעת מגורמים גלובליים, ולכן בנק ישראל מושפע גם מהמתרחש בארה"ב.
כמו כן, בנק ישראל מנסה ככל הנראה גם לשמור על פערי הריביות בין הדולר לשקל כך שלא יתרחבו יותר מדי, כי אם הריבית על השקל לא היתה עולה בשיעור חד – השקל היה נחלש, דבר שהיה מעלה עוד יותר את הלחצים האינפלציוניים.
