קריאה למתלבטים בקרב הציבור החרדי / הרב יהודה אפשטיין בטור

, מערכת הבחירות מגיעה לסיומה, וככל שמתחדד הברור שנעשה בתוך העם, כך מבינים יותר ויותר, כי ההבדלים שהיו בעבר בין שמאל לימין, הבדלים שהתבטאו בעיקר בסוגיה המדינית וביחס לגבולות הארץ – כיום מגדירים הרבה פחות את השיח הציבורי.

השיח הציבורי בימינו נוגע לנקודה יסודית הרבה יותר, והיא שאלת הזהות של כל אחד מאתנו, ושאלת הזהות המשותפת של כלל ישראל בארצו. האם אנחנו יהודים, עם סגולה, נבחר, נבדל מהעמים, מתרבותם, ממושגיהם ומאורח חשיבתם, או שמא אנחנו רק עוד קבוצת אנשים שבמקרה התאגדה כאן וצריכה – כמו בכל מקום – להקים שלטון משותף, ולצורך כך אין אפילו הבדל בין יהודי לגוי שגר פה, ובביטוי אחד תמציתי – 'מדינת כל אזרחיה'.

זו השאלה המונחת על כף המאזניים בבחירות הקרובות, והבשורה המרנינה היא שמספר היהודים שדוגל בגישה היהודית, הנבדלת, היחודית – גבוה בהרבה ממספר האנשים ששומרים בפועל את כל מצוות התורה לפרטיהן ולדקדוקיהן.

גם הציבור הדתי-לאומי וגם הציבור המסורתי עברו תהליכים חשובים ביותר בשנים האחרונות, אשר יצרו חיץ בין אלו שרוצים להשיל מעצמם כל סממן יהודי, לבין אלו, שאף שבינתיים קשה להם לקיים תורה ומצוות במובן המלא של המושג – הם בהחלט רואים את עצמם בראש ובראשונה כיהודים, ואינם מוכנים לוותר על הזהות הזו.

תנועת הליכוד, אשר מייצגת ציבור מסורתי ענק, עברה תהליך בריא של ניקוי רעלים, אשר בעקבותיו לא נשארו בה אנשים מהסוג של דן מרידור, בני בגין, אהוד אולמרט, ציפי לבני ועוד 'נסיכים' למיניהם, שהשקפת עולמם דומה מאד לזו של השמאל הקיצוני שונא-היהדות, אלא שבטעות נולדו ל'משפחה הלוחמת' ובגלל שאבותיהם היו מראשי האצ"ל, מצאו את עצמם בטעות בליכוד.

כל זה הוא נחלת העבר, ואותם אנשים בעלי חשיבה מערבית אנטי-יהודית מצאו את דרכם לחיקו של השמאל. גם הציבור הדתי-לאומי עבר תהליך מקביל דומה ברמות מסוימות, וכל אלו שמאז ומתמיד הייתה השקפת עולמם נטועה עמוק בחשיבה המערבית ובתרבות המתירנית הנפסדת שנגזרת ממנה – מצאו את עצמם בגוש השיסוי כנגד כל דבר שבקדושה.

התהליכים הללו, שרק בורא עולם מסוגל לנווט ביד אמן, הביאו למצב, בו רוב מובהק בקרב העם היהודי היושב בציון, מעונין בזהות היהודית, ומבכר אותה על-פני זו האוניברסלית. אמנם השיטה הדמוקרטית הנפסדת מעניקה זכות הצבעה גם לאויבי הערבי שבתוכנו, ועל-כן הבחירות האלו הן צמודות ביותר, וכל קול יכול להטות את הכף.

וכאן אני מגיע לנקודה כאובה ביותר. לפי הסקרים, המחקרים והדיווחים, בעת שמתנהל מאבק אדיר זה, דווקא בקרב הציבור החרדי – זה שאמור לעמוד בחוד החנית של המאבק על צביון האומה – ישנו רפיון וחוסר חשק ללכת ולהכריע את הבחירות האלו.

אני גם שומע צעירים רבים, המלאים תלונות על הנציגים השונים, אשר חלקן אולי מוצדקות, חלקן מגוחכות ("קבלתי חשבון חשמל מנופח ואורי מקלב לא סידר לי את זה"…), וחלקן מגיעות ממקור טהור בנפש, אשר קץ בצורת החשיבה הכיתתית, בהתחשבנות הפנים-סיעתית ובפוליטיקה הקטנונית, ורוצה לראות נציגים, אשר טובת האומה בכללותה לנגד עיניהם, ואשר נותנים מענה לכל בעיותיה של מדינת ישראל בתחומים השונים.

אין טעם שאחזור על הטענות הידועות ועל החישובים המתמטיים, כיצד כל קול מבוזבז מקרב את הסכנה של ממשלה מהסוג שראינו בשנה וחצי האחרונות. רבים עשו זאת לפני, ויעשו זאת גם בהמשך.

אני רוצה לנגוע בחלק הפנימי יותר בנפש, שממנו נובעת הרטינה של רבים. דווקא מי שמבין, שחייבים להתנהל בצורה של אומה ולא של שטעטל, דווקא מי שמבין,

שנציג ציבור חייב להביע את דעת היהדות בכל נושא ונושא, דווקא מי שמבין, שלציבור החרדי מגיעה נציגות מכובדת שמקדשת שם שמים ולא את שמה של חצר זו או אחרת – דווקא היהודים האלו חייבים להיות הראשונים בקלפי, ואלו שמרבנים גם את חבריהם להצביע!

בגלל הסיבות שמניתי לעיל, הבחירות האלו אינן עוסקות בחלוקת העוגה התקציבית ובשאלה מי יהיה שר באיזה משרד. הן גם לא עוסקות בשאלת גבולות המדינה, אף שהן בהחלט יכולות להשפיע עליהם.

הבחירות הללו עוסקות בלב לבה של הזהות היהודית, ומי שמבין זאת – אינו יכול להשאר אדיש ולומר 'שלום עליך נפשי'! איזה חילול ה' יהיה, אם הציבור המאמין בישראל, זה שרוצה מדינה יהודית – לא יזכה לרוב, דווקא בשל רפיון אצל החרדים, אלו שהמאבק הזה אמור לנגוע בלבם יותר מכל אחד אחר! הגישה, ולפיה הגיע הזמן לקחת אחריות על כלל ישראל, להגדיל ראש ולא להתקשקש בביצה של עצמנו – גישה זו אסור לה שתוליד אדישות, כי אם להפך – היא חייבת להוביל למסקנה ברורה – חייבים להצביע בבחירות האלו, ויהי מה! וכן לעשות הכל, כדי שכל אחד ואחד שאנו מכירים – ילך ויצביע!

אם יש למישהו בעיה ספציפית עם מפלגה כזו או אחרת, או עם נציג שלה – שיבחר במפלגה אחרת מהגוש המאמין, אבל העיקר – שיבחר! אתה כועס על יהודת התורה? תצביע ש"ס! אתה כועס על ש"ס? תצביע יהדות התורה! אתה לא מסוגל להצביע לאף אחת מהמפלגות האלו? תצביע לציונות הדתית. גם זה לא טוב לך? תצביע ליכוד! רק תצביע, ותעזור להכריע את המערכה הגורלית הזו! הישיבה בבית היא האסון הגדול ביותר, והיא הביטוי המובהק ביותר לאותה חוסר אכפתיות, שכנגדה יש כאלו שכביכול מזדעקים.

כמובן, שכל הדברים שנכתבו לא נוגעים לאלו, המצביעים כמצות רבותיהם, ואשר אינם זקוקים לשכנוע. אבל כל היתר – הגיע הזמן שיבינו את המציאות כפי שהיא, מה עומד מול מה, ויבינו, כי אין כל היתר להשאר בבית.
בשם ה' נעשה, ונצליח!