גורמים רשמיים אוקראינים הפעילו היום (חמישי) לחץ על מדינות המערב לתמיכה ביטחונית נוספת כולל מטוסי קרב וטילים ארוכי טווח, אחרי שאתמול גרמניה וארה"ב נענו לבקשות ואישרו העברת טנקים לאוקראינה.
הנשיא זלנסקי בנאומו הלילה קרא גם הוא להתקדמות בשיתוף הפעולה הביטחוני "עלינו לפתוח את אספקת הטילים ארוכי הטווח לאוקראינה; חשוב לנו להרחיב את שיתוף הפעולה שלנו בארטילריה. עלינו להשיג אספקת מטוסים לאוקראינה". שר החוץ האוקראינ צייץ כי מטוסי קרב מסוג מערבי הם המטרות הבאות של המדינה.
יועצו של שר ההגנה האוקראיני אמר כי העדיפות של קייב אחרי טנקים היא לאבטח אספקת מטוסים וכי "התירוצים" של בעלות בריתה אינם בלתי עבירים. הוא הוסיף כי הוא "משוכנע שהמערב משוכנע כעת בצורך להגביר בזהירות אך בעקביות את התחכום של תרומותיו הצבאיות".
לדבריו, חילות האוויר האוקראינים שמו את עיניהם למטוסי F-16 ו-F-15 אמריקאים, אך הם פתוחים גם לאחרים. רוב מטוסי ה-F-15 וה-F-16 שבבעלות ארה"ב פרוסים באזורים אחרים, כולל הודו-פסיפיק. "יש כמעט 50 מדינות שמשתמשות כרגע במטוסי F-15", אמר. "אני לא מאמין לרגע שלאוקראינה לא מגיע מטוסי קרב".
כאמור, אמש הודיע הנשיא ביידן כ13 טנקים מסוג אברמס לאוקראינה וגרמניה הודיעה שתשלח 14 טנקים לאוקראינה, ותאפשר למדינות אירופיות אחרות לעשות את אותו הדבר. "הצעד הטבעי הבא יהיה מטוסי קרב", אמר דיפלומט ממדינה בצפון אירופה.
הבית הלבן אמר שהתנאים שהשתנו בשטח הביאו להחלטת טנקי M1. מתאם התקשורת האסטרטגית של המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, אמר ביום רביעי לכתבים כי למרות שלא נשללו טנקים קודם לכן, מה שהשתנה "הם התנאים בשטח וסוגי הלחימה שהרוסים עושים כרגע", וכי אוקראינה תצטרך להיות מסוגל להשיב מלחמה עד 2023.
הלחץ המתמשך של אוקראינה על אספקת הגנה מערבית מגיע על רקע הפסד קרקע בסולדר שבאזור דונייצק המזרחי, כאשר בחודש הבא צפויה להיערך פסגה נוספת של שרי הגנה מבעלי בריתה של אוקראינה, שבה הדיון צפוי להתמקד בתעופה וסיוע אווירי.
לפי דיווח ב"פוליטיקו", יותר מחצי תריסר פקידי צבא ודיפלומטים מערביים אישרו כי דיון פנימי על אספקת מטוסי קרב לאוקראינה כבר מתנהל. מספר פקידים ודיפלומטים אירופיים אמרו שהממשלות שלהם כבר לא מתנגדות לרעיון, אבל החשש מהסלמה עדיין גבוה. חלק מהפקידים מאמינים כי הדיון יתמקד יותר בהכנת תוכנית חירום, למקרה שיידרשו מטוסי קרב בדחיפות בשלב עתידי כלשהו, במקום להגיע להסכם על משלוחים בטווח הקרוב.
האמריקאי אמרו לאוקראינה שאספקת מטוסים היא "לא אפשרית, כרגע", אמר הדיפלומט שצוטט לעיל, אך הוסיף: "יש שם קו אדום – אבל בקיץ שעבר היה לנו קו אדום על משגרי HIMARS וזה זז. ואז זה היו טנקי קרב, וזה זז". גם שליח בכיר שני ממעצמה אירופית הדגיש את המהירות שבה עולה אספקת הנשק המערבי. "אספקת מטוסי קרב היא בלתי נתפסת היום", הם אמרו, "אבל אולי נקיים את הדיון הזה בעוד שבועיים, שלושה".
שר החוץ ההולנדי מצידו אמר בשבוע שעבר לפרלמנט ההולנדי שהקבינט שלו יבדוק אספקת מטוסי קרב מסוג F-16, אם קייב תבקש זאת. "אנחנו עם ראש פתוח, אין טאבו", אמר.
עם זאת, היו מדינות שהתנגדו יותר בנחרצות לאפשרות לשלוח מטוסי קרב. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, שלל משלוחי מטוסי קרב ביום רביעי, בנימוק הצורך למנוע הסלמה צבאית נוספת. "לא יהיו משלוחי מטוסי קרב לאוקראינה", אמר. "זה הובהר מוקדם מאוד, כולל מנשיא ארה"ב".
בעלות בריתה האירופיות של אוקראינה חוזות סכסוך שעלול להימשך שלוש עד חמש שנים נוספות, או יותר, ויש חששות שהמערב קרוב לגבול של מה שניתן לספק מבלי לעורר תגובה קיצונית ממוסקבה. "מדינות רבות במערב חושבות שאם היינו מספקים לאוקראינה את כל הנשק שביקשו מאיתנו בשלב הראשון של המלחמה, תהיה תגובה רוסית חזקה, כולל גרעינית. אתה יכול לקרוא לזה תהליך של התרגלות לפוטין", אמר הדיפלומט.
דיפלומטים אירופים מסכימים שהמערב ירצה קודם כל למצות את כל האפשרויות האחרות לסיוע אווירי. האסטרטגיה הייתה מגמת עלייה איטית אך מתמדת בתמיכה המערבית, ממערכות נגד טנקים ומערכות הגנה אווירית ניידות כמו Stingers, ועד טילי HIMARS, ולאחרונה טילי פטריוט קרקע-אוויר, טנקים וכלי רכב משוריינים. אספקת מטוסים היא אפוא "עניין של זמן", חזה אותו דיפלומט.
עם זאת, שורה של החלטות אמריקאיות אחרונות סימנו כי וושינגטון מתכוננת לדיון בנושא מטוסים. ביולי אישר בית הנבחרים של ארה"ב 100 מיליון דולר להכשרת טייסים אוקראינים להטיס מטוסי קרב אמריקאים, ובאוקטובר הודיעה אוקראינה שנבחרה קבוצה של כמה עשרות טייסים לאימון על מטוסי קרב מערביים. באוגוסט סגן שר ההגנה אמר לכתבים כי "זה לא מן הנמנע שבהמשך הדרך, מטוסים מערביים יכולים להיות חלק מתמהיל" הנשק שיסופק לאוקראינה.
