אליהו רכב על האופנוע החדיש שברשותו כותיק ורגיל בכביש המהיר בלב גוש דן. את הדרך מביתו למקום העבודה באחד המשרדים בגבול תל אביב-גבעתיים הוא מכיר בעיניים עצומות אבל כמובן כרוכב זהיר הוא לא הפסיק לנעוץ עיניים במתרחש סביבו על הכביש.
הערנות והדריכות לא עמדו ברגע בו החליט נהג הרכב הקטן שלפניו לחתוך שמאלה על קו הפרדה רחב שנמשך עדיין מאי התנועה של הצומת האחרונה. כוונתו של נהג הרכב הייתה לעשות פניית פרסה למרות האיסור החוקי לעשות זאת בלב הכביש הסואן, כוונתו זאת נגדעה באיבה כאשר אליהו, שלא יכול היה להספיק לעצור את האופנוע, הוטח בעוצמה בדלת הרכב שנכנס לנתיב נסיעתו בפתע פתאום.
התוצאות הכואבות באו לידי ביטוי באשפוז והמשך טיפול לאורך תקופה ארוכה גם לאחר השחרור כאשר אליהו סובל משברים וכאבים בכל חלקי גופו ועבר לא פחות משלושה ניתוחים ותקופת שיקום ממושכת, מה שהוביל לנכות תפקודית משמעותית וחוסר יכולת למיצוי כושר השתכרות.
הברוך הגדול של אליהו היה ששכח לחדש את ביטוח החובה לאופנוע ולכן לא היה זכאי לפיצוי. למרות זאת, במקרה והנהג הפוגע הוא "אשם" בתאונה ניתן במקרים מסוימים לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב הפוגע.
למרות האירוע החמור, אליהו נתקל בבעיה כאשר טענת חברת הביטוח של נהג הרכב שנעצר בפתאומיות הטילה את האחריות לתאונה על כתפיו בטענה שהוא זה שנכנס ברכב ולא ההיפך, הסבריו של אליהו שהתנהלותו הרשלנית והפושעת של בעל הרכב לא הותירה לו כל סיכוי נפלה על אוזניים ערלות.
בשלב זה הוא הכניס לתמונה את עו"ד נתנאל רוט, העוסק בדיני נזיקין, שהסתער על התיק וזיהה את הצדק בטענותיו של אליהו והעוול של חברת הביטוח. משרדו של עו"ד רוט נכנס לתמונה והעמיד חוו"ד מקצועיות שלימדו על הפגיעה הקשה וההשלכות מהם סובל אליהו כתוצאה מהתאונה והוכיחה כי האשם הוא נהג הרכב ולא הוא ועל חברת הביטוח לשאת בהוצאות.
התיק נסגר בסופו של דבר בהתקפלות מפוארת של חברת הביטוח שהודתה כי אכן נהג הרכב סטה מנתיב הנסיעה וביצע עצירה פתאומית במטרה לבצע פרסה במקום אסור ולא עשה את המוטל עליו כדי למנוע תאונה ובהסכמה בין הצדדים סוכם על מתן פיצוי בסך של 350,000 ש"ח שיועבר לאליהו עבור הנזקים הישירים והעקיפים עמם הוא מתמודד.
