הדו שיח המרתק בביתו של רבינו מרן הגר"ד לנדו: התמלול המלא

פך השמן הטהור
הדו שיח המרתק בביתו של רבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א שעורר השבוע הדים רבים

לא בכל יום ולא כל אחד זוכה לראות מקרוב, כיצד הדברים מתנהלים בבתיהם של גדולי ישראל בימי שגרה, ולבטח בימים שאינם שגרתיים. כזה היה השבוע הראשון לאחר הטבח הנורא בשמחת תורה בביתו של רבנו מרן הגר"ד לנדו שליט"א.

כזכור הורה מרן הגר"ד שליט"א לקצר את בין הזמנים ולהתחיל את זמן החורף באמצע אותו שבוע. והנה באותו יום ממש בו החל הזמן, בשעת צהרים, לאחר השיעור ותפילת מנחה, כשכבר פרש מרן שליט"א למנוחת צהרים, התדפקו על הדלת קצין בצה"ל מלווה בשני חיילים, שביקשו להיכנס פנימה כשהם מסבירים שמדובר ב"פיקוח נפש". לאחר דין ודברים הוכנסו לבית פנימה ואז החלו עם סדרת שאלות, כשהם מקבלים תשובות ברורות וחדות לכל שאלה.

הדו שיח היה מרתק במיוחד. כל מי שנחשף אליו ראה כיצד גדול הדור מתייחס לשואלים בכבוד, אך באופן חד כתער, צלול וברור, מבלי לזוז מילימטר מעקרונות ההשקפה החרדית המסורה לנו מדור לדור בעניין חשיבות לימוד התורה ללא שום הפרעות צדדיות וללא שום מיזמים כאלו ואחרים. "רק ללמוד וללמוד".

לאחר הדו שיח שנמשך כעשר דקות, כשאמרו למרן שליט"א שהכול הוסרט, השיב שהוא שלם עם כל מילה שנאמרה ואין לו שום חשש או פחד שהדברים יתפרסמו.

השבוע, חודשיים וקצת, לאחר אותה פגישה, פורסמו הדברים בפומבי והדבר עורר הדים רבים, כאשר ההשקפה החרדית נאמרת באופן ברור וצלול ללא כל מורא. לטובת (עשרת) קוראי המדור, שחלקם אולי טרם נחשפו לדברים, נביא את כל הדו שיח (באדיבות מגזין "במה") ויהיה זה בבחינת "פך השמן הטהור" המתאים ממש לימים אלו. בקטע הבא.

חד כתער
"אנחנו צריכים להתפלל על כולכם, על כולנו, שהשם ישמור עלינו. בזכות לימוד התורה"

מרן שליט"א: תדבר ברור, מה אתה רוצה.

הקצין (ארז אשל): אני רוצה שותפות.

מרן שליט"א: מה שייך, לומדי התורה הם המגינים. אתה המוגן, לא המגן!

אשל: מאז השואה..

מרן שליט"א: אל תספר לי סיפורים היסטוריים, אתה היית חי אז? אני לא יודע איפה היית. אני הייתי בארץ.

אשל: סבא שלי היה בפולין, הוא נרצח.

מרן שליט"א: הייתה מידת הדין, הקב"ה עשה שואה, אנחנו לא יודעים את משפטי ד' ומה הגבולות שלו, אנחנו צריכים לדעת מה מוטל עלינו לעשות, ואת זה יודעים רק לומדי התורה וחכמי התורה. אף אחד אחר לא יכול לומר מה לעשות. הדברים האלו (לימוד התורה) יש בהם גוונים וגווני גוונים וכל מיני צורות. וזה מה שמגן עלינו. אני אגיד מילים חריפות. אתם יודעים מה שכתוב בתורה 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם'. הארץ לא קאה אותנו, כי יש לה גלולות, גלולות נגד הקאה. הגלולות הן לומדי התורה ואתם רוצים לזרוק את הגלולות לים.

אשל: חס ושלום, אני רוצה שימשיך ויגדל עולם התורה.

מרן שליט"א: זה אתה אומר עכשיו.

מרן שליט"א ממשיך: זה דרכי השם, כך הוא מנהיג את העולם. אנחנו רוצים שהשם ישלח הצלה לכולם, במיוחד ליהודים המסכנים השבויים, מה עושים להם שם. זה מטריד אותי יותר מהכל. זה מטריד אותי יומם ולילה. אנשים מסכנים ביד אכזרים שאין כמותם. מה אני יכול לעשות למענם. זה מדאיג אותי מאוד מאוד. מדאיג אותי כל המצב, אנחנו נמצאים בסכנה גדולה והדבר המגן עלינו הם לומדי התורה ומי שרוצה להוציא אותם מתלמודם הוא שוגג, אבל הוא זורק את הגלולות לים. לא תקיא הארץ אתכם, למה הארץ לא מקיאה אותנו? בטמאכם אותה! רחמנא ליצלן. אני לא רוצה לדבר דברים לא נעימים, זה לא הזמן וזו לא הדרך, אבל ההצלה היא רק על ידי לימוד התורה, לימוד התורה כסדר. וכל ביטול או בלבול מלימוד התורה, אוי ואבוי מה שיהיה. אתה לא מזיד חס ושלום, אתה שוגג, אתה לא יודע.

אשל: ומלחמת מצווה? יש מלחמת רשות ויש מלחמת מצווה

מרן שליט"א: אל תביא לי נוסחאות, זה לא פתגמים. בהלכה יש עמקות, גוונים וגווני גוונים. אתה לא יכול לדעת. יש פתגמים שונים כמו, דינא דמלכותא דינא, ועוד, פתגמים בעלמא. יש בכל הלכה עמקות, דקות, מרחב. זה דבר דק ועמוק מאוד ומי שלומד אותו, מי שמכיר אותו, יודע מה ה'במה דברים אמורים' וכו', זה לא פתגם שאומרים והולכים. אני מצטער, לא נעים לי לדבר בצורה כזאת.

אשל: אני מאוד אוהב את הדברים שהרב אומר, כי אני מאוד אוהב את לימוד התורה.

מרן שליט"א: אני מאחל שהשם יציל אותך, יציל את כל עם ישראל, יציל את השבויים, זה מה שהכי מדאיג, מי יודע מה עושים להם, ילדים, תינוקות, יולדת. הם נמצאים בידי האכזרים שבאומות וגם עם כל המחשבות והפעולות שלכם, לא יודעים מה יכול לעזור. אנחנו צריכים להתפלל על כולכם, על כולנו, שהשם ישמור עלינו. בזכות לימוד התורה. זו ההגנה, לימוד התורה. לומד אחד שווה אלף אחרים. מה שיותר לומדים, מה שיותר עוסקים בה, יש לנו יותר שמירה והגנה. כל בחור שלומד מוסיף שמירה. השם רוצה עוד ועוד מגינים כאלו.

אשל: אבל, שכל בחור ילך ללוויה אחת, לבקר פצוע אחד, מה עם מצוות ביקור חולים.

מרן שליט"א: מילים יפות מאוד, אתה יודע סיסמאות, אבל הלכה אתה לא יודע.

אשל: נכון, אינני יודע הלכה, לכן באתי אל הרב לשאול, למה?

מרן שליט"א: אני לא בא לרופא לשאול אותו על מעשיו ברפואה, כי לא למדתי רפואה. אני לא שואל פיזיקאי כי אני לא מבין בפיזיקה. גם אתה אל תבוא לשאול שאלות. אתה לא יכול לדעת.

אשל: אז תן לי שאלה אחת, בעת צרה זאת.

מרן שליט"א: צריך ללמוד!

אשל: האם אפשר לבקש שכל בחור ילך פעם אחת ללוויה, לבקר פצוע אחד. להשתתף. הרי גם רבי עקיבא יצא לבקר חולה.

מרן שליט"א (מזדעק בהתרגשות גדולה): חס ושלום, חס ושלום. בחור צריך ללמוד. שבחור לא ייצא אפילו פעם אחת. בחור עם נפש רגישה, יראה את הדברים הקשים, לא יוכל אחר כך לחזור ללימוד. הבחור צריך רק ללמוד. השם חס עלינו בזכות התורה, כמה שלומדי התורה מתרבים, כמה שלומדי התורה מרבים ללמוד, עוד שעה, חצי שעה, עוד עניין. כמה שיותר. הם מגינים עלינו, הם מגינים עליך. מגיעה להם תודה רבה. אבל לא עכשיו, עכשיו הזמן להתפלל… אתה שוגג, אבל אתה פועל הפוך ממה שאתה רוצה.

אשל: אני נכנס לעזה כדי לחלץ את השבויים ואולי אני איהרג שם.

מרן שליט"א: הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם, הוא הנהיג, הוא מנהיג והוא ינהיג. רק הוא המנהיג והוא אומר לנו מה לעשות ורק חכמי התורה יודעים את דברו, אף אחד אחר לא יכול לדעת. נתפלל שהכל יהיה טוב, אני מאחל לך שהכל יהיה טוב, שתצליח ותינצל מכל פגע וצרה, שלא יפגע בך דבר, שתחזרו בשלום, אתה וכולם.

עד כאן הדו שיח המרתק, אותו הבאנו בשלמותו מילה במילה, ויהיו הדברים לחיזוק פנימה כדי שנדע ונכיר כולנו את תפקידנו בימים קשים אלו. שבת שלום.

הטור פורסם במקור במדור "מקור נאמן", בעיתון "יתד נאמן"