אחד מתלמידיו של הגר"י זילברשטיין שיגר לו מכתב בו הוא מספר לרבה של רמת אלחנן "לאחר חתונתי המתנתי שש שנים לילדים, לפני כארבע שנים נסעתי למירון, ושם על הציון נדרתי, שאם יוולד לי בן, אתן לו שם כשם התנא הקבור שם "שמעון" ושלש שנים לאחר מכן אביא אותו למירון לעשות לו "חלאקה" ליד ציונו של התנא האלוקי רבי שמעון.
"ואכן נולד לי בן, וקיימתי את החלק הראשון של נדרי וקראתי לו שמעון, והשנה בל"ג בעומר הייתי אמור לקיים את החלק השני, ולהביא אותו למירון לעשות לו "חלאקה", אך כידוע בגלל הקורונה דרכי מירון אבילות, ואי אפשר להגיע לשם , כיצד אקיים את נדרי?" מספר השואל ומבקש את פסק ההלכה בנידון
הגר"י זילברשטיין השיב "מעיקר הדין אדם שנדר ונאנס , פטור לקיים את נדרו, אבל בעניננו אפשר לקיים את הנדר, על ידי השתטחות על ציונו ב…ביתו, וזאת על ידי שידליק נר לטובת נשמתו, וילמד אחד ממאמרי רבי שמעון שיש בהם ענין של הלכה למעשה, ויקבל על עצמו קבלה טובה בזכות המאמר, וזה לא פחות מנסיעה למירון ואולי הרבה יותר, כי רבי שמעון יבא לביתו"
