השבוע נלמד בפרשה על מצוות שמיטת הארץ ואיסור לעבוד את הקרקע בשנה השביעית שנת השמיטה.
ושבתה הארץ שבת לה' וכו' ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע וכו'.
אחת מכוונות מצוות השמיטה ועזיבת הקרקע, היא האמונה המוחלטת בבורא עולם שהוא דואג לכל צרכינו.
מבטיח לנו בורא העולם , שלמרות שאיננו משתדלים בגידול הקרקע ויצירת התבואה, שהרי איננו חורשים וזורעים, מגדלים וקוצרים, אלא שובתים לגמרי ממלאכה, ידאג הוא לנו ליבול ולאוכל ולכל מחסורפרשת השבוע נו.
חס ושלום לנו כשיש שמנסים אותנו ע"י תירוצים והיתרים שונים שאין מקורם בתורה, להתעקש ולעבוד את האדמה, ולא לשמור מצוות שמיטה כהלכתה, הוכחה היא כי איננו מאמינים בקב"ה ובתורתו.
בהמשך הפרשה כתוב ולא תונו איש את עמיתו
מצווים אנו להיזהר שלא להונות ( לצער ) חברנו וכל יהודי בדברים, דהיינו שלא להקניט את האחר, הגמרא מוספה "גדולה (חמורה) הונאת דברים מהונאת ממון שזו בגופו וזו בממונו זו ניתנת להשבה וזו לא ניתנה להשבה".
כל השערים ננעלו חוץ משערי הונאה להפרע מן המצער ובכלל אונאת דברים, לשון הרע.
רואים אנו עד כמה חמור מאוד ויש להיזהר מלדבר לשון הרע או לגרום צער לאחר בדיבורנו.
יהי רצון שע"י שנשמור פינו ודיבורנו מלצער את האחר נזכה לקיים שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו ובכך נשמור את עצמנו להימלט מכל חולי מגיפה ופגע רע. בבריאות איתנה אמן.
חזק חזק ונתחזק
בברכת ערב שבת שלום ומבורך.
