מחקר ישראלי שנתוניו נאספים בימים אלו עשוי לענות על אחת השאלות המטרידות בעניין הקורונה: האם ניתן להידבק ממגע במשטחים שחולה קורונה נגע בהם או היה בקרבתם?
שאלה זו, שהתשובה עליה לא היתה ברורה עד כה, גרמה לזינוק במכירות חומרי חיטוי ולהנחיות שונות ומשונות, ובהן ההנחיה לבודד ספרים שמחזירים לספרייה וחיטוי אוטובוסים או כיתות לימוד.
המחקר, שלו היו שותפים רופאים וחוקרים מבית החולים אסותא אשדוד, לניאדו בנתניה והמכון הביולוגי בנס ציונה, מצא בסבירות גבוהה כי נגיפים ממשטחים בסביבת החולה אינם בעלי כושר צמיחה במעבדה ואינם חיים.
עורך המחקר ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד ומרכז הצוות לטיפול במגיפות הגוף המייעץ למשרד הבריאות, שערך את המחקר עם ד"ר רגב כהן מביה"ח לניאדו וד"ר שי וייס מהמכון הביולוגי אומר: "שאלת ההדבקה ממשטחים עלתה הרבה בתקשורת, והיו דיונים כמה זמן הנגיף שורד על משטחים מחומרים שונים".
לדבריו, "מלכתחילה אינני סבור שיש הרבה העברה ממשטחים או זיהום ממשטחים. אין לנו שום הוכחה אפידמיולוגית שמישהו נדבק ממשטחים. אנחנו יודעים שהנגיף 'מזהם' את הסביבה שמסביב לחולה אך אין זה אומר שהוא מידבק. זהו המחקר הראשון למיטב ידיעתנו שבדק נוכחות נגיף חי ומידבק על משטחים, ובינתיים לא הצלחנו להוכיח שהדבקה ממשטחים היא אפשרית".
במחקר עד כה נדגמו משטחים ממחלקות הקורונה באסותא אשדוד ובלניאדו בנתניה, כולל דגימות שנאספו ממשטחים שבהם נגעו חולים ואפילו טלפונים ניידים שלהם. מתוצאות חלקיות שהתקבלו עד כה עולה כי הנגיף לא הצליח לצמוח בתנאי מעבדה או להדביק. המשמעות היא שנגיף שנלקח ממשטחים לא מצליח להדביק בתנאי מעבדה.
