לאן הולכים מפה? הדילמה של ישראל בין החטופים לניצחון

לאן הולכים מפה? בימים האחרונים השיח נסב על הדרכים הנכונות למיגור החמאס בעזה. קיימים גם דיווחים על העמקת המבצע הצבאי ועל עוד ועוד חיסולים של מחבלים חמאס.

ראש הממשלה ננאם השבוע בכנסת והכריז בלהט שצה"ל ילחם עד חיסול הטרור. נתניהו גם יצא חוצץ כנגד מי שקוראים להפסקת הלחימה ואכן השיח ברובו בערוצי התקשורת השונים הוא שיח כמעט אך ורק על האופציות הצבאיות, כמעט ואין שיח על סוגיית החטופים.

נכון, מדי פעם מתפרסמות ידיעות על החטופים, כמו למשל הסרט על התצפיתניות שטלטל את המדינה, אבל לרוב השיח חוזר לשאלת הניצחון על החמאס. התזה הממשלתית אומרת שישנם שני נושאים בעלי חשיבות שווה: ניצחון על החמאס ושחרור החטופים. היום, כשמונה חודשים לאחר ה 7 באוקטובר – אני כופר בכך.

אני בדעה שככל שמדברים על ניצחון צבאי שמים בעדיפות שניה את נושא החטופים. לא שהממשלה לא רוצה להביא לשחרור חטופים. זה ברור שכן. ברור גם שמי שמונע את שחרור החטופים הוא יחיא סינוואר ראש החמאס. לא ישראל. ועדיין, כמה זמן אנחנו נעדיף את הלוחמה על פני החטופים? הצבא והממשלה קיבלו זמן רב מאד.

מעולם לא הייתה מלחמה כה ממושכת שלא הגיעה להכרעה מספקת. עכשיו החטופים צריכים להיות בעדיפות. יתרה מזאת, גם כלפי העולם, אם אנחנו נציע הצעות וסינוואר ידחה אותן – העולם, לפחות אותן מדינות שמוכנות להקשיב, יראה מי באמת תוקע את שחרור החטופים ואת ההסכם שיביא לשחרורם.

אמת לשעתה

בצפון הלחימה נמשכת. עד עכשו המדיניות של ישראל היא  לסיים את המלחמה בעזה ואז להגיע להבנות עם החיזבאללה להסדרת החזית הצפונית ואם לא – לפתוח במלחמה התקפית מול נסראללה. 

הבעיה היא שהתזה הזאת היתה נכונה לזמנה, לחודשים הראשונים של המלחמה בעזה אינה נכונה עוד. כבר שמונה חודשים לערך תושבי הצפון אינם חיים בישוביהם ובבתיהם.

נכון, המדינה משלמת להם שהות בבתי מלון וזהו. הדרום מטופל באמצעות מינהלת תקומה, ואילו הצפון אינו מטופל. זה לגיטימי שהממשלה מפנה ישובים כדי לשמור על חיי התושבים, אבל חייבים לאפשר להם חיים נורמליים ככל האפשר ובזה הממשלה אינה מטפלת עדיין.

מגמה ברורה

השבוע פורסם סקר בחירות בחדשות 12. קיימת מגמה בולטת כבר זמן רב: המחנה הממלכתי של גנץ בנסיגה. הליכוד יציב עם עליה קלה. עדיין הקואליציה הנוכחית נמצאת במרחק של כ- 12 מנדטים מהמצב הנוכחי בכנסת (64 מנדטים).

נתון מיוחד ומעניין בסקר של חברת מדגם בראשות מנו גבע נבדקה אופציה נוספת והיא כמה מנדטים תקבל מפלגה מאוחדת של ליברמן ושל גדעון סער. מפלגה כזו תקבל 16 מנדטים. זה סוג של ליכוד ב'.

חלק משמעותי מהקולות של רשימה כזו מגיע מאותם קולות ש"חנו" אצל גנץ. ולראיה – במצב כזה גנץ יורד ל-21 מנדטים. יתרה מזאת גם לפיד נחלש ומקבל 12 מנדטים. אין ספק שציבורים מסויימים כמהים למפלגת ימין ליברלי שאיננה הליכוד.