ועדת החקירה המשלימה בראשות אלוף (במיל') אמיר אבולעפיה, אשר פעלה במהלך השנה האחרונה בשיתוף עם השב״כ והמשטרה, סיימה בימים האחרונים את בדיקתה והציגה את מסקנותיה לרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי לראש השב״כ רונן בר, למפכ״ל רב-ניצב יעקב שבתאי ולשר הביטחון יואב גלנט. מסקנותיה התקבלו במלואן ואושרו.
מיד לאחר מכן הוצגו המסקנות למשפחות השכולות, ולנפגעי האסון ובני משפחותיהם.
ממסקנות הוועדה עולה כי בסבירות גבוהה, קריסת בניין הממשל בצור בתאריך 11/11/1982, אירעה כתוצאה ממכונית תופת הנהוגה בידי מחבל מתאבד. כתוצאה מהקריסה נהרגו 76 אנשי כוחות הביטחון (מג״ב, צה״ל ושב״כ) וכן 15 עצירים לבנונים ששהו במבנה. מיד לאחר האירוע, מונתה ועדת חקירה, בראשות האלוף (במיל׳) מאיר זורע ז״ל, במסקנותיה נקבע כי האסון התרחש כתוצאה מפיצוץ גז שדלף במבנה ועל רקע חולשה של שלד המבנה.
לאורך השנים שחלפו מאז האסון הועלו טענות והשערות על-ידי גורמים שונים, על פיהן האסון נגרם בפעילות חבלנית עוינת, בשונה ממסקנת ועדת זורע.
לאחר 40 שנים לאסון, מתוך כבוד לנופלים ולנפגעי האסון וכן חתירה לחקר האמת, הקים ראש השב"כ, בתיאום עם הרמטכ"ל והמפכ"ל צוות בדיקה בין-ארגוני. בראש הצוות עמדה ראשת אגף בשב"כ (מקבילה לדרגת אלוף בצה"ל), בהשתתפות גורמי מקצוע ומודיעין משב"כ, צה"ל והמשטרה, על מנת לבחון פעם נוספת את המידע הקיים ביחס לאירוע ולגבש המלצה מקצועית, האם יש במידע שהצטבר מאז התמוטטות המבנה כדי להצביע על צורך לבחון פעם נוספת את המסקנה שגובשה בשעתו על -ידי ועדת זורע, בדבר נסיבות המקרה.
צוות הבדיקה ביצע איסוף מידע, תחקורים, ראיונות ומודלים, ומצא כי קיים מידע מחדש המצדיק עריכת בחינה נוספת ביחס למסקנות שנקבעו בוועדת זורע למיצוי חקירת נסיבות התמוטטות מבנה הממשל. להמלצה זו הצטרפו ראש השב"כ והמפכ"ל והיא אושרה על ידי הרמטכ"ל.
ב-25/06/2023 הוקמה ועדת החקירה המשלימה שמונתה על ידי הרמטכ״ל ובשיתוף עם ר׳ השב״כ והמפכ״ל. בראש הוועדה עמד אלוף (במיל׳) אמיר אבולעפיה. ועדת החקירה שמונתה ערכה בחינה מקיפה ויסודית של כלל הממצאים והפרטים הנוגעים לאירוע.
במסגרת עבודת הוועדה הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בתחום ההנדסה והחבלה, בתחום איתור הנעדרים, הזיהוי והקבורה ובתחום המודיעין. הצוותים הסתמכו על נתונים שנאספו בעבר ועל מידע חדש תוך שימוש בכלים מקצועיים, עדכניים ומתקדמים אשר לא עמדו לרשות ועדת זורע ויתר הגורמים שבחנו את נסיבות התמוטטות המבנה לאחר התרחשותה. מסקנות הוועדה נתמכות, בין היתר, במכון הלאומי לרפואה משפטית.
מצירוף העדויות, המידע הנוסף שנאסף על-ידי גורמי מודיעין, והמידע הגלוי והחשאי בעניין נטילת האחריות לאירוע, וכן הממצאים בזירה, עלה כי בסבירות גבוהה, בבוקר ה- 11 בנובמבר 1982, נהג מחבל מתאבד במכונית תופת מסוג פז'ו 504 בכביש מול בניין הממשל, לכיוון דרום. עם הגעת המכונית אל מול פתח הבניין, פנתה המכונית לכיוון הבניין ונכנסה לתוכו דרך פתח הכניסה הראשי, עד להגעה סמוך לפיר המעלית שבקומת הקרקע – שם התפוצצה. המטען שהתפוצץ היה במשקל 50 ק"ג לפחות, וככל הנראה כלל חומרי בעירה נוספים, לרבות מכלי גז. כתוצאה מהפיצוץ נתלש מנוע מכונית הפז'ו ורוסקו ונהדפו חלקי המכונית, ורוסקה גופת המחבל. כמו כן, כתוצאה מהפיצוץ נפגעו לפחות ארבעה עמודים בקומת הקרקע, באופן שהוביל ל'התמוטטות בשרשרת' של המבנה כולו.
התמוטטות המבנה גרמה למותם ופציעתם של אנשי כוחות הבטחון ששהו בבניין, וכן למות עצירים לבנוניים שהוחזקו בקומות העליונות. הפיגוע בוצע בידי מחבל מתאבד שנשלח על-ידי גורמים שיעים. הוועדה המליצה, כי מעתה ואילך, ההתייחסות לאירוע טראגי זה תהיה כאל אירוע שנגרם מפעילות חבלנית עוינת.
יודגש כי אין במסקנות הוועדה בכדי להטיל דופי בבדיקות קודמות שבוצעו. בתוך כך, הוועדה ציינה כי לרשות הועדה הנוכחית עמד מידע חדש רב ומשמעותי שנצבר לאחר תום עבודת ועדת זורע, וכן כלים מקצועיים חדשים שלא עמדו לרשות ועדת זורע. כמו כן, ועדת זורע נדרשה לפעול בתוך פרק זמן קצר בלבד. בנוסף, בעת עבודת ועדת זורע לא הייתה היכרות עם איום 'המחבל המתאבד' והפלגים השיעים בלבנון לא נתפסו כאיום משמעותי.
אסון צור הינו אירוע מצער וכואב בכל קנה מידה, ומיצוי חקר האירוע הוא בעל חשיבות רבה, הן ברמה הלאומית והן כחלק מהמחויבות למשפחות הנופלים וכן לנפגעים באסון ומשפחותיהן.
"צה״ל, שב״כ ומשטרת ישראל משתתפים בצערן של המשפחות השכולות ושל נפגעי האסון וימשיכו ללוותן" נמסר בהודעה הרשמית.
