דווקא עכשיו: להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס | פרשנות

בסוגיית החטופים הגענו לצומת חשובה: מדווחים לנו שהחמאס מתגמש. אני לא יודע אם מדובר בדיווח נכון, או ששוב החמאס מהתל בנו. בכל מקרה שוב עולה הצורך לדון בסוגייה. המצב האמיתי, כפי שאני רואה אותו, הוא חד: או ניצחון או חטופים. להערכתי, מי שמאמין שניתן גם לנצח את החמאס וגם להביא לשחרור החטופים טועה טעות גדולה. האם זה אומר שעלינו להרפות את המאמצים הצבאיים בעזה? נהפוך הוא – חייבים עכשיו, כאשר השיחות בעיצומן, ללחוץ על דוושת הגז בכל העוצמה. ראינו שלחץ צבאי כן מביא לריכוך עמדות החמאס (אם אכן יש ריכוך…) ולכן כדי להביא לריכוך נוסף – אנחנו חייבים להעצים עד מאד את המלחמה הכוללת נגד חמאס. 

סוגיית החטופים מפלגת בין השחקנים הפוליטיים בישראל עוד לפני שהגיעה להכרעה או לדיון קובע. גם בצלאל סמוטריץ' וגם איתמר בן גביר הודיעו בקול רם וצלול, כל אחד בסגנונו, שאם תצא עסקת חטופים לדרך הם לא יהיו בממשלה. מה יעשה ראש הממשלה נתניהו? יש שמאשימים אותו בכך שהוא בעצם אינו מעוניין, כביכול, בעסקת חטופים שתסיים בפועל את מלחמת חרבות ברזל, שכן אז הוא יאלץ להכריז על הקמת ועדה חקירה לבדיקת כשלי ה 7 באוקטובר, שלא לדבר על כך שאם ילך לעסקת חטופים ממשלתו תיפול. אני מאמין שבסוף היום ראש הממשלה כן יקדם עסקת חטופים, אם כי לא בכל מחיר, אבל במחירים גבוהים. 

משמעותה של  עסקת חטופים היא בין השאר עצירת הלחימה. אבל לא רק. יש דבר אחד שמוצנע בשיח התקשורתי בישראל והוא שחרור מאות מחבלים, חלקם עם דם על הידיים, או במילים פחות מכובסות – רוצחים מתועבים. כאשר הם ישוחררו – הארץ תגעש ותרעש. אני מדמיין הפגנות ענק נגד שחרור המחבלים, אני מדמיין ראיונות בתקשורת של משפחות הנרצחים שחלקן יביע זעזוע עמוק משחרור רוצח בן משפחתן, וחלקן האחר יגיד שתמורת שחרור החטופים הן מוכנות לשחרור המחבלים. תהיה מהומת אלוקים. 

וחזרה לנושא הפוליטי: השבוע רבו ההכרזות של חברים בקואליציה אחד נגד רעהו, מפלגה נגד רעותה. ש"ס נגד בן-גביר, בן גביר נגד נתניהו, החרדים נגד חוק הגיוס ובעקיפין נגד נתניהו שאינו מצליח להעביר את חוק הרבנים המצומצם. האם כל זה יוביל לבחירות? כנראה שלא בעתיד  הקרוב. בסוף החודש יסתיים מושב הקיץ והכנסת תצא לפגרה ארוכה, בה באופן מעשי אין אפשרות להפיל את הממשלה. בשבועיים הקרובים עד הפגרה הממשלה לא תיפול. השאלה היא מה יקרה לאחר הפגרה?

לפעמים בחיים קורה שאף אחד לא מעוניין שמשהו רע יקרה אבל בסוף הוא מתרחש למרות הכל. זה מה שעלול לקרות לקואליציה. לכל אחד ממרכיביה – ליכוד, ש"ס, יהדות התורה, סמוטריץ' ובן גביר – אין אינטרס ללכת עכשיו לבחירות, אבל כשכל אחד מושך את החבל לכיוון אחר – יום אחד החבל עלול להיקרע גם מבלי שמישהו באמת התכוון לכך. זה מה שעלול לקרות לקואליציה. ואז אם יהיו בחירות.

יש אופציה שחלק ממרכיבי הממשלה הנוכחית, כמו למשל הליכוד, ובן גביר וסמוטריץ ימצאו עצמם באופוזיציה, נטולי השפעה ממשית, לאחר שהתרגלו להוביל את המדינה. החרדים אולי ישתלבו בממשלה חלופית, אבל לא תהיה להם את אותה השפעה כפי שיש להם כיום. אז אם חברי הקואליציה חפצי חיים – כדאי להם להתעשת ולהגיע להסכמות ולא למתוח את החבלים יתר על המידה.