אין להם זמן בשבי: הגיע רגע האמת של החטופים

הסוגיה הקריטית ביותר כיום היא זו של החטופים.

השבוע בנאומו בכנסת התגאה ראש הממשלה, בצדק, שלחץ צבאי ישראלי הביא את החמאס להתגמשות. אין ספק שצבאית ברור שעוד ועוד לחץ מלחמתי יביא למיטוט יכולותיו של החמאס לפעול כארגון לוחם, יפעיל עליו עוד ועוד לחצים לסיים את המלחמה ומכאן לעוד ועוד ויתורים.

אבל, כל זה לוקח זמן ומה לעשות לחמאס יש ביד כלי נשק אולטימטיבי שמסנדל את ישראל – החטופים. להם אין זמן, הם הולכים ונמקים בשבי החמאס.

לדעתי, הגענו לנקודת האיזון בין הרצון והצורך להכניע את החמאס לבין ההכרח להגיע להסכם סביר שיאפשר שחרור החטופים. זהו, אין יותר מקום לדחות את ההכרעה. כל גורמי הביטחון בעד עסקה עכשיו.

נכון, יש שיאמרו שאין לסמוך על גורמי הביטחון כי ראינו מה הם היו שווים  ב-7 באוקטובר ובשנים שקדמו לו, אבל תכלס, יש לנו צבא חזק וקצינים טובים וראשי מערכת אחראיים. כן, עדיף היה שצה"ל יישאר פיזית בציר פילדלפי, אבל אנחנו לא במצב אידיאלי.

אם לא היו לנו חטופים יכולנו להיות הרבה יותר נוקשים במשא ומתן, אבל מה לעשות לדאבוננו ב 7 באוקטובר נכשלנו ואין לנו ברירה אלא לשלם את המחיר ולא על חשבון החטופים שכבר שילמו מחירים בלתי אנושיים.

מנגד, יש האומרים שאל מול החטופים החיים צריך לחשוב על נפגעים עתידיים  בקרב אנשינו וזאת לאור שחרור מחבלים עם דם על הידיים (כדוגמת יחיא סינוואר בעסקת שליט) ולאור נסיגת צה"ל מעזה.

זהו דיון פילוסופי מרתק, אבל אני מעדיף את הביטחון בשחרור החטופים החיים, על פני סכנה שאין לה פנים בעתיד. האלטרנטיבה היא לומר: בגלל שעסקה עם השטן-חמאס היא אירוע רע שיביא עימו מוות בעתיד – בואו לא נוותר היום ולא נחתור לעסקת חטופים. זוהי משוואה שאני לא יכול לקבל אותה.

זהו הגיע רגע האמת – צריך לסיים את סוגיית החטופים, גם במחירים הקשים מנשוא שנשלם.

הקרב על הגיוס

חוק הגיוס: רבנים מורים לצאן מרעיתם שלא להגיע כלל לבקו"ם אם יקבלו פניה מצה"ל. הצבא עתיד להוציא צווי גיוס כבר השבוע. לכאורה משבר דרמטי, בעיקר לאור העובדה שכל הסוגיה עברה בעצם לניהול בג"ץ. אבל בעיני, דווקא העובדה שאנחנו מגיעים בסוגיית הגיוס לצומת התנגשות – דווקא עובדה זו עתידה להביא לפתרון מהיר יותר של סוגיית גיוס החרדים.

חייבים להדגיש שני אלמנטים קריטיים באותה מידה: הצבא חייב לדאוג ברמה של מאה אחוזים שכל חרדי שיתגייס לצה"ל – יקבל תנאים מלאים שיאפשרו לו להתנהל לאורך כל גיוסו כחרדי והעיקר – שמי שנכנס לצה"ל כחרדי – יצא ממנו כחרדי. במקביל בציבוריות הישראלית מבינים שעל החרדים להתגייס לצה"ל. למעט מי שבאמת "תורתם אומנותם.

כן, כדאי לעשות זאת בהדרגה, בין השאר על פי יכולת הקליטה של צה"ל, אבל זהו תהליך שחייב להתחיל כאן ועכשיו.

למה לריב עכשיו?

השבוע נפגשו בבית קפה פתוח ליברמן ובנט. החשיפה לא הייתה מקרית – היא טובה לשניהם. אם השניים יצליחו להתגבר על האגו שלהם תוקם מפלגת ליכוד ב' בה חבר גם גדעון סער.

קיים היום בציבור הימני הליברלי צימאון למפלגה שדעותיה ימניות אבל התנהלותה יותר ממלכתית.

לא סתם מפלגה כזו זוכה לעדנה בסקרים. בשכל, סיכמו השניים, ליברמן ובנט, שהם יחזרו לדון בהקמת רשימה משותפת לכשיוכרזו בחירות. למה לריב כבר עכשיו, כאשר אפשר לריב אחר כך (על הבכורה). יהיה מעניין.