תקיפה באיראן? לא צריך להיות צודקים – צריך להיות חכמים

רבים בתקשורת זועקים על כך שישראל חייבת לפעול מול איראן ומול החיזבאללה לפני שהם יורים עלינו על טיליהם. הם קוראים לזה "מכת מנע". מזכירים בהקשר זה את מלחמת ששת הימים בה ישראל פתחה במלחמה והשמידה למשל את כל חיל האוויר המצרי בעודו על הקרקע.

טוב, זה ממש לא אותו דבר. אפתח ואומר – לדעתי, במצב הנוכחי, אין דבר כזה שנקרא "מכת מנע". פירוש המונח הזה אמור להיות שאנחנו, ישראל, נבצע פעולה צבאית אגרסיבית ואינטנסיבית עד כדי כך שננטרל את יכולתו של האוייב להלחם נגדנו, כפי שהוא תכנן, או לפחות צמצמנו את יכולותיו באופן משמעותי.

בואו נחשוב בהגיון – האם באמת פעולה מקדימה שלנו נגד איראן, או נגד החיזבאללה תמנע מהם לירות כלפי ערינו מאות ואלפי טילים מסוגים שונים? התשובה הברורה היא – לא! איך אפשר לדעת? פשוט – צה"ל נמצא פיזית ברצועת עזה כבר עשרה חודשים, נלחם מול החמאס, מחסל אלפי מחבלים, ועדיין החמאס מצליח לשגר לעבר יישובי ישראל רקטות מסוכנות.

עכשיו, תכפילו את יכולותיהם של איראן ושל החיזבאללה בכמה וכמה ותגיעו למסקנה שגם אם ישראל תתקוף ראשונה ובעוצמה – אויבינו יוכלו לשגר אלינו את טיליהם במספרים עצומים. אז מה נרוויח מהמהלך הזה? לדעתי – כלום.

לעומת זאת מה נפסיד? ראשית, אם אנחנו נפתח במלחמה –  האויב ישאף להחזיר לנו כפל כפליים. נניח שמסולם של עד 10 – הוא מתכנן כעת תגובה ברמה 5 – ברור שאם אנחנו נתקוף התגובה שלו תהיה ברמה 8. כלומר, לא היטבנו עם תושבי ישראל, אולי הפוך.

זאת ועוד –  למרות שיש בתוכנו שהולכים עם חזה מנופח ובטוחים ש"אנחנו לא צריכים אף אחד" – אנחנו ממש צריכים את תמיכת העולם, בעיקר ארה"ב, אבל לא רק. תמיד העולם היה איתנו כאשר הותקפנו, ותמיכתו פחתה כאשר התחלנו לנצח.

אם אנחנו ניזום את ההתקפות – העולם אולי יבין, אבל תמיכתו תהיה פחותה מאשר במצב בו האוייב הוא הוא יהיה זה שיזום את ההתקפות עלינו. מאחר וכאמור מבחינה צבאית אין ממש הבדל – עדיף לנו לספוג ראשונים ועל ידי זה לקבל לגיטימציה בינלאומית.

השאלה תמיד היא מה עושים עם אותה לגיטימציה? אני בדעה שעלינו לנצל את הבנת העולם המערבי, שתהיה לנו אם לא נתקוף ראשונים, לפתוח במלחמה מול החיזבאללה בלבנון ונכבוש את כל דרום לבנון עד נהר הליטאני ועל ידי זה נשפר מאד את הסיכויים להביא שקט ובטחון לישובי הצפון.

אולי סוף סוף התושבים יוכלו לחזור לבתיהם ואולי סוף סוף החיים בצפון יוכלו אט אט לחזור לשיגרה כפי שהיו לפני ה 7 באוקטובר. אני מציע הפעם לנסות לא להיות צודקים – אלא להיות חכמים…