זורעי בהלה:
בעוד נסראללה מתרברב על הפחד בישראל, מתרוקנת ביירות מתושביה. כל מי שרק יכול, טס בפחד מלבנון ומחפש לעצמו מקלט בארץ אחרת. מאידך כעשרות אלפי ישראלים (ויותר) הנמצאים בחו"ל, מבקשים לחזור ארצה מהר ככל האפשר. גם באיראן לחוצים מהתגובה הישראלית והנשיא החדש פזשכיאן, פנה למנהיג הרוחני עלי חמינאי, וביקשו שלא לתקוף את ישראל מחשש לתגובה שתמוטט את המדינה. מי שכן זורעת בהלה היא התקשורת הישראלית עם הכותרת החוזרת לאורך השבוע: "ממתינים לתקיפה איראנית". והיה מי שכתב, (אלי דיויד) כי אם למשטר באיראן היה ערוץ בעברית, הוא לא היה עושה עבודה טובה יותר.
מצעד הצביעות:
כאשר ח"כ שמחה רוטמן, הפסיק דיון בוועדת החוקה לנוכח צעקותיו של אזרח שאחיו חטוף בעזה והורה להוציאו, הוא ספג על כך ביקורת נוקבת בגין "אי התחשבות במשפחות החטופים". והנה השבוע הבג"צ נקט באופן דומה לחלוטין והפסיק את הדיון ואף נזף במשפחות שכולות שמחו על הדיון שעסק במחבלי הנוחבה. "מדובר באנשים אחרים" אמר פעם לפיד, ביחס להפגנות ההתנתקות. השופטים שסילקו את המשפחות המוחות אימצו את הגישה של לפיד.
תת ייצוג:
בדיחה השבוע שייכת (ולא בפעם הראשונה) ליאיר לפיד, עם התבטאותו המגוחכת: "האופוזיציה סובלת מתת ייצוג בתקשורת". לא צריך להיות מבקר תקשורת כדי לראות שמלבד ערוץ אחד (14) ועד תחנת רדיו אחת, התקשורת כולה משרתת את השמאל, את האופוזיציה ואת המחאה. מה גרם אפוא ללפיד לומר את השטות הזו. היו שניסו להסביר ולומר כי גם לתקשורת התומכת בו, קשה לעקוב אחר דעותיו המשתנות של לפיד ולכן היא מתקשה לסקר את דבריו – רגע כך ורגע כך, ומכאן תלונתו.
קרדיט משתנה:
מעניין היה לעקוב אחר השיח התקשורתי סביב החיסולים. בהתחלה כאשר כולם שיבחו והיללו אותם, העניקו פרשני השמאל את כל הקרדיט לדרג הצבאי, המודיעיני ולגלנט. שמו של נתניהו נעדר מרשימת הקרדיטים. והנה השבוע כאשר רבו האיומים מצד חיזבאללה ואיראן לבצע פעולת תגמול כואבת וכאשר הציבור נמצא במתח, אותם פרשנים תוהים ושואלים, האם החיסולים הללו בכלל נחוצים, והאם שווה היה לחסל את הנייה – בהנחה שישראל עשתה זאת, ולהסתבך עם איראן. הביקורת מופנית כמובן לנתניהו שאחראי לדבריהם על החיסולים. הקרדיט משתנה בהתאם לנסיבות.
"באמצע מלחמה"
"לא מפטרים שר ביטחון בעיצומה של מלחמה", חוזרים ומדגישים יריביו של נתניהו, לנוכח הדיבורים על החלפתו של יואב גלנט. אלא שאותם קולות ממש, קוראים לעריכת בחירות תוך כדי מלחמה ולהחלפתו של נתניהו. "האמצע מלחמה" משרת את המחאה והשמאל כפלסטלינה, לעיתים כ"מהלך מונע" פיטורים ולעיתים כ"מהלך מאיץ" בחירות.
מי הדליף:
הסרטון שהודלף משדה תימן ובו הוכחות כביכול להתעללות של חיילים במחבלי נוחב'ה, הפך לוויראלי בכל הרשתות הערביות וגם בעולם. כולם מאשימים את ישראל בהתעללות במחבלים, דבר שלא נראה בסרטון, אך הכתב טורח להסביר זאת לכל אורכו. כאשר הפצרי"ת פתחה בחקירת האירועים בשדה תימן, הוסבר לכולם כי היא עושה זאת כדי להגן על ישראל בבית הדין בהאג. הדלפת הסרטון לתקשורת היישר מחומרי החקירה, לא רק שאינה מגינה על ישראל בעולם, אלא משרתת את אויבי ישראל. מדהים שצריך להסביר זאת.
"מלון שדה תימן":
אגב הדיון במחבלי הנוחב'ה בשדה תימן, נחשפו השבוע התנאים להם הם זוכים: 3 ארוחות מזינות ביום, שגובשו על ידי תזונאית. פירות או עוגות – מספר פעמים בשבוע. גישה חופשית למי שתייה לאורך כל היום. 3 מקלחות חמות בשבוע למשך 10 דקות בכל פעם. אספקה סדירה של בגדים נקיים. 7 שעות שינה בלילה על גבי מזרונים. בדיקה רפואית בכל יום במסדר חובש. טיפול רפואי צמוד. וכעת לשאלה המתבקשת: האם השבויים החטופים בעזה זוכים בתנאים דומים? נדמה שהתשובה ברורה.
