מה עושות אלמנה צעירה ובתה היתומה הקטנה, שקמות מהשבעה ובעצם אין להן בית לחזור אליו? כיצד ניתן לנחם אותן על השבר הנורא, כשבעצם אין להן כלום והן חסרות כל???
זהו סיפורה של הגב' גרוס, אלמנה צעירה, שהתחתנה לפני שש שנים, ומאז הקדישה את חייה לטפל בבעלה המנוח שבליל תשעה באב הובא למנוחות.
הגאון הצעיר רבי חנייה יום טוב ליפא גרוס מאשדוד, נפטר בגיל 26, לאחר יותר מחמש שנות התמודדות עם המחלה הממארת שכילתה את גופו.
מיד אחרי החתונה זה התחיל, הוא סבל מכאבים עזים בצוואר, והלך להיבדק שוב ושוב, עד שהמחלה התגלתה במלוא חומרתה.
מאז הוא עבר טיפולים רבים, קשים ומייסרים לא פחות מהמחלה עצמה, הם הצליחו לגרום לנסיגה, אבל המחלה שבה והתפרצה בכל פעם מחדש.
בכל אותה תקופה היא התמסרה למענו, למען בעלה החולה ולגידול הילדה היחידה שלהם, חוי בת החמש וחצי.
להצלת האלמנה והיתומה שעולה לכיתה א' הקליקו כאן>>>
עכשיו חוי עולה לכתה א', כשהיא יתומה מאב, אמה האלמנה אובדת עצות. היא כבר לא יודעת לעשות שום דבר חוץ מלטפל בבעלה המתייסר והמחייך, הוא תמיד חייך, גם כשסבל ייסורי איוב. זכה להפוך מגדלור של אמונה וחסידות, והקליט מאותך שיעורים ב'קול הלשון'.
קרובי המשפחה מספרים שכשנולדה בתו הראשונה, שנה אחר חתונתם, הוא לא היה נוכח במקום. רעייתו שתחי' ילדה את בתם בבית החולים 'אסותא' באשדוד, בזמן שהוא היה מאושפז במחלקה האונקולוגית של בית החולים 'שיבא' בתל השומר.
מאז ועד עתה, אשתו, האלמנה הטרייה, לא הלכה לעבוד. היא נשארה פנויה ככל יכולתה כדי לסעוד את בעלה במיטת חוליו, שוב ושוב הגיעה איתו לבית החולים, שוב ושוב ישבה לצדו כשהטיפולים שרפו את גופו וייסרו אותו, היא תמכה ועודדה, ובמקביל השקיעה את כל כולה בגידול הילדה, שנולדה לאבא חולה.
בעקבות הטרגדיה הנוראה מבקשים רבני אשדוד מהציבור הרחב, תושבי העיר וכל יהודי בעל לב, להושיט עזרה לאלמנה המרוסקת וליתומה הצעירה, אין להן כלום, לא דירה ולא רכוש, לא חסכונות ולא פיקדונות. עוד לפני שהספיק להסדיר חשבון בנק ולחתום 'ערבים', כבר חלה, הוא לא יכול היה להיכנס ל'ערבים' או לכל מסלול של ביטוח חיים או ביטוח משכנתא. חייבים לעזור להן, כדי שיוכלו להתקיים בכבוד ולשקם את עצמן אחרי הטרגדיה הנוראה.
זה הזמן לחוס על היתומה הצעירה, יתומה שהכירה את אביה רק לאחר שכבר חלה. ילדה שמהרגע שנולדה כבר נועדה להיות יתומה קטנטנה.
בואו נעזור לה, נסייע לה, כדי שתוכל לגדול בצורה בריאה ושלווה, שלפחות מכאן ולהבא לא תצטרך לסבול את צער היתמות, לפחות לא בהיבט הגשמי.
