מנהגו של מרן שר התורה, רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, היה לערוך כפרות על בעוף שהיה מסבב על ראשו כנהוג, ולאחר מכן נתן תמורתו לצדקה.
דרכו היתה לתת את הצדקה דווקא ל'קופת העיר', כשיטתו עליה חזר בכמה הזדמנויות שזאת הצדקה המהודרת ביותר.
ב'קופת העיר' מעניקים כשירות לציבור מידע בסיסי על מנהג הכפרות: "בגלל השינויים הטכנולוגיים והתעשייתיים, אנשים רבים קצת מאבדים את הכיוון ולא יודעים מה לעשות", מסבירים בהנהלת הקופה: "אנשים שאולים האם כדאי לעשות כפרות על עוף שאנחנו לא יכולים להכשיר בעצמנו ולהעניק לעניים? או שכל העניין הוא לתת את העוף לעניים לסעודה של ערב יום כיפור?
"ואם אנחנו בוחרים לעשות כפרות על כסף, האם זה חייב להיות דווקא כסף מזומן או שאפשר גם בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית????
"ובכן, על פי הוראת הפוסקים, הסכום המינימלי לכספי כפרות וכן לפדיון עוף הוא 26 שקלים לכל נפש. הן זכרים, הן נקבות, הן בוגרים והן קטנים ואפילו תינוקות רכים. גם אשה מעוברת צריכה לעשות 'כפרות' עבור העובר.
להעברת דמי פדיון כפרות הקליקו כאן>>>
"עם זאת, המנהג הרווח בקרב יראי ה' הוא לתת סכום משמעותי יותר לכפרות, כ-40 שקלים לנפש. יש הנותנים 52 שקלים, יש הנותנים 72 שקלים, רבים נותנים 180 שקלים לכל נפש, ויש מהדרים הנותנים סכום של 384 שקלים לכל נפש.
לגבי השאלה אם אפשר לעשות כפרות בכספי מעשר, הורו הפוסקים שאת הסכום הבסיסי של 26 שקלים אין לתת מכספי מעשר, אבל את היתרה אפשר לתת מכספי מעשר משום שזה בגדר מנהג טוב ולא חובה הלכתית.
באשר לעשיית כפרות עם המחאה (צ'ק) או כרטיס אשראי הורו הפוסקים שאכן ניתן לתת באשראי, אבל אין לסבב את כרטיס האשראי על הראש כפי שעושים בכספי כפרות או בעוף, אלא רק יאמר בפה לפני הנתינה – "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה הכסף ילך לצדקת קופת העיר- הצדקה של גדלי הדור- ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום", ומיד לאחר מכן יבצע את התשלום בפועל.
באשר לעריכת הכפרות על עוף, יש בזה עניין גדול על פי הקבלה, ויש הידור מיוחד בעריכתו דווקא באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים. עם זאת, בזמנינו שאי אפשר לשחוט ולהכשיר ולחלק את העוף בו ביום לעניים, נהוג להשלים עם עריכת כפרות גם על כסף, נוסף לעריכת הכפרות על העוף, וזאת כדי לצאת ידי חובה של מנהג הכפרות, וכאמור, כך נהג גם מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.
